מטרת ההרפייה: חיזוק משאבים: סיוע לאנשים להתנתק מהיומיום, להתחבר לעצמם ולמשאביהם הפנימיים. (מתאים לאנשים שאוהבים ללכת/לצעוד ולאלה שאינם נרתעים מנוף מדברי).

אני מזמינה אתכם לעצום עיניים… לקחת נשימה עמוקה… אתם שוכבים על המזרן… או יושבים על הכסא… מוצאים לעצמכם תנוחה נוחה… ולאט לאט מתחילים להירגע… תוכלו להרגיש את מגע המזרן או הכסא בגבכם…. שימו לב לאופן שבו מונחות ידיכם… שימו לב לבית החזה שלכם שעולה ויורד עם כל נשימה…אפשרו לכל המתח בגופכם להתפוגג… להשתחרר עם כל נשיפה… אפשרו לתחושה של נוחות להתפשט בגופכם יותר ויותר… יתכן שתשמעו מסביבכם קולות… קולות מבחוץ… קולות מתוך החדר… אבל אלה רק יעזרו לכם להעמיק את הרגיעה…

תוכלו לשים לב למוסיקה הנעימה… אפשרו גם לה לקחת אתכם למקומות של שלווה ורגיעה עמוקה… כעת שאפו  מעט אוויר והפנו אותו לרגליים… האוויר מגיע לכפות הרגליים… מלטף ומעסה אותן מבפנים בעדינות… ובכל מקום שהוא מגיע הוא משרה שלווה ורגיעה…  והאוויר מלטף ומעסה את השוקיים… מלטף ומעסה את הברכיים… את הירכיים… וגם הן עם תחושת העיסוי הנעים והמלטף נרגעות.. וכך הרגליים לגמרי רגועות…

כעת שאפו עוד מעט אוויר והפנו את האוויר אל הבטן… אל האגן… והאוויר מלטף מבפנים ומעסה… מלטף ומעסה… והבטן התחתונה נרגעת… והאגן נרגע… והשלווה הולכת ומעמיקה… קחו עוד שאיפה קטנה של אוויר והפנו אותה אל הבטן שלכם… והאוויר שנכנס מלטף ומעסה בעדינות את הבטן מבפנים… וכל מקום שהוא מגיע אליו הוא משרה בו שלווה ורגיעה… והאוויר מגיע לכל חלל הבטן ומלטף כל פינה בעדינות… והבטן הופכת לגמרי רגועה…

קחו עוד שאיפה קטנה של אוויר והפנו אותה לאזור החזה… והאוויר מלטף ומעסה מבפנים… מלטף ומעסה… וכל מקום שהוא מגיע אליו הולך ונרגע… והאוויר מגיע אל הלב… ואל הכתפיים… ומשם מתפשט אל הידיים וכל מקום הוא מלטף ומעסה… והידיים נרגעות… והמרפקים נרגעים… והאמות נרגעות… ואויר מגיע אפילו לכפות הידיים… מעסה בעדינות מבפנים וכפות הידיים נרגעות….

ועוד מעט אוויר שאתם שואפים מופנה לכיוון הראש… וקודקוד הראש נרגע… והאוויר מלטף ומעסה את עור הפנים מבפנים… ועור הפנים הופך רפוי ורגוע… ומעט אוויר מגיע לאזור הלסתות… והלסתות הופכות רפויות ומשוחררות… והאוויר מלטף את  הראש… ויורד לאט אל העורף… ואל הצוואר וגם הם הופכים רגועים ושלווים… והראש והצוואר פשוט רגועים…

והגוף שלכם כבר לגמרי רגוע… ותוכלו לאפשר לו פשוט לנוח… ותתחילו לדמיין שזה עתה התחלתם את יומכם… והחלטתם לעשות היום משהו שונה מהשגרה הרגילה… החלטתם לצאת אל הטבע… למסע קטן… ולהיות שם עם עצמכם…

אתם מתחילים להתארגן בהתאם… מתלבשים בבגדים מתאימים… נועלים נעליים נוחות… שמים בתוך תרמיל גב את הציוד הדרוש לכם… ופשוט יוצאים… כעת עליכם  להחליט לאן פניכם מועדות… אך מכיוון שאין לכם ממש תכנית… אתם מתחילים  פשוט ללכת… ללכת… ללכת… אתם חשים שהגוף שלכם נכנס לקצב של הליכה… ואתם נהנים פשוט ללכת… ללכת… ומשלב מסוים בהליכה אתם מרגישים שעשיתם את הדבר הנכון עבורכם… ההליכה… הצעדים הקצובים… מרגיעים  אתכם… מאפשרים לכם להתנתק מחיי היומיום… וככל שאתם ממשיכים ללכת עוד ועוד… אתם מרגישים שאתם מתחברים אל מקום עמוק  בתוך עצמכם…

 הקצב המונוטוני של ההליכה… והשקט שעוטף אתכם יותר ויותר… מאפשרים לכם להקשיב פנימה… להסתכל יותר ויותר לתוככם… ואתם ממשיכים קדימה… קדימה… ואתם מתרחקים עוד ועוד מהמולת היומיום…

יתכן שחלפתם על פני נופים או ציוני דרך… אך  אתם מרוכזים כרגע רק  בהליכה שלכם… בקצב הצעדים שלכם… ברצון ללכת… הלאה… והלאה… ולאחר שצעדתם כך במשך זמן מסוים… אתם מרגישים עייפים… רוצים לנוח מעט… להסדיר את נשימתכם… אתם מתיישבים בצד הדרך… נשענים על גזע עץ רחב… מוציאים שתייה מתרמילכם… שותים… נרגעים… אתם חשים מרוצים… קצב הנשימה שלכם הופך סדיר… אתם מטים את ראשכם לאחור…  שומעים את פעימות לבכם שהתאמץ… ומאפשרים לעצמכם פשוט לנוח…

( הפסקה של לפחות 8 שניות)

ולאחר זמן אתם מרגישים שוב שכוחותיכם שבו אליכם… ואתם מוכנים להמשיך ללכת… אתם קמים… מזדקפים… ומופתעים לגלות… שבדיוק ברגע זה הגיע לקרבת העץ אדם זקן… שפוף… מחזיק בידו מקל הליכה… פניו משדרות טוב…  הוא מחייך אליכם ואומר… " בוודאי תהיתם מהי הדרך הנכונה ללכת בה, ובכן זוהי הדרך הפונה לשם"… והוא מצביע במקלו על אחד השבילים הממשיכים  מהמקום שבו אתם עומדים כרגע…

ובעצם רק אז  אתם שמים לב שהגעתם לצומת… רק עכשיו אתם רואים בבירור שבכל מקרה היה עליכם להחליט באיזו דרך להמשיך… אתם מביטים בשבילים המתפצלים במקום בו אתם עומדים… מודים לזקן על עצתו… מחליטים לאמץ אותה… וללכת בדרך שעליה הוא הצביע… ספק כלשהו מתגנב לליבכם… האם זו באמת הדרך הנכונה?… עם זאת … אתם מחליטים לדבוק בדרך עליה הזקן המליץ…

ושוב אתם בדרך… לבדכם… ושוב אתם נכנסים לאט לאט לקצב של הליכה… והולכים… והולכים…  הלאה… והלאה… ולאחר זמן… אתם מתחילים להתבונן בנוף על פניו אתם חולפים… והנוף הופך מדברי יותר ויותר… אתם הולכים… ושמים לב לאדמה שהופכת יותר ויותר יבשה וסדוקה… לצמחים שהולכים ומתמעטים… לשקט הרב שאופף את כל הסביבה… ואתם צועדים לאט… עוד ועוד… והנוף מסביבכם רובו צהוב… וכבר אינכם שומעים דבר פרט לקולות שמשמיעים צעדיכם על האדמה… ומסביב שקט גדול … ואתם ממשיכים לצעוד הלאה והלאה… הנוף אינו משתנה… והיובש גדול… פה ושם האדמה הופכת חולית… הצמחים כבר ממש נדירים… ואלה שמצליחים לשרוד מאוד נמוכים…  בצבע אפור ירוק… אין עליהם כמעט עלים… הכול כל כך צחיח… ואתם עדיין הולכים והולכים… ושוב מתגנב לרגע הספק לליבכם… האם עשיתם נכון בכך שהקשבתם לזקן?… אולי הייתם צריכים לבחור בדרך האחרת?… ובכל זאת  אתם מחליטים להמשיך… והולכים… והולכים…

 וברגע שאתם כבר מתחילים להרגיש ממש עייפים… אתם רואים  מולכם שינוי של הנוף… אתם מתמלאים שוב במעט כוח ומגבירים את קצב ההליכה לכוון הזה… וככל שאתם מתקרבים אתם שמים לב שיש יותר ויותר צמחים… שמסודרים לאורך שביל… ונראה כאילו השביל הזה של הצמחייה מוביל למקום מלא יותר… אתם רואים עץ שיטה שסוכך על מקום יפהפה… המקום בצילו של העץ…

וכשאתם מגיעים… עייפים מאוד… צמאים… לאחר ההליכה הארוכה… אתם שמים לב שבמקום הזה יש הרבה יותר צמחיה ואתם רואים שבמקום שבו מרוכזת כמות של צמחיה… נמצא גם פלג קטן של נחל…  אתם ניגשים לשם… מורידים את תרמילכם מהגב… ומתכופפים אל מי הנחל הקטן… בזהירות אתם חופנים מעט מים בידכם ומקרבים אותם לפיכם… אתם טועמים את המים והם קרירים וזכים מאוד… אתם מטים את גופכם אל המים עוד מעט… וחופנים עוד ועוד מים בידכם… מביאים אותם אל פיכם ולוגמים…

ולאחר כמה פעמים שאתם עושים זאת אתם שמים לב שהרגשתכם השתנתה… אתם מביטים במים ורואים שיש בהם ברק מדהים… המים נראים כמו זוהרים בו זמנית בכל הצבעים שבעולם… כמו יש בהם איזה קסם… איזה כוח מיוחד… וככל שאתם חופנים עוד ועוד מים ולוגמים מהם… אתם חשים שגופכם  מרווה את צימאונו… וגם מקבל לתוכו משהו חדש… משהו אותו חיפשתם ורציתם מזה זמן רב… וכל לגימה כזו של מים ממלאה אתכם בכוח  בעצמה כל כך חזקה… ואתם לוגמים עוד ועוד… עד שאתם ממש מרגישים שבית החזה שלכם מתרחב ואתם כולכם מלאים בכוח ועצמה שכבר מזמן רציתם בהם…ועם כל לגימה אתם מרגישים יותר מחוזקים… יותר שלמים עם עצמכם… כל חופן של מים שמגיע אל גופכם מתפשט בגופכם ומביא לכל חלק ולכל איבר תחושה של ביטחון.. ביטחון בדרך שלכם… ביטחון ברצונות שלכם… ביטחון בעצמכם… ואני אהיה עכשיו בשקט למשך כדקה… כדי לאפשר לכם ללגום עוד מהמים הקסומים האלה… ועם כל לגימה להרוות את הצימאון שלכם למשהו שכבר מזמן רציתם לעצמכם… ותוכלו שוב לשמוע את קולי בעוד דקה מעכשיו…

וכך כשאתם מלאים באנרגיות החדשות האלה… אתם נזכרים שוב בהכוונת הזקן שפגשתם בצומת ומבינים שהוא שלח אתכם לכאן במכוון… אתם יושבים עוד מעט לנוח וליהנות מן המקום הקסום הזה… אוספים את החוויה  שזה עתה חוויתם… לוקחים שוב את תרמילכם על הגב… וחוזרים אל הדרך… אתם שמים לב עד כמה שונה הרגשתכם… הרגשתכם ברגע שבו התחלתם את המסע הזה… לעומת מה שאתם מרגישים עכשיו… וכך כשאתם מביאים אתכם את הסגולה הנפלאה שהמים נתנו לכם אתם מתחילים לצעוד בחזרה… כעת עם הכוחות המחודשים הדרך קצרה בהרבה… אתם מוצאים את עצמכם שבים לחדר הזה… לגוף ששוכב על המזרן או יושב על הכסא… לוקחים נשימה עמוקה של אויר רענן כדי לעורר את הגוף… ובזמן שמתאים לכם… מניעים מעט את כפות הידיים… ואת כפות הרגליים…ופוקחים לאט את עיניכם… וחוזרים לעירנות ולמודעות רגילה…

למידע נוסף על קורסים בנושאי דמיון מודרך ו-NLP