Search

לפי כמעט חודש ימים, התחלנו קורס אינטנסיבי ומעצים.
נפגשנו ביום ראשון מצפים וקצת מתרגשים, וכבר קופצים למים עם הצגה עצמית.
שלום שמי… עם חיוך ורעד קל, לא ברור מה אנו עושים פה בכלל.
ואז בשיטת הפופקורן קופצים למשימות, ולאט לאט גם מתחילים להנות,
ועוברים במהירות את שלבי התפתחות הקבוצה, צעד קדימה ואחד לאחור עד שמגיעה הפריצה,
ואז המצגות ולמרות החששות, כולם מצליחים בכבוד במשימה לעמוד,
וממטאפורה ליישום כוחנו עולה, ובשלב העבודה יש גם קצב פורה.
בונים חזון ומשנים אמונות, ואפילו כותבים ומעבירים סדנאות,
וכמעט שכב מתרווחים ונרגעים, אבל אז מגיעים… המבחנים.
ושוב הלחץ הולך וגובר, ולא עוזרות ההרגעות שהמבחן הוגן,
ועד הרגע האחרון משננים פוביה והתנגדותיות,
רק שנעבור ולא נכתוב שטויות.
אבל כמו כל דבר, גם זה עבר ואפקט הפתיחה הוחלף באפקט הסיום.
כך שבאופן מעשי ובלי הרבה תאוריות, צריכים אנו היום לומר להתראות.
תודה על חוויה נפלאה,
תודע על הידע וההנחייה.
ובהזדמנות זו נודה גם על היתר,
תודה שהקמתם את מכללת רטר.
בתחושת שליחות והרבה התמדה,
אתם מאפשרים ריפוי וצמיחה.
אז שוב תודה!