NLP – הדרך לשיפור הרווחה הנפשית

אישה מתנדנדת

מהי רווחה נפשית מיטיבית?

איך עוברים את השינויים והמשברים בחיינו תוך שמירה על רווחה נפשית מרבית?

מחקרים מתחום פסיכולוגיה חיובית מוכיחים שבתוך ראיית השלילה, והחולשה, פוטנציאל הצמיחה והשינוי דלים. דווקא ההתמקדות בחזקות, בחוסן הנפשי, באושר ובסיפוק בכוחם להביא לשינוי המיוחל, הן אצל הפרט והן בארגון (פרופ' אורן פרנקל, 2009).

ההסתברות של אנשים שנחשבים 'מצליחים' לחוות משברים המובילים לרמות דחק גבוהות ולתחושת חוסר אושר הולך וגדל . דווקא בעולם השפע והרווחה המערבי שבו אינספור אפשרויות וקצב השינויים גבוה, אנשים נמצאים בתדירות גבוהה במצבי קונפליקט. מצבים אלו מייצרים לעיתים קרובות תחושות גבוהות של לחץ, חוסר וודאות ופגיעה ישירה בתחושת האושר של הפרט.

נושא הרווחה הנפשית נמצא כיום במוקד המחקר בפסיכולוגיה, וזאת בניגוד להתמקדות ארוכת השנים בפתולוגיה ובמצוקה נפשית. מחקרים רבים מראים כי רוב הסטודנטים ברחבי העולם רואים באושר ובשביעות הרצון בחיים את האלמנטים החשובים ביותר בחייהם. רוב הנחקרים מאמינים כי אושר חשוב יותר מכסף (Diner et al, 1994).

רווחה נפשית או מיטביות (ובאנגלית: Well being או Wellness) הוא מושג בפסיכולוגיה המתאר את הערכתו הסובייקטיבית של האדם אודות בריאותו הנפשית. זו המידה שבה תופס האדם את האיכות הכוללת של חייו כחיובית ורצויה. מושג הרווחה הנפשית מבוסס על תפיסות הפסיכולוגיה ההומניסטית שיצאה נגד יצירת תובנות על נפש האדם מתוך מונחים של חולי, והעדיפה להתמקד במימוש והרחבה של אנושיות האדם ופיתוח המשאבים האנושיים הגלומים בו לכיוון של התפתחות ויצירה. הרווחה הנפשית מתמקדת בתפקוד התקין של האדם. גישה זו מוליכה לחיפוש אחר מקורות הכוח, התפוקות החיוביות והתמודדויות יעילות עם המציאות.

רווחה נפשית היא מצב פסיכולוגי המאפיין בריאות נפשית טובה, במצב זה אנשים מדווחים כי הם מאושרים ומסופקים מעצמם, מחייהם ומיחסיהם. רווחה נפשית גבוהה משקפת שכיחות גבוהה יותר של מחשבות ורגשות חיוביים על החיים בהשוואה למחשבות ורגשות שליליים. אנשים המדווחים על רווחה נפשית גבוהה חשים לרוב רגשות מהנים, בעיקר הודות להערכה חיובית של אירועים. אנשים עם רווחה נפשית נמוכה מעריכים אירועים ונסיבות כבלתי רצויים, ולכן חשים רגשות שליליים ובלתי מהנים כגון חרדה, דיכאון או כעס. (Myers & Diener, 1995).

המושג "רווחה נפשית" אינו קל להגדרה, בעיקר משום שכל הגדרה תכלול בהכרח ביטויים גלויים וסמויים של ערכים, ואלה משתנים מאדם לאדם, מתרבות לתרבות ומתת-קבוצה לחברתה. המשותף להגדרות השונות הוא ראיית רווחה נפשית כמהות סובייקטיבית ביסודה, שמעוגנת בחוויות והתנסויות של הפרט ואשר מתייחסת למידה שבה הפרט שופט את האיכות הכוללת של חייו כחיובית ורצויה (Kamman, 1983).

קוֹוֵן (Cowen, 1994) מתייחס למאפייני ההגדרה של רווחה נפשית (wellness), ומונה שני סוגים של מאפיינים: סממנים התנהגותיים – כגון אכילה, שינה, עבודה, ניהול יחסים בינאישיים ורכישת יכולת לבצע משימות שתואמות את הגיל והיכולת; וסממנים פסיכולוגיים – כגון תחושת השתייכות ותכלית, שביעות-רצון עצמית ועוד. Myers וחבריו (2000) מגדירים wellness כ"אורח חיים מכוון כלפי בריאות ורווחה נפשית אופטימליים. אורח חיים המממש אינטגראציה בין גוף, נפש ורוח לצורך חיים מלאים יותר במסגרת הקהילה האנושית והטבעית". רווחה נפשית מתקשרת לערכים של בריאות, אופטימיות, סיפוק אישי, תקווה ואושר. אושר הוא אחד מגורמי ההצלחה והבריאות המרכזיים בחיים שנבחנו במחקרים מדעיים מבוקרים (פרופ' פרנקל,סטטוס, 2009), מחקר האושר מראים כי:

· לאנשים מאושרים תוחלת חיים גבוהה בשמונה-תשע שנים בממוצע, לעומת קבוצת ביקורת.

· לאחר גיל הפנסיה, סיכוייו של אדם מאושר למות נמוכים ב- 55% מאדם שאינו מאושר.

אפשר לשים לב שלרפואה המודרנית והמתקדמת אין כיום תרופה מצילת חיים בעלת אפקטיביות גבוהה כל כך כמו אושר, אפקט המתווך דרך המערכת החיסונית ולכן אנשים מאושרים נוטים גם להיות אנשים בריאים יותר באופן כללי, והם אף מבריאים מהר יותר כאשר הם חולים.

נתונים נוספים שנמצאו במחקרים על אושר מראים כי:

· אנשים מאושרים מצליחים יותר כלכלית.

· מנהלים מאושרים מקבלים החלטות ניהוליות יעילות ונכונות יותר.

· עובדים מאושרים נאמנים יותר לארגון, יצירתיים יותר ואפקטיביים יותר בעבודתם.

· לאנשים מאושרים יש איכות חיים גבוהה יותר, הם מרגישים שיש משמעות לחייהם, הם גורמים לאנשים סביבם להרגיש טוב יותר עם עצמם והם מקבלים תמיכה חברתית גבוהה.

· בניגוד לכל המיתוסים, הצלחה (התעשרות, קידום, זכייה וכד') אינה בהכרח גורמת לאושר בטווח הארוך, אך אושר מביא הצלחה בכל ממדי החיים.

הספרות הדנה ברווחה נפשית מונה כישורים, תכונות ומאפיינים רבים ברמת הפרט, המעידים על קיומה. מרכיבים אלה אותרו בעקבות מחקרים שבדקו מהם המאפיינים שסייעו לבני אדם להתמודד במצבי מצוקה ולהתגבר עליהם. מדובר במאפיינים המוגדרים ברמת הפרט אך מתהווים בתוך מערכת של יחסי גומלין בין הפרט לסביבה (Sameroff, מתוך שדמי וצימרמן). בין המאפיינים העיקריים ניתן למנות: הנעה פנימית לפעולה, אוטונומיה, אנרגיה, אקטיביות, מסוגלות, התמדה, יוזמה, יכולת בחירה, גמישות, יצירתיות, תפיסת עולם חיובית ואופטימיזם, מציאת משמעות, יכולת ליצור קשרים בין-אישיים, מעורבות חברתית ומנהיגות. חשוב לציין כי בין מאפיינים אלה מתקיימים קשרי גומלין והם משפיעים הדדית אלה על אלה, מעין "אפקד דומינו", כלומר, כשנעשה שינוי באחד מהמאפיינים הוא יגרור אחריו באופן ספונטני ולא מודע שינוי במאפיינים אחרים. מכאן שהתערבות לקידום מרכיב אחד מתוך המארג הנ"ל עשויה לתרום בהכרח לפיתוחם של מרכיבים נוספים.

אם כן, ככל שהאדם ירכוש לעצמו מגוון התנהגויות המובילות לשליטה עצמית, הוא יהיה מסוגל להתמודד ולהסתגל טוב יותר למצבים שונים (Rosenbaum, 1990, 1998, 2000) ובהתאם עשויה להתגבר תחושת הרווחה הנפשית.

NLP ותחושת רווחה נפשית

הבנה וקבלת הנחות היסוד המרכזיות של ה-NLP, מתייחסות באופן ישיר ועקיף למאפיינים שנמצאו כמרכזיים ביכולתו של האדם להתמודד בהצלחה עם מצוקה:

לכל אדם יש את כל המשאבים להם הוא זקוק על מנת להשיג את מטרותיו – כלומר, לכל אחד יש את המסוגלות להשיג את מטרותיו, גם כשהוא בתחושה של חוסר הצלחה.

תמיד קיימת אפשרות נוספת – הנחה זו, מרחיבה את יכולת הבחירה והגמישות של הפרט.

אין כישלון אלה משוב לצמיחה – במקם להתייחס אל הכישלון, נתייחס להפקת לקחים מתוך הבנה שיש צורך לפעול באופן אחר כדי להצליח בעתיד. קבלת הנחה זו משחררת מרגשות אשם, מעודדת למידה ומגבירה את המוטיבציה.

המפה שונה מהשטח – לכל אחד יש מפת עולם משלו, כל אחד מפרש באופן שונה את המציאות האובייקטיבית, השטח הוא המציאות האובייקטיבית והמפה היא החוויה הסובייקטיבית – קבלת הנחה זו מאפשרת גמישות בקבלת האחר, דבר המאפשר תקשורת בינאישית טובה.

משמעות התקשורת היא בתגובה שבאה בעקבותיה – הנחה שאומרת שאחריות כל אדם לוודא שהמסר אותו הוא רוצה להעביר, הובן ואם לא כן, עליו להסביר את עצמו שוב. הנחה זו משפרת בצורה ניכרת את התקשורת הבינאישית.

אחת ההבנות המרכזיות של השנים האחרונות היא כי יכולת התקשורת האישית והבינאישית היא פקטור מרכזי לתחושות הצלחה ושביעות רצון של האדם. ל-NLP אוסף של אסטרטגיות לשיפור התקשורת הקיימת והוא עושה זאת באמצעות זיהוי, ניתוח ושינוי מוטיבים חבויים בחלק הלא מודע של המוח שלנו. גורמים חבויים אלה מניעים את ההתנהגות שלנו. בכל רגע נתון האדם קולט גירויים מהעולם באמצעות חושיו ואלו מתורגמים לתהליכים עצביים במוח. תהליכים אלו מנתבים את ההתנהגות והמחשבות של הפרט ואת הרגשות שהוא חווה. ריצ'רד בנדל וג'ון גרינדר החוקרים שפתחו את מודל ה-נלפ, מצאו כי באמצעות האופן בו האדם בוחר להשתמש בשפה וחקירת תהליכי החשיבה שלו, ניתן לזהות מבניים אלו ולאתר את ה"בעיתיים" שבהם, אלו שמעכבים או "תוקעים" את האדם ואינם מאפשרים לו את השינוי אליו הוא שואף ופוגעים בתחושת הרווחה הנפשית שלו. באמצעות הטכניקות של ה-נלפ ובגיוס הדמיון, ניתן לעשות שינוי במבנים חשיבתיים אלו שיביאו לשינוי בתהליכי החשיבה. שינויים אלו יובילו לשינוי התנהגותי שיאפשר מימוש מטרות בתחושת הצלחה ושביעות רצון שמהוות את הבסיס לתחושה של רווחה נפשית טובה.

ל-NLP אוסף של טכניקות המתייחסות לכל הרבדים של החוויה – מחשבות, התנהגות ורגשות. שינוי באחד מהם משפיע על המערכת כולה. תפקידו של הדמיון הוא לגייס את התת מודע לשיתוף פעולה ולמזער התנגדויות באמצעות שימוש בדימויים מעולמו הפנימי של המונחה. ל-NLP טכניקות לטיפול במצבים רבים: חיזוק הדימוי העצמי והיכולות, שינוי הרגלים (אכילה, עישון וכד'), שחרור מתלות, טיפול בחרדות ופוביות, שחרור והכרה בטראומות, הפחתת מתח ולחצים, שינוי אמונות מגבילות ועוד.

כבר בתחילת הטיפול, מובילים את המונחה לדמיין את המצב העתידי הרצוי לו. אחר כך בודקים את השפעת השינוי על כל תחומי חייו. המונחה יתאר את המצב העתידי לאחר השינוי, התיאור יכלול את המחשבות, ההתנהגויות והרגשות המלוות את המצב הרצוי, בחוויה של המונחה כבר מתחיל שינוי. ידוע שהמוח האנושי מגיב באופן דומה לאירוע דמיוני ואירוע אמיתי ולכן כשאדם מצליח לדמיין את המצב הרצוי לו ולפרק אותו למרכיבים, הוא למעשה כבר מתחיל להפעיל את התת מודע שלו לכיוון המצב הרצוי, המטרה.

אחת ההנחות המרכזיות של ה-NLP היא ש: לכל אדם יש כל המשאבים הדרושים לו כדי להשיג את מטרותיו. במקרים רבים אנשים אינם מודעים לכך ואף אינם מאמינים לזה. לכן כשמגיע מונחה שחווה משבר וחוסר שביעות רצון מההתמודדות שלו עם מצב מסוים, הוא בדרך כלל יאמר שאינו מסוגל או אינו מצליח לעשות דברים שהיו משפרים את הרגשתו ומובילים אותו להתנהגות הרצויה לו. באמצעות טכניקות של NLP לחיזוק משאבים נוביל את האדם לחוות מצבים בהם היכולות הנחוצות לו כבר שירתו אותו בהצלחה בחייו ונעזור לו להעצים ולהביא למצב הנוכחי, הבעייתי, את אותם משאבים. בהמשך הטיפול המונחה ישחזר זיכרונות ילדות הקשורים לקושי אתו הוא מתמודד, ישנה את החוויה וההרגשה הקשה הנלווית, סביב אותם הזיכרונות ויקבל תובנות חדשות לגבי אותם אירועים. לאחר שהמונחה התחזק וניקה זיכרונות קשים מהעבר נמשיך כמנחים לכוון את המונחה לעסוק בסוגיות העכשוויות בהתאם לצרכים ולרצונות שלו בשימוש בטכניקות המגוונות שמציע ה-NLP.

אנשים רבים חווים חוסר שביעות רצון וחוסר סיפוק שבאים לידי ביטוי בתחושות של לחץ, מתח, עצב, עצבנות, חוסר שקט ועוד. תחושות אלו פוגעות בתפקוד היומי יומי שלהם ברמות שונות. אותם אנשים חווים בדרך כלל קושי במימוש מטרות אישיות או שחסרה להם תחושת ההצלחה גם כשהם משיגים כביכול את מה שרצו.

תיאור מקרה

מיכל (שם בדוי), הגיעה אלי להנחיה עם תחושות של אי שקט פנימי, של חוסר שביעות רצון מהתנהלות היומיומית והמון בלבול לגבי המשך דרכה המקצועית. התחושות משפיעות עליה בכל רבדי החיים, קושי לקום בבוקר, חוסר סבלנות לילדיה, תחושה של חוסר חיוניות, חוסר שקט, ניהול זמן לקוי ועוד. מיכל, היא רופאה שסיימה את לימודיה בהצטיינות במוסד יוקרתי. לאחר שנים של עבודה קשה, התקדמות מקצועית והצלחה בתחומה, החליטה לקחת פסק זמן מעבודתה כדי להקדיש למשפחתה ולעצמה. כשנתיים היא לא עבדה, תמכה בהוריה שהיו חולים, הייתה זמינה יותר למשפחתה ולמדה קורסים בתחומי עניין שונים. לאחר תקופה, החליטה שהיא רוצה לחזור לעסוק במקצועה המקורי, רפואה, והחלה פועלת בכיוון זה. אז הופיע הבלבול שהוביל לרגשות שליליים ולחוסר שקט. חשוב לציין שמיכל מתארת באופן כללי את חייה כטובים, היא חיה בזוגיות מספקת, יחסיה עם ילדיה טובים, מצבה הכלכלי טוב והיא אוהבת את המקצוע שלה.

במפגשים הראשונים מיכל ציינה שהיא עסוקה כל הזמן במה שחסר לה ועובדה זו מעיבה עליה. היא הבינה שהפחד להיסחף לעבודה שתגזול ממנה את כל זמנה, כפי שהיה בעבר, עוצר אותה ומונע ממנה מיקוד, קבלת החלטות והתקדמות בחזרה לעולמה המקצועי. מטרתה הייתה להשיג איזון בין עולם העבודה לעולמה האישי, איזון זה כלל זמנים מוגדרים לעבודה, בית, ילדים וזמן לעצמה.

כשבדקנו את נושא המשאבים, מיכל ציינה שחסרה לה הקבלה העצמית והערכה עצמית. בתרגיל העברת יכולת שעשיתי לה בחרה לחזק את הביטחון עצמי ולהיות שלמה עם האופן בו היא פועלת. במהלך הטכניקה עלו לה תחושות של שלמות, חדות ובהירות. הטכניקה מאוד חיזקה את תחושת הערך העצמי שלה.

כשעברתי איתה לפרק הילדות, במפגש עם הילדה הפנימית היא קבלה הרבה כוחות וחיזוקים, היה חיבור מידי עם הילדה, המון אהבה ורצון לשתף על כל הדרך. בסוף התהליך המסר של הילדה היה שכל מה שהיא רוצה, אפשרי. בהמשך פרק הילדות מיכל סגרה מעגל ונפרדה מאביה שנפטר לא מזמן. אביה היה דמות משמעותית מאוד עבורה בילדותה והאבל עליו מאוד העיב עליה. ובעקבות 'שיחת הפרידה' שערכנו חשה מיכל הקלה גדולה ורווח לה אחרי שאמרה לאביה כמה היא אוהבת אותו וכמה הוא היה משמעותי עבורה.

בהמשך עבדנו על רגש הפחד אותו היא מרגישה לעיתים קרובות: הפחד לטעות, לפגוע או לאכזב. בטכניקה של שינוי היסטוריה עלו זיכרונות שהיו קשורים בפחד כלשהו. מיכל הצליחה לשנות את תחושותיה אודות הזיכרונות שעלו על ידי כך שראתה אותם באור אחר ונתנה להם פרוש חדש.

בעקבות המפגשים שעסקו בילדותה, אירע שינוי בהרגשתה. השינוי בא לידי ביטוי גם בשפת הגוף שלה וגם בשפה שבה השתמשה. היא החלה לדבר על היכולות שלה עם חיוך ונינוחות. היא תארה איך התמודדה עם מקרים מקצועיים מאתגרים ועם מצבים לא פשוטים בביתה. ממיקוד במה שחסר ובמה שאינו טוב היא החלה לגלות שהמון דברים חיובים ומוצלחים קורים לה. היה לה קשה לציין באופן נקודתי מהו השינוי אולם היא דיווחה באופן כללי על שינויים בהרגשה, בחשק שלה לקום בבוקר ולצאת מהבית ובשינוי לטובה באופן התמודדותה עם קשיים אתגרים שעולים במסגרת העבודה או הבית והילדים.

בהמשך סדרת הפגישות עסקנו בתהליכים המתמקדים בשינוי בהווה. אבחנתי שמיכל מאוד מחשבתית, היא עסוקה המון בדיבור פנימי ומחשבות. לכן בחרתי עבורה בתרגיל הכיסאות. התהליך היה מאוד משמעותי עבורה, היה עליה לזהות שני החלקים פנימיים מרכזיים המניעים אותה לפעולה ושיש בניהם קונפליקט הגורם לה לקושי. שני החלקים המרכזיים שציינה היו: חלק אחד שחשוב לו לרצות ולהיות אמפטי (החלק האמפטי) וחלק שני שחשוב לו מאוד להיות מקצועי, ממוקד וענייני (החלק המקצועי). במהלך התרגיל התבהר למיכל שהחלק האמפטי מאוד דומיננטי. היא הבינה שהוא חלק חשוב אבל הוא תופס יותר מידי מקום. מיכל הביעה רצון לתת לחלק המקצועי יותר מקום על חשבון החלק האמפטי. חשוב היה שהיא תבין שלכל חלק יש 'כוונה חיובית'. הבנה זו אודות מניעי החלקים אפשרה התנהלות קלה יותר ופתרון של הקונפליקט. בסיום התהליך החלקים התחלפו בחלק היחסי שתפסו אצל מיכל, הייתה הסכמה והבנה בין כולם וחלוקת תפקידים ברורה. מיכל הבינה מה מפעיל אותה וממש הופתעה מהתובנות שעלו. במפגשים הבאים מיכל ציינה שהיא זוכרת את ההסכם, משתמשת בסימנים שנקבעו בין החלקים ומגיע לאיזון טוב בהתמודדות המקצועית שלה עם מטופלים.

בבדיקת ערכים שעשיתי למיכל עדיין עלה 'הפחד מכישלון' ו'השאיפה לשלמות'. מתחת לערכים אלה היה הרצון ב'איזון'. שוחחנו על הנחת היסוד לפיה, 'אין כישלון אלא משוב לצמיחה'. הנחה זו גורסת כי מכל דבר אנו למדים. מיכל הרי באמת עושה את הטוב ביותר האפשרי לה. מיכל תארה את המבנה השקול ל'איזון' (התנהגויות, מחשבות ורגשות רצויים שהאדם מייחס לערך). הערך איזון מורכב מחלוקת זמן מוגבלת לעבודה, זמן לעצמה, זמן למשפחה, מחשבות חיוביות ותחושה של שמחה וסיפוק. בסוף התהליך, מיכל שינתה את שם הערך מ'איזון', ל'הגשמה'. המפגש הזה הביא לתפנית משמעותית נוספת בדיווחיה של מיכל, היא ספרה איך היא מצליחה להנות מכל העולמות, איך היא מקדמת את עצמה מבחינה מקצועית בתחום שלא העזה לגעת בו קודם, והיא גם עושה את מטלות הבית עם חיוך, יש לה זמן לילדיה והיא מרגישה מאוד נינוחה, עם המון שמחה, מוטיבציה ושביעות רצון.

למיכל היו הרבה אמונות מגבילות אותן היא בטאה לאורך כל המפגשים. הטיפול באמונות המגבילות וחיזוק האמונות הרצויות היה קרש קפיצה אדיר עבורה להשגת המטרתה. הרבה אמונות מגבילות סבבו סביב הערך העצמי והיכולת לרפא ולעזור לאנשים. אמונה מגבילה שהפריעה להתקדמותה המקצועית היא ש'היא עלולה לטעות ולפגוע במטופל'. חיזקנו את האמונה ש'היא מובילה כל מטופל בדרך האפשרית הטובה ביותר'. עשינו זאת עם טכניקה בשם: שינוי אמונות באמצעות מרכיבי החושים.

באמצעות טכניקה של הדהוד לחיזוק אמונות חיזקה מיכל את אמונתה בדבר יכולתה להוביל כל מטופל על פי צרכיו. המסר המשותף שקבלה מהמדריכים היה: 'את בדרך הנכונה ואת אמיצה'. לסיום נושא האמונות בקשה מיכל לחזק גם את האמונה שאפשר להתפתח מבחינה מקצועית ועדיין להשאיר זמן לעצמה ולמשפחה. אמונה זו מאוד מרכזית במימוש המטרה שלה. האמונה המגבילה שעמדה בדרכה הייתה שכדי להתקדם מבחינה מקצועית עליה להשקיע את מירב זמנה בעבודה. בעזרת הטכניקה שינוי אמונות בסמלים שינינו גם אמונה זו מה שקידם את סיום התהליך שכן זו הייתה מטרתה: 'להשיג איזון בין העולמות באופן שתחוש מסופקת'.

במפגש האחרון מיכל דיווחה על רגשות חיוביים, על תחושת סיפוק, על קידום בתחום המקצועי ועל הרגשה כללית של מסוגלות. לסיום העברתי לה את ההדמיה שמול המראה. מיכל פגשה את עצמה בעוד מספר שנים, ראתה את עצמה בבירור והייתה מאוד מרוצה מהמפגש ומהשינוי שחל בחייה. בסוף המפגש ציינה מיכל שוב שהיא מרגישה את הגשמת היעוד שלה והיא מרוצה מהיכולת שלה לחלק את הזמן בין עולם העבודה ועולמה האישי. היא ציינה שגם אנשים קרובים אליה, בני משפחה וחברים שמים לב לשינוי שעובר עליה.

סיכום

ה-NLP מכוון לשינוי של דפוסי חשיבה והתנהגות. ניתן לטפל ולבצע שינויים בכל תחום בחיינו. ההבנה שמאחורי כל מחשבה, התנהגות ורגש קיימים קשרים עצביים שאיננו מודעים להיווצרותם ושניתן לשנות אותם, מלמדת שכל אחד יכול לשפר באופן משמעותי את הרווחה הנפשית שלו בעזרת הכלים הנפלאים של ה- NLP ודמיון מודרך.

כתבה- פולי רביד

ביבילוגרפיה

· Diener, E (2000), The Science of Happiness and a proposal for a national index, American Psychologist.

· פרופ' אורן קפלן (2009), פסיכולוגיה חיובית-"רפואה מונעת" לשעת משבר, סטטוס, פברואר 2009.

· שדמי חנה, צימרמן שוש, רווחה נפשית (מיטביות)-רציונל תיאורטי, שפ"י נט, 2009.

· רטר דפנה ואמיר. תקשורת עם התת מודע, מהדורה שישית, 2005.

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי