הספרייה המקוונת של מכללת רטר

ותוך כדי ההתארגנויות האחרונות אתם מתמקמים על המזרן או הכיסא וכבר יכולים להתחיל למצוא תנוחה שמתאימה ונכונה לכם… חלקכם יעדיפו בישיבה וחלקכם בשכיבה…
ומי שכבר מוכן מוזמן לעצום את העיניים, ולהתחיל לעשות את המעבר המוכר לכם בין החוץ לפנים… בין התכנים שלמדנו היום ולבין המקום העמוק שלכם פנימה…
תוכלו לקחת נשימה עמוקה… ועוד אחת… אפשר לשים לב לאוויר שנכנס ויוצא… נכנס ויוצא… ותבחינו איך עם כל נשימה ונשימה ההרפיה מתחילה להתפשט לרגיעה… וממיסה הכול לתוככם…
זהו מפגש אחרון לפני סיום של תקופה מאוד משמעותית עבורכם… ובקרוב מאוד תסתיים תקופה של למידה… למידה אחרת…
למידה בה הבאתם את עצמכם, את חוויות החיים שלכם… את זיכרונות הילדות… את המחשבות העמוקות… את הרגשות החבויים… ואת עולם הערכים והאמונות שעיצבו את חייכם…
תקופה בה עסקתם בבירור משמעותי של תהליכים עמוקים בתוככם… בדקתם, חקרתם ולמדתם על עצמכם כל כך הרבה דברים חדשים…
תוכלו להביא את תשומת הלב שלכם גם לתחושות שעולות בגוף ברגע הזה ממש… עם כל מחשבה על הסיום הקרב ובא…
אולי זו תחושת התרגשות שאוחזת בכם…
אולי תחושת הקלה… ואולי אלו תחושות מעורבות…
כל דבר שעולה יש לו מקום… הכול נכון ומדויק והוא שלכם…
תנו לכל מה שעולה פשוט להיות שם… ולקחת אתכם פנימה… יותר ויותר …
אפשר לשמוע צלילים ורחשי רקע של (משפט רלוונטי לאותו יום)… והם ברגע כל כך שונה ממה שקורה כאן בתוככם…
אפשרו לכל הצלילים האלה לחבר אתכם עוד פנימה… יחד עם קולי שלי שילווה אתכם לאורך כל ההרפיה…
וזה הזמן להביא את תשומת הלב לגוף לאפשר לו להתמסר יותר ויותר… להרגיש איך הוא נשען על הקיר/המשענת… או שוקע לתוך המזרן… ושימו לב כמה זה נעים להתמסר… כמה זה כבר פשוט וטבעי עבורכם… וההרפיה מעמיקה ומעמיקה והנוחות מתפשטת בפנים עוד ועוד… ומרגע לרגע התחושה מתרככת נמסה…
ותוכלו להביא את המודעות לטייל בגופכם ולבדוק אם יש מקום שיש בו מתח או כיווץ , אפשר לנשום לתוכו, להזרים אליו אנרגיה… לאפשר לו לשחרר ולהשתחרר… בקצב שלו… בדרך שלו… והכל הופך פתוח יותר וההרפיה ממשיכה ומעמיקה כל הזמן…
אפשר לשים לב לקצב הנשימה עכשיו… להבדלי הטמפרטורה כשהאוויר נכנס ויוצא מהגוף… אין צורך להתערב בה… רק להביא את המודעות אליה… ואתם יכולים להבחין כמה זה קל ופשוט להיות בתשומת לב…
והרגיעה ממשיכה ומטיילת….
תנו לרגיעה ולמודעות לקחת אתכם לטיול בתוך עולמכם הפנימי… ולהביא איתן סקרנות וציפייה אל המפגש המתקיים עכשיו, כרגע ממש…
ותוך כך אני מזמינה אתכם לצאת לטיול בכפר קטן ופסטורלי השוכן בעמק ירוק. הרחובות בו צרים וקטנים…
אתם מטיילים להנאתכם ומשוטטים בין סמטאות הכפר הציוריות המוכרות והנעימות…
בכפר בתים קטנים בני קומה אחת והם צבועים בגוונים נעימים ורכים, הבתים מקושטים ומאויירים ונראים כאילו נלקחו מאחת אגדות הילדים…
חלונות הבתים מקושטים באדניות פרחוניות עשירות בצבעים…
ברקע אפשר לשמוע צלילי פעמונים עמוקים ומפעם לפעם נשמעת מנגינה נעימה רחוקה, מנגינה הבוקעת מאחד הבתים…
זוהי שעת בין ערביים… הכפר שקט ונראה כי תושביו כבר סיימו את מלאכת יומם והתכנסו פנימה לבתיהם… מזג האוויר קריר… ובמעלה השביל אפשר לראות את האור המנצנץ מפנסי הרחוב הישנים… והאור מאיר ברכות את פתיתי השלג הראשונים… אתם מתבוננים בהם בשקט ושמים לב שהם נראים לכם כמו פיסות צמר גפן זוהרות ומנצנצות…
אתם מתענגים על המראה הקטיפתי, הלבן… ומתבוננים איך השלג נערם לאיטו על המדרכות ומעטר את גגות הבתים בצבע לבן קסום ומרגיע…
מראה השלג הראשון מרגש אתכם מאוד…
אתם מביטים בו בסקרנות ורואים איך מרגע לרגע הוא מקשט את ספסלי הרחוב כאילו היה שמיכת נוצות לבנה ואוורירית….
ובעודכם פוסעים ונהנים אתם מבחינים בדמות כלשהיא המגיעה לקראתכם ממעלה הרחוב… פניה מוארות ונראה שהיא שמחה מאוד לראותכם מבקרים בכפר… הבעות פניה מרמזות כי ציפתה לכם…
וככל שאתם מתקרבים יותר אתם מזהים את הדמות כמוכרת לכם… היא ידידותית ויודעת כי תת המודע שלכם שלח אותה כדי ללוות אתכם ולסייע לכם לסגור פרק חשוב במסע הפנימי שהתחיל לפני כשנה וחצי…
והדמות כבר ממש קרובה אליכם… ועוד מעט תוכלו להבחין במי מדובר…
אולי זהו קרוב משפחה שאוהב אתכם מאוד… אולי חבר או חברה מהעבר,
או מהתקופה האחרונה… ואולי זהו מורה רוחני שנועד בדיוק עבורכם…

ואתם פוגשים את הדמות… והדמות מובילה אתכם לבקתה יפיפייה במורד הכפר… אתם חשים מאוד נוח בנוכחותה… היא מקבלת אתכם בהרבה אהבה ונוסכת בכם תחושת ביטחון ושלווה… ואתם שמחים שהיא מתלווה אליכם וסומכים עליה מאוד…
לאט לאט הערב יורד והטמפרטורה יורדת איתו והופכת קרירה יותר ואתם חשים צורך גובר להגיע כבר ולהיכנס פנימה לתוך הבקתה…
הסקרנות וההתרגשות מציפה אתכם… וכבר בכניסה אתם חשים את הטמפרטורה הנעימה, ומחליטים להסיר מעליכם את המעיל… אתם שמים לב כי הבקתה חוממה במיוחד עבורכם באח עצים שדולקת ומאירה בחמימות את החלל הפנימי…
אתם מריחים את ריח העצים הבוקע… והוא נעים לכם… תחושה חמימה ממלאת את גופכם ומרגשת אתכם… אתם מתיישבים על כורסה בסלון ומתעטפים בשמיכה רכה…
גוני הלהבה הבוקעת מהאח מושכים את תשומת לבכם ואתם שוקעים למראה הצבעים והגוונים המשתנים… מידי פעם אתם שומעים את צלילי הגיצים המחממים את החדר…
הדמות ניגשת אליכם ומספרת לכם כי שמרה עבורכם מתנה שתשמש אתכם מהיום והלאה… והיא מובילה אתכם לבקר בחדר קטן בבקתה…
בסקרנות אתם נכנסים לחדר ורואים כי במרכז החדר על השולחן מונחת קופסת עץ עתיקה… אתם פותחים את הקופסא ומופתעים לגלות בתוכה זוג משקפיים מיוחדים…
המשקפיים מקושטים ומוארים באור לבן מיוחד – ואתם מבינים שאלה משקפיים שלא ראיתם עד כה…
הדמות מסבירה לכם כי אלה משקפי הנוכחות והערות שלכם, המאפשרים לכם לראות דברים מבעד לראייה המודעת הרגילה… משקפיים המאירים לכם את הקיים באור אחר… ומאפשרים לכם להיות בקשב ובנוכחות מלאה וערה לרגע הזה…
אתם סקרניים ומחליטים לבדוק… מרכיבים את המשקפיים…
וברגע אחד החדר מתמלא אור מיוחד… אור המאפשר לכם להבחין בפרטים הקטנים ביותר… ולרגע אחד אתם בתשומת לב מלאה לכל מה שנוכח ומתרחש בחדר… ממש עכשיו….
אתם סורקים לאט לאט את החדר ושמים לב לקישוטים המדהימים התלויים על הקירות… בזהירות ובסקרנות אתם מרימים את הראש לתקרה ולפתע נגלה לכם ציור קיר מוכר שמרגש אתכם מאוד…
עם כל תנועה וכל מבט אתם מגלים עוד ועוד פרטים וחפצים קטנים המוכרים לכם… אולי מילדותכם… אולי מזמן אחר בעברכם… ואולי כאלה שמעולם לא נתתם דעתכם על קיומם…
וכעת זהו הזמן שלכם… אני אהיה בשקט ותוכלו לאפשר לעצמכם להיות בהתבוננות ובקשב רב ומדויק לכל מה שעולה בכם ברגע הזה ממש…
תוכלו להביא את תשומת הלב למחשבות שעולות… אולי תרצו להביא את תשומת הלב שלכם לצלילים העולים מהחדר… אולי לתחושה או לרגש מסוים שעולה בכם עכשיו… או אולי תבחרו להביא את תשומת הלב לדברים שאתם חווים בחייכם כרגע… כל בחירה תהיה טובה ונכונה… פשוט התמקדו עכשיו רק ברגע הזה… כשאתם משוחררים משיפוטיות או ביקורתיות וזוכרים שכל מה שעולה הוא מדויק לכם… הוא שלכם…
רק היו עדים למתרחש ברגע הזה ולמה שהוא מביא אתו… והבינו כמה כוח יש בו ברגע הזה… אתם תשמעו את קולי בעוד 2 דקות…
(הפסקה- מודדת 2 דק’)
וכעת אחרי שחוויתם את האימון הדרוש בהבאת המודעות לרגעים ולפרטים הקטנים… נוכחתם לדעת כמה תשומת לב נדרשת לכך… כמה אימון זה דורש…
ומרגע לרגע אתם מבינים כי הנוכחות ברגע הזה מחדדת את היש והקיים בחייכם…
הדמות מחייכת אליכם ובפניה הנעימות מבקשת להעביר לכם מסר נוסף…
היא מבקשת לומר לכם כי באחרונה עשיתם דרך חשובה ומשמעותית של התבוננות פנימה, של קילוף ובירור תהליכים רגשיים… למדתם רבות אודות רחשי הלב ופרטתם על הנימים הרכים ביותר בתוככם… דרך זה גם למדתם כמה חשוב לתת מקום לרגע הנוכחי… להיות בהקשבה לאני הפנימי שבכם … לרגשות שלכם…
כעת כדי להשלים את המסע מבקשת מכם הדמות להיות בתשומת לב- להכרת התודה והיא מציידת אתכם במתנה נוספת… ומניחה בכף ידכם אבן קטנה וזוהרת כמו יהלום מנצנץ , שישמש לכם עדות ותזכורת להיות בהודיה…
היא מדגישה בפניכם את חשיבות האימון של עצמכם להכיר תודה על כל מה שיש בחייכם… החל מהדברים הפשוטים… המוכרים… ועד הפעולות היומיומיות הכול כך מובנות מאליהן…להכיר תודה על היש, ועל האין… ועל האנשים המשמעותיים בחייכם.
אתם לוקחים את האבן לידכם ומתבוננים באורה המיוחד ובתנועה עדינה אתם סוגרים את כף היד… בחלוף כמה רגעים אתם חשים בשטיפת אור לבנה ונעימה שזורמת מכף היד ונכנסת לכל תא בגופכם…. עוברת מתא לתא, מתא לתא…
האור זורם בכם כמו שטיפה של אנרגיית ריפוי מטהרת… וממלא כל תא בגופכם ואתם חשים באנרגיה מיוחדת שמציפה אתכם בתודה עמוקה…
ואתם שמים לב כמה סיבות יש לכם להכיר תודה… וכל הודיה כזו ממלאת אתכם באושר גדול ומביאה איתה עוד ועוד דברים להודות עליהם…
כמה זה נפלא…
………………..
יהיו לכם כעת שתי דקות נוספות לייצר רשימת תודות על כל דבר שתבחרו…
תוכלו לדמיין מחברת עם כריכה עבה ועליה רשומה המילה: תודה!
אתם פותחים את המחברת ומתחילים במשפט… אני מודה על כך ש…
אולי תרצו להתחיל בהודיה לגופכם… אולי לדמויות משמעותיות בחייכם… אולי לחוויות משמעותיות מהעבר… ואולי תבחרו לומר תודה לעצמכם על הבחירה שעשיתם שהביאה אתכם למקום הזה… לרגע הזה ממש… ושימו לב על כמה דברים תוכלו להודות…
תשמעו את קולי בעוד שתי דקות… (הפסקה- מודדת 2 דק’)
…………………

וכעת אחרי שערכתם רשימת תודות, מתחדדת בכם ההבנה על כמה דברים עוד תוכלו להודות…
וככל שאתם במודעות תוכלו לראות כי לכל תקופה בחייכם ולכל אדם שפגשתם יש תפקיד ושיעור להעביר אתכם… וגם עליו אפשר להודות…
הידיעה הזו מרגשת אתכם ואתם חשים מלאים ומחוזקים עם כל תובנה והארה שמתווספת…
ועם כל התובנות שעולות… אתם מבינים שהגיעה השעה וזהו סוף המסע שלכם… וכעת מתחילה דרך חדשה…
וזה סימן עבורכם כי הגיעה העת להיפרד מהדמות ולעזוב את הבקתה…
תוכלו לבחור איך תרצו לעשות את זה…
אתם מודים לדמות שאפשרה לכם להיכנס פנימה… שהייתה לכם למלווה ומורת דרך… ולפני שאתם עוזבים… אתם אוספים לתוככם את אבן התודה והמשקפיים שקיבלתם… וזוכרים שבכל רגע נתון הם יוכלו לסייע לכם לראות את הפרטים הקטנים, להיות בנוכחות מלאה ברגע נתון ולהכיר תודה…
ועם הידיעה הזאת אתם יוצאים מהבקתה.. מתחברים לשביל ממנו באתם… מודים לעצמכם על המסע המופלא הזה… מתמלאים בתחושת סיפוק וכוח להמשך הדרך החדשה…
ועם כל התחושות האלה אתם מוזמנים לחזור אט אט לכאן… בהדרגה… למודעות רגילה ולערנות רגילה, כשאתם מלאים באנרגיה להמשך הדרך החדשה… ואתם חוזרים לכאן ועכשיו… לרגע הזה!