ריצת הבוקר אל העצמי – אל השמחה הפנימית

אפשרו לעצמכם למצוא תנוחה נוחה… עצמו עיניכם והסדירו את נשימתכם כך שתהיה עמוקה ואיטית… נשפו החוצה את המתח ותשאפו פנימה רגיעה… חושו במגע גופכם על המזרן או על הכיסא…יתכן שאחרי פעילות יומכם אתם חשים תחושות  באזורים שונים בגוף… תחושות שבמצב ישיבה או הליכה אינכם שמים לב אליהן… אפשרו  לדם הזורם בעורקיכם להעביר חמצן לתאי גופכם… ולעזור לכם להרפות את שרירי גופכם כך שתוכלו מרגע לרגע להיכנס יותר ויותר… להרפיה עמוקה ונעימה…

שימו לב לקולות הנשמעים מחוץ לחדר… ולאלה אשר באים מתוכו… אפשרו לקולות למקד אתכם בקול שלי… זהו זמן מנוחה עבורכם… עבור גופכם… זמן שמאפשר לראש להשתחרר מעט מן המחשבות ולהרפות… חושו איך אתם נינוחים יותר ויותר מרגע לרגע…

וכעת אתם כבר יכולים להתחיל ולדמיין את עצמכם עומדים על טיילת ארוכה ויפיפיה.. השעה הינה שעת בוקר מוקדמת… השמש החלה זה מכבר להפציע ואתם עומדים ומתפעלים מהנוף… הים הכחול רגוע ומזמין… אנשים שחלקם לבושים בבגדי ספורט וחלקם לבושים בבגדי חול אחרים עוברים על פניכם מחויכים ומסבירי פנים… אתם שומעים ברקע את הגלים מתנפצים על החוף… את ציוצי הציפורים ודיבורי האנשים…  אתם מרגישים שלווה ונינוחות… מביטים סביבכם… והמראות ממלאים אתכם בחיוניות… אתם מחייכים ונושמים נשימות עמוקות ואיטיות… הנשימות מכניסות אוויר קריר דרך הנחיריים לריאות… ממלאות את הריאות ומעלות את בית החזה… וכשאתם מוציאים את האוויר דרך הפה אתם טועמים את המליחות שבאוויר…

מעבר האוויר הקריר דרך הנחיריים גורם לכם לצחקק ומחבר אתכם אל הילד או הילדה שהייתם… או שהייתם רוצים להיות… ילדים שמחים –  כל דבר פעוט גורם לצחוק שלהם להתחיל ולהתגלגל ולהדביק את הסובבים אותם… ילדים שיש בהם קלילות, גם אם הם מתרגזים הם מתרצים מהר מאוד… וגם אם הם נעלבים הם סולחים מהר מאוד…

ואתם מתחברים יותר ויותר אל אותו ילד או ילדה נצחית שבתוככם… אל אותה קלילות נפשית וגופנית… אותה קופצנות חיננית… וכשאתם מחוברים אל המקום הילדי הנצחי והקסום שבכם… אתם נועלים את נעלי ההתעמלות… הנעליים יפיפיות צבעוניות מלאות בצבעים האהובים עליכם… והמראה שלהן בלבד מעלה בכם תחושה נפלאה… תחושה של ציפיה לעתיד לבוא… אתם מחוברים לשמחה הילדית אשר מגיעה מהמהות האינסופית הקיימת בכם… ואתם מתמתחים קלות… ומתחילים ללכת… זוהי פעולה שנוחה לכם כל-כך… או הזיכרון שלה נוח לכם… וככל שאתם צועדים על הטיילת היפיפייה המלאה בצבעים וריחות אתם מרגישים איך קצב ההליכה שלכם מתגבר… ואתם נדהמים מהקלילות…  מכך שלמרות שמזה זמן מה לא רצתם… הדבר טבעי לכם… מעין זיכרון שמוטבע בגופכם ומתחיל להתעורר… כאילו יש לכם קפיצים מתחת לכפות הרגליים…                                         והקלילות מאפשרת לכל פסיעה להפוך למעין ניתור קליל… ניתור ועוד ניתור ועוד ניתור… ולאט לאט… עם כל פסיעה… אתם שמים לב שאתם רצים… הרוח מלטפת את עורכם ליטופים מרפרפים ועדינים… קרני השמש עוטפות אתכם באור זהוב וחמים… אנשים חולפים מולכם במבט שבע רצון שאומר: "כל הכבוד"!

וגופכם כמו מכונה משומנת היטב, גופכם אומר את דברו, נעים לו!

ועכשיו אהיה בשקט ואאפשר לכם ליהנות מחוויית הריצה… מתחושות הגוף הנפלאות… מהקלילות המלווה אותה… אפשרו לעצמכם להתמלא באנרגיה המופקת מהאינרציה של הגוף… תישמעו שוב את קולי בעוד כדקה…  (להמתין כדקה)

עם כל פסיעה נוספת… עם כל ניתור נוסף… המוח מתנקה ממחשבות… ומתחיל להתנגן בכם שיר נעים שמוכר לכם היטב… שיר שאתם אוהבים… אולי זהו שיר מהילדות שנהגתם לשיר…  או ששרו לכם… או שמא זהו שיר שהתלווה כפסקול לתקופה אהובה בחייכם… וכך הוא מלווה אתכם גם עכשיו… כשאתם בריצת הבוקר הכל כך נעימה וטבעית לכם… ליד הים הכחול… עטופים באורה הזהוב של השמש…  והשיר המתנגן במוחכם ממקד אתכם בהרגשת השמחה שמתחילה להציף אתכם… ככל שהקילומטרים עוברים והמראות והאנשים חולפים למולכם אתם מתחברים יותר ויותר לנס, לנס ה- HAPPYNESS…

זוהי שמחה טהורה וילדית,.. אושר אמיתי ובסיסי הטבוע בכם… אושר הנובע מהאישור שלכם על הקיים בחייכם… על נשימתכם הראשונה בבוקר… על תודעתכם הנעלמת בלילה… על היכולת לראות מראות יפים גם אם זה רק בדמיון… על המין שלכם… על הצבעים שנבחרו ללוות אתכם במסע חייכם… צבע שיערכם… צבע עורכם… מבנה גופכם… משקלכם… והרגליים הנושאות אתכם עכשיו בקלילות אינסופית כאילו יש לכם כנפיים…

והסנכרון הזה שבין גופכם לנשמתכם מתגבר מרגע לרגע… וככל שאתם חווים את נס ה- HAPPYNESS… וככל שאתם מאשרים את עצמכם לעצמכם… אתם מאושרים יותר ויותר… ומבינים יותר ויותר על מהות החיים ועל מהותכם… וכך לאט לאט אתם מתקרבים אל קו הסיום של ריצתכם… באופק אתם מבחינים בנמל דייגים מקסים וציורי ובו סירות דייג בצבעים שונים נחות על החול… ואתם… אתם מגיעים אל יעדכם וזוכים בגביע הנכסף…

אתם אוחזים בגביע ומבינים שאתם יכולים להתמזג עם הגביע… הגביע הוא רק המטאפורה לאושר שלכם… לשמחה שעוטפת אתכם ברגעים אלה ממש… ונובעת מתוככם… ועם תחושות אלה אתם נשכבים על הדשא הירוק והרענן הפרוס מימינכם ומאפשרים מנוחה לשריריכם… והראש ריק ממחשבות… אחרי ריצה ארוכה הוא משחרר אותן ומתרוקן… אתם חשים את גופכם שוכב פרקדן על הדשא… עוצמים את עיניכם ופורסים ידיים לצדדים… מוכנים לקבל את הבאות…

ואז אתם שומעים את המשפט אשר אמר הבורא למשה: "של נעלייך מעל רגלייך"…. אתם מתיישבים… ובזמן שאתם משילים את נעליכם מעליכם אתם מבינים את המשמעות הנסתרת שבפסוק… אתם מבינים שעל מנת להיות הורה טוב… חבר או חברה טובים… בן או בת טובים להוריכם… מטפלים טובים… אתם צריכים לצאת מעצמכם ולהיכנס לנעליו של האדם האחר… לחוש אותו מהמקום בו הוא נמצא ולדעת כיצד לעזור לו… ועם התובנה הזאת אתם נשכבים שוב על הדשא הרך… לוקחים נשימה עמוקה… מתרווחים ונהנים מראש ריק ממחשבות, ומתחושה נעימה ועילאית… וכשאתם עוצמים את עיניכם מחשבה חדשה מבליחה במוחכם… מחשבה שטרם חשבתם… אולי זהו פתרון לבעיה שמעסיקה אתכם מזה זמן מה… אולי זאת פשוט דרך מחשבה חדשה אשר מערערת אמונה שהתקבעה ואינה משרתת אתכם עוד…

אתם מתמלאים בתחושת הודיה לישות האלוהית ולתת מודע שלכם על היותם שומרי ראשכם… החבר הטוב שלכם  עצמכם… והרופא שלכם…  וכשאתם מחוברים לחלק האינסופי שבכם לחלק הילדי הקסום… השמח והנצחי שבכם… ועם ההרגשה של ההישג והשמחה… אתם שוקעים בשינה נעימה ועמוקה… לאט לאט תודעתכם נעלמת ואתם שוקעים בחלום… ובחלום מופיע "פגסוס", הסוס בעל הכנפיים מהמיתולוגיה היוונית… אט אט הוא נוחת לידכם על הדשא… אתם נדהמים לראותו ונלהבים מיופיו…  והוא מזמין אתכם לעלות על גבו המרופד והנוח… וכך אתם מוצאים עצמכם על גבו… הוא פורש כנפיים ומתחיל לעוף… לרחף בקלילות… ואתם –   אתם נדהמים מהנוף הפרוש תחתיכם… פגסוס לוקח אתכם חזרה לביתכם… נעצר ליד דלתכם… אתם עדיין נפעמים מהמראה המרהיב שלו ומעצם הגעתו אליכם… אתם נפרדים ממנו בידיעה שהכול אפשרי עבורכם… הדמיון והמציאות שזורים בחייכם ומזינים זה  את זו… ומקדמים אתכם לעבר הייעוד שלכם… מלאי אנרגיה… שמחה פנימית… קלילות גופנית ונפשית… ותחושת הישג…

ועוד מעט יגיע הזמן לחזור… עם הידיעה הזאת שתמיד תוכלו לשוב ולפגוש בילד או בילדה הנצחית שבכם… לתחושת הקלילות הגופנית שליוותה את ריצתכם… ולתחושת הקלילות הנפשית מהאישור שלכם את עצמכם… עם התחושות המעצימות והנהדרות האלה אני מזמינה אתכם להתחיל ולחזור אט אט לכאן… אל החדר הזה… כל אחד בקצב שלו… לוקח נשימה עמוקה… פוקח בעדינות את העיניים… מתמתח… לוקח נשימה עמוקה… ושב למודעות רגילה… לכאן… ולעכשיו…

 

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי