[vc_row][vc_column][vc_column_text]

מבוא

בעידן המודרני, בו האדם עצמאי ואינו כבול כבעבר להתנהגות מסורתית (על פיה היו ההורים/ המנהיגים/ החברה מחליטים עבורו), הוא נדרש להחליט החלטות על בסיס יומיומי בכל תחומי החיים. כל אדם מגיב באופן שונה לתביעות שהחיים מציבים עבורו. מעניין לבחון כמה מהגורמים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שלנו, גם הפשוטות ביותר.
יש החלטות שהן מהותיות ובעלות השלכות רחבות על חיינו וישנן גם החלטות יומיומיות קלות יותר. איך יוכל האדם להיות בטוח שקיבל את ההחלטות הנכונות וכיצד ניתן לוודא זאת? באוניברסיטאות רבות ישנן פקולטות העוסקות אך ורק בשיטות, שעל פיהן אדם אמור לקבל את החלטותיו בצורה חכמה ומושכלת. אך מה לכל זה ולשטף היומיום הבלתי אפשרי שבמהלכו אמורות להתקבל אינספור החלטות?

---

מרבית האנשים מקבלים החלטות על סמך "כללי אצבע" פשוטים של עשה ואל תעשה
הם כבר מורגלים למדי בשיטות שונות של קבלת החלטות, אם זו השיטה של הימנעות מהפסד אפשרי,  זו של "מה יותר טוב עבורי",  זו של "על מה אצטער אחר כך ולכן ממה כדאי לי להימנע" וכן אחרות.
אלו הן אכן הדרכים הנפוצות ביותר לקבלת החלטות. אך האם הם הנכונות?
בתוך כל החלטה, שלרוב נראה כי היא נובעת רק מההיגיון, תמיד מעורב רגש. קשה להפריד ביניהם.
בכל החלטה מעורבת שיחה פנימית על התוצאה שלה ועל השפעתה על המחליט ועל האחרים בסביבתו: כיצד תגיב הסביבה להחלטה?  איך זה ישפיע עליו?

השיחות הפנימיות שיהיו כתוצאה מההחלטה לכאן או לכאן הן רבות משמעות. לעיתים הן יגרמו להימנעות מפעולה גם אם היתה החלטה לפעול, לעיתים יעכבו ביצוע החלטה, ולעיתים יגרמו לפעול גם אם ההחלטה היתה שלא לפעול. הגורם המפעיל את השיחות הפנימיות הוא לרוב חבוי, ואיננו מודע.

שיחות פנימיות קשורות לתפיסה העצמית ולהרגלים שלנו. דפוסים של מחשבה נוצרים אצל האדם בגיל צעיר מאוד ויש החלטות חיים שנוצרות כבר בילדות. כך נוכל ללמוד על עצמנו דרך קבלת ההחלטות שלנו. אם אנו מוצאים עצמנו מתלבטים רבות לגבי כל החלטה ומרגישים צורך להתייעץ עם גורמים רבים, ייתכן שבילדותנו קיבלנו מסר שלא נוכל לסמוך על עצמנו כדי להחליט את הדבר הנכון עבורנו. ייתכן שבחרנו לפעול בדרך מסוימת, שבעטיה קיבלנו ביקורת ולכן אנו פחות סומכים על הקול הפנימי שלנו שינחה אותנו לבחור את הנכון עבורנו. הרגל של שנים בדפוס פעולה כזה עלול להוביל לכך, שאיננו מודעים לקול הפנימי שלנו ואיננו מכירים בחירה שהיא שלנו באמת.צאים עצמנו פועלים לבד ונושאים בנטל לבד בלי להתחלק באחריות עם אחרים. גם קבלת החלטות באופן אימפולסיבי יכולה להיווצר בגיל צעיר. ייתכן שנאלצנו להחליט מהר כי "אחרת לא נקבל את מה שנרצה" או שזו הדרך שבה פעלו הורינו.

אלה הן רק מספר דוגמאות. המפה של כל אחד היא אינדיבידואלית ומורכבת.

יחד עם זאת חשוב להבין שכל דרך שבה בחרנו נועדה להבטיח את הישרדותנו בעבר, וייתכן שבגיל מבוגר היא פחות מתאימה לנו, ואנו פועלים בה מתוך הרגל. חשיפת ההרגל יכולה לשחרר אותנו מהפעולה האוטומטית שלנו ולאפשר לנו מגוון רחב יותר של חופש שיתאים למי שאנחנו באמת.

באופן פשטני ניתן להציג תהליך של קבלת החלטה כתהליך של "כן או לא" או כתהליך של שקילת משקולות מאזניים משני צדדים. יהיו כאלו שאף יתמכו בשיטה של רישום יתרונות וחסרונות על גבי דף. אולם, הבעיה הבולטת בשיטות הללו היא ההתעלמות מן העובדה, כי אנשים מקבלים החלטות יותר על סמך הרגש ולא על סמך שיקולים הגיוניים, אף כי נראה להם שלא כך הדבר.[/vc_column_text][vc_custom_heading text="שלבי קבלת ההחלטות" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][vc_column_text]

• זיהוי הקושי והגדרתו.
• זיהוי הקריטריונים – המטרות אותן נרצה להשיג.
• משקל תועלת- לכל אחד מהקריטריונים על פי החשיבות היחסית שלו עבורנו.
• העלאת חלופות – נמשיך להעלות חלופות כאשר מחיר חיפוש חלופה חדשה עולה על התועלת שהיא יכולה להביא.
• ציון תועלת – לכל חלופה בכל קריטריון. זהו סולם שרירותי. (מהי התועלת שאנו מצפים לקבל באותה חלופה באותו קריטריון?).
• ישום –קבלת ההחלטה

האבחנה בין  פעולות שהן החלטות למראית עין (ואינן אמיתיות) (מתוך עבודה של דן זכאי ראש החוג למדעי ההתנהגות באוניברסיטת תל אביב)

1. "החלטה" על סמך מנגנוני הגנה:
   מנגנוני הגנה = דפוסי התנהגות בהם האדם מגיב באופן אוטומטי וקבוע לגירויים ולמצבים מסוימים, כדי להגן על עצמו מפני התעוררות קונפליקטים פנימיים (חלקם בלתי מודעים) המאיימים עליו. ב"החלטה" שכזו אין השוואה אמיתית בין אלטרנטיבות אלא חלק מהן נפסלות מייד בתהליך פנימי לא מודע.
2. "החלטה" על סמך הרגל:
   הרגל = התנהגות שיש הסתברות גבוהה להופעתה אם האדם ייתקל שוב
   במצב הגירוי. זהו דפוס התנהגות שנוצר בתהליך למידה הדרגתי. דרכי הפעולה שזכו לחיזוק חיובי במצבים שחזרו על עצמם יהפכו להרגלים. יתרונות: חסכון במאמץ ובמשאבים נפשיים וסיוע במצבי לחץ, בהם נפגמת יכולת החשיבה וההחלטה. חיסרון: "קללת הקונספציה" – ההרגל מסוכן אם הוא איננו משתנה ומותאם לתנאי המצב המשתנים.
3. "החלטה" לשם פתרון דיסוננס קוגניטיבי:
   דיסוננס קוגניטיבי = תהליך חוויתי מחשבתי שגורם לשינוי בעמדה ללא שנתקבלה החלטה על השינוי וללא שיקול דעת. ההחלטה במקרה זה היא פתרון לסתירה המחשבתית הפנימית   שנוצרה, על ידי שכנוע פנימי.
4. "החלטה" כפתרון קונפליקט:
   לעיתים במצב של התלבטות האדם מחליט רק כדי להיפטר מהלחץ הפנימי החזק ולסיים את הלבטים. החלטה במקרה זה היא לא תהליך חשיבה מסודר של שיקול דעת והשוואת אלטרנטיבות אלא בחירה מקרית או תוצאה של לחץ חברתי או חיקוי.
   נוסף על העובדה, כי החלטה מתקבלת בסופו של דבר על פי הרגש עצמו בעיקר ("אני מרגיש כי האפשרות ההגיונית הזו והזו היא הנכונה"), הרי הבעיה העיקרית בקבלת החלטות היא הניסיון להימנע מחרטה עתידית על ההחלטה. לשם כך דרושה טכניקה המשלבת באופן מושכל ראיה רחבה של מלוא קבלת ההחלטות שקיבלנו בחיינו,אולם באופן רשום ומאורגן. קיים לכל אדם דפוס ספציפי של קבלת החלטות שהינו נקי מכל נגיעה אפשרית של ייעוץ חיצוני שקיבל מאנשים. אגב, גם לכל יועץ חיצוני ישנה טביעת אצבע ספציפית קבועה על קבלת ההחלטה.

[/vc_column_text][vc_custom_heading text="סגנונות שונים של קבלת החלטות" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]

• הדחיין- מחכה תמיד עד הרגע האחרון האפשרי לפני ההחלטה. פוחד להיכשל.
• המרדן- מחליט תמיד ההיפך מכולם, רק כדי להיות שונה.
• הילד הטוב- מחפש פשרה תמיד, כדי לרצות את כולם.
• המושלם- מהסס הרבה, מנתח ובודק את כל הצדדים בכל עניין בניסיון להגיע להחלטה מושלמת.
• הממהר- מחליט החלטות אימפולסיביות המבוססות על הרגש, ללא כל מחשבה על התוצאות.
• המתנדנד- מתקשה להחליט ומשנה את עמדותיו, מחליף צדדים מדי פעם.
• המתחרט- מיד לאחר ההחלטה מתחרט, חושש מן התוצאות, משוכנע שטעה בבחירתו.
• המזליסט- אינו מחליט אלא משאיר הכל לידי המזל והגורל.
• התלותי- משאיר תמיד את ההחלטה לאחרים (חברים, משפחה או בעלי סמכות אחרים).

[/vc_column_text][vc_custom_heading text="הקשיים המשותפים לכל מקבלי ההחלטות" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]ניתן לראות כי לטיפוסים השונים יש בעיות דומות. כולם מתקשים להחליט ומגיבים לקושי זה באופנים הבאים: חלקם פוחדים מפני נטילת אחריות, חוששים מכישלון ולכן נכנסים ללחץ ואינם מסוגלים לשקול כראוי את החלטתם. חלקם פועלים מתוך מושפעות חיצונית, "מה יגידו" הוא הקריטריון העיקרי המשפיע על בחירתם. יש המחפשים בטחון וידע מושלמים, דבר שאינו בנמצא. יש המתעלמים, דוחים ואינם מקבלים החלטה. אך גם מי שאינו מחליט- למעשה מחליט.
הקושי בקבלת החלטות כתוצאה מהיעדר רציונליזם טהור
מחקרם של ג'ניס ל' אירווינג וליאון מאן, המופיע בספרם תהליך קבלת החלטות, מכיר בשני מקורות עיקריים לכך שאדם אינו יכול להיות נורמטיבי – רציונאלי לחלוטין, שכן הרגש הוא ניגודו הגמור של הרציונליזם וכאמור, כל החלטה מערבת בראש ובראשונה רגש.

1. מקורות רגשיים – מנגנוני הגנה הכרתיים, מצבי חרדה, אזהרות מעוררות פחד, ציות לסמכות, משמעת כפויה, חשיפה סלקטיבית לשכנוע, גורמי שליטה עצמית, התערבות של צופה מהצד, הסתמכות על קבוצות התייחסות, דחיית סיפוק, התנהגות של נטילת סיכונים והכנה פסיכולוגית לקראת מצבי לחץ בעתיד.
2. מקורות אישיותיים ופסיכולוגיים
   1. מוטיב ההישג: יש קשר בין מידת ההישגיות של אדם לבין מידת הסיכון שהוא מוכן לקחת
      בקבלת החלטה.
   2. נטילת סיכונים: שונאי סיכון יבחרו תמיד באפשרות של "הרע במיעוטו".
   3. סבילות לעמימות: עמימות הינה מצב בו תמונת המצב (סיבות ותוצאות) אינה מוגדרת ואי
      הוודאות גבוהה. ובעלי יכולת מעטה לעמוד בעמימות יקבלו החלטות חפוזות תוך הסתמכות על
      מידע מועט.
   4. אימפולסיביות לעומת הססנות: אימפולסיביים ייטו לקבל החלטות חפוזות ומהירות, הססנים
      – יסבלו מתהליך ההחלטה, שיארך זמן רב.
   5. יכולת עמידה במצב לחץ: אדם יושפע בהחלטותיו ע"י גורמים מגבירי לחץ נפשי: עצם הצורך
      להחליט, לחץ זמן, אחריות,  עומס מידע ואיום.

[/vc_column_text][vc_custom_heading text="מכשולים פסיכולוגיים בדרך לקבלת החלטות" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]קבלת ההחלטות קשורה במחסומים נפשיים. להלן ארבעה מחסומים בסיסיים כאלה:

• תסמונת המלט – מחויבות לדרך פעולה המנוגדת לאישיות. ישנם אנשים שחשיבה ולאו דווקא  פעולה היא הצד החזק שלהם. לאלה קשה לנקוט בפעולה החלטית.
• כפיה – ישנם אנשים הסובלים מהמחלה ההפוכה לתסמונת המלט. הם מרגישים מחויבות לקבל החלטות, לנקוט בפעולה, פעמים רבות ללא צורך וללא שיקול נכון.
• הימנעות – כלפי חוץ אנשים אלו נראים כאילו אין להם חשק לפעול, או שיש להם נטייה לעכב דברים. אולם בניגוד לאלה החוששים מהתוצאות, האדם הסובל מקושי זה אינו נראה רדוף חרדה. שלא כמו "מחלת המלט", אי הפעולה היא תוצאה של העדר מודעות ולא של רתיעה אישית מנקיטת פעולה.
• חרדה מהתוצאות – עבור אנשים מסוימים, קבלת החלטות מלווה בתחושה של אי-נוחות נפשית. יש להם פחד מוגזם מ"ניחוש לא נכון" והם נוטים לעוות את התוצאות של החלטה שאינה מושלמת.

 [/vc_column_text][vc_custom_heading text="תסמיני חרדה המתלווים לצורך בקבלת החלטות" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]

• פעימות לב חזקות-הלב דומה למנוע של מכונית, המזרים דם וחמצן לכל אברי הגוף. במצב חרום, הגוף זקוק לתוספת אנרגיה, לכן בכל פעם שאדם נבהל או מצפה לסכנה, הלב מחיש את פעימותיו. פעימות לב חזקות הנובעות מחרדה אינן מסוכנות. הן דומות לפעימות לב חזקות בעת התעמלות או בעת ריצה מהירה.
• רעידות בידיים או ברגלים-כאשר אדם נבהל, שרירי הגוף מתכווצים,במטרה להכין אותו לתגובה מהירה לצורך "מלחמה או מנוסה". במידה שלא ינצל את עודף האנרגיה העצורה בשרירים ויישאר ללא תנועה, השרירים יתעייפו מהמתח הגבוה בו הם מצויים. שריר עייף עלול לרעוד מהמאמץ. הרעידות שכיחות בעיקר בידיים וברגלים כיוון שאברים אלו חיוניים לצורך מלחמה או מנוסה. כאשר כיווץ השרירים נמשך זמן רב, עלולים להופיע כאבים באברי הגוף השונים כמו בכתפיים בעורף, בגב ואף בראש.
• הפרעות בריכוז-תלמידים רבים נכשלים במבחנים כיוון שאינם מצליחים להתרכז בשאלות. אנשים בעת חרדה, מתקשים לקרא, לצפות בסרט, או לנהל שיחה ארוכה. כושר הריכוז מופיע בשתי צורות: תשומת לב ממוקדת, או תשומת לב מפוזרת. התופעה דומה לזרקור המכוון לעבר במה. ניתן להאיר את השחקן הראשי כאשר סביבו חשוך, או ניתן להאיר את כל הבמה.
• מחשבות טורדניות-כאשר אדם שרוי במצב של חרדה, מחשבות טורדניות מציפות אותו. לעיתים המחשבה הטורדנית ממוקדות בנושא המטריד אותו ולעיתים  המחשבות קשורות לתופעת הפחד מתסמיני הפחד.
• עייפות רבה-אנשים חרדים מתלוננים על עייפות רבה. גם אם הם ישנים בלילה בעזרת תרופות שינה הם חשים בעייפות במהלך היום. הסיבה לעייפות רבה בעת חרדה היא, שמערכות גוף רבות פועלות בהילוך גבוה כדי להיות בכוננות"למלחמה או למנוסה".
• הפרעות במערכת העיכול- מצב דחק ממושך עלול לגרום להפרעות בתהליך העיכול. שכיחות תלונות על אובדן תאבון, ירידה במשקל,בחילות ולעיתים אף הקאות.
• ירידה בפעילות מערכת החיסון -בעת מצב דחק מתמשך, הסיכוי לחלות במחלות הנגרמות על ידי וירוסים ונגיפים עולה. הסיבה לכך היא, שבעת מצב דחק מערכת החיסון מאיטה את פעולתה.
• תכיפות בפעילות מעיים ובהטלת שתן-התקפי שלשול והצורך לרוקן את שלפוחית השתן לעיתים קרובות מאד, הנם חלק מתופעות מצב החרום.
• קוצר נשימה או נשימות מהירות מדי (היפר ונטילציה)-כאשר אדם נבהל, הוא נוטה לעצור את הנשימה למשך מספר שניות. במידה שהמתח נמשך זמן רב יותר, הוא עובר לנשימות שטחיות. בהדרגה נוצר באברי הגוף השונים חוסר חמצן, הגורם לתחושה של קוצר נשימה למספר דקות. לעיתים התופעה הפוכה ובאה לידי ביטוי בנשימות מהירות ביותר, תופעה הנקראת היפר ונטילציה.
• הפרעות בשינה – במצב חרום "לא ינום ולא ישן שומר ישראל". ניתן להשוות את הורמוני החרום, הזורמים בגוף בעת חרדה, לשתיית קפה חריף. בעת חרדה, גם במצב של עייפות רבה יתקשה האדם להרדם, יתעורר מוקדם מדי בבוקר ושנתו תהיה מאד קלה וחסרת מנוחה.
• הזעה מוגברת-בעת שהלב פועם בחוזקה ובמהירות ושרירי הגוף מכווצים,נוצר חום פנימי. הגוף מצנן את עצמו בעזרת זעה. כתוצאה מכך, בעת גיוס אנרגיה לצורך מלחמה או מנוסה, אנשים נוטים להזיע.
• תגובות הימנעות- לעיתים קרובות מתפתחות תגובת הימנעות ממצבים המעוררים חרדה. האדם נמנע מקבלת החלטה על מנת להימנע מן התסמינים שעלולים להתלוות למצב.

מנגנון קבלת ההחלטות פועל בכל תחומי חיינו. מול ההחלטות היומיומיות שאינן מוגדרות "גורליות" בעיננו אולי קל יותר להתמודד, אך כאשר אנו מגיעים להחלטות משמעותיות יותר אנו יכולים לחוות התלבטויות רבות שגוזלות מאיתנו זמן ואנרגיה. בזמן כזה חשוב להתבונן בעצמנו ובדרך שבה אנו מקבלים החלטות. התבוננות כזו תוכל ליצור בהירות שהכרחית לפעולה, וחשוב שנדע מהן השיחות הפנימיות שלנו וההשפעה של הסביבה עלינו כדי שנוכל לעבור אותן. ככל שנדע יותר על עצמנו ועל השיחות הפנימיות שלנו, נוכל להסיר מעצורים ומכשולים שאנחנו מערימים על עצמנו, ונוכל להיות שלימים יותר עם כל החלטה שנקבל. מעבר לכך, כשכבר החלטנו על פעולה, חשוב לזכור את הקצב והאנרגיה השונים הנדרשים לכל שלב.

 [/vc_column_text][vc_custom_heading text="החשש מכישלון כמנגנון מעכב בקבלת החלטות (תאור מקרה)" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]אנשים רבים נמנעים מלקבל החלטות בחיים בנושאים שונים ומגוונים עקב התנסות שאינה מוצלחת או אינה נעימה, הקשורה לתחום קבלת ההחלטות. הגיעה אלי לטיפול ב-NLP עמית (שם בדוי), שהציגה כמטרה את הרצון להגיע להחלטה לגבי קשר זוגי שבו הוא מצויה. היא תיארה את הקשר בן חמש השנים כמתסכל, אך הציגה את הקושי לנתק אותו. רצונה, כך אמרה, הוא להגיע להחלטה האם להישאר בקשר זה, להסתגל למצב ולקבל אותו מתוך בחירה, או לנתק את הקשר. עמית הציגה פחד מפני כשלון להשיג זוגיות טובה יותר, מזו שהיא מצויה בה כרגע. הכישלון ייתכן  אם תחליט לנתק את הקשר הנוכחי, שבו יש לה סוג של קביעות ויציבות. כמו כן, עלה הפחד מפני בדידות כגורם מרכזי בהחלטה שלא להחליט.

בדקתי אתה את הנושאים הבאים:

1. האם התופעה מאפיינת רק את הנושא המסוים שלגביו היא מתקשה לקבל החלטות?(הקשר)
2. האם הקושי בקבלת החלטות בנושא זה הנו קבוע או קשור לאירוע ו/ או עיתוי מסוים  בחייה?
3. האם הקושי בקבלת החלטות הנו מצב התנהגותי קבוע?

לאחר בירור הקושי ההתנהגותי בקבלת ההחלטות, בררתי עם עמית מהם היתרונות והחסרונות (רווח משני) עבורה בדפוס ההתנהגותי של הקושי בקבלת החלטות.התברר, שהמצב הנוכחי מגן עליה מפני תהליך נפשי הכרוך בניתוק הקשר שהיא צופה כקשה מאד. עמית רואה כיתרון את העובדה שהיא ממשיכה להישאר בסביבה נוחה ומוכרת מחשבתית ורגשית, וכך לגבי העובדה שאינה צריכה להכניס לחייה פרמטרים של חוסר וודאות וחוסר אונים .החסרונות שציינה עמית לגבי הקושי בקבלת החלטות היו: תחושת דריכה במקום ותקיעות, חוסר שביעות רצון מחוסר יכולתה להתקדם ולהתפתח ותסכול עקב אי מימוש ואי הגשמה עצמית.

אם נבחן את שורת הטיעונים בדבר "היתרון" באי קבלת החלטות ובהמשך את החסרונות שאי קבלת ההחלטות מסבה, נגיע למסקנה שכל אותם יתרונות הם למעשה החסמים הנפשיים שמונעים ממנה לקבל החלטות, ובסופו של דבר מקבעים אותה בעמדות של חסרונות והפסדים.
לאחר איתור הפחד מכישלון כסיבה לאי קבלת ההחלטות, השתמשתי בטכניקת "העברת היכולת" כדי לחזק אצלה את היכולות, החוזקות, העוצמות החיוביות, הכישורים והיתרונות כאמצעים לחיזוק האמונה של עמית בעצמה וביכולתה לפעול ולהצליח.
בשיחה המקדימה התברר, כי עמית איבדה תוך זמן קצר את אביה ואת בעלה (התברר שלא נפרדה מאביה, אך כן נפרדה מבעלה שהיה חולה זמן ממושך). השתמשתי בטכניקה של "מכתב לאבא". טכניקה זו היוותה ציון דרך בטיפול. סגירת המעגל אפשרה את ההתקדמות. התברר כי חוותה בדידות רבה בחייה, דבר שעלה בכל טכניקות העבר("השטיח המעופף", "שחזור גלגולים בין חיים לחיים") והסביר את הפחד מפני בדידות המשמש אבן נגף בדרכה לקבלת החלטה.

בטכניקת "הגדרה מחדש לערך", הוחלף ערך האחריות בשלמות. עמית הבינה שהאחריות על בנה קשורה בשלמות הנפשית שלה.
בטכניקת "שינוי סולם הערכים" הבינה שאין מדובר במושלמות אלא בשלמות, נפשית או אחרת.
ב"תרגיל הכיסאות" היו החלקים שבחרה "מלאות" ו"חלול". ה"מלאות" סימלה עבורה את החיבור לעצמה. התברר, כי בשלב הזה היה בן הזוג בחו"ל ועמית חיתה את חייה בבדידות. בהדרגה החלה בתהליך הניתוק מבן הזוג, על ידי מיעוט שיחות טלפוניות והורדת תדירותן לפעם בשבוע וחצי, אך רגשית עדיין לא יכלה לראות בכך החלטה כלשהי.
טכניקת ה"שחרור מהרגל" אפשרה לעמית לראות שהיא מכאיבה לעצמה במערכות יחסים לא תקינות שכן הכאב מסמל אהבה (רגש) ומעניק חיבור לחיים.
ב"הדהוד" בחרה עמית בבן הזוג שממנו רצתה להיפרד כאחד המדריכים. להפתעתה (ועוד יותר מכך להפתעתי) התברר שבן הזוג רואה בה יכולות שלא ידעה על קיומן. כל המדריכים ראו את עמית בדרך אחרת מזו שהיא חווה את עצמה, דבר שחיזק אותה בהמשך התהליך. בהמשך ההנחיה נראה היה שעמית רוצה להשתחרר ממערכת היחסים הכובלת, אך אינה מסוגלת לעשות זאת.

לכן הטכניקה המתבקשת היתה "שחרור מתלות". התחושות היו לא קלות. עמית הרבתה להתבונן פנימה ואני אפשרתי זאת באמצעות שתיקה. בסיום התהליך נראה שעמית חשה הקלה וכן הגיעה להחלטה.
תהליך ה-NLP היה קשה וממושך. את כולו ליוויתי בהרפיות של חיזוק משאבים ויכולת. לקראת אמצע התהליך, לאחר טכניקת ה"שחרור מהרגל", שינתה עמית את הופעתה החיצונית באופן קיצוני: היא שינתה את תסרוקתה לצעירה ועכשווית יותר, ובחרה בתספורת שחשפה את פניה, שהיו מוסתרים קודם לכן באמצעות שערה. עמית הפגינה ביטחון עצמי ואמונה בעצמה וביכולתה לנווט את חייה כרצונה.
העצמת התחושה האישית של פוטנציאל ההצלחה עמעמה את מקומו של הכישלון בחיי עמית, והובילה אותה לקראת קבלת החלטות בחייה בפחות חששות. זאת בתקווה,שהחלטות אלו יובילו אותה לשינויים המוצלחים הנדרשים בחייה .

 [/vc_column_text][vc_custom_heading text="טכניקות שניתן להיעזר בהן בנושא קבלת החלטות:" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]

• טכניקת "שלוש העמדות"
  היות שהחיים מזמנים שינויים פסיכולוגיים תכופים, שינויי מצבי רוח, נקודות מבט שונות על הדברים ובלבול ביחס לנושאי קבלת ההחלטות, נחוץ מצב יציב של מבט "על" על כל המתרחש. הכוונה היא ליצירת מצב של יכולת רגשית חווייתית ופסיכולוגית מורכבת לצאת מחוץ לעצמך ולהביט על דמותך מבחוץ (מצב של א-חיבור), כדי להביט על עצמך ועלמצביך הנפשיים באופן אובייקטיבי (עד כמה שניתן). בעת קבלת החלטה עליך לעמוד בנקודת תצפית זו ובעזרת מיקום גיאוגרפי תצפיתי מושכל זה הן רגשית והן קוגניטיבית – מחשבתית להשקיף על עצמך מקבל את ההחלטה).עמדת משקיף)
• טכניקת "חיבור וא-חיבור"
  החלטה הינה תהליך מכוון אינפורמציה, הכולל עיסוק בעובדות. דמיינו את הדבר הבא. אתם אינכם נמצאים מחוץ לנתונים עצמם (עלויות, מצבים, אלטרנטיבות, פרשנויות) אלא בתוך הדמיון של הדברים: נוף של ידע ואינפורמציה שהינכם יכולים ללכת בתוכם כמו בפארק. השתמשו בתהליך של דמיון מודרך, לכו כאשר אתם בתוך הדברים ומתוך שיטוטיכם בהם מביטים כלפי עצמכם בחזרה (כאילו אתם רואים את עצמכם מתוך האינפורמציה מביטים על עצמכם בחזרה כמביטים באינפורמציה). כך תוכלו לבחון את כל האפשרויות העומדות בפניכם מתוך עמדות שונות ולהגיע להחלטה הנכונה עבורכם.
  
• "תרגיל הכיסאות"
  מטרת תרגיל זה היא ליצור דיאלוג בין שני החלקים הפנימיים המצויים בקונפליקט בעת קבלת ההחלטה. כאשר לכל חלק יש מטרה משלו, המטרות סותרות זו את זו וכך נוצרים מאבקי כוח הגוזלים מהאדם אנרגיות ומשאבים ומונעים ממנו להגיע להחלטה. המטרה בתרגיל זה היא ליצור דיאלוג בין שני החלקים שיוביל לתובנות ובהמשך להסכמה על מטרה משותפת – היא ההחלטה שתתקבל.

[/vc_column_text][vc_custom_heading text="סיכום" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]כפי שראינו, קבלת החלטות כוללת אינטראקציה בין תכונות האישיות- המפה ובין המאפיינים ה"אובייקטיביים" של המצב והסביבה-השטח. ראוי להתייחס לקבלת החלטות כאל תהליך מתמשך. חלק מההחלטות החשובות והטובות ביותר עשויות להתקבל על סמך החלטות "קטנות"- לאחר שהמחליט וידא שהן הצליחו. ניתן להפיק לקחים לגבי יכולת קבלת ההחלטה, ללמוד מה ניתן לשפר ומהן המלכודות שיש להימנע מהן, תוך הבנה שאין כישלון אלא מנוף להצלחה.
כדאי לשים לב, שכאשר אנו מקבלים החלטות, על אף שנראה שהן גורמות לנו לעתים הפסד, הרי הדברים שבוצעו במציאות הפיזית מניעים גלגלי שיניים שיוצרים התפתחויות בתחומים שונים של חיינו. לעתים דווקא החלטה גרועה (או טובה) שקיבלנו ונראה שהיא גורמת לנו הפסד – למעשה יוצרת עבורנו את הבמה, את המצב הטוב ביותר המהווה מצע פורה לתחילת התהליך של קבלת החלטה חשובה בחיינו.
התהליכים אינם חד ממדיים ולא דו ממדיים. מרחב ההחלטות הוא תלת ממדי. העניין דומה במקצת לרעיונו של סטיבן הוקינג אודות "אפקט הפרפר"- הפרפר מניע את כנפיו בסין ותנודותיו מתחילות את הסופה אשר תתרחש בקצה אחר של העולם.
כאשר האדם מאמין שעלול להיגרם לו נזק משמעותי אם לא יפתור את הבעיה או לא ינצל את ההזדמנות לשיפור, עליו לאסוף מידע, לעבד אותו ולבחור בין האפשרויות השונות את הטובה מכולן עבורו. זו היא הדרך הנכונה לקבל החלטה.
כאשר הגיעה אלי המונחה עמית (שם בדוי), היא נראתה כבויה ומובסת. התברר כי הקשיים שהחיים זימנו לה, והמצב העגום שאליו נקלעה כתוצאה מכך, גרמו לה לרצות לבצע שינוי.
עם התקדמות ההנחיה הרגשתי תחושה של שליחות, לסייע לעמית לחולל את השינוי שבו חפצה. שיתוף הפעולה של עמית גרם לי לנסות טכניקות שונות ומגוונות בכל מפגש, והצלחתן תרמה לחיזוק יכולותיי כמנחה.
פריצת הדרך שהתבטאה הן באמצעות השינוי הפיזי, החיצוני, והן באמצעות התובנות השונות שעלו כתוצאה מההנחיה חיזקו את אמוני בשיטה ככלי המאפשר תוצאות מוצלחות ביותר.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_column_text]ביבליוגרפיה/מקורות

אירוינג, ל' ג'ניס וליאון, מאן (1999). תהליך קבלת החלטות. תל-אביב: משרד הביטחון- ההוצאה לאור.
זכאי, דן (1998). קבלת החלטות טובות ונכונות וללא חרטות. הוצאת פרולוג.

כתבה- צביה זאבי[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row][vc_row][vc_column][vc_custom_heading text="רוצה לחוות NLP בעצמך? ברצוני להזמין אותך לכנס טעימות NLP במתנה" font_container="tag:h2|text_align:right|color:%23ffffff" el_class="division-title"][vc_video link="https://youtu.be/lCOGkCkaHH8" title="האם NLP מסקרן אותך? אם כן- זה בשבילך"][/vc_column][/vc_row]