מבוא
בעידן המודרני, בו האדם עצמאי ואינו כבול כבעבר להתנהגות מסורתית (על פיה היו ההורים/ המנהיגים/ החברה מחליטים עבורו), הוא נדרש להחליט החלטות על בסיס יומיומי בכל תחומי החיים. כל אדם מגיב באופן שונה לתביעות שהחיים מציבים עבורו. מעניין לבחון כמה מהגורמים המעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שלנו, גם הפשוטות ביותר.
יש החלטות שהן מהותיות ובעלות השלכות רחבות על חיינו וישנן גם החלטות יומיומיות קלות יותר. איך יוכל האדם להיות בטוח שקיבל את ההחלטות הנכונות וכיצד ניתן לוודא זאת? באוניברסיטאות רבות ישנן פקולטות העוסקות אך ורק בשיטות, שעל פיהן אדם אמור לקבל את החלטותיו בצורה חכמה ומושכלת. אך מה לכל זה ולשטף היומיום הבלתי אפשרי שבמהלכו אמורות להתקבל אינספור החלטות?
מרבית האנשים מקבלים החלטות על סמך “כללי אצבע” פשוטים של עשה ואל תעשה
הם כבר מורגלים למדי בשיטות שונות של קבלת החלטות, אם זו השיטה של הימנעות מהפסד אפשרי, זו של “מה יותר טוב עבורי”, זו של “על מה אצטער אחר כך ולכן ממה כדאי לי להימנע” וכן אחרות.
אלו הן אכן הדרכים הנפוצות ביותר לקבלת החלטות. אך האם הם הנכונות?
בתוך כל החלטה, שלרוב נראה כי היא נובעת רק מההיגיון, תמיד מעורב רגש. קשה להפריד ביניהם.
בכל החלטה מעורבת שיחה פנימית על התוצאה שלה ועל השפעתה על המחליט ועל האחרים בסביבתו: כיצד תגיב הסביבה להחלטה? איך זה ישפיע עליו?
השיחות הפנימיות שיהיו כתוצאה מההחלטה לכאן או לכאן הן רבות משמעות. לעיתים הן יגרמו להימנעות מפעולה גם אם היתה החלטה לפעול, לעיתים יעכבו ביצוע החלטה, ולעיתים יגרמו לפעול גם אם ההחלטה היתה שלא לפעול. הגורם המפעיל את השיחות הפנימיות הוא לרוב חבוי, ואיננו מודע.
שיחות פנימיות קשורות לתפיסה העצמית ולהרגלים שלנו. דפוסים של מחשבה נוצרים אצל האדם בגיל צעיר מאוד ויש החלטות חיים שנוצרות כבר בילדות. כך נוכל ללמוד על עצמנו דרך קבלת ההחלטות שלנו. אם אנו מוצאים עצמנו מתלבטים רבות לגבי כל החלטה ומרגישים צורך להתייעץ עם גורמים רבים, ייתכן שבילדותנו קיבלנו מסר שלא נוכל לסמוך על עצמנו כדי להחליט את הדבר הנכון עבורנו. ייתכן שבחרנו לפעול בדרך מסוימת, שבעטיה קיבלנו ביקורת ולכן אנו פחות סומכים על הקול הפנימי שלנו שינחה אותנו לבחור את הנכון עבורנו. הרגל של שנים בדפוס פעולה כזה עלול להוביל לכך, שאיננו מודעים לקול הפנימי שלנו ואיננו מכירים בחירה שהיא שלנו באמת.צאים עצמנו פועלים לבד ונושאים בנטל לבד בלי להתחלק באחריות עם אחרים. גם קבלת החלטות באופן אימפולסיבי יכולה להיווצר בגיל צעיר. ייתכן שנאלצנו להחליט מהר כי “אחרת לא נקבל את מה שנרצה” או שזו הדרך שבה פעלו הורינו.
אלה הן רק מספר דוגמאות. המפה של כל אחד היא אינדיבידואלית ומורכבת.
יחד עם זאת חשוב להבין שכל דרך שבה בחרנו נועדה להבטיח את הישרדותנו בעבר, וייתכן שבגיל מבוגר היא פחות מתאימה לנו, ואנו פועלים בה מתוך הרגל. חשיפת ההרגל יכולה לשחרר אותנו מהפעולה האוטומטית שלנו ולאפשר לנו מגוון רחב יותר של חופש שיתאים למי שאנחנו באמת.
באופן פשטני ניתן להציג תהליך של קבלת החלטה כתהליך של “כן או לא” או כתהליך של שקילת משקולות מאזניים משני צדדים. יהיו כאלו שאף יתמכו בשיטה של רישום יתרונות וחסרונות על גבי דף. אולם, הבעיה הבולטת בשיטות הללו היא ההתעלמות מן העובדה, כי אנשים מקבלים החלטות יותר על סמך הרגש ולא על סמך שיקולים הגיוניים, אף כי נראה להם שלא כך הדבר.