הספרייה המקוונת של מכללת רטר

אני מזמינה אתכם לעצום את העיניים… להתרווח על מושבכם… על המזרן או על הכיסא… ולנשום עמוק… קחו שאיפה ארוכה… ושאפו לאט לאט… אתם יכולים לשים לב למוזיקה, לצלילים הרכים שמתנגנים ברקע… אפשרו לצלילים הנעימים לעטוף אתכם… אפשרו לעצמכם להאט את הקצב… ולהתחיל להירגע… היכולת להירגע, להרפות, היא יכולת נלמדת… כל אחד יכול להירגע… בכל אחד יש יכולת פנימית כזאת… היא חלק מכם… תוכלו לחוש את מנח גופכם על המזרן או על הכיסא, ופשוט לנוח… ואתם כבר חוויתם הרבה הרפיות… אתם יכולים לגלות בעצמכם, שמפעם לפעם הכניסה להרפיה הולכת ונעשית יותר בקלות ויותר עמוק… ההרפיה היא זמן מבורך… הגוף נח… המחשבות נחות…. הלב נרגע… אפשרו לעצמכם לשחרר ופשוט להירגע… בדיוק כך.
ואני מזמינה אתכם לדמיין את עצמכם ברגליים יחפות על חוף הים, בזמן השקיעה… כפות רגליכם היחפות חשות במגע החול הרך והנעים… באיטיות ובהדרגה, בקצב שלכם, אתם מכניסים את כפות הרגליים למים החמימים… אתם חשים בגלים המלטפים את כפות רגליכם ברוגע… קרני השמש עדיין מחממות אתכם ורוח קלה ונעימה מגיעה מן הים ועוטפת את גופכם… אתם מביטים בשמים הצבעוניים המשתקפים מולכם ורואים כיצד השמש הולכת ושוקעת באיטיות לתוך הים… השמים נצבעים בצהוב, כתום, אדום… וככל שהשמש יורדת לתוך הים, כך הולכת ומעמיקה ההרפיה שלכם… לאט לאט הולכת השמש ושוקעת. האור הולך ומתעמעם… ואתם בתחושה של רוגע, שלווה ומנוחה…
אתם יוצאים מהמים הנעימים ומתחילים לפסוע לאורך החוף… אהובה עליכם השעה הזאת על החוף… אתם שומעים אולי את קולות הילדים שנהנים מהדקות האחרונות שהאור מאפשר להם לשהות בים…. אתם יכולים להביט בהורים שמתחילים לאסוף את החפצים מהחוף ולהתארגן לחזרה הביתה… אולי אתם פוגשים את בעל הכיסאות, שעורם את כסאותיו אחד אחד ואורז אותם, כדי שיוכל גם מחר להציע את מרכולתו… אתם רואים את המציל שקורא קריאות אחרונות ומוציא את אחרוני המתרחצים מן המים…. תחושה נעימה של רוגע ושלווה, תחושה ששייכת לזמן הזה, של הדמדומים… זמן שיש בו עדיין אור, אור עמום במקצת, וגם מתחילה לרדת בו החשיכה… אתם מושכים לעצמיכם עוד כמה דקות שלוות כאלו, של הליכה בין לבין… ואתם מבחינים במחצלת שפרושה על החוף… המחצלת כמו קוראת לכם לבוא אליה… היא מחכה לכם… אתם חשים בעייפות וברצון לנוח על המחצלת… אתם מאפשרים לעצמכם להתקרב אליה, להתרווח ולשכב על המחצלת… ולאט לאט עיניכם נעצמות…
ואתם נזכרים בילדותכם… הנה אתם על חוף הים, עם אבא ואימא, אולי אח או אחות או מספר אחים… יכול להיות שגם סבתא וסבא נמצאים אתכם על החוף… או מי מהדודים… אפשרו לעצמיכם להיות שם… ילדים קטנים ומוגנים על החוף… בחוף הים, לפני השקיעה וגם בעת השקיעה, אתם יכולים להיכנס למים ולקפוץ עם הגלים… תוכלו לתת יד לאבא או לאימא או למישהו אחר, ולקפוץ יחד… המים עוטפים אתכם ברכות… צחוק גדול משתחרר עם כל גל שמגיע ואתם חווים רגע של קרבה לעצמכם… רגע של קרבה למשפחה… רגע של טוב…
כעת אהיה בשקט במשך 2 דקות, תנו לעצמיכם לקפוץ בין הגלים, ועם כל קפיצה כזאת לשחרר מטענים שהצטברו עם השנים… אפשרו לעצמיכם להיות שם, ילדים עם הגלים… תוכלו לשמוע את קולי שוב בעוד כ-2 דקות….
(להמתין 2 דקות)
דבר נוסף שאפשר לעשות בחוף הים הוא לבנות ארמונות בחול… והנה אתם יכולים לחפור בתוך החול הרטוב ולאפשר לעצמיכם לערום ערימות של חול… אתם מכוסים בגרגרי חול נעימים ואפילו שוקעים בחול הרטוב… ויחד תוכלו לבנות ארמון גדול עם כמה פתחים… פתח בכל צד… המים מהים זורמים לתוך הארמון מהחול… המים מכסים את הארמון ואתם מתרחקים בשמחה מהמים ובונים ארמון נוסף… במקום יותר “בטוח”….
אהיה בשקט במשך שתי דקות. אפשרו לעצמיכם ליהנות מהחול ולבנות ארמון… אפשרו לעצמכם להתחבר לתמימות… תוכלו לשמוע את קולי בעוד שתי דקות…
(להמתין 2 דקות)
בחוף הים אפשר גם להקים אוהל עם המשפחה… אתם מקימים אוהל מרווח ונוח, עם מחצלת פרושה בפנים… תוכלו לבחור אם אתם רוצים לישון באוהל בלילה, או לשחק עם המשפחה… אולי תרצו להכין ארוחה טעימה בתוך האוהל…. אתם נכנסים לתוך האוהל ויכולים לשמוע את רחש הגלים שנכנס לאוהל ולחוש מנוחה אמתית…
ושוב, אהיה בשקט במשך דקה. תנו לעצמכם אפשרות להיות באהל על שפת הים… לחוש בטחון ורוגע… תוכלו לשמוע את קולי שוב בעוד דקה…
(להמתין דקה)
אתם יכולים להתעורר לבוקר על החוף… מי שרוצה מוזמן להרטיב את הרגליים, לטבול במים, לחוש את מגע הגלים… המים חמימים עוד מאתמול, והשמש כבר זורחת ומאירה.
עוד מעט יגיע הזמן לחזור…
ואתם כבר יודעים.. שתמיד תוכלו לחזור לחוף הים ולהיות בו בשעת השקיעה…
תוכלו לקפץ בין הגלים – ולשחרר ממשאות היום…
תוכלו לבחור לבנות ארמונות בחול – ולעוף על גלי הדמיון והיצירה…
תוכלו להקים אוהל ולישון בחוף או לשחק בו – ולחוש תחושת בטחון וקשר משפחתי…
זה קל ופשוט, לחזור לחוף הים… אתם מכירים את הדרך, והוא תמיד שם…
ועכשיו אני מזמינה אתכם להתחיל לחזור לכאן… לאסוף את כל החוויות שקבלתם מהביקור בחוף הים בשעת השקיעה… לקחת את הרוגע, את החמימות, את השחרור, הדמיון והיצירה ותחושת הביטחון, לתת להם לאפוף אתכם…
ולחזור לכאן. הזיזו בעדינות את אצבעות הידיים והרגליים, וכשהמוזיקה נפסקת תוכלו לפקוח את העיניים בקצב שלכם…