הספרייה המקוונת של מכללת רטר
ניקוי המחסן
מטרת ההדמיה: ניקוי ושחרור.
מיועד לסיום פרק העבר. ניקוי ושינוי דפוסים ישנים – כדי לפנות מקום לחדשים
את מוזמנת לעצום עיניים… ועם עיניים עצומות, את יכולה לשים לב לתנוחה בה בחרת היום… איך מונחות הרגליים… והידיים… אם את חשה בצורך לשנות, את יכולה לעשות את זה עכשיו או בכל זמן אחר… ואני מזמינה אותך להיכנס פנימה ולהתחבר לנקודה פנימית של רגיעה… ושל איזון… שנמצאת במרכז הגוף… באיזור הבטן התחתונה… כשתי אצבעות מתחת לטבור… דמייני בנקודה הזו כדור אנרגיה קטן וזהוב שהולך וגדל עם כל נשימה…
ברקע אפשר לשמוע את המוסיקה… ויתכן שאת שומעת קולות נוספים… וכל צליל, מדגיש את השקט והאיזון… שהולכים וגדלים בפנים…
ושימי לב לבית החזה… שעולה… ויורד… ולאוויר שנכנס… ויוצא… נכנס… ויוצא… והכדור הזהוב גדל עם כל נשימה… כל שאיפה מכניסה רגיעה… ועם כל נשיפה משתחרר מתח… מפנה מקום לעוד רגיעה…
הכדור שולח גלים עדינים, של רגיעה ואיזון לכל הגוף… עד לקצות אצבעות הרגליים… והידיים… והוא הולך וגדל… מאזן… תחושה נעימה… מלאות… שקט…
והכדור מתמוסס ברכות… כשהוא שולח לכל תא ותא בגוף חלקיק זהוב של איזון ורגיעה… והגוף כולו מאוזן ורגוע….
דמייני את עצמך בטבע… אביב עכשיו… עומדת על גבעה ומתבוננת סביבך… הכל סביב כל כך טרי ורענן, אחרי הגשמים האחרונים של החורף… עכשיו – אחרי שהתפזרו אחרוני העננים… האויר שקוף… לשמיים יש צבע שמרחיב את הלב…. ממלא אותו שמחה… רגיעה… אושר… והראות בלתי מוגבלת…
ממרחק בעמק… ניתן לראות חורשת עצים… לידה בית קטן … מדי פעם נראות ציפורים, מתעופפות מעל הצמרות… וכשאת משקיפה כך על הנוף, את רואה שממש לידך, יש שביל, שמוליך במורד הגבעה… בסמוך לך מפכה נחל קטן, שגם הוא מתגלגל לאיטו לעמק הנפרש למטה… ושימי לב שרגלייך טובלות בעשב נמוך ורך, שעוטף את הגבעה, כגלימה רכה…
מתחילה לפסוע בשביל לאיטך… נהנית מהנוף… ועם כל צעד, הרגיעה מעמיקה… שאריות אחרונות של מתח משתחררות… מתנקזות לאדמה… עם כל פסיעה… ציוץ ציפורים עדין, נשמע ממרחק… ואת חשה מלאת ציפייה…
ממשיכה לפסוע במורד… וכל צעד מקרב לעמק ולוקח אותך יותר ויותר פנימה… בקצב שהוא לא יותר מהיר מקצב הדיבור שלי… כמעט הגעת… אפשר כבר לשמוע את רשרוש עלי העצים… ואפשר להריח את הפריחה… להרגיש את האביב… בכל מקום… הרגשה של שחרור, ניקיון, התחדשות, התחלות חדשות…
והנה את שמה לב לבית הקטן …שעומד ליד העצים ונראה כמחכה לך… מרגישה שהוא הסיבה לכך שאת כאן עכשיו…
הבית מזכיר לך משהו… נראה לך מוכר מאוד… את יודעת שהיית פה כבר… הדלת פתוחה ומזמינה ואת נכנסת דרכה… הקירות מכוסים בתמונות… תמונות שלך…
בכניסה תלויות תמונות מהזמן האחרון… מוכרות… צבעוניות… ברורות… ואת פונה למסדרון המואר באור רך ונעים… פוסעת פנימה לתוך הבית… דרך המסדרון…
וכשאת חולפת כך על פני חדרי הבית… את שמה לב שבכל חדר תמונות מתקופה אחרת שלך… תמונות של פעם… והנה חדר עם תמונותייך כנערה… ועוד חדר מתקופת הילדות… חלקן תלויות… ויש כאלה שלא… אולי חלק מהן אינו זכור לך כלל… ויש כאלה שמרוב אבק לא ניתן לראות… חלקן שמחות… ואחרות מעוררות בך עצב… או געגועים… ויש תמונות מעצימות… שעצם ההתבוננות בהן נותנת כוח, אהבה, בטחון, יצירתיות, שמחה… אלה תמונות שמחברות… ומטעינות…
זה זמן למיין, לנקות, לחלקן אפשר אפילו להוסיף צבע, ואולי פשוט להחליף מסגרת – ושינוי יתרחש… בקרוב אתן לך דקה שבה תוכלי לעבור בחדרים ולעשות זאת… ואולי גם תרצי לשנות את מיקומי התמונות… או שתחליטי לתלות את התמונות המעצימות, במקום מרכזי, קרוב לליבך, כך שתוכלי להיטען מהן בכל פעם שתזדקקי לכך… ויתכן שיהיו תמונות שתחזירי לאלבום ותשמרי אותן שם, במקום על הקיר…
מפתיע… כמה מהר וקל אפשר לשנות דברים שעמדו ללא שינוי כל כך הרבה זמן… ובידיעה שבזמן הרפיה דקה תספיק לשם כך, הדקה מתחילה עכשיו…
(אחת דקה…)
האם יש תמונה שתרצי לקחת איתך?…
(עשר שניות….)
ועכשיו כשסיימת לארגן את התמונות… את ממשיכה לצעוד לאורך המסדרון… מלווה בתחושה של סיפוק… של היכולת המרעננת של השינוי… ויודעת שתוכלי תמיד לשוב בקלות… לערוך שינויים נוספים …
שתי דקות
ואת ממשיכה לצעוד לאורך המסדרון… מתבוננת בתמונות… בסוף המסדרון, יש דלת ועליה יש שלט מצהיב “מחסן” … עם פתיחת הדלת, את רואה גרם מדרגות שמוליך למטה… קצת חשוך שם אבל עינייך מתרגלות לחשכה… מתחילה לרדת… צעד… ועוד צעד… והרגיעה מעמיקה… ולמרות החשיכה את בוטחת בצעדייך וממשיכה לרדת… הגעת למטה… מדליקה את האור ומתבוננת סביב… רואה בעיקר שקיות ניילון דחוסות זו על זו וכמה קופסאות קרטון מאובקות… והכל מונח באי סדר…קורי עכביש… אבק… ואת יודעת מה יש בקופסאות… פעם לפני הרבה זמן איפסנת בהן כל מה שכבר לא השתמשת בו או לא ידעת איך להשתמש בו… ויש גם כאלה שאין לך מושג מה יש בהן… האויר גם הוא, דחוס ועומד… החלון הגדול סגור מאובק ומלוכלך… הרגשה של תקיעות…
ואת חושבת שיתכן שחלק מהדברים כבר אינם מתאימים לך יותר… חלקם זקוקים לאוורור… אחרים לתיקון… ויש כאלה שנראה שיתאימו לך כמו שהם ואת מאוד שמחה לגלות אותם מחדש… בחלק אחר את יכולה להשתמש כבסיס לדברים חדשים… והיכולת היצירתית שלך מתעוררת… ישנם דברים שאפילו לא זכרת שהם כאן… ואולי את מוצאת רשימות וספרים ישנים שלך עם ידע שיכול לשמש אותך גם היום… להעמיק ולהעשיר את הידע הקיים… לפעמים אפשר למצוא אוצרות….
וכשאת מתחילה לעבור על תכולת המחסן… לפתוח שקית… ועוד שקית… את חשה ברצון וצורך לשנות גם כאן… לחדש… ואת כבר יודעת את מלאכת השינוי… והמקום הזה דרוש לך… וכשהחדר יהיה פנוי, יש לך כל כך הרבה דברים שתוכלי לעשות איתו… יתכן שכבר מזמן את חולמת על מקום כזה… ועכשיו, זה אפשרי…
את יכולה לעבור על תכולת המחסן ולמיין אותה… לסדר… להחליט מה את רוצה לעשות בה… ממה את רוצה להיפרד, מה אינו נחוץ יותר… ומה בכל זאת תרצי להשאיר… ואולי את רוצה לשנות דברים קיימים כך שיתאימו לך… למי שאת עכשיו…
אפשר גם לנקות ולשטוף את החדר… ניקוי ופתיחת החלון… יאפשרו לאוויר ולאור… לזרום בחופשיות פנימה…
בקרוב אהיה בשקט למשך כשתי דקות, ובמשך הזמן הזה, כל האפשרויות תהיינה פתוחות בפנייך… לבחור ולבצע כל שינוי שאת חושבת או מרגישה שאת רוצה לעשות…
ואת יכולה להתחיל לסיים… אולי יש משהו שעדיין לא הספקת… יתכן שתרצי להשתמש בשמנים ארומטיים… או אולי להדליק נרות…
(עשר שניות…)
ועכשיו יש סדר… ניקיון… ריח נעים… אור… ואת חשה עצמך הולכת ומתמלאת מרגע לרגע בתחושת בהירות… הקלה גדולה… התחדשות… עשייה…
את נפרדת מהחדר ומאורו הבהיר… ושמה לב בפליאה… שהאור הבהיר מלווה אותך, כשאת עולה במדרגות… מאיר את דרכך… ועכשיו כשעלית, את מתבוננת בשלט הישן והמצהיב שעל הדלת… אפשר אולי לשנות גם אותו ולהחליפו באחר… או להסירו ולהשאיר את הדלת ללא שלט… זו הבחירה שלך…
(עשר שניות…)
תוכלי לסגור את הדלת או להשאירה פתוחה… הבית הזה הוא רק שלך ובשבילך… כל האפשרויות פתוחות בפנייך עכשיו… וההחלטה בידייך… חולפת דרך המסדרון ויוצאת מפתח הבית… ובדרכך חזרה לכיוון הגבעה… את שומעת את פכפוך מי הנחל מכיוון העצים הסמוכים… בעודך מתקרבת את שמה לב לנצנוץ המים ובינות לעצים נגלה מפל מים קטן… שנשפך לבריכה קטנה…וקסומה…
פושטת בגדייך… ופוסעת לתוך המים הנעימים… לשטוף את האבק… ואת שמה לב שהמים האלה הם מים מיוחדים: “מי-אור”… וכל טיפה מהם, שנוגעת בך, מחלחלת פנימה… מנקה… מאירה כל תא ותא בגופך… ואם יש מקומות כואבים או כאלה שזקוקים ליותר אור וריפוי, מלאי אותם באור… שלחי את מי הנחל המיוחד הזה, שמגיע מהמקור הגבוה והמרפא ביותר… לכל מקום בגופך, בנפשך, שזקוק לו… ותאפשרי לעצמך לקבל… אני אהיה בשקט למשך דקה … שבה תוכלי להתנקות… ולהתמלא בריפוי ואור…
ובידיעה שבזמן הרפיה דקה אחת תאפשר לתהליך שלם להתרחש… הדקה מתחילה עכשיו…
(אחת דקה…)
ועכשיו כשהמים ניקו את כל התאים… הם פינו מקום לאור… ואת חשה שגופך ספג אליו את כל האור הדרוש לו… שימי לב, לתחושה … לשחרור… גם הגוף משתתף בשחרור…. יש שינוי ביציבה…שינוי בתנוחה…שינוי בנשימה…. והרבה אור… והאור מביא איתו גם בהירות… הבנה…
ומהיום האור, הבהירות וההבנה ימשיכו לצמוח איתך… היכולת שלך ללמוד מכל דבר… תלך ותתגבר מיום ליום … ומיום ליום… גדלה גם היכולת שלך, להפוך כל מצב למנוף לצמיחה… לשינוי… ובכל פעם שתחושי בטיפות מים על עורך…כל התאים בגופך יחוו שוב את תחושת הריפוי … והבהירות…
על העץ הקרוב תלויות: מגבת רכה וגלימה לבנה שמחכות לך… ואת יוצאת מהברכה הקטנה… מתלבשת … ועם הידיעה שתמיד תוכלי לשוב לכאן, את פונה לשביל וחוזרת במעלה הגבעה…באותה דרך שבה הגעת …. פוסעת למעלה, בעשב הרך ומביאה אתך את כל התובנות שעלו…
ואת כבר עומדת על הגבעה… נושמת נשימה עמוקה וממלאה את הריאות באוויר נקי ומרענן… וכבר יכולה לחזור לכאן… לשים לב לתנוחת הגוף… לקחת עוד נשימה עמוקה… להזיז את כפות הרגליים… והידיים… ואת שרירי הפנים… ולפקוח עיניים…
למידע נוסף על קורסים בנושאי דמיון מודרך ו-NLP
רוצים לגלות כיצד NLP עובד נפלא עם דמיון מודרך?
* שדות אלו הם חובה.