הספרייה המקוונת של מכללת רטר

מעגל האהבה     –   דינה סילפין

נושא : חיזוק משאבים: שייכות, חיבור לעצמך לטבע ולזולת, אהבה, הרמוניה ורגישות.

 אתם מוזמנים להסתדר במעגל על המזרנים. לשבת, עיניים פקוחות.

קחו שאיפה  עמוקה פנימה .. תחזיקו קצת את האוויר בפנים ותנשפו לאט לאט,,,

עוד שאיפה עמוקה…  להחזיק את האוויר בפנים…   לתת לו להתפשט בגוף…ולנשוף לאט לאט…

תסתכלו על החברים מסביב במעגל… תראו את המבטים… החיוכים… אולי תוכלו לשמוע עוד דיבורים אחרונים… יתכן שיש לכם תהיות… מחשבות… סקרנות … אתם מוזמנים לתת  ידיים למי שלידכם באופן שביד ימין גב היד כלפי מעלה, יד שמאל גב היד כלפי מטה. כך… (להדגים).

יד אל יד, יד שמאל מקבלת, יד ימין נותנת.

כעת שוב תסתכלו סביב… משהו השתנה במבטים… בהבעות… בשקט..

תעצמו כעת את העיניים…  תמשיכו לנשום עמוק ולאחוז ידיים.

תרגישו את הטמפרטורה של יד החבר או החברה  שמשמאלכם. האם היא חמה או קרה? חושו את המרקם האם הוא רך או נוקשה, מחוספס או עדין? מהי עוצמת הלחיצה? חזקה רפויה?

אתם יכולים להקשיב לסיפור שהיד משמאל מספרת לכם…. ואולי תוכלו לחוש מה היא מעניקה לכם… שייכות?… חברות?… תמיכה?… אהבה?… אולי קבלה?… ומה אתם נותנים ליד שמימינכם?

אתם ודאי יכולים כעת לחוש בעוצמת המעגל. מעגל זורם ושופע של נתינה וקבלה. מעגל המעשיר את עצמו. המתעצם ומתחזק מרגע לרגע.

אתם יכולים כעת לעזוב לאט לאט את ידי החברים  ולעבור לשכיבה או להישאר בישיבה, בידיעה שמעגל הקבוצה  ממשיך לזרום ולחזק אתכם גם ללא מגע… זהו מעגל של אנרגיה. מעגל תמיכה, עוצמה, אחווה ואהבה.

כעת אתם יכולים להיות עם עצמכם, להניח את הידיים על הבטן או על בית החזה… או למצוא להן תנוחה אחרת שנוחה עבורן. אתם יכולים להרגיש את מגע גופכם על המזרן או על הכיסא… להקשיב לקולות… לצלילים… אתם יכולים לחוש  את הטמפרטורה בחדר… תאפשרו לקולי ולמוזיקה ברקע להרגיע אתכם ולקחת אתכם למקום שקט יותר… לשקט הפנימי שלכם… צפו במחשבות החולפות בראשכם והניחו להן לחלוף כענן ולהישאר מאחור…

אתם יכולים להרגיש את בית החזה עולה ויורד. את האוויר שנכנס בשאיפה… והאוויר שיוצא בנשיפה. הכניסו בשאיפה רוך ורעננות והוציאו את כל המיותר… שימו לב להבדלי הטמפרטורה בין האוויר שנכנס לזה שיוצא… לאט לאט תחושת נינוחות מתפשטת בגופכם… כל המתח מתפוגג…

וכשהמתח מתפוגג אתם חשים שקטים ורגועים… וכשאתם רגועים אתם מחוברים לעצמכם יותר… אתם שלווים ובטוחים… וככל שאתם שלווים יותר, אתם משחררים את כל מה שמיותר ונפתחים לקבל את כל מה שאתם זקוקים לו.

מהמקום השלו הזה, אתם יכולים לדמיין את עצמכם במקום בטבע שבו אתם אוהבים להיות… זה יכול להיות על פסגת הר, עמק יפיפה, או שפת אגם, מקום בדמיון או מקום שהייתם אוהבים לשהות בו בילדותכם… אתם עומדים שם ומסתכלים על הנוף. מרגישים את החיבור לאדמה…

וכשאתם מחוברים לאדמה, אתם מחוברים לטבע… לעצים… למים… להרים ולעמקים… אתם מרגישים שייכים ומחוברים…  מהשהייה בטבע אנשים מקבלים הרבה כח וחיוניות.

אתם מתחילים לצעוד על האדמה… מקשיבים לרחש צעדיכם… מריחים את ריחות המרחבים שמסביב…צועדים בבטחה על שטיח האדמה הפרוש לרגלכם…. תחושו את הביטחון והיציבות שנותנת לכם הקרקע החומה והמחוספסת.

אתם ממשיכים בשביל… רואים את השדות הירוקים מסביב… מרחבים אין סופיים של דשא…

מרחוק הם נראים כשמיכה גדולה וירוקה המכסה את האדמה עד האופק. בצידי הדרך פורחים פרחים בשלל צבעים… ריחות הפריחה עולים באפכם… אתם מתכופפים לרגע… נושמים פנימה את ריח הפרחים ומביטים בצבעים העזים אדום וכתום, אדום וכתום. כשאתם מתבוננים בעשב מקרוב אתם מבחינים שלכל גבעול עשב יש גוון שונה של ירוק…

הפרחים פרושים למרחקים… הם  שזורים בין העשבים כמרבד צבעוני המגן ומחמם את אימא אדמה.

במרחק מה  תוכלו לראות ואף לשמוע כבשים לבנות פועות באחו. כמה שלווה ורוגע יש במראות אלו… קולות הכבשים וצליל חליל הרועים המתנגן מגיעים לאוזנכם ממרחקים,.. קוראים לכם להתקרב… אתם הולכים בכיוון הקולות ולאט לאט מתקרבים אל עדר הכבשים… אתם מלטפים את הכבשים הרכות והתמימות, בעדינות כמו טומנים ידכם בצמר החם והן מביטות בכם בעיניים שחורות ומחייכות למגע ידכם…

אתם ממשיכים בדרך… השמיים עוטפים אתכם ממרום כטלית שכולה תכלת… קרני השמש הזהובות מחממות אתכם בנעימות… מכניסות אור לגופכם ומלטפות אתכם מבחוץ ומבפנים… השמש מאירה בליבכם  את אור האהבה… האהבה לטבע, לבריאה… אהבה לעצמכם וליקיריכם… אהבה לאדם באשר הוא.

אתם שומעים  את ציוץ הציפורים… מביטים לשמים, אל עבר האופק…  ורואים להקה של צפרים נודדות… ואתם יודעים שכמו הציפור שפורסת כנפיים ומגיעה במעוף ובבטחה ליעודה, כך גם אתם יכולים להגיע לכל מקום שאתם רוצים… כמו שהציפורים בלהקת  נעות יחד בהרמוניה וללא מילים למקום מבטחים, כך גם אתם יכולים להתקדם ולנוע בהרמוניה ובשיתוף פעולה עם אחרים.

אתם ממשיכים בשביל ומגיעים לגרם מדרגות חצובות באדמה היורד למטה לעמק נסתר. לאורך המדרגות יש מעקה עץ עבה וישן. אתם יורדים… אוחזים במעקה… ומרגישים משהו מוכר וחמים במגע היד עם המעקה… ככל שאתם יורדים אתם רואים שיש אנשים בעמק… כשאתם  מתקרבים אתם מבחינים בדמויות אהובות מעברכם… אולי תוכלו להבחין בחברים טובים מהילדות או חברים מהצבא… אהבה ראשונה… אולי אימא או אבא… דודים…, מורים… ילדים… כל מי שאהב אתכם…  כל מי שאוהב אתכם… וכל מי שאתם אוהבים, יתכן ואת חלק מהדמויות לא ראיתם מזמן… ויתכן שאולי חלקן כבר לא איתנו… אבל האהבה שלהם אתכם והאהבה שלכם אותם עדיין קיימות. אתם עומדים ומסתכלים… ומסביבכם מעגל של אהבה. מסתכלים לאנשים האהובים והיקרים לכם בעיניים… מקבלים ונותנים, מעגל אינסופי של אהבה.

 אתם מרגישים כעת חלק מהטבע… שייכים למעגל היקום…מחוברים באנרגיה של אהבה לכל מה שיש… לשמיים… לארץ… למים… מחוברים לחי….., לצומח… ולאדם… הלב שלכם מתעורר, מתרגש, מרגיש ואוהב.

אני אהיה בשקט לדקה. בזמן זה תוכלו להרגיש את החיבור, את השייכות ואת האהבה פועמים וממלאים את גופכם.

…. המתנה של דקה….

וכעת כשאתם מחוברים למעגל החיים… לטבע… ולעצמכם… כשאתם מלאים באנרגיה ובאהבה… אתם מסתכלים במבט אחרון על העמק… ומתחילים לחזור, בידיעה שתמיד תוכלו לשוב לעמק הנסתר ולהטען באהבה. אתם מוזמנים כעת, לעלות במדרגות… תוכלו להיעזר במעקה העץ… לחזור לשביל… לצעוד בין השדות הירוקים…

אני מזמינה אתכם לחזור לחדר הזה, מלאים באהבה ובידיעה שכשאתם משדרים לעולם אהבה העולם משדר אליכם אהבה בחזרה.  מרגע לרגע… מיום ליום…  תצעדו בבטחה… ובהרמוניה… עם הרבה אהבה ורגישות… מגשימים את מטרתכם ואת ייעודכם…

לאט לאט תתחילו להרגיש את הגוף… מתחו את אצבעות הידיים והרגליים… פקחו את העיניים. בקצב שלכם… מי ששוכב  מוזמן לעבור לישיבה דרך הצד…. הישארו עוד רגע במעגל, התבוננו שוב בעיני חבריכם במעגל…. המעגל של האהבה.