מסע פנימי ליצירת זוגיות חדשה "משאיפה לתוצאה זה בידיים שלך"

אישה מתכננת מסלולים בראש"זה מצוין כשיש יכולת, אך היכולת לגלות יכולת אצל הזולת היא המבחן האמיתי" אלברט הווארד

תפילת האהבה של וירג'יניה סאטיר

אני רוצה לאהוב אותך, בלי להיאחז

להעריך אותך בלי לשפוט

להצטרף אליך בלי לפלוש

להזמין אותך בלי לדרוש

לעזוב אותך בלי אשמה

לאמוד אותך בלי להאשים

ולעזור לך בלי להעליב

אם אוכל לקבל כל זאת גם ממך

נוכל באמת להיפגש ולהעשיר אחד את השני.

נישואין לשם מה?

מסגרת הנישואין מאפשרת ונותנת מקום לכל אחד מבני הזוג לכוון את תכונותיו ועוצמותיו לבניה מתוך קשר ממוסד הבנוי והמעוגן בחוזה. מסגרת הנישואין מקנה לבני הזוג את אותה מסגרת יציבה בה הם יכולים להרגיש את הביטחון הרגשי והשותפות להם הם זקוקים להתפתחותם.

אריקסון, בשנת 1976, הדגיש את ההתמודדויות החברתיות שעובר האדם במשך התפתחותו מינקות עד בגרות ומתאר שמונה שלבים פסיכו סוציאליים שכל אחד מציב טווח יחסים אנושיים רחב יותר להתמודדות ובעיות ספציפיות שיש לפותרן. כל שלב הוא קריטי בכך שטיב ההתמודדות והפתרון שיושגו יקבעו את מידת הסתגלות האדם בהמשך ואת יכולת התמודדותו עם בעיות בעתיד. השלב השישי עפ"י אריקסון הוא שלב האינטימיות. לאחר שהמתבגר הצליח בשלב הקודם בתקופת ההתבגרות להתגבר על לבטי זהותו כאשר מוקד יחסיו הוא בני קבוצת גילו, כעת עליו להיות מסוגל להיכנס למצבים המחייבים הפקרת העצמי כגון: זיווג מיני, ידידות נפש או חווית השראה. מוקד היחסים כעת הוא בן הזוג, הימנעות מחוויות כאלה בשל הפחד מאובדן ה "אני" עלולה להביא לתחושת בדידות עמוקה ולהסתגרות.

עפ"י הפילוסופיה של המטפלת המשפחתית, וירג'יניה סאטיר, כל אדם הוא בבחינת פלא, מתפתח ללא הרף ומסוגל לגדול, להשתנות ולהרחיב את הבנתו. האתגר של כל אחד מאתנו לבנות באופן יצירתי את השלמות מתוך חלקי האישיות, למצוא את החיובי, ללמוד מהניסיון ולצעוד אל הבלתי נודע מתוך אמונה. עקרונות הגישה של סאטיר: לבחון מי אנחנו, מה יש בנו ומה עדיין צפוי לנו, הסרת הכיסוי שלנו וגילוי אפשריות בלתי ידועות, הכרת רגשותינו, שינוי דעות ואמונות ע"י התבוננות ומודעות, הפעלת המודעות לכך שהסוהרים העיקריים שלנו הם הפחדים שבתוכנו, בדיקה והתבוננות כיצד מחשבותינו, רגשותינו, גופינו ונשמתנו פועלים במשותף. כל אחד מאתנו הוא חלק מהיקום ובתור שכזה הוא בחזקת נס, השכבות השונות בנו חיות ומקיימות ביניהן פעולות גומלין:

גלגל המשאבים שלנו עפ"י השיטה של וירג'יניה סאטיר

מחשבות משפיעות על רגשות רגשות משפיעות על מחשבות מחשבות ורגשות משפיעות על הגוף גופנו וחושנו משפיעים על מחשבות ורגשות.

הבעיות המשמעותיות הניצבות בפנינו לא יפתרו באותה דרך מחשבה בה הן נוצרו!!!

כדי לגלות ולדעת מי אנחנו ומה אנחנו עלינו לדעת כיצד אנו חושבים, מה אנחנו מרגישים, כיצד אנו נראים ונשמעים. ע"י ההקשבה לעצמנו ונטילת אחריות אמיתית על המתרחש בתוכנו נוכל להשתמש בכוח העצום שלנו, להתמודד בצורה שונה ולשרטט לעצמנו את מפת חיינו צבועה בהזדמנויות, בתקווה ובאור אחר.

המסע לזוגיות שנייה אינו תהליך פשוט לאף אדם, ראשית הוא כבר חווה זוגיות אחת שהותירה אותו מצולק, פגוע וחושש. אובדן קשר זוגי אם בשל פרידה עקב גירושין או מוות, מחייב קודם כל התייחסות לסיום הקשר, מתן מקום לכל הרגשות הקשים שמלווים את האדם, למצוקה, לתסכול לכעס, לעיתים לתחושת חוסר השליטה שלנו על מהלך החיים ועל היכולת שלנו לכוונם.

לעיתים התנסויות כואבות מהעבר חוסמות אותנו מלתת לעצמנו הזדמנות אמיתית ליצור קשר חדש ומספק. אנחנו חוששים שוב מלהיפגע, מלהידחות, מלתת אמון ולהתאכזב, וכתוצאה מכך גם אם נוצרות הזדמנויות מתאימות אנו נמנעים מלקיחת סיכון ומוצאים עצמנו תקועים באותו מעגל סגור של בדידות שיוצר פחד ומונע מאיתנו יצירת קשר.

לרוב הפרידה מבן הזוג מפגישה אותנו עם זיכרונות פרידות קודמות שחווינו כילדים וכבוגרים ומחייבת אותנו לגייס כוחות על מנת להתמודד עם תהליכי הסיום ולפנות מקום רגשי להתחלה חדשה.

בתהליך הטיפולי עם המונחה שאיתה עבדתי, מתחילות לעלות שאלות לגבי היכולת שלנו לבנות זוגיות חדשה, עד כמה אנחנו מסוגלים לקחת אחריות על חיינו, ליטול סיכונים, להתמודד עם הפחדים מפני פגיעה, אכזבה, דחייה. עולה גם השאלה עד כמה אנחנו יכולים לתת אמון מבלי להישאר עסוקים בפצעי העבר ובהתנסויות כואבות שחיינו בקשרים קודמים.

האם אנו מצליחים לפנות מקום בלב ובמחשבה להזדמנויות חדשות? עם אילו ציפיות וצרכים אנו נכנסים למערכת הזוגית?

אנו מרגישים לעתים קרובות "תקועים" לאורך זמן באותו המקום. אנשים מרבים לתאר פגיעה בדימוי ובביטחון העצמי ובעיקר מדווחים על תחושת בדידות. ניתן להשוות את סיום פרק הנישואין, לתהליכי אבל. בעקבות אובדן, כאשר בנוסף לפרידה ולניתוק הקשר מאדם שהיה קרוב אלינו, אנו נאלצים להתמודד עם אבדנים נוספים: הזהות כאדם נשוי, התפקידים המשפחתיים, חוויות העבר המשותפות. בתוך פרק זמן קצר יחסית נדרשת הסתגלות למערכת חדשה שבה המערכת הזוגית כבר אינה מתפקדת והעולם המשותף שנבנה חדל להתקיים במתכונת המוכרת.

פעמים רבות עולות תחושות קשות כגון: פחד, פגיעה, חשש מפני הלא ידוע, הרגשת דחייה, כישלון, אכזבה, פגיעה בערך העצמי ואובדן האמון.

שבעת" הממים" ליצירת מציאות חדשה

לכולנו יש אמונות לגבי כל מיני תחומים, אמונות אלה נמצאות עמוק בתוך המרתפים של המוח, עטופות בכל מיני קליפות שמקשות על זה המחפש אותן.

נפוליון היל בספרו "חשוב והתעשר" הוא מנפץ את המיתוס "ידע זה כוח", ובעצם אומר שידע הוא רק כוח פוטנציאלי. הידע הופך לכוח רק כאשר הוא מאורגן בתבניות פעולה מוגדרות ומכוונות למטרה מוגדרת מראש, זו בדיוק מומחיות שדורשת התייחסות למגוון המרכיבים הנ"ל.

את תהליך יצירת המציאות החדשה של האדם מחלקים לשבעה "ממים": מטרה , מחשבה, מלים, מחויבות, מעשים, מאמץ, מציאות.

מטרה: השלב הראשון חייב להיות המטרה, כי ללא מטרה אין לאן ללכת ולאן להתקדם. כשאין יעד אין תהליך ובהעדר תהליך אין יעד.

מחשבה: היא השלב השני, לאחר שקיימת מטרה ורצון, יש לחשוב עליו ולאמן אותו על מנת שיהפוך לאמונה. המחשבה היא אנרגיה ברובד השכלי שרוצה להתממש. יש חשיבות להבחנה בין המחשבה הרוחנית, למחשבה השכלית, למחשבה הרגשית ולמחשבה הגופנית.

מלים: הן השלב השלישי ביצירת המציאות, בעזרת המלים אנו מורידים את אנרגית המחשבה מן הרקיע הרוחני אל המציאות הגשמית. 'השפה השלווה' בה משתמש המנחה, הצטרפות והובלה, ראפור תואם, כלל המרכיבים הללו יסייעו בקידום התהליך.

מחויבות: היא השלב הרביעי בתהליך והיא מבטאת את החשיבות של אימון של המלים עד שהפכו לאמונה, שתוכל לעצב את המציאות עצמה. ההתמדה והמחויבות לתהליך היא שמאפשרת את הצמיחה והניצחון של האתגרים אשר אנו פוגשים בדרך.

מעשים: הם למעשה הביטוי של המחויבות. יש הכרח בעשיית מעשים יזומים למען המטרה. מתוך המעשים הללו יש לגלות את המשמעות האמיתית של הדברים.

מאמץ: המאמץ הוא הפועל היוצא של המעשים, המעשים חייבים להיות מלווים במאמץ והשתדלות למען המטרה. המאמץ הנדרש על מנת להגיע לתוצאה הרצויה, בדרך שנוכל להכיל אותה ולהרגיש ראויים לה.

מציאות: המציאות היא מקום להתבוננות, היא משוב לתהליך הפנימי, להתבונן בחוכמה על מה שנוצר, לבחון האם זה מתאים , האם זה נכון, האם זה עולה בקנה אחד עם המטרה שהחלה את התהליך? אם אין זה כך, יש לשוב אל המטרה ולחדש את התהליך לבריאה נוספת, מכוונת וממוקדת יותר.

ההנחיה באמצעות הכלים של NLP ודמיון מודרך מאפשרים למונחה להשלים ולקבל את המציאות החדשה ולהתחיל להתבונן קדימה לעבר העתיד. מונחה שיעבד את הפרידה יהיה מסוגל גם לקחת ממנה מתנות רבות שהן, ידע, כלים, מיומנויות ותובנות שיסיעו לו בהמשך לבסס ולבנות קשר מתאים ונכון יותר עבורו.

גישה זו מבוססת על תיאוריות פסיכולוגיות עדכניות. מטרות הטיפול הן לעזור לאנשים להשיג שינוי בהתנהגות, ברגשות ובמחשבות. הנחת היסוד של הגישה היא שהאדם מתייחס למציאות לא כפי שהיא, אלא כפי שהוא תופס אותה. זה תואם את הנחת היסוד ש"המפה שונה מהשטח". ההסבר כי לאדם יש מחשבות מסוימות שעולות אצלו באופן אוטומאטי מובילות למצבו הנוכחי ומשמרות אותן.

זיהוי ושינוי המחשבות הללו יוביל לשיפור משמעותי במצב הרצוי, עד כדי היעלמותן של המחשבות. ההסבר ההתנהגותי, העוסק רבות בתהליכי למידה יניח כי ההתנהגויות המאפיינות את האדם נובעות בהכרח מלמידה שלמד בעבר, באופן רצוני או לא רצוני ו / או באופן מודע או לא-מודע.

שינוי בהתנהגותו של האדם יתרחש במידה וילמד התנהגויות חדשות, ובמקביל יתמודד "בשטח" ובצורה הדרגתית עם המצבים שעד כה נמנע או חשש מהם, לזהות את המעגל הסגור המקשה ביצירת זוגיות.

תיאור מקרה

מונא(שם בדוי), בת 34, הגיעה להנחייה פרטנית בעקבות משבר גירושין על רקע התעללות פיזית ונפשית. במהלך תקופת הנישואין, חוותה אלימות שגרמה להפלה.

הגיעה לתהליך כאשר המטרה היא, ליצירת זוגיות חדשה.

המשבר השאיר אותה פגועה, חסרת ביטחון, מפוחדת וחסרת אימון, מיואשת וחסרת תקווה.

היינץ קוהוט מייסד פסיכולוגית העצמי, דיבר רבות על האמפתיה כבסיס לריפוי האדם מפצעיו הרגשיים. לפי קוהוט מהותו של האדם היא בחוויה שלו, הפגיעה במהותו היא בחוויה של בידוד, ניכור והמצוקה נחווית כחוסר משמעות. החסכים המוקדמים יוצרים תחושות של פגימות וכישלון, תחושות עצמי מציפות ולא מחוברות מימוש עצמי לא אותנטי. הצורך האנושי הוא להרגיש בעל ערך ובעל משמעות ולכן הבסיס לחוויה קשה הוא תחושת הריקנות, חוסר משמעות וערך. המטרה היא לטפל בחוויה של הערך העצמי.

כבר במפגשים הראשונים, תוך כדי ראיון עשר השאלות, עלו הרבה תובנות משמעותיות לגבי אותו מונולוג פנימי מתמיד, "אני לא שווה", "אני אשמה", "הייתי צעירה ולא ידעתי איך להגיב", בעצם מחשבות אלו יצרו אצלה את תחושת הערך העצמי הנמוך, העלאת המודעות לקיומן של מחשבות שליליות ומעכבות אלו, זיהוי והכרת המחשבות והאמונות הוו צעד בסיסי והכרחי בעבודה עם האוטומט המחשבתי אצל המונחה.

בכל הפגישות, מרכיב ההכלה היה נוכח. בתהליכים שעסקו בעבר ובעיקר בטכניקת פרידה מאדם, היו הרבה דמעות. הכלה מלאה אפשרה למונחה שחרור מלא תוך מתן לגיטימציה לרגשות. מתן משמעות לדמעות כמתנה של הטבע, אפשר למונחה סליחה עצמית, וכפי שרגילים לומר "מי שפורק לא מתפרק".

בטכניקה של "שינוי היסטוריה", המונחה הצליחה לשנות את עוצמת התחושות לגבי זיכרונות בעבר שלא ניתן לשנות, אך באמצעות הטכניקה העוצמתית הזאת, המונחה הצליחה לשנות את התגובות לסיטואציות שעלו. בעקבות כך יכלה לערוך שינוי בחוויה לאותן זיכרונות.

כפי שאמר ריצ'ארד בנדלר "זה לעולם לא מאוחר מדי לחוות ילדות מאושרת".

בהדמיה של 'הילדה הפנימית', מזיכרונות הילדות, חוותה המונחה עוצמות רגשיות אשר שמשו כמנוף להצלחת התהליך, עלו הרבה משאבים חיוביים, שמחה, רוגע, אהבה, עליזות, צבעים בהירים וססגוניים אשר הוסיפו הרבה שמחה ורוגע. המונחה הצליחה לחוות רגשות מקדמות אלו ודמיינה שהיא מעבירה אותם לחיים העכשוויים.

בעת השימוש בטכניקת 'שלוש העמדות', המונחה הצליחה להיות בעמדה שנייה ושלישית. עלו הרבה תובנות והיא הצליחה לרכך ולשנות את העמדה שלה לגבי בן זוגה לשעבר, וזו בעצם החכמה שדיבר עליה רוברט דילץ: "חכמה, היא היכולת לנוע באופן מודע בין שלוש העמדות. והצטיינות: היא התחיבות רבת עוצמה למשהו דרך העמדה הראשונה".

מספר מפגשים הוקדשו לעבודה על ערכים ואמונות מגבילות, באמצעותם הצליחה המונחה לזהות את המחסומים הרגשיים, לנטרל את האמונות המגבילות ולחזק את הביטחון והדימוי העצמי. לאורך התהליך, המונחה למדה להביע רגשות, לשתף בחוויות באופן מפורט, אשר עזר לה לפרק כל סיטואציה לחלקים: איך היא מרגישה, מה היא רואה, איפה זה פוגש אותה בחיים, איך היא מתנהגת ואיך היא מגיבה. כך היא התחילה להיות מודעת וערה ולבחון את התנהגויותיה, מחשבותיה והאמונות שהגבילו אותה בתפיסת המציאות. היא אפשרה לעצמה לראות שיש עוד דרכים שלא חשבה עליהם קודם.

בתהליכי קו הזמן –TLT- Time Line Therapy , המונחה הצליחה להשתחרר מרגשות שליליים כמו פחד וכעס. קו הזמן האישי של כל אחד מאתנו הוא מאוד משמעותי, זהו למעשה מסלול דמיוני שעליו פרוסים העבר, ההווה והעתיד, כפי שהם מיוצגים בעולמו הפנימי של המונחה. טכניקות קו הזמן אפשרו עבודה ברובד הלא-מודע. השימוש בתהליכי קו הזמן יעילים ומהירים בשינוי אמונות מגבילות ושחרור רגשות קשים המושפעים מזיכרונות עבר כואבים אצל המונחה.

התהליכים בטכניקת קו הזמן אפשרו ניקוי ושחרור ממטען רגשי. בתהליכים ניתנה לה הזדמנות להסתכל לאמת בעיניים, מה עוד שאין חשיפה לתכנים האישיים דבר שעודד את המונחה להתמודד עם רגשות קשים לפי דבריה.

כמעט בסוף כל מפגש עם המונחה, הקפדתי להשתמש בהדמיות לחיזוק משאבים קיימים והדמיות לפתרון בעיות.

אלברט איינשטיין אמר: "דמיון חשוב יותר מידע, ידע הוא מוגבל, דמיון יכול להפליג סביב העולם".

דמיון מודרך מושטת על ההנחה של הפסיכואנליטיקאי קארל יונג, כי המוח האנושי מגיב באופן זהה לאירועים דמיוניים ומציאותיים מבחינת התופעות הנוירולוגיות (החוויה).

במהלך החיים בסיטואציות שונות, המילים ששמענו ולפעמים גם ברוח טובה, אך בגלל הרגישות שלנו האמירה פגעה במקום מסוים, נצרבה בזיכרון ונטמעה בתאי הגוף, אנחנו סוחבים איתנו והחוויות נדבקות פנימה למקום כל כך עמוק שהמודע לא יכול אפילו להגיע אליו.

לפי וירגיניה סאטיר "כל דבר ניתן לשינוי. דמיון מודרך, הינו מסע עמוק למקום פרטי מאוד עמוק בתוך עצמנו, מקום שבו חיים כולנו ולמרות זאת אנו יודעים עליו מעט כל כך". הדמיון הוא למעשה "חשיבה בתמונות" כאשר התמונות כוללות רשמים ראייתים, שמיעתיים ותחושתיים, תהליך ההדמיה נעשה באופן טבעי ויום יומי ע"י כולנו במודע או לא במודע ויש לכך השפעה רבה על הדרך שבה אנו חושבים, מרגישים, פועלים ועל אף תוצאות הפעולה.

ככלי נוסף בעת הפרידה, המלצתי למונחה להמשיך ולהקשיב להקלטות של חלק מההרפיות, אשר חוותה במהלך המפגשים. ההרפיות הללו עשירות בהובלות עתידיות מחזקות, להשקיף על אירועי חייה מתוך עמדה שלישית, עמדת המשקיף, כאילו שהיא רואה את עצמה בסרט, אז יעלו השאלות ותלמד דרכן את השיעורים הנדרשים.

שנה במדויק מתום סדרת המפגשים, התקשרה המונחה ובישרה לי שהמטרה התממשה במלואה, ועכשיו היא נמצאת בתקופת אירוסין מאושרת ועסוקה בהכנות לחתונה בחודשים הקרובים.

מאת- זידאן אח'לאס

ביבליוגרפיה

1. וירג'יניה סאטיר, פנים רבות לנו (1989), הוצאת נורד-חיפה .

2. מאתר www. orhalev. com , מרכז אור הלב.

3. היינץ קוהוט, כיצד מרפאת האנליזה (2005), הוצאת תל-אביב: עם עובד.

4. דונלד ויניקוט , משחק מציאות (1996), תרגם יוסי מילוא, הוצאת עם עובד.

5. ד"ר הארוויל הנדריקס, לבסוף מוצאים אהבה (1997), הוצאת אחיאסף בע"מ , תל-אביב.

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי