מסע בהרי האלפים – כוחו של הלב

המטרה: הדמיה מותאמת אישית – בנושא התפייסות והרמוניה חברתית

{לאחר הכנסה להרפיה}
…דמייני את עצמך בשעת מסע… ובמסעך את מגיעה עד להרי האלפים הירוקים… זהו יום קיץ נעים… והכל מסביב ירוק ופורח… מרחוק נשמעת מנגינה הרמונית נפלאה ונעימה המגיעה לאוזנייך… את מסתכלת סביבך ומחפשת את מקור הצלילים, אולם הם נסתרים ממך… בינתיים את פוסעת לך ומבחינה בפרחים צבעוניים ושובי-לב המבצבצים בינות לעלי הדשא הירוקים… כעת את מחליטה לנוח מעט… את מתיישבת על מרבד הדשא הקסום… ומותחת את רגלייך… ריחם של הפרחים עולה באפך… ואת מתקרבת אליהם יותר ויותר ומתענגת על הריח הנפלא… לאט לאט את מטה את גופך לאחור שוכבת על גבך בנינוחות, מביטה אל השמיים התכולים, ועדיין שומעת את הצלילים הנעימים המתנגנים מרחוק…
מספר דקות חולפות להן… וייתכן שאף נרדמת בינתיים… כי השמיים נראים עתה יותר ויותר כחולים… ואת מתבוננת בהם בפליאה… לפתע מאי-שם מגיח עב"ם… הוא זורק משהו… ונעלם במהירות… ומן הכיוון הנגדי מופיע עב"ם אחר… הוא מואר לרגע, נורים ממנו מספר חיצים… וגם הוא נעלם משם במהירות… והם יורים זה על זה כמו בדו-קרב… בשמיים הכחולים הכהים טסים בפתאומיות כל מיני עב"מים… בעלי צורות שונות ומוזרות… יש להם קוצים כאלה, הם נראים כמו קיפודים… וכל עב"ם שכזה יורה מאחד הקוצים שלו חץ… ועוד חץ… ללא הבחנה במה הוא פוגע… והוא נעלם משם במהירות… כמו כוכב נופל… מתוך האווירה את סבורה שמתחוללת  בשמיים מלחמה… מלחמת כוכבים… ואת מביטה במה שמתחולל… והלב שלך חש דאגה רבה…
ומן הלב שלך שרוצה להיות שלם בוקע חום… חום הלב מתרומם ומתרומם כאבוקה… הוא עולה ומתרומם עד לשמיים… ושם יוצא ממנו ניצוץ שמדליק אש מאירה ומחממת… והאש מתפשטת שם בעדינות, והשמיים הולכים ומתבהרים… ונעשים יותר ויותר תכולים… ויפים יפים… ואז  העב"מים מופיעים אט אט… עכשיו הם נראים שונים לחלוטין… במקום קוצים יש להם אוזניים… אוזניים פתוחות שקולטות את הקולות… קולטות ומאפשרות קבלה והבנה… ובמקום חיצים יוצאים עכשיו מן העב"מים קולות דיבור מחזקים ומאירים… מלאי אמפטיה… ולאט לאט העב"מים מתקרבים זה לזה… והם בונים מעגל של אמון… הם כאילו משלבים ידיים בחמימות … ומתקדמים ביחד… כמו משפחה…  את שמחה על חום ליבך שהביא חום ואמון ליקום…
עודך נפעמת מן המראה השמימי שזה עתה ראית, את מבחינה בחבורת נגנים המתקדמת לעברך במעלה ההר… ונגינתם הרמונית וערבה עד מאוד… זוהי המנגינה ששמעת קודם לכן… הם מנגנים על כינורות וצ'לו… אבובים וחלילים… ובראש החבורה צועד נגן הנושא נבל… הם קרבים אלייך… והם ממש קרובים… ואת נעמדת על רגלייך, ומבחינה בהבעת פניהם המחייכת… ללא אומר ודברים, כאילו על פי תכנון מוקדם, ראש החבורה מגיש לך חליל צד… ואת לוקחת את החליל, מגישה אותו אל שפתייך, ומתחילה לנגן… ונגינתך משתלבת היטב בנעימה המוסיקלית, ואף מובילה… נגן הנבל עומד לנגן מצידך האחד, ונגן הצ'לו עומד לנגן מצידך השני… וכל חבורת הנגנים מלווה אתכם בהרמוניה נפלאה… והמוסיקה זורמת ביניכם ואופפת אתכם בנעימות רבה… ואתם עומדים ומנגנים שם ביחד על הר האלפים הירוק… כמו משפחה אחת… ממש כמו בני המשפחה מן הסרט צלילי המוסיקה…
והלב שלך שלם עכשיו… והוא רחב ושופע אור… והוא מתמלא באושר ובשמחה… ואת פשוט יודעת שישנה דרך… ישנה דרך להרמוניה אנושית… כי כמו שכל נגן מנגן על כלי אחר… ומכל הקולות האלה יחד מתקבלת מוסיקה נעימה לאוזן… כך ניתן להגיע להרמוניה אנושית מלאת אמפטיה וקבלה… כאשר כל פרט יכול להביע את עצמו בביטחון ובאמון… ודבריו מתקבלים בהבנה… והכלל מתמלא… ונתרם מן הייחודיות של כל הפרטים הכלולים בו… והוא נעשה מגוון ויחד עם זאת הרמוני להפליא… ממש כמו נעימה מוסיקלית ערבה…
ועם התחושה והתובנה שהגיעו אליך זה עתה… את מוזמנת להתחיל לחזור… (להחזיר מהרפיה)

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי