מחקרים על דמיון מודרך והשפעתו על חולים במחלת הפרקינסון

אורנה בן יעקב ,R.N,M.A NLP Trainer, מנחה קבוצות טיפוליות

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית השייכת לקבוצה של מחלות מוח ניווניות. כתוצאה משקיעת חלבון המפריע לתפקוד תאי המוח, תאי הדופמין בגזע המוח העליון הולכים ומתמעטים ונוצר חסר קיצוני בדופמין (מוליך עצבי במוח, נוירוטרנסמיטור). כתוצאה  מהחסר בדופמין, מתפתחות הפרעות תנועה טיפוסיות ביניהן רעד מנוחתי, אטיות, נוקשות שרירים וירידה בכושר התנועה (אקינזיה). בנוסף מופיעים תסמינים שאינם מוטוריים ביניהם חרדה, דיכאון, עייפות, מגוון של כאבים, הפרעות שינה. תסמיני המחלה מתפתחים באופן הדרגתי וככל שהמחלה מתקדמת המגבלות התפקודיות מחמירות.

הטיפול התרופתי במחלה מתמקד בהקלה על התסמינים, שכן עד כה, למרות המחקרים הרבים הנעשים בתחום זה, לא נמצאו תרופות אשר מצליחות להשפיע על התקדמות המחלה. עם הזמן מתקצר אף משך השפעת התרופות. לכל חולה מקבץ שונה של תסמינים ותופעות. מטופלים רבים פונים לקבלת טיפולים משלימים לטיפול התרופתי בניסיון להשיג הקלה ולשפר את איכות חייהם.

במרכז הרפואי רמב"ם, יחד עם דר' אילנה שלזינגר, רופאה מומחית להפרעות תנועה וחוקרים נוספים, היינו הראשונות בעולם שחקרנו את ההשפעה של הנחיה בדמיון מודרך על הפחתת עוצמת התסמינים במחלת הפרקינסון. פרסמנו שני מחקרים שתוצאותיהם זכו לתהודה רבה בקרב הקהילה הרפואית הבינלאומית, העוסקת בהפרעות תנועה:

Parkinson's disease tremor is diminished with relaxation guided imagery Schlesinger I1Benyakov OErikh ISuraiya SSchiller Y(2009) Mov Disord,24,2059-2062

מחקר חלוץ (PILOT) שמטרתו הייתה להעריך האם תסמין הרעד משתפר עם דמיון מודרך ומוסיקה להרפיה.

רעד הינו התסמין הראשוני הנפוץ ביותר במחלה, הוא מופיע במנוחה ומחמיר בזמן מתח וגורם למגבלה תפקודית. בנוסף, בשל היותו נראה לעין, חולים רבים מגיבים בבושה וכתוצאה מכך חווים בידוד ומצוקה חברתית. פעמים רבות הרעד אינו מגיב לטיפול התרופתי ואינו מוקל.

לצורך המחקר נבחרו, באופן אקראי, 20 חולים המטופלים בטיפול תרופתי מיטבי, עם רעד בינוני עד גבוה (בבדיקת UPDRS על-פי תוצאות הסולם המוטורי). לא נכללו במחקר חולים עם דמנציה או דיסקינזיה.

החולים חולקו לקבוצות של 3-4 חולים מאותו מין והגיעו למבדק של שעתיים. הרעד נוטר במהלך המבדק באמצעות מכשיר אקסלרומטר שהוצמד לזרועו של כל נחקר. כל נחקר התבקש לצייר ספירלה לפני תחילת המבדק ובסיומו. כל מבדק התחלק לחמישה מקטעים וכלל:

  1. 30 דקות שבהן החולים שוחחו ביניהם, ללא כל התערבות נוספת לבדיקת רמת הרעד הבסיסית
  2. 15 דקות של האזנה למוסיקה המיועדת להרפיה
  3. 15 דקות שבהן החולים התבקשו לעשות הרפיה עצמית (כפי שהם נוהגים לעשות כדי להפחית לעצמם את הרעד), ללא כל התערבות נוספת.
  4. 10-15 דקות של דמיון מודרך בעזרת דימוי, טקסט זהה לכל הקבוצות, מלווה במוסיקה להרפיה
  5. 30 דקות לאחר ההרפיה ללא התערבות

שלושה נבדקים עברו מבדק נוסף כדי לבדוק שחזור של התגובה. לשלושה נחקרים נעשתה בדיקה  באמצעות חיבור למכשיר EEG (אלקטרואנצפלוגרם הרושם את גלי המוח) במהלך האזנה לדמיון מודרך, כדי לשלול את האפשרות שהם נרדמים ולכן אינם רועדים.

תוצאות המחקר הראו שדמיון מודרך הפחית את הרעד באופן משמעותי ומובהק בכל 20 הנבדקים  (P<0.0001), בקרב 15 מהם הרעד פסק לחלוטין למשך 1-13 דקות ורמת הרעד הממוצעת נשארה באופן מובהק נמוכה מרמת הרעד הבסיסי במהלך 15-30 דקות ההאזנה להנחיה (P<0.001). כל הנבדקים דיווחו על שיפור ברמת הרעד במהלך  2-14 שעות מתום ההתערבות  ((mean 6.8+3.8. לא נצפתה השפעה להרפיה עצמית על רמת הרעד, האזנה למוסיקה להרפיה הפחיתה באופן מובהק את רמת הרעד, אולם בדמיון מודרך הרעד היה נמוך יותר באופן משמעותי ומובהק.

דוגמת רישום רמות הרעד של נחקר אחד במהלך מבדק:

לסיכום, האזנה לדמיון מודרך הראתה שדמיון מודרך מאפשר ירידה ברמת הרעד ואפילו הפסקתו המוחלטת במהלך דמיון מודרך. מומלץ שדמיון מודרך יהווה טיפול משלים לטיפול המקובל במחלה על מנת להפחית את הרעד, מטופלים יכולים להשתמש בטכניקה של דמיון מודרך כדי להפחית את הרעד במהלך אינטראקציות חברתיות ומקצועיות.

המחקר השני בדק את ההשפעה של דמיון מודרך על התנודתיות המוטורית בקרב חולי פרקינסון הסובלים מהתופעה.

Relaxation guided imagery reduces motor fluctuations in Parkinson's disease.           Schlesinger I1Benyakov O2Erikh I3Nassar M3.(2014)Park Dis.4, 431-436

בקרב חולים בפרקינסון המטופלים תקופה ממושכת בתרופה שנקראת לבודופה, מופיעה תנודתיות מוטורית. התסמין בא לידי ביטוי בתופעת  ON – OFF שבה החולה מאבד את התנועתיות, יושב או עומד קפוא, כאשר שנוצרת נוקשות שרירים קשה. הדבר מעורר חרדה ופוגע ביכולת התפקוד והמוטיבציה של החולה. במחקר שבו הוכח שדמיון מודרך מפחית את הרעד בחולים עם פרקינסון, ראינו שחולים שהגיעו למבדק המחקרי במצב של OFF ,סיימו את המבדק כשהם במצב ON. תצפית זו הובילה אותנו למחקר חלוץ זה שמטרתו לבחון דמיון מודרך כטיפול נוסף לחולי פרקינסון עם תנודתיות מוטורית.

לצורך המחקר נבחרו 20 חולים עם תנודתיות מוטורית. החולים הוזמנו למרפאה לבדיקה ראשונה וקבלת יומן למילוי עצמי, ללא התערבות נוספת. בביקור השני הושמעה להם מוסיקה להרפיה, בביקור השלישי הם האזינו להנחיה בדמיון מודרך וקיבלו דיסק עם הקלטה להאזנה בביתם, כעבור חודש נבדקו שוב במרפאה וכעבור שלושה חודשים ראיון טלפוני. הנחקרים התבקשו למלא יומן יומי על הופעת ומשך מצבי ה OFF ובכל ביקור הם עברו בדיקת UPDRS (בדיקה נוירולוגית Unified PD (Rating Scaleעל-ידי רופא נוירולוג.

תוצאות המחקר הראו שדמיון מודרך קיצר באופן מובהק את זמן ה – OFF מ- 9 שעות בממוצע ל- 6  שעות (median 6h, IQR 5 – 9h; p=0.0001) , מוסיקה  מרגיעה לא הפחיתה את זמן ה – OFF, דמיון מודרך הפחית את טונוס השרירים (ריגידיות)לפי UPDRS (Unified PD Rating Scale) באופן מובהק (p<0.0001), האזנה למוסיקה לא הפחיתה את טונוס השרירים.

לסיכום, הפחתת התנודתיות המוטורית אצל חולי פרקינסון, באמצעות האזנה לדמיון מודרך, בנוסף לטיפול התרופתי המקובל, האריכה את מצבי ה ON -. בנוסף לכך נמצא שיפור בסימנים ובתסמינים במהלך מצב ה-ON  של החולה. הטיפול בדמיון מודרך הינו בטוח, יעיל וקל לביצוע ומסייע לחולים לאורך זמן.

גם מחקר זה הביא למחקר נוסף שבו ניסינו להבין את מנגנון הפעולה של הדמיון המודרך על חולי הפרקינסון, המגיבים באופן שונה לטיפול לעומת אנשים שאינם חולים במחלה. עשינו זאת באמצעות האזנה לדמיון מודרך תוך ביצוע fMRI  הבודק את האזורים המופעלים במוח. מחקר זה טרם התפרסם, אך גם תוצאותיו מרשימות.

דמיון מודרך כטיפול נוסף מסייע להקלה על מגוון תסמינים במחלות שונות, נחקר רבות, בטוח ומומלץ.

 

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי