מגרות הלב

אתם יכולים למצוא תנוחה נוחה על המזרן או על הכיסא… .אפשרו לכל איבר למצוא את מקומו בצורה טבעית ונוחה לו…

כמדי ________(יום שלישי, לאחר ארוחת צהריים) אנו מתפנים מהעשייה של היום, של השבוע ומאפשרים לעצמנו כמה דקות של רגיעה, מנוחה, טעינה של אנרגיה…

אולי עולות בראשכם מחשבות… אפשרו להן להשתהות… תנו להן מקום, תנו להן להיות, ובזמן הנכון הן יחלפו כשלעצמן…

ותחושת הרגיעה והשלווה תתפשט בכם יותר ויותר…

כשעוצמים את העיניים חוש השמיעה מתחדד… אפשר לשמוע רחשים קרובים או רחוקים… הפנו את תשומת ליבכם לצליל הכי רחוק, אולי זהו כלי תחבורה… אולי אנשים שעוברים בחוץ… ציפורים… שימו לב מהו הצליל הזה ומה הוא מעורר בכם…

כעת שימו לב לרחשים בחדר… לקול שלי… וככל שתשמעו אותי כך הרגיעה תלך ותעמיק עוד ועוד….

ועכשיו תוכלו להפנות את תשומת ליבכם למה שמתרחש בתוככם פנימה… וככל שתעמיקו את ההתבוננות פנימה כך תעמיק תחושת השלווה והרוגע עוד ועוד…

תחושה של החמימות ממלאה אתכם, כמו קרן שמש שמתחילה לחמם  מכפות הרגליים ועולה בהדרגה אל הרגליים… אל הבטן… בית החזה הידיים… ועולה מעלה עד קדקוד הראש…

ואתם מאפשרים לעצמכם להרפות, מאפשרים את הרכות כך שהרגיעה תעמיק יותר ויותר…

בדיוק ככה.. רוגע, נחת, שלווה כמו קרן שמש מיוחדת.

ואתם כבר יכולים להתחיל ולדמיין את עצמכם בשדה חיטה מוזהב… זהו יום נעים בסוף הקיץ… שעת בין הערביים… רוח נעימה נושבת על פניכם ומשחקת בקצות השדה…

אתם מביטים אל האופק, עד הנקודה בה השמיים הכחולים מתמזגים עם הצבע הזהוב של השדה ואתם שמים לב שכל היקום פרוס לפניכם… השדה מישורי… ותחושה של התרגשות מציפה אתכם…

אפשר לשים לב  לשקט מיוחד, שממלא את הלב בציפייה… אפשר לשמוע רק את רחש שדה החיטה…

ואתם מתחילים לפסוע…

כשאתם פוסעים לתוך השדה אתם מבינים שאף אחד לא עבר כאן בעבר לפניכם ואתם יודעים שאתם הולכים לגלות משהו שמחכה אך ורק לכם…

וככל שאתם פוסעים בשדה תחושת הסקרנות גוברת, פעימות לב של התרגשות ממלאות אתכם… ואתם לא יודעים מה מצפה לכם אבל אתם יודעים שזו הולכת להיות חוויה מרתקת…

לפתע אתם שמים לב למשהו שלא היה שם קודם… ממש לא רחוק מכם ישנו בית קטן וצנוע… בנוי מאבנים כבדות וישנות… שיח מטפס עוטף את הבית ומעטר אותו בפרחים צבעוניים … משהו בבית הזה נראה לכם מוכר וידוע ואתם פוסעים בבטחה אל מפתן הדלת…

הדלת מעץ… היא נראית גדולה וכבדה… וכשאתם מתחילים לפתוח אותה אתם מופתעים לגלות כמה קלילה היא…

אתם פותחים את הדלת ונדהמים ממראה עיניכם… אור נרות ממלא את החדר… תחושת חמימות שוטפת אתכם… תחושה של ביטחון מציפה וקוראת לכם להיכנס פנימה…

אתם מבחינים בגרם מדרגות שיורד מטה… צמוד לגרם המדרגות מעקה עץ עבה ובטוח… אתם מתבוננים מטה ומתכוננים לירידה…

בגרם המדרגות 5 מדרגות בלבד ואתם מתחילים לרדת מדרגה מדרגה..

אחת

שתיים

שלוש

ארבע

חמש

הגעתם מטה לתוך חדר מיוחד… ואתם עומדים בבטחה… ומתבוננים בחדר… והוא מרהיב ביופיו… הוא מואר ונעים ויש לכם תחושה שהייתם שם קודם…

אתם מבחינים על הקיר שניצב מולכם במגרות עץ… מגרות בגדלים שונים… עם ידיות שונות… חלקן ישנות ממש וחלקן חדשות ורעננות…

אתם מתקרבים לאחת המגרות שעליה כתוב באותיות מוזהבות- "קבלה עצמית"… אתם פותחים אותה ומופתעים לגלות שבתוך המגרה יש כדור אור קטן…

אתם לוקחים את כדור האור בעדינות כמו שמחזיקים פרפר ומקרבים אותו לליבכם… ומאפשרים לכדור להתמזג עם גופכם ומופתעים לגלות שבכדור האור הזה טמונות כל אותן פעמים שקיבלתם את עצמכם כפי שאתם… הפעמים שבהם חשתם סיפוק, אהבה עצמית… ואתם מאפשרים לאור למלא את כול כולכם בתחושה המרגשת הזאת…

סקרנים אתם ניגשים למגרה נוספת ועליה כתוב באותיות זהב "חופש"… אתם פותחים גם אותה וגם בה מחכה רק לכם כדור של אור… וכשאתם מקרבים אותו ללב אתם מתמלאים בכל הפעמים בהן חשתם חופשיים להביע את עצמכם, חופשיים לחשוב מחשבות שקידמו אתכם, חופשיים להיות פשוט מי שאתם…

תחושה כל כך טובה מחבקת אתכם ואתם מרגישים מלאי כוחות ואור…

מלאי אנרגיה אתם ממשיכים להסתובב בחדר ומגלים שבכל מגרה מסתתרים זיכרונות ייחודיים רק לכם… כאלה משמעותיים יותר וכאלה שפחות, אבל כולם מיוחדים לכם…

תוכלו לבדוק אילו מגרות עוד יש שם… אילו זיכרונות, חוויות, תחושות…

ובתחושה של סיפוק אתם מתחילים להיפרד מהחדר הקסום הזה… אך לפני שאתם עוזבים אתם מבחינים במגרה מיוחדת שלא ראיתם שהיא שם… על המגרה כתוב "מסר"… אתם פותחים את המגרה ומגלים קלף ישן ועתיק ועליו כתוב שמכם עם מסר שמתאים בדיוק עבורכם… מה כתוב שם? מהו המסר?

אני אהיה שקטה למשך דקה בכדי שתוכלו לגלות מהו המסר… בעוד כדקה תשמעו את קולי שוב… (להמתין כדקה)

וכעת אתם יכולים להודות לחדר על ההזדמנות לפגוש בזיכרונות מחזקים ונעימים ועל המסר שקיבלתם…  ואתם מתחילים לעלות בגרם המדרגות חזרה למעלה.. .

אתם מגיעים חזרה אל החדר שמלא … אל דלת היציאה… פותחים את דלת העץ ועוזבים את הבית בתחושה שהבית הקסום איפשר לכם להתקרב יותר לעצמכם… להבין עוד משהו עליכם…

אתם עוזבים את הבית לכיוון שדה החיטה ומופתעים לגלות שהשדה חרוש… ערמות של תבן מסודרות זו על זו… והדרך פרוסה לפניכם, מוכנה רק לכם ולכבודכם…

ובהדרגה אתם מתחילים לחזור לכאן כשאתם מביאים אתכם את תחושת החופש, הקבלה העצמית, הסקרנות את הסיפוק… ועוד זיכרונות מחזקים אחרים… אתם מביאים אתכם את המסר המיוחד שקיבלתם…

ויודעים שמהיום הדרך אל הזיכרונות ואליכם פנויה וזמינה לכם בכל עת…

ולאט לאט אתם חוזרים לכאן למודעות רגילה… אפשר להזיז בעדינות את הידיים, הרגליים… להימתח מעט כדי לעורר את הגוף. ולחזור לכאן ועכשיו…

 

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי