לקום בבוקר עם חיוך!

ילדה בערסל

העלאת החוסן הנפשי לחולי זאבת בעזרת NLP ודמיון מודרך

מבוא
זאבת (בלועזית לופוס) היא מחלה אוטו-אימונית. תפקיד מערכת החיסון היא להילחם בגופים זרים החודרים לגופנו. אולם במחלות אוטו-אימוניות, מערכת החיסון יוצאת משליטה ותוקפת רקמות בריאות,במקום חיידקים.זאבת עלולה לתקוף חלקים רבים בגוף. היא עלולה לפגוע בפרקים, בעור, בכליות,בריאות, בלב ואו במוח.בדרך כלל אין לאדם אחד כל סוגי התסמינים האפשריים.

מה גורם לזאבת?
גורם הזאבת אינו ידוע. אין למחלה מרפא, אולם ברוב המקרים ניתן לשלוט בה. נדמה לעתים שזאבת עוברת במשפחה, דבר המצביע על כך שהמחלה עשויה להיות תורשתית. אולם נשיאת הגן של המחלה אינו כל הסיפור. הסביבה, אור השמש, מתח ותרופות מסוימות עלולים כולם להצית תסמינים באנשים מסוימים. אנשים אחרים, החולקים את אותו מטען גנטי, עשויים שלא לפתח תסמינים כלשהם למחלה. החוקרים עדיין מנסים לגלות מדוע.

מהם תסמיני מחלת הזאבת?
המקרים של זאבת שונים אלו מאלו ואין שני מקרים זהים. הסימנים והתסמינים יכולים להופיע באופן פתאומי, או להתפתח באיטיות, הם יכולים להיות קלים, או חמורים, זמניים או קבועים. רוב חולי הזאבת סובלים מהתקפים של המחלה – פרקי זמן בהם הסימנים והתסמינים מחמירים ולאחר תקופה מסוימת הם משתפרים ואף נעלמים לחלוטין, לזמן מסוים.הסימנים והתסמינים משתנים בהתאם למערכת בגוף שנפגעה מהמחלה.

באופן כללי הסימנים והתסמינים של זאבת כוללים בין היתר:

  1. עייפות – שנמשכת תקופה ארוכה, איכות שינה ירודה , הפוגעת קשה באיכות ובאורח החיים של החולה.
  2. חרדה- תחושה של פחד שמלווה את החולה לאורך המחלה וגורמת למתח גופני ורגשי.
  3. דיכאון- עצב, נטייה לבכי, דאגה, חוסר אנרגיה, אי שקט, פסימיות.
  4. תופעות פיזיולוגיות: חום, ירידה או עליה במשקל, כאבים ודלקות בחלקי גוף שונים, פריחה על הפנים, פצעים בעור מחשיפה לשמש, נשירת שיער, קוצר נשימה, כאבים בחזה, יובש בעיניים, אצבעות מכחילות או מלבינות מחשיפה לקור.

מהם סוגי הזאבת על-פי המאפיינים?
קיימים ארבעה סוגים של זאבת. ארבעת סוגי המחלה שייכים לאותה מחלה, אך יש להם מאפיינים שונים והטיפול בהם שונה.

  1.  זאבת מערכתית אדמנתית עלולה לפגוע כמעט בכל חלק בגוף.
  2.  זאבת עורית פוגעת רק בעור.
  3.  זאבת הנגרמת כתוצאה משימוש בתרופות מופיעה לאחר שימוש בתרופות מסוימות.
  4.  זאבת של הילוד היא סוג נדיר של זאבת, שתוקפת תינוקות שזה עתה נולדו.

המחלה מאובחנת בבדיקה גופנית ובבדיקות דם.

כיצד מטפלים בזאבת?

הטיפול מניעתי קונבנציונלי כולל הימנעות מחשיפת יתר לשמש ושימוש במקדמי הגנה, פעילות גופנית להקלה על עייפות וחולשת השרירים, וחיסונים כנגד זיהומים. הטיפול בתסמינים תלוי בחומרתם,וכולל תרופות נוגדות- דלקת שונות, סטרואידים, תרופות המדכאות את מערכת החיסון, תרופות נגד מלריה שיש להן השפעה טובה על לופוס, תרופות מדללות דם במקרה הצורך ועוד… למעשה קיים טיפול בכל תסמין בנפרד – כאשר ניתן לבודד את התסמינים המפריעים ביותר, ניתן גם להתאים להם טיפול ספציפי: להקלה על בעיות שינה ישנו טיפול תרופתי וחינוך לשמירה על 'היגיינת שינה'. להקלה על דיכאון משני ניתן לקבל תרופות נוגדות דיכאון, להפרעות במערכת העצבים האוטונומית יש פתרונות ספציפיים.

טיפול ברפואה טבעית

כאשר באים לטפל במחלת הלופוס באמצעות רפואה משלימה יש להתייחס לנושאים הבאים –
1. תמיכה במערכת החיסון ע"י הזנה ולא המרצה.
2. תמיכה בבלוטת יותרת הכליה ( אדרנל ) בגלל המתחים והחרדות הנלווים למחלה.
3. הזנה ובנייה של נוזל הדם המזין את הגוף כולו.
4. הימנעות ממזונות ואורח חיים מעוררי התקף.
5. הפחתת סטרס.
6. טיפול נוגד דלקת.
הטיפולים המקובלים: צמחי מרפא, תזונה, והומיאופתיה.

ומה עם הנפש? מה המחקרים ממליצים לשיפור דרכי ההתמודדות עם המחלה?

עצם קיומה של מחלה כרונית עשוי לגרום לדפוסי מחשבה שליליים, לחוסר מוטיבציה ולהתנהגות 'חולה'. יש אנשים שרכישת מידע על המחלה מסייעת להם להתמודדות טובה יותר. יצירה וקבלת תמיכה חברתית חשובה מאוד. מומלץ ליווי של טיפול פסיכולוגי קצר טווח בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית יכול לסייע ברכישתכלים להתמודדות יעילה.
שנוי דפוסי מחשבה לחשיבה ומטרה חיובית, זה המקום בו אנו כמנחי NLP ודמיון מודרך נכנסים לתמונה כמאירי הדרך לשינוי ולבניית חוסן נפשי של המונחה שלנו.

מהו חוסן נפשי?

חוסן נפשי (resiliency) הוא יכולתו של האדם להתמודד עם קשיים ומתח בחייו, ולצאת מהם מחוזק ובעל תובנות חדשות. כמו כן, פירוש המושג חוסן הוא יכולתו של אדם לחזור למצבו הקודם, לאחר מצב לחץ מתמשך, ויכולתו להתאושש ולהסתגל לשינוי. אדם בעל חוסן נפשי הוא אדם המסוגל להתאים את עצמו לנסיבות החיים, אף אם הן קשות, ולהצליח בטווח הארוך. חוסן נפשי הוא מערכת החיסון הנפשית שלנו מפני מצוקה ולחץ.
חוסן אינו תכונה מולדת. כמו מערכת החיסון בגוף, הוא מושפע ממצב רוחנו ומכמות העזרה אותה אנו מקבלים מאחרים. כמו מערכת החיסון, גם לו יש תקופות של שפל ושל שיא, ולעתים, בחורף הקשה של שגרת החירום בה אנו חיים, הוא עומד מול אתגרים קשים יותר מהרגיל.
מודל החוסן הרב מימדי גש"ר מא"חד ( Basic Ph ) פרופסור מולי להד
בעקבות תהליך ההנחיה המפורט בהמשך,חיפשתי מודלים נוספים העוסקים בחיזוק החוסן הנפשי. בחרתי להציג בקצרה, מודל לתקשורת של פרופסור מולי להד שהיווה עבורי מודל להשוואה, העשרה וחיזוק (דמיון רב ל- NLP). המודל מבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות שונות שהוצגו לאורך השנים וכך יוצר כעין סקירת ההיסטוריה וסיכום תיאוריות הטיפול.

פרוט הגישות שהן הבסיס למודל:

הגישה הרגשית (AFFECT): פרויד (1936) שם את הדגש על העולם הרגשי: הפנימי (התת מודע) והחיצוני (השלכה והעברה) גם יחד.
הגישה החברתית (SOCIAL): תלמידיו של פרויד ועמיתיו למקצוע, אדלר (אצל אנסבכר 1956) ואריקסון (1963), הדגישו את תפקיד החברה והסביבה החברתית בקביעת הדרך שבה פוגש האדם את העולם, אף כי מזוויות שונות מעט.
גישת השימוש בדמיון וביצירתיות (IMAGINATION): יונג (1923), שבראשית דרכו היה תלמידו של פרויד, הוא הדגיש את מרכיב הסמלים והארכיטיפים, את ה"ירושה התרבותית", הדמיון והיצירתיות, ככוח המניע של החיים.
בעברית – גש"ר מאח"ד:
גופני שכלי רגשי מערכת אמונות חברתי דמיון
המילים הנ"ל מייצגות את האופנים, הערוצים בהם תופס האדם את העולם. בכל אדם קיים הפוטנציאל להתמודד בעזרת כל השש, אלא שכל אדם מפתח את דפוס ההתמודדות הייחודי שלו.
על-פי מודל גש"ר מ"אחד הטענה היא כי שפתו של האדם, גם כשהוא נפגע, אינה משתנה מהותית אלא הוא משדר את המצוקה בערוץ הדומיננטי שלו.
ההתמודדות בעת משבר לפי האופנים השונים:
גופני – הרפיה, תרגול גופני, פעילות פיסית, עשייה ממוקדת בבעיה או עשייה לשם עשייה. מדיטציה, אכילה, שינה ולעיתים נטייה להשתמש בתרופות ובסמי הרגעה (PH).
שכלי- שימוש בחשיבה קוגניטיבית. האסטרטגיות הקוגניטיביות יאופיינו באיסוף מידע, בפתרון בעיות, בניווט מחשבות עצמי, בבניית תוכנית, בלמידה מניסיון ובחיפוש אלטרנטיבות וברשימה של סדר העדפות (C).
רגשי – שימוש בביטויי רגשות, כמו בכי וצחוק, כעס, יבקשו תמיכה רגשית אצל הזולת או יתבטאו בדרכים בלתי מילוליות, כגון ציור, קריאה או כתיבה (A).
מערכת אמונות – האדם יסתמך על אמונות, ערכים וחיפוש משמעות, על מנת להנחות ולהדריך את עצמו בזמנים של לחץ ומשבר. הכוונה כאן לא רק לאמונה דתית, אלא גם לעמדות פוליטיות, ל"אני מאמין" כזה או אחר או לתחושות של יעוד ושליחות. (B).
חברתי- האדם שואב תמיכה מהשתייכות לקבוצה, מקבלת תפקיד או לקיחת תפקיד לעצמו. תחושת השייכות לארגון והיררכיה מייצוג עצמו במדרג החברתי.(S)
דמיון – שימוש בדמיון להקלה על מציאות קשה. פעילות יצירתית או הסחת דעת (צפייה בתוכניות בידור בטלוויזיה), חלומות בהקיץ ומחשבות נעימות. אנשים אלו יסיחו את דעתם על ידי שימוש בדמיון מודרך או לחילופין ינסו לדמיין פתרונות נוספים לבעיה, החורגים מן העובדות, תוך שימוש באלתור, הומור ויצירתיות ראיית עתיד ודימוי כיצד הדברים יראו אז (I).
בניית הגשר המאחד יעשה בתחילה על ידי זיהוי והאזנה פעילה לא רק לתוכן הסיפור הגלוי או הסמוי אלא גם ובעיקר לשפה, לערוצים בהם הוא מסופר. (כדוגמת מעגל החוויה וסגנון החישה ב – NLP).
במקום שיש תקיעות במצב והערוצים אינם מספקים ויעילים חשוב להפנות את האדם לערוצי התמודדות נוספים או הרחבת הערוצים הקיימים. (כדוגמת הצטרפות והובלה ב- NLP), כל זאת על מנת להחזיר את האדם לתפקוד מלא וטוב לבניית החוסן הנפשי.

העלאת החוסן הנפשי לחולי זאבת בעזרת NLP ודמיון מודרך

תאור המקרה-
דנה (שם בדוי), רווקה בת 30+, מתגוררת עם שותפה, עצמאית כלכלית, סטודנטית במכללה. הגיעה עם מטרה ראשונית רחוקה: "לעמוד במטלות שנת הלימודים הנוכחית ולסיים אותן" מטרת על: להרגיש שמחה וגאווה עצמית.
בשיחה מקדימה ספרה על היסטוריית הכישלונות מהעבר, חוסר יכולת לעמוד במשימות, חוסר התמדה. הפסקת לימודים עקב התקף מחלת הזאבת. בבדיקה של מקור המחלה הסתבר שבעקבות משבר משפחתי המחלה פרצה ומאז דנה מטופלת תרופתית ומלווה מדי פעם בתמיכה נפשית. עלה דמוי עצמי נמוך ותחושות קשות. קשיים בתקשורת עם המשפחה והחברים.
כתלמידת שנה ב' ברטר תהיתי: " האם אוכל לעזור לה? (במיוחד לאור היסטוריה טיפולית שעברה) האם הידע שלי מספיק ומספק? האם אוכל להוביל אותה להתמודד ולחזק את המשאבים שלה ובעקבות זאת להגיע ליצירת תמיכה וחידוש/יצירת קשרים עם משפחתה וחברים?" גם אני חשתי מבוהלת קמעה מהמחלה ומההיסטוריה. לאחר התייעצות עם המנחה שלי החלטתי לקפוץ למים הקרים, מצוידת ברצון עז להוביל את דנה למקום שהיא שואפת אליו.
חשוב לי לציין שבמקביל למפגשים דנה הייתה במעקב רפואי, מטופלת לפי הצורך.
המשך תוכן שיחה מקדימה:
בשיחה עם דנה יכולתי לזהות מספר תסמינים האופיינים לחולי זאבת: עייפות, חוסר אנרגיה, חרדות פחד מהתקפי המחלה ואי שקט. דנה סיפרה על מצבי רוח משתנים במקביל להתקפי המחלה. הדבר שקפץ לנגד עיניי היה הנושא של הניתוק. ניתוק פיזי שהגן עליה מפני חוויות תסמיני המחלה (בריחה לשינה) ,ניתוק רגשי, ניתוק חברתי- תחושת הבדידות וחוסר ההבנה שהיא חווה מהסביבה בעיקר מהמשפחה והחברים הקרובים.
בחרתי לשים דגש בתהליך בטכניקות מחברות (בניגוד לניתוק שלה). ההובלה הייתה איטית, שלב אחר שלב: התחברות להנחיות, אלי כמנחה, התחברות אל עצמה פיזית ורגשית ומהחיבור העצמי להתחבר לסביבה ולאפשר לעצמה להרוויח חוסן אישי וכן תמיכה ותקשורת עם המשפחה וחברים. מתוך ידע ממחקרים רבים בהם הוכח שהסיכוי להתמודד בהצלחה עם משבר כמו מחלה קשור במערכת התמיכה הסביבתית. המטרה החשובה מבחינתי הייתה להגיע לשם בסיום המפגשים!.
למעשה העובדה שהגיעה להנחיה היה הצעד הראשון להתחברות, לקבלת מקום של שחרור מילים ורגשות וממול הקשבה, תמיכה ואמפתיה. שמחתי עמה ועבורה על הצעד שעשתה!
שלבי ההנחיה:
הגדרת המטרה:
המטרה הראשונית הייתה "לעמוד במטלות שנת הלימודים הנוכחית ולסיים אותן". דנה רצתה להיות שם בסוף שנת הלימודים עם תעודת הסיום ביד וקולות המריעים לה, במיוחד קולה שלה. המעבר להגדרת מטרה ממוקדת ומדידה יותר לקח זמן. אחרי מס' פגישות של הצטרפות והכלה הצליחה להגדיר מטרה קצרת מועד: "לקום בבוקר ללימודים ולסיים עבודה להגשה".
הפגישות הראשונות, ראיון עשר השאלות, התאפיינו בהצפת מידע לא ממוקד, מחשבות, אמונות וערכים. הצפת המידע הייתה מלווה באי שקט פיזי שהקשה על הרפיה. מצאתי עצמי משננת ומאמצת את הכלל החשוב של יצירת ראפור מלא, הצטרפות ועוד הצטרפות… הכלה… קבלה ותמיכה. ההובלה הגיעה בשלבים מאוחרים יותר.
חיבור למשאבים פנימיים:
עבדנו יחדיו על חיזוק משאבים בטכניקת העברת יכולת ובהדמיות. בטכניקת העברת יכולת היה קושי להתחבר לרגש. לעומת זאת המשוב להדמיות היה טוב, הן חיזקו אותה מאוד והקפדתי לעשותן (במידת האפשר) תוך בחירת נושאים הקרובים ללבה. (קריסטלים, קרן אור וכולי). למדתי שקל לה יותר להתחבר למשאבים ולרגש ממקום של התת מודע.
ניהול רגשות קשים:
בטכניקת "שנוי היסטוריה" עלה קושי עצום של ילדה שהופכת להיות המבוגר במשפחה שמתפרקת, עלו תמונות עם חוסר יכולת להתחבר אליהם. שם עלתה ההחלטה של ההתנתקות על מנת לשרוד "להרגיש זה מחיר כבד מדי" אמרה. שם התפתחה גם המחלה. את השיחה עם הילדה הפנימית היא בחרה לעשות ללא דיבור כהדמיה. בסיום ההדמיה ספרה על ילדה חזקה שמסרה מסר מחזק לבוגרת!
בפגישה הבאה הגיעה מוצפת בכעס וטענות לאמה, לאחר סיטואציה קשה נוספת שחוותה. הבעת הכעס, והרגשות בכלל הייתה חדשה אצל דנה ועלתה בקיצוניות גדולה מאוד. הבנתי שפה נדרשה טכניקת חרום ועשיתי תהליך קצר של סוויש. (ציינתי לעצמי שהנה דנה התקדמה , התחברה לרגש וביטאה אותו)
ואז הגיע הנתק ממני. דנה ביטלה שתי פגישות.
בשיחות בניסיון לבדוק מה קורה הבנתי שבנוסף לקושי הגדול שחוותה בהתמודדות עם העבר, הייתה פה בדיקה אם אני אשאר לצידה גם ברגעי משבר: האם אשאר בסביבה גם שהיא לא חשה בטוב ולא נוהגת לפי דפוסי התנהגות מקובלים? האם אמשיך לגלות הבנה, אמפתיה והכלה?!..
פה הגיע השיעור שלי כמנחה. היה לי קשה מאוד לצאת מעמדה ראשונה ולראות את הסיטואציה מעמדה שנייה ושלישית. אחרי שהצלחתי לעשות זאת אמרתי תודה, תודה לטכניקת העמדות ותודה לדנה על השיעור.
התודה הייתה הדדית, מפה קרו דברים טובים. בעזרת טכניקת הכיסאות וטכניקת אמונות וערכים נעשתה בדיקה של מערכות יחסים עם החברים ובחירה של איזה קשר לחדש ולבנות. במפגשים אלה יכלה דנה לגעת בכאב ולצמוח מתוכו. הקשר עם אמה ואחותה חודש (לאחר שנים של נתק). יכולתי לשקף לה בסיפוק שהיא בנתה לעצמה סביבה תומכת ומבינה. עלו דיבורים על רגשות חיוביים כמו אהבה, מציאת זוגיות, תמריץ נפלא לקימה בבוקר עם חיוך ויציאה למשימות היום !
הגענו לסיום סדרת המפגשים, בשיחת סכום עלתה שוב הרגשה רעה בעקבות התפרצות של התקף המחלה. האם זו מקריות? השאלה נשארה פתוחה.

סיכום:

מתעוררת השאלה האם דנה השיגה את המטרה שלה, במסגרת החלק שהיה בשליטתה (היו גורמים חיצוניים שלא פירטתי).התשובה היא שכל יום נוכחות בלימודים, בעבודה או הגעה להנחיה היווה ניצחון קטן שחיזק את הביטחון, הגאווה וההרגשה הטובה. בשיחת הסיכום שיקפתי לדנה את הצעדים הגדולים שעשתה קדימה, את החיבור שלה לעצמה. את המקום האחר שבו היא נמצאת ביחס למקום שהיתה בתחילת המפגשים. את המשאבים והחוסן האישי שבנתה לעצמה ובניית התמיכה מהמשפחה והחברים שבחרה. המלצתי לדנה להמשיך בטיפול המתאים לה, להמשיך להעזר בתמיכה חיצונית ובקשר מחזק עם בני משפחתה והחברים. נכון הוא שהמחלה עדיין קיימת ויש התקפים מדי פעם, אך היא פוגשת דנה אחרת.
היום גם אני כמנחה נמצאת במקום אחר. אין ספק שלימודי ההעשרה בהם עסקנו ברפוי לחולי סרטן היו תורמים למקרה של דנה.
זה המקום לומר תודה לדנה שבתהליך החיבור שלה חיברה אותי יותר ויותר למשמעות ההנחיה והפלא הזה של טכניקות ה-נ.ל.פ. ודמיון מודרך.

כתבה-דליה וייס

ביבליוגרפיה
"זאבת (לופוס) " – אתר רפואי ברשת IMED
"זאבת (לופוס) " – הקהילה שלך לרפואה טבעית NATSHARE
להד, מ. פרופ'- מודל החוסן הרב מימדי BASIC PH – תקציר

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי