לפיד המשאבים

מטרת ההדמיה: חיזוק משאבים ויכולות פנימיים

לאחר הרפיה.

///את שומעת את קולי שילווה אותך במהלך ההדמיה… מתוך נינוחות ושלווה עקבי אחר דבריי וקחי אותם במידה ובאופן שיתאימו לך… אני מזמינה אותך לפגוש תוך רגיעה חלק מהיכולות שיש לך ולהעצים אותן… ואת ממשיכה להיות רגועה ונינוחה… את מוזמנת להפעיל את דמיונך ולאפשר לעצמך… להתחבר למשאבים שלך… עכשיו רגלייך קלילות עטופות בנעלי-הליכה רכות רכות וקלות קלות… אנחנו יוצאות לתור במקום מיוחד וחיובי שנמצא בתוכך…

בחרי את הדרך בה את רוצה להגיע למקום בתוך עצמך… אם זה באמצעות מחשבות או היכולת להרגיש את המקום… ואולי פשוט לנשום עמוק ולהיכנס לתוך עצמך… את רגועה מאד ואת כבר בתוך עצמך…

המקום אותו את עומדת לתור, המקום הבטוח, הוא חיובי וחיוני ביותר עבורך… שימי לב מהו המקום הזה והיכן הוא בתוכך… לשם את פונה… ואולי את סקרנית… ואולי את מתרגשת… כי את יודעת שאת הולכת להתמקד ביכולות ובמשאבים שלך… ואת שלווה… מצאת את המקום בתוכך שהוא למעשה מרכז המשאבים שלך… ובאורח פלא המקום נראה כאתר בטבע… השמש מאירה… ואת יכולה לחוש את חומה… עננים מעטים משייטים בשמיים… בצד אחד את רואה גבעות ועליהן פרחי-בר יפים בעיניך… בצד אחר האדמה משתפלת ושביל יורד אל פתח קטן… אולי מערה? מסקרן… אבן גדולה מסתירה חלק מהפתח… על האדמה פזורות אבנים בגדלים ובצבעים שונים…בחלקן משתקף האור ועל האחרות נראות נקודות מבריקות… אפשר לראות כל מה שיש בסביבה וקל לגשת אל מה שיש כאן… את שומעת את רחש הרוח הקלה בשיחים… את חשה את הרוח הקלילה על פנייך בשערך ועל ידייך… ריחם הקל של הפרחים נישא ברוח ומגיע אליך..גם ריח של אוויר נקי באפך… את יכולה לפתוח את פיך ולחוש את הרוח הרעננה על לשונך… נדמה לך שהמקום מוכר לך… וקלות הגישה אל המקום ולמה שיש בו נוסכת בך תחושת בטחון… על האדמה את יכולה לראות עקבות ישנים ואת מזהה שאלה הם עקבותיך שלך… כן, היית כאן… אולי יותר מפעם אחת… כנראה באת לקבל מכאן משהו… יתכן שתדירות בקורייך במקום נמוכה…

את מתחברת לכאן בחלומות… בתקוות… באיחולים שאת מאחלת לעצמך… את יכולה עכשיו לחדש או לחזק קשר עם המקום הזה שבתוכך… את עומדת לפגוש את מקורות כוחותיך ולהשתמש ביכולות שלך… את מתחילה לחוש צורך וכמיהה לחדש כוחות… למלא מצברים… במצב רגוע ובשלווה את מתיישבת על האדמה… ואת נשכבת עליה… את מרגישה נתמכת… גופך מונח עליה למלוא אורכו… זאת האדמה שלך… חושי איך היא תומכת בך… את מסתכלת סביב… בכל מקום נמצאת האדמה הזאת… זו הקרקעית… את בטוחה כשאת שוכבת עליה… עכשיו היא חמימה… וגם השמש שלך…

יש זמנים שהשמש פחותה והאדמה מתקררת אבל תמיד היא שם בשבילך שלמה… יציבה… תומכת… גם כשהיא מתקררת את יודעת בידע הטבעי שלך שהיא תשוב ותתחמם… אולי היו רגעים בחייך שהפנית את פנייך אל המקום הנמוך שבך… עכשיו הניחי את לחייך על האדמה… אזנך הצמודה לאדמה קולטת משהו… פכפוך חלש של מים… קול המים נוסך בך רוגע…

את מקשיבה שוב… זה מרגש אותך… האדמה…הקרקעית …אינה ריקה… מים בתוך האדמה… מי תהום… בעצם את לא ממש מופתעת… מידי פעם את מקבלת רמזים שמי התהום האלה קיימים… אולי כבר שתית מהם בעבר… את לא רואה אותם…

אולי הם לא ממש זמינים או נגישים לך עכשיו… אבל את שומעת אותם… את יודעת שהם שם… בדמיונך את כבר חשה את המים המרווים… המצננים… המנקים… המרככים… המרעננים… את רוצה להגיע אליהם…אין לך כרגע רעיון איך להגיע… פכפוך המים מתחת לאדמה נוסך בך תחושת בטחון ורוגע וגם מושך אותך אליהם… את אוזרת את כוחותיך.. את קמה לאט לאט… ובתחושת שלווה את פונה ויורדת בשביל לכיוון המערה… את מאד רוצה להיכנס למערה… די בקלות את מגלגלת את האבן הגדולה שחוסמת חלק מהפתח…

את נכנסת למערה… המערה חשוכה… את חשה קרירות על עורך… ריחות קלים של לחות ועשן… את נכנסת וחשה תחת רגלייך שהדרך יורדת פנימה… מעומק המערה את שומעת שוב פכפוך עדין של מים… כנראה יש שם מעיין… אבל חושך… חשוב לך להגיע אל המים… כשאת ממשיכה לרדת פנימה בחשכה מתגבר ריח העשן הקל… וכשאת מתקרבת עוד את רואה אור קלוש שבא מגחלים לוחשות… את חושבת על האפשרויות הגלומות ברמץ… בגחלת… כן זה יכול להווות מקור אור וחום… אבל איך?… איך ללבות את האש הקטנה… את הרמץ שהוא רמז למשהו שיכול להיות יותר גדול מאיר ומחמם?… את יודעת שזו האש הפנימית שלך…

הגחלת שם במערה מובטחת לך… היא תמיד תלחש לך… תמיד תטי אוזן ללחישתה… תתחברי בלבך לקיומה ולהבטחתה לך… ביכולתך גם להגבירה… ביכולתך ללבות אותה… להלהיב אותה… וכשהאש גדולה יותר את יכולה לקחת ממנה להבות קטנות שדרושות לך לליבוי ולדרבון בחייך… את גם מכירה את סוג האנרגיה הזה… אנרגיה שיכולה לעזור לך מאד… לעזור אולי בעצירת דברים לא רצויים מלהתקרב אליך… ואולי להמריץ אותך לעשות מעשים… שלוותך מאפשרת לך להתחבר לדמיונך ולידע הטבעי בו ניחנת…

ומתוך הרגיעה בה את נתונה את מחברת דמיון וידע טבעי ויכולה ליצור רעיונות לליבוי האש… לשליטה בה… לשימוש בה לצרכים שונים… את מוצאת דרך להתקדם במערה ולרדת לעומקה… את מגלה מעיין נובע… הנביעה קטנה… את חושבת שהיית רוצה להגדיל אותה… את זקוקה לכלים… שוב את צריכה ליצור משהו מתוכך… כי המים הם משאב חיוני… הם מרווים… מצננים… מחממים… מאפשרים צמיחה… מאפשרים זרימה… מאפשרים ניקוי… מוליכים דברים ממקום למקום… גם המים הם שלך… את צריכה גישה נוחה אליהם כדי לקחת מהם איתך במהלך חייך…

זרימת המים בקרבתך שומרת על הרוגע והשלווה שאת נתונה בהם…

את זורמת עם התהליך בו התחלת ועם השמחה המתלווה אליו… שימי לב למה שעשית עד כה… התמודדת עם תחושת חוסר כל רעיון… התמודדת עם האבן… ועם החשכה… והעצמת את האש… את מזהה מחדש את יכולתך להיפתח ליותר אפשרויות… ליצור תשובות בחייך… ליצור מענה לצרכיך… כך ודאי תמצאי דרך להרחיב את פתח הנביעה של מי התהום… הצלחת… את שמחה… את שותה… אולי טובלת במים… מתיזה מהם על פנייך… את נהנית… את יכולה לחוש ברעננות המים… את רגועה…

בדרכך החוצה את שוב עוברת ליד הגחלת שגדלה והפכה לאש… יש לך עוד הזדמנות, אם את צריכה… למצוא דרך להפוך אותה ליציבה… למאירה… מחממת… ממריצה… את מעצימה את האש שבתוכך כפי שהעצמת את הנביעה של המים שלך… בעזרת יכולותיך שהן לך כלפיד… לפיד של למידה… פתיחות, ידע טבעי ודמיון… הלפיד שמהווה את התושיה שלך…

אני אהיה בשקט דקה. תוכלי להתחבר אל המים ואל האש ולחזק את עצמך באמצעותם. לבדוק אילו משאבים את מחזקת… בעוד כדקה תשמעי את קולי…

וכעת את יוצאת מהמערה וחשה ברוח הקלה שעוטפת אותך בעדינות… בקלילות… את זורמת אתה לכיוון היציאה מהמקום הזה שמצאת בו אדמה, אוויר, אש ומים… את מבינה שהמקום הזה יכול להיות בכולך… הגישה אליו קלה ונוחה וזמינה… את יכולה לבקר בו שוב ולשאוב ממנו… ולמלא מצברים…

חשוב שתדעי שככל שתשתמשי במשאבים שלך יותר ויותר וככל שתפני אליהם עוד ועוד ולעתים קרובות יותר ויותר, כך המשאבים ילכו ויתעצמו. גם הם אוהבים לחוש רצויים ונחוצים ושימושך בהם יותר ויותר ולעתים קרובות רק יזרים את כוחם והתחדשותם… וכך גם לגבי הלפיד שלך שהוא

ל': למידה

פ': פתיחות

י': ידע טבעי

ד': דמיון

אלה הן היכולות שלך… זאת התושיה שלך… היא עשויה מנכונותך ללמוד מנסיונך…היא מורכבת מן הפתיחות ללמידה ולהתנסות… מהידע הטבעי איתו באת ומהדמיון שבעזרתו ניתן להעז לראות דברים חדשים…

ככל שתרבי להשתמש ביכולות שלך כך הן יתפתחו יותר ויותר…

ועכשיו תתחילי לחזור מן המסע שעשית היום… כשאת לוקחת את הלפיד איתך…שימי לב למה שאת מרגישה בליבך… לתחושות שלך בכלל…ועכשיו… בקצב שלך את מוזמנת להניע את אצבעות הידיים והרגליים…לפקוח את עינייך… ולאט לאט לחזור לכאן… ועכשיו…

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי