ללמוד מן הזיקית שבחורשה

(פתיח: הכנסה להרפיה…)

אני מזמינה אתכם למצוא תנוחה נוחה… בישיבה על הכסא או בשכיבה על המזרן… לעצום את העיניים… לקחת כמה נשימות עמוקות… להרגיש את האוויר נכנס וממלא את הריאות … עם כל נשימה ונשימה תוכלו להעביר מסר של רגיעה אל הגוף… ובהדרגה אפשרו לגוף להיכנס לרגיעה יותר ויותר עמוקה… קחו נשימה עמוקה נוספת… ולאט לאט הגוף הולך ונרגע…

תוכלו לשמוע קולות מבחוץ… אפשרו לקולות אלו למקד אתכם בקולי… אפשרו לעצמכם לאט לאט ובהדרגה לפוגג את המתח שבגופכם…  ולאט לאט לחוש מבפנים איך הרגיעה מתפשטת … ומאפשרת לכם להרפות… כשאנחנו מאפשרים לעצמנו את המקום הזה של שקט… רגיעה… ונינוחות… אנחנו למעשה מתחברים פנימה… ויכולים פשוט להקשיב לשקט הפנימי שלנו… אולי יש עדיין תחושות… מחשבות… על מה יהיה בהדמיה… או אולי סוג של התרגשות … ככל שההרפיה תעמיק ההתרגשות תלך ותעלם… תסמכו על התת מודע שלכם שיאפשר לכם לעבור את התהליך בצורה הטובה ביותר עבורכם…

אפשר פשוט להתבונן לתוך המחשבות… להתבונן מתוך מקום של שקט… מתוך מקום שבהדרגה הולך ונרגע… ולאחר ההתבוננות אפשרו להם לחלוף… כמו עננים בשמים… שחולפים ומשאירים את השמים בהירים… כך גם המחשבות חולפות… וכשהמחשבות חולפות תחושו שאתם נכנסים אל תוך הרגיעה… לתוך השקט שלכם… שחוויתם בעבר… ומתוך השקט הזה דמיינו כי אתם פותחים דלת…זו היא דלת הדמיון… אפשרו לעצמכם לעבור דרכה…

וכעת אתם עומדים במרחב פתוח… כרי דשא מסביבכם עוטפים ומלטפים אתכם בגווני ירוק נעימים ומרגיעים… השמיים כחולים… ענני נוצה רכים נחים עליהם כצמר גפן רך… אתם עומדים מול  כל יופיו של הטבע … נושמים לתוככם את האוויר הצלול… רוח חרישית משמיעה שריקה עדינה ומלטפת את פניכם וגופכם… ממלאת אתכם באנרגיה… הנשימה מתרחבת… ריחות של פריחה והתחדשות ממלאים את אפכם…  שביל צר נגלה לעיניכם… זהו שביל קטן שנראה כי לא נוצר על ידי אדם… אתם סקרנים ומתחילים ללכת לאורכו… השביל מתפתל עד אשר הוא מגיע לחורשה קטנה… אתם מבחינים כי החורשה אפלה וחשוכה וכי קרני השמש לא חודרות מבעד לעצים שענפיהם אינם סבוכים כלל…

על אבן בכניסה לחורשה אתם מגלים להפתעתכם זיקית קטנה נחה… נהנית מקרן שמש מלטפת… אתם מבינים כי היא זו שיצרה את השביל המתפתל בדשא וכעת נראה כי היא מחכה לכם… זיקית ידועה כמחליפה צבעים… דבר המעיד על יכולתה להסתגל לכל מצב גם למצבים לא פשוטים… אתם סומכים עליה… אפשרו לה לכוון אתכם ולהובילכם בדרך בטוחה…                                      הזיקית יורדת באיטיות מהאבן וגופה נצבע בצבעו הירוק של הדשא… היא נכנסת לחורשה …  הזיקית עוצרת… היא מסתובבת אליכם כמזמינה אתכם לבוא ולהצטרף אליה לחוויה מרגשת… משהו בעיניה הנבונות גורם לכם תחושת בטחון… אתם מרגישים שנכון  לכם ונעים ללכת בעקבותיה… אתם מתחילים לצעוד בחורשה החשוכה והאפילה… רק פעימות לבכם נשמעות באפילה… כמו מקצב תופים אינדיאנים עתיק… ריח של טחב עולה באפכם ותחושת מועקה מציפה אתכם… משהו כבד שיושב עליכם כבר זמן מה צץ ברגע זה… קולות התופים המהדהדים בתוככם מחדדות את הידיעה כי זה הזמן הנכון לטיפול עבורכם… וכי בסוף הדרך תהיה הקלה… אתם ממשיכים לעקוב אחרי הזיקית הנבונה שצבעה משתנה ללא היכר על פי מצב נפשכם… תחילה הצבעים הם כהים… וככל שממשיכים בדרך הצבעים מתבהרים… ונצבעים בצבעים חמים… ובצבעים מרפאים… אתם מבחינים בנקודת אור בקצה החורשה… לשם מובילה אתכם הזיקית… האור מופיע… ורחשי החורשה הקודרים מתחילים להיחלש… ואתם כבר שומעים ציוצי ציפורים… היציאה לאור נותנת הרגשה של יציאה ממחילה חשוכה… השמש מסנוורת אתכם ואור לבן שוטף אתכם… ריח הטחב השתנה לריחות חדשים ונעימים אשר מדגדגים את אפכם ויוצרים תחושת התחדשות ושובבות… במצב של סנוור כל שאר החושים מתחדדים ואתם חשים את היופי הפנימי שלכם בשיא עוצמתו… ויודעים שמול כל קושי… מול כל מועקה או בעיה יש לכם את הכוחות הפנימיים להתגבר… בכם קיים הכוח הפנימי כדי לתקן… כדי לשנות ולמצוא דרך חדשה בכל מכשול…

כשהראיה לאט לאט חוזרת ומתחדדת… אתם מבחינים במעיין קטן וחמים… המים החמימים יאפשרו לכם להיטהר ולהתנקות מתחושות וחוויות החורשה… אתם נכנסים באטיות למעיין… המים החמימים מלטפים את גופכם ומרגיעים אותו… המינרלים במעיין ממיסים את כל תחושות המועקה והמחנק ומרפאים את נפשכם ברכות ועדינות אשר עוטפת ומחזקת אתכם…

אתם שמים לב כי הזיקית נחה על ידכם על גבי מרבד קסמים צבעוני… אשר מרחף קלות מעל הדשא… כמו מלטף את הדשא ורוקד עימו ריקוד עדין… אתם נדהמים מהמרבד הקסום… משהו בקסם הזה מחדיר בכם אושר… חדוות תמימות ילדותית מרחפת בליבכם ומתפשטת בתוככם… וחיוך גדול פורץ החוצה…  עיניה הקסומות של הזיקית שעכשיו היא צבעונית כולה מזמין אתכם לעלות על המרבד… בידיעה שהמרבד בטוח וכי הרחיפה עליו בטוחה… אתם מתיישבים על המרבד… המרבד מתחיל להתרומם… איתו גם המורל… והתחושות הפנימיות שלכם עולות… כשאתם עולים לגובה הרוח מלטפת אתכם… וענני צמר גפן מדגדגים את קצוות אצבעותיכם… אתם ממשיכים להתרומם בבטחה על גבי המרבד הקסום… הנוף המרהיב נגלה אליכם במלוא עוצמתו… כרי הדשא הרחבים נפרשים תחתיכם כמו שמיכה רכה… אתם חשים קלילות ונועם… תוכלו להבחין כעת במסר שצץ מתוך הנוף… אולי ככתובת על גבי הדשא… אולי בדמותה של חיה… או בכל דרך שתבחרו… מסר זה הוא מענה ופתרון לקושי ולמחנק שחשתם בחורשה, זה הזמן להתבונן במסר… בתובנה… ללמוד אותם ולהפנימם… אני אתן לכם עכשיו דקה ליהנות מהנוף לקבל ולהפנים את המסר…

המסר כעת ברור וצלול… הרוח השורקת, השמיים המלטפים, האוויר הצלול הממלא אתכם, השמש המחממת והמרבד הקסום סוחפים אתכם כעת… ואתם מרגישים הקלה גדולה… ושלווה עוטפת אתכם… אתם מבחינים כי המרבד מתחיל להנמיך את מעופו… ואתם כעת נוחתים ברכות בכניסה לחורשה… אתם מבחינים כעת בשינוי בחורשה… קרני השמש הרכות חודרות מבעד לצמרות העצים ושוטפות את החורשה באורות רכים… אתם יודעים כעת לצעוד בבטחה דרך החורשה בחזרה לכיוון כרי הדשא הרחבים… אתם מתחילים להתקדם ומבחינים בזיקית ההולכת אחריכם… כעת אתם מובילים את המסע… הדרך היא שלכם… אתם מגיעים לסוף החורשה… הזיקית מתיישבת בעדינות על הסלע שעליו הבחנתם בה לראשונה… בעיניה          היא משדרת לכם חום ואתם שומעים בליבכם כי היא לוחשת לכם שאתם הולכים כעת עם תובנה חשובה ומחזקת… וכי תמיד תוכלו לשוב ולפגוש אותה… והיא תוביל אתכם לעבר פתרון לכל קושי אשר יעמוד בדרככם…

השביל בדשא כבר נמחק ואתם יוצרים ברגליכם שביל חדש… נותנים לירוק של הדשא ולכחול השמיים לעטוף אתכם ולרפא את נפשכם שעברה כעת מסע חשוב של גילוי והעצמה…

כעת פתחו את דלת הדמיון וחזרו דרכה לכאן, בידיעה שתמיד תוכלו לעבור דרכה בעתיד… בהדרגה הצבעים משתנים לצבעי החדר… רחש הכיתה חוזר לתודעה… הניעו את הידיים והרגליים ובזמנכם ובקצב שלכם תפקחו עיניים…ותחזרו לכאן ועכשיו… לעירנות מלאה ולמודעות רגילה…

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי