כרכרת החיים

כרכרת החיים

שם הכותבת:  רמה ענב

מטרת ההדמיה: חיזוק האמונה ביכולות (אקטיביות)

(לאחר הרפיה)

אני מזמינה אתכם היום להצטרף אלי למסע של שינוי… מסע של תגליות חדשות…… אפשרו לקולי לקחת אתכם בבטחה למסע זה….  דמיינו לעצמכם את התחלת המסע   בשדה ירוק בעמק שבמרכזו אפשר לראות מסלול כבוש שנראה כמו מסלול המראה ישן של מטוסים קלים…  שקט בעמק…. ואין בו ולו גם כלי טייס אחד…  אין בו מטוסים…. אין בו בלונים פורחים… אין בו אפילו שטיח קסם מעופף שעליו אפשר לשבת ולהמריא אל על…  כי היום אתם לא צריכים את כל אלו…  היום אתם תלמדו לעוף בכוחות עצמכם… בשקט… ברוך…  ברוגע ובבטחה…   כפי שעשיתם כבר כל כך הרבה פעמים  בעבר בחלומותיכם…

ואין כל צורך למהר… או לנסוק אל על…   אתם פשוט יכולים לאפשר לכוחות העילוי של היקום לשאת אתכם מעלה מעלה… לחוש איך זרמי אנרגיה מרימים אתכם לאט  לאט בבטחה… ואתם מתחילים להרגיש רעד קל של התרגשות בקצות האצבעות… ואז בקצות הבהונות… כמו גל של אנרגיה שהולך ומתפשט לאורך כל הגוף… ואיתו ההכרה שאתם עפים…  כמו שעפתם כבר פעמים רבות בעבר… במצב ערנות אתם לפעמים אינכם יכולים לזכור זאת…  עם זאת עכשיו אתם מתחילים לזכור איך להתרומם ואיך לאפשר לזרמים לשאת אתכם למעלה… ואיך  לעוף איתם…  ואתם מתפלאים ומוקסמים להיווכח כמה קל ופשוט זה  לעוף… בתחילה אתם מרגישים מהוססים… מהר מאוד אתם מגלים שאתם יודעים ויכולים לעוף… שתמיד ידעתם… ואתם יכולים לעוף לאן שרק תרצו…  למעלה לעבר העננים הקלים שבשמיים…

והאויר הקריר והטרי מלטף את פניכם כשאתם מתחילים לרחף מעל מקומות מוכרים….  וגם כאלו שאינם מוכרים כלל…  הרוח נושבת בקלילות…  מעבר לעננים השמש מאירה ומחממת את גבכם ואת זרועותכם בקרניה המלטפות…  נעים לחוש בחום השמש…    אתם בוחרים לעצמכם את כיוון הטיסה ואת הגובה שרצוי לכם…  אם תירצו לרדת מעט ולבדוק את העננים תגלו שהם רכים ועוטפים כמו שטיח קטיפה…  אפשר לשכב עליהם ולהתכרבל…  אפשר אפילו להירדם לשעה קלה… ההתרגשות והציפיה נושאת אותכם הלאה .. הלאה….

ואז מבעד לעננים אתם רואים טירה…  צריחיה זהב וקירותיה לבנים…  וכשאתם מתקרבים לטירה אתם יכולים לראות במרכזה חצר ובחצר מזרקה… ליד המזרקה חונה כרכרה רתומה לסוסי פלא לבנים…  על ראש כל סוס קרן אחת…  וכל סוס מעוטר בכתר זהב קטן…  ואתם מתחילים להנמיך…

לאט לאט זרמי האויר והאנרגיה מאפשרים לכם לרדת ולהנמיך בתנועות מעגליות עדינות עד שרגליכם נוגעות ברצפה הלבנה של הככר…  ממש ליד המזרקה וליד הכרכרה…

ואז בקדמת הכרכרה אתם רואים עגלון זקן יושב…  פניו יפות ומאירות…  עיניו קורנות כאילו הוא חיכה רק לכם מאז ומעולם…  הוא מזמין אתכם במחוות יד לעלות ולהתיישב בתוך הכרכרה…  אתם עולים ונכנסים לכרכרה ומגלים שהיא מצוידת בכל מה שתזדקקו לו במסע…  יש בה מושבים נוחים ומרופדים…  אפשר לשבת עליהם או אפילו לשכב…  יש בכרכרה כריות ושמיכה רכה שאפשר להתעטף בה אם האויר צונן…  אתם מתרווחים להנאתכם בכרכרה וכשהעגלון הזקן רואה שאתם מוכנים, הוא מושך במושכות והכרכרה יוצאת לדרך…

אינכם יודעים לאן נוסעת הכרכרה או לאן נוהג אותה העגלון הזקן… אתם רק יודעים בבטחה שהוא שומר עליכם ושהוא יקח אותכם למקום מוגן ובטוח… פרסות סוסי הפלא משמיעות צלילים של צעידה קלה  וכך אתם חולפים על פני נופי ילדותכם…  הנה אתם יכולים לראות את עצמכם בגן הילדים…  והנה אתם כבר הולכים לכתה א' עם הילקוט על הגב…  עוד כברת דרך ואתם כבר בתיכון…  אולי אתם מוקפים חברים ואולי יושבים בדד בחדריכם או בספריה כלשהי ולומדים לבחינה…  אולי אתם במסיבה ואולי בטיול…  והכרכרה ממשיכה במסעה והנה אתם כבר לפני גיוס או לימודים…  ואתם כבר אנשים בוגרים…  ואז הלאה והלאה …..

ואז מאט העגלון את קצב הנסיעה…  פסיעות הסוסים נעשות יותר איטיות ויותר מדודות והעגלון הזקן מסמן לכם להצטרף אליו לכסא העגלון…  בתחילה אתם מרגישים מעט מופתעים… ואולי סקרנים או מהוססים…  אבל כשאתם מצטרפים ויושבים לצד העגלון אתם יודעים בבטחה שלצידו אתם מוגנים…  והעגלון הזקן מחייך את חיוכו הטוב…  צעדי הסוסים קלים, מדודים וקבועים… וכך הוא נותן את המושכות בידכם…  הוא עדיין מחזיק במושכות איתכם ורק מוביל ומדריך אתכם כיצד לנהוג את הכרכרה בעצמכם…

לאט לאט אתם מרגישים יותר ביטחון וחשים שגם הסוסים, סוסי הפלא, מרגישים יותר ויותר נינוחים ובטוחים בהנהגתכם…  והם מאפשרים לכם להוביל אותם…  לנהוג את הכרכרה… הם יודעים שיש בכם כל היכולות הנחוצות כדי להוביל אותם בבטחה…   וכשגם אתם כבר בטוחים ביכולתכם, מסיר העגלון הזקן את ידיו מידיכם ורק ממשיך לשבת לצידכם כשהוא מחבק את כיתפכם ומחייך…  והרגשת חום וביטחון ממלאת את גופכם וליבכם….  אתם יודעים שמעכשיו והלאה אתם יכולים לנהוג בעצמכם את עגלת חייכם…  ואתם לא לבד…  העגלון הזקן והמנוסה תמיד לצידכם…  עם זאת מעכשיו אתם הם אלו שתבחרו לאן הכרכרה תפנה…  ובאיזו מהירות היא תסע…

ועכשיו אתם נוהגים את הכרכרה…  לעיתים מהר ובחפזה…  ולעיתים לאט ובנחת…  לעיתים במעלה גבעה…  ולעיתים במורד לתוך יער ירוק עד…  לעיתים בעמק צר… ולעיתים לחוף אגם רחב ידיים…  וכך אתם רוכבים יחדיו בדממה עד שבעיקול דרך אחד אתם מטים את מבטכם אחורנית לתוך הכרכרה ומבחינים שמבלי משים הצטרפו ועלו עוד נוסעים למסע…  בכרכרה יושבים עכשיו בנחת אנשים שונים שאתם מכירים ואוהבים…  אנשים שגם אוהבים אתכם ובוטחים ביכולתכם לנהוג ולהוביל את הכרכרה…  הכרכרה שלכם… אנשים שבחרו להצטרף אליכם למסע…  הם יודעים שכל עוד שאתם מחזיקים במושכות,  לא יאונה להם כל רע.

אולי יושבים בכרכרה בני או בנות הזוג שלכם…  או ילדיכם…  אולי חברים או שותפים לעבודה…  אולי אפילו הוריכם…  כולם בלי יוצא מן הכלל עלו על הכרכרה שלכם מכיוון שהיו בטוחים ביכולתכם לנהוג אותה ואותם בבטחה…  הם אוהבים אתכם ומאמינים ביכולות שלכם…  וגם אתם יודעים שלא תאכזבו את אלו שאתם אוהבים… ושלא תאכזבו את עצמכם…  עכשיו כשהמושכות בידיכם אתם יודעים שהדרך אולי לא תמיד ברורה…. ושיש הסתעפויות רבות לבחור מהן…  ושלא פעם תבחרו בדרך הלא נכונה… אך אתם יודעים שכל זמן שאתם מחזיקים במושכות אתם תמצאו שוב את הנתיב חזרה  אל דרך המלך…  ואתם יודעים שבעזרת כל האהבה וכל האמונה שאתם חולקים עם השותפים שלכם למסע, תמיד תמצאו את הדרך הנכונה להמשיך הלאה….

וכך לאט ובביטחה… כשהמושכות בידיכם…  אתם נוהגים את הכרכרה העמוסה בדרך חזרה לטירה…  ומרחוק כבר נראים הצריחים המוזהבים והקירות הלבנים…   ואתם כבר רוכבים דרך השער הרחב לתוך הככר המרכזית ומחנים את הכרכרה ליד המזרקה…  יש לכם עוד מעט זמן כדי להודות בחיבוק אוהב לכל אותם אנשים שבחרו לחלוק איתכם את המסע… האנשים המשמעותיים בחייכם…

אני אהיה עכשיו שקטה לשתי דקות בהן  תוכלו להודות לכולם על האמון שהם נותנים בכם ועל הבטחון שהם משרים עליכם…  אתם גם תוכלו להודות לעגלון הזקן שהנחה אתכם וחיזק אתכם לאורך כל המסע…  ותוכלו להודות לסוסי הקסם שאיפשרו לכם לנווט את הכרכרה ולהביא אותה למחוז חפצכם… וגם לעצמכם תוכלו להודות על התעוזה והיכולת להוביל בעצמכם את הכרכרה…  על האומץ והבטחון העצמי להיות העגלון של עגלת חייכם…  אתם תשמעו שוב את קולי בעוד שתי דקות.  (להמתין שתי דקות)

ועכשיו כמעט הגיע הזמן לעזוב…  אין זו פרידה…  אם רק תרצו גם העגלון וגם סוסי הקסם ימתינו לכם שוב אם תחליטו לחזור…  גם החברים והמשפחה ימשיכו וילוו אתכם במסע חייכם…   אתם מתקרבים למזרקה ופורסים את ידיכם כמו טייסים מנוסים …. מתחילים לעוף ומתרוממים מעלה במעגלים עדינים ושלווים…  למעלה למעלה מעבר לעננים הרכים…  וקרני השמש הזהובות מלטפות את גבכם ואת זרועותיכם…  ומרחוק, בינות העננים, אתם יכולים לראות שוב את מסלול הנחיתה בתוך העמק השקט והירוק…  ואתם יודעים שעוד מעט המסע יסתיים…  ואתם  גם יודעים שאתם מביאים איתכם חזרה מהמסע הזה את המודעות ליכולות שיש בכם להוביל את חייכם לאן שרק תחפצו…

וכך אתם נוחתים בנחת וחוזרים לאיטכם לחדר הזה… ב_______  ביום _____ .. .  המוזיקה השקטה מפסיקה לנגן ואתם מוזמנים לפקוח את עינכם ולחזור לכאן ועכשיו…

 

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי