טיפול בחרדת בחינות במתמטיקה

ילד חושב על פתרון לבעיה וברקע לוח

הקדמה

 * מתוך Julie Rasicot. "Study: Math Anxiety Changes Brain Function in Kids", March 23, 2012

 …מנון וצוותו ערכו סריקות של תהודה מגנטית (MRI ) ב-46 תלמידים בכיתות ב' ו-ג' הסובלים מחרדה גבוהה ומחרדה נמוכה ממתמטיקה, כאשר התלמידים עבדו על בעיות של חיבור וחיסור. התלמידים נבחנו גם על מבחנים אחרים כדי להעריך את החרדה שלהם ממתמטיקה וענו גם על מבחני אינטליגנציה ומבחנים קוגניטיביים סטנדרטיים. לפי הדו"ח שפורסם באתר של אוניברסיטת סטנפורד, המדענים מצאו שאצל אותם תלמידים "החשים פניקה לגבי מתמטיקה הייתה פעילות מוגברת באזורי המוח שהיו מקושרים עם פחד, מה שגרם לפעילות מופחתת באזורי המוח המעורבים בפתרון בעיות." צוותו של מנון אמר, שהוא השיג את מטרתו במציאת הוכחה ביולוגית לחרדה ממתמטיקה, אשר בדרך כלל נתפסת דרך עדשות של התנהגות. מנון אמר באתר האוניברסיטה ש"הממצאים שלנו נותנים תוקף לחרדת מתמטיקה כסוג של חרדה הספציפית למצב-וגירוי".

——————————————————————————————————-http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4789 * פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים- מכון מופת 2013

 פחד או חרדה?

חרדה היא תחושה לא נעימה של פחד מהעומד להתרחש, מלווה בתחושה גופנית שאינה נעימה. בניגוד לפחד, שבו יש התרעה מפני סכנה ואיום ידועים ממקור חיצוני, החרדה היא תגובה לאיום לא מוכר ולא ידוע, לכן קשה יותר להתמודד אתה.  ההבדל העיקרי בין פחד לחרדה הוא שתגובת הפחד חדה, מהירה וחולפת מהר, בעוד שהחרדה היא הרגשת חוסר נעימות מתמשכת. (פרקים נבחרים בפסיכיאטריה- 2002)

בניגוד לתופעת החרדה, המאופיינת בחוסר מיקוד חיצוני גלוי, חרדת בחינות המתמטיקה "בהחלט" ממוקדת בגורם חיצוני וגלוי. מדוע, אם כן, לא להשתמש במושג פחד? המאפיין של פחד, להבדיל מחרדה, הוא שהגורם לפחד הוא מוחשי, והגורם לחרדה לא. ברק סבר, (פסיכותרפיסט העובד בקליניקות מומחים) מבחין בין פחד לחרדה: פחד נובע מהסכנה עצמה ואילו חרדה נובעת מציפייה לסכנה, שיכולה להיות פנימית או חיצונית. מסתבר שפחד מפני הבחינות ומפני הבחינה במתמטיקה בפרט מועצם באופן שאינו רציונאלי לחלוטין, שלא כמו פחד מפני סכנה ממשית.

ד"ר ליאורה בר-טור (פסיכולוגית קלינית, מכון "צמתים"), מבחינה בין חרדה לפחד בעיקר על פי משך הזמן: פחד (fear)- זו תגובה מידית וקצרה לגירוי מאיים (לדוגמה פחד מכלבים, מנחשים, ממקומות סגורים וכיו"ב ). חרדה (anxiety)- הכוונה לתגובה יותר ממושכת ורחבה המופיעה לטווח רחב יותר של גירויים (לדוגמא חרדה חברתית, חרדת מבחנים וכו'). בשונה מפחד חרדה מופיעה לעיתים קרובות בהעדר גירוי חיצוני ברור ולרוב מלווה בתהליכי חשיבה, ברגשות לא נעימים של חשש ובתסמינים גופניים.

חרדה, רגש וכלים מומלצים לטיפול

ד"ר בר-טור (צמתים) מציעה לזהות את הרגש שמלווה את החרדה. לדבריה, לרוב איננו מודעים לו. הרגש הנלווה יכול להיות כעס, תסכול, פחד מדחייה או מנטישה, תחושת חוסר ערך ועוד. יש להבין כיצד המטען הרגשי מפריע בהווה, כי בדרך כלל מטען זה קיים אצל רובנו במשך שנים רבות. יש לוודא באיזה שלב בחיים הוא נוצר, ומה הוא משרת. יש לברר באילו נסיבות הוא נוצר ולבחון האם הוא רלוונטי להווה. נטרול המטען הרגשי יעזור לתחושת הקלה מידית. בטיפול בחרדה משתמשים גם בטכניקות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ופעילות גופנית כמו פעילות אירובית, יוגה, פעילות בחדר כושר ועוד.

NLP בשרות הפסיכולוגיה

אם כן, נראה כי גם הפסיכולוגיה נוטה להכשיר (כשר) טיפול בחרדת בחינת המתמטיקה בעזרת טכניקות הדומות מאוד לאלו בהם נעזרים העוסקים ב-NLP ובדמיון מודרך. כך למשל, שאלון עשר השאלות משולב בברור ערכים ואמונות. יוכל לעזור לנו לברר באילו נסיבות נוצרה החרדה. שינוי סולם ערכים, שינוי אמונות, שינוי רגשות והטבעה מחדש יוכלו לנטרל את המטען הרגשי.

בעבודה עם תלמידים תחושתיים ניתן להשתמש בטכניקות המשלבות תנועה ועוגנים שונים. הנחת היסוד החשובה מכולן בטיפול בחרדת בחינות היא.  אין כישלון אלא משוב לצמיחה. תלמידים מתמלאים בתמונת הציון, ואינם מותירים תאי חשיבה לברור הטעויות בבחינה. כשההגדרה של תוצאות הבחינה משתנה, מתפנים התאים לחשיבה, לברור, ללמידה.

במאמר זה אעסוק מעט בבחינת גורמי החרדה בתחום ייחודי של המתמטיקה, ואציג דוגמא של טיפול בחרדת מתמטיקה בעזרת טכניקות NLP.

סקירת ספרות

א.      הבחנה בין הפרעות חרדה שונות

חרדה נורמאלית חרדה נורמאלית מתעוררת לנוכח מצבים מאיימים, ולכן היא סממן טבעי של שינוי, גדילה, התפתחות ושל פנייה של האדם לתחומי עשייה חדשים או לחוויות חדשות. חוויות שאינו מורגל בהן. מטרת החרדה הנורמאלית תהיה להובלת פעולה, שתסלק את האיום או תפחית אותו. זו נתפשת כפעולה בריאה המפעילה מנגנוני הגנה בריאים ויעילים ובצידם מנגנוני הישרדות מודעים.לחרדה ביטויים גופניים שונים כמו סחרחורת, תחושת עילפון, לחץ בחזה, קשיי נשימה ועוד. נוספים אליהם גם סימפטומים נפשיים של מתח, עצבנות, דאגה, בושה ועוד. חרדה מתמשכת משפיעה על חשיבה, ריכוז, קליטה, יכולת למידה וגורמת תחושה של עייפות וחוסר מרץ (פרקים נבחרים בפסיכיאטריה- 2002)

חרדה מצבית וחרדה כתכונה – בספרות קיימת הבחנה בין שני סוגי חרדה: חרדה מצבית וחרדה כתכונה. חרדה מצבית מוגדרת כמצב אמוציונאלי חולף, המאופיין על ידי מתח, דאגה ופעולות של מערכת העצבים האוטונומית. חרדה כתכונה מוגדרת כנטייה חרדה קבועה, המאופיינת על יד אותם היבטים של החרדה המצבית, אך בעוצמה רבה, יותר ובטווח רחב יותר של סיטואציות.

ב.       חרדת בחינות

חרדת בחינות מתייחסת לחרדה מצבית, יחד עם זאת, רמות חרדת הבחינות של הפרט מושפעות גם מנטיית חרדה ייחודית לו. (בנדס-יעקב אורית, פרידמן יצחק, 1997, חרדת מבחן וההתמודדות עימה).

קיימת הסכמה כללית לגבי 2 גורמים מרכזיים המרכיבים את חרדת הבחינות: 1. גורם המתבטא בתגובות פיזיולוגיות ובתחושות רגשיות של חרדה ומתח. 2. גורם הדאגה, המתבטא במחשבות על כישלון ותוצאותיו. בזמן המבחן מופיעות מחשבות בלתי רלוונטיות, משום שלנבחן החרד יש נטייה להתמקד בעצמו בזמן המבחן. ההתמקדות קשורה לשאלות של הערכה עצמית, ספקנות לגבי הביצוע, האשמה עצמית בביצוע נמוך, ראיית המבחן כמבטא כישלון ומחשבות על ההשלכות האישיות והחברתיות, שיהיו לכישלון זה. הנבחן החרד עשוי להיות מוטרד במחשבות אודות הקושי של המבחן, הקושי לסיימו בזמן נתון, כישלונות העבר ומחשבות על בריחה מסיטואציית המבחן. (בנדס – יעקב, פרידמן, שם).

פרימן ובנדס-יעקב (1997) חילקו את תופעות חרדת הבחינות לשלושה תחומים:1. התחום הרגשי המלווה בתופעות פיזיולוגיות כגון: סחרחורת, דופק מואץ, הזעה מוגברת, כאבי בטן ועוד. 2. התחום הקוגניטיבי המאופיין בשכחה, בלבול, אי הבנת הוראות ועוד. עד לחסימת מחשבתית מוחלטת באופן זמני (בלק-אאוט). 3. התחום ההתנהגותי מכוון בעיקר להרגלי למידה בלתי יעילים. התופעות הנפוצות ביותר: היעדרות או דחיית בחינות, הגזמה בלמידה או העדר בלמידה(התנהגות קיצונית בכל מקרה).

אורה יערי (חרדת בחינות, מהות וטיפול) מבחינה בין חרדה ופחד מציאותיים, המסייעים להסתגלות ולאורח חיים הישגי, תפישה מציאותית, המביאה להתייחסות אתגרית לבין תגובה רגשית מוגזמת, בלתי סבירה וקיצונית, המכשילה את הנבחן, ומונעת ממנו הצלחות והישגים. הפחד הרציונאלי מפני מבחנים בבתי הספר נובע ממספר עובדות אובייקטיביות: המבחן נכפה על שאלותיו באופן שרירותי על התלמיד. אין לתלמיד שליטה על השאלות, מה שמיצר מצב של סכנה בלתי ידועה. בנוסף, תפישת המבחן כמאיים על העתיד היא לעיתים נכונה ואובייקטיבית, כאשר המבחן קובע : מסלול לימודים, קבלה למגמה, או מיקום בהקבצה. אלו אכן עשויים להשפיע על עתידו של הנבחן. וולמן (אצל אורה יערי, שם) מזכיר גם גורמים חברתיים, כגון: עונש חברתי, אכזבה במשפחה וכו'.

חרדת בחינות הינה תוצאה ישירה של חוסר אמון בעצמי, במסוגלות שלי. הפסיכואנליזה מניחה שחרדת המבחן מתפתחת אצל הילד עוד בטרם כניסתו לבית הספר. כבר בילדותו מציבים ההורים דרישות וציפיות להישגים בתחומים שונים. כאשר הילד אינו עומד בדרישות אלו, מגיבים ההורים באופן שלילי. כתוצאה מכך מתחיל הילד לחשוש מהערכה במצבים בהם נבדקת יכולתו. אחת ההשלכות של תהליך התפתחות החרדה הינה הנטייה שלא לבטוח ביכולתו ולא לסמוך על משאביו הפנימיים במצבי לחץ. במצב כזה הוא עשוי לפתח רמה גבוהה של חרדת מבחן. כאשר נכנס הילד לבית הספר מתרחשת העברה של תגובות חרדה למצבי מבחן בית ספריים. אצל הילד נוצרת זיקה בין דמות ההורה לדמות המורה כמבוגר מעריך, מתגמל ומעניש. (אורה יערי, חרדת בחינות).

אורה יערי מניחה, שחרדת הבחינה גוברת 1. ככל שהמקצוע קובע יותר בתהליכי המיון, 2. כאשר המקצוע נלמד בהקבצות, ויש רף כניסה קפדני להקבצות גבוהות. 3. כאשר המקצוע מאופיין ברמת הפשטה גבוהה או בפרטים רבים, שיש לזוכרם. 4. ככל שהמקצוע מדורג בסטאטוס גבוה יותר בחברה, וההצלחה בו מעוררת כבוד והערכה בחברה. 5. כאשר המקצוע קשור בעתיד הרחוק יותר ובלימודים אוניברסיטאיים. אחד המקצועות ה"מאיימים ביותר הינו מתמטיקה. (שם).

ג.        חרדת בחינות מתמטיקה

שורשיה של חרדת המתמטיקה מצויים בחרדת בחינות. המתמטיקה נחשבת למקצוע הדורש חשיבה מופשטת ברמה גבוהה בנוסף, כיוון שמלמדים מתמטיקה בהקבצות, סכנת ירידה לקבוצה נמוכה יותר מרחפת מעל ראש הנבחנים. כמוה גם הסכנה של אי הצלחה לממש את חלום העלייה להקבצה הגבוהה- היוקרתית. התלמידים שלנו חיים בחברה תחרותית הישגית. הם מחונכים על ידינו לשאוף למצוינות לעוצמה. ההורים שואפים להתקשט בהצלחת ילדיהם, ולימודים בהקבצה של 5 יחידות מתמטיקה הינה קישוט אמיתי. הילדים משתדלים להיענות לציפיות הוריהם. רמת החרדה עולה במיוחד לקראת ובזמן הבחינה במתמטיקה. (אורה יערי ואחרים).

שרית סגל (סגל שרית ושמעוני שרה, 2000, "חרדת בחינות", רכס אבן יהודה) מוסיפה, לא האירוע עצמו הוא שקובע את רמת החרדה אלא הפרשנות הסובייקטיבית, שהפרט מעניק לאירוע. הפרשנות האישית היא שתקבע, אם החוויה תהיה של פחד וחרדה משתקים או שתהפוך לגורם מוטיבציוני. ובהשפעתה יגויסו משאבי אנרגיה כדי לפעול במרץ ולהצליח. הבחינה עלולה לגרום לאובדן הכבוד העצמי, פיחות בדימוי עצמי אובדן ההערכה של חברים מורים, הורים ואובדן הסיכוי להמשך מוצלח של הלימודים. (אורית בנדס-יעקב, יצחק פרידמן, שרית סגל).

צמיר, פ. (1996). אומר כי, תחושה של חרדה מתקשרת לרגישות של הפרט לחשיבות שמייחסת הסביבה החברתית. לעתים קיים פער בין ציפיות הסביבה מהלומד לבין יכולתו להתמודד עם ציפיות אלה. ככל שגדלות הדרישות מהלומד, גדל הלחץ החברתי שבו הוא נתון וגוברת החרדה. צמיר ואחרים בדקו השפעת המגדר על חרדת מתמטיקה, ומצאו שאין הבדל מגדרי בהצלחה ובחרדה הקשורה למתמטיקה.

בחרדת מתמטיקה קיימת תגובה רגשית, המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של הפרט בשעה שעליו להתמודד עם בעיה בתחום המתמטיקה. היא באה לידי ביטוי בפחד בלתי רציונאלי ורגשות של מתח. היא גורמת לפאניקה, לחוסר אונים, לשיתוק או לחוסר ארגון מנטאלי ובולמת חשיבה. [1]לאזרוס (1974), הגדיר את חרדת כ"מתמטיקה היא פחד בלתי רציונאלי הגורם מחסום בלמידת המתמטיקה". השלכותיה לפיו הן: חוסר תפקוד, ופיתוח ציפיות לכישלון עד כדי הפניית עורף למקצוע. האנט (1985), מתאר את חרדת המתמטיקה כ"פאניקה, חוסר אונים, שיתוק או חוסר ארגון מנטאלי, המופיע אצל אנשים אחדים כאשר הם נדרשים לפתור בעיה מתמטית." (מתוך פסיה צמיר, 1996).

לסיכום: מדובר בתגובה רגשית, מחשבתית והתנהגותית לבחינה במתמטיקה. התגובה עוצמתית וגורמת לכישלונות רצופים במתמטיקה. למזלם של הנבחנים "לא האירוע הוא שקובע את מידת החרדה אלא הפרשנות הסובייקטיבית, שהפרט מעניק לאירוע." (שרית. ס). כיוון שמדובר בפרשנות, ניתן להקל ואף להפחית את רמת החרדה לממדים של הנעה.

במשך שלוש שנים עבדתי עם תלמידיי בדרכים שונות להפחתת חרדת בחינות וחרדת בחינות מתמטיקה בפרט. הכלים בהם עבדתי היו טכניקות שונות של NLP המשולבות בדמיון מודרך.

החלק המעשי

לפני שלוש שנים התחלתי לעבוד באופן קבוצתי וגם באופן פרטני בהרפיות משולבות בדמיון מודרך להפחתת חרדה. (העבודה התקיימה תמיד בחדר הכיתה שלי. כיוון שהייתה לי מגמה ייחודית, היה לי חדר לכיתה, מה שהקל מאד על העזרה לתלמידים שנהנו ממקום קבוע עם תפאורה קבועה, מערכת השמעה, הצללה וכו'. במהלך השנה הוספתי להרפיות "סוויש" ראייתי ו"סוויש" שמיעתי.

טיפול פרטני – תיאורי מקרה: נערה מאחד מהתיכונים במרכז הארץ רצתה להישאר ברמה היוקרתית של המתמטיקה, המורה שלה לא התלהבה, אך הנערה הייתה נחושה מאד. קיימנו 3- 4 מפגשים, הנערה שיפרה את תוצאותיה, וקיבלה ציון בין הגבוהים בכיתתה בבחינת הבגרות.

הטכניקות בהן השתמשתי: 1. ברור ערכים משולב בראיון השאלות. 2. שינוי סולם ערכים. 3. שינוי אמונות בעזרת סמלים. 4. שינוי רגשות. בחרנו חמישה רגשות דומיננטיים. בשני התהליכים- שינוי אמונות ושינוי רגשות, חזרנו על כל פריט שלוש פעמים. כיוון שאני מאמינה בעוגן סביבתי ובתנועה כחלק בלתי נפרד מהטמעה, ביקשתי ממנה מידי פעם לצאת מהכיתה ולחזור. ברקע השתמשתי במודל הלשוני ובמשפטי הובלה של אריקסון. התפאורה כללה דפי מבחן וקול של בוחנת. האסטרטגיה עבדה מצוין. חל תהליך של הפנמה. הנערה הייתה מאושרת, והתוצאה הוכיחה את היעילות של הטכניקות בחרדת מתמטיקה.

דוגמא נוספת ליעילות טכניקות NLP לטיפול בחרדת מתמטיקה: נער שהיה לחוץ לקראת בגרות במתמטיקה טופל בטכניקות שונות מאלו של הנערה.  הנער נראה לי מאד תחושתי. לכן, בטיפול זה החלטתי להפעיל טכניקות, שמכוונות בעיקר אל הגוף. עם נער זה קיימתי פגישה אחת בלבד. במהלך הפגישה הפעלתי 3 טכניקות, בזו אחר זו. התחלנו באווירה של מוסיקה לשחרור. 1. כניסה הדרגתית. ללחץ + תנועת שחרור. ואז בהשראת רוברט דילץ ביקשתי מהנער להיכנס ללחץ ולהרגיש אותו בגוף. תרגלנו כניסה הדרגתית ממהירות 1 למהירות חמש, כל שלב תורגל 3 פעמים. כשהגענו לשלב החמישי, הנער אפילו לא נזקק לתנועת השחרור. הוא חייך. 2. מעגל הצלחה ומעגל לחץ. שוב בהשראת רוברט דילץ (יבורך שמו).  הנער היה כל כך מרוצה ממעגל ההצלחה ומצא עצמו מבטל כל לחץ כשהתבונן במעגל הלחץ. 3. מעגל החרדה ומעגל הצחוק. הנער עבר בין המעגלים, סיים אותם בצחוק גדול. גם הוא כמו הנערה הצליח והגיע להישג גבוה ביותר בבחינה.

הצגתי כאן שני מקרים של טיפול פרטני. בשנה האחרונה קיימתי גם טיפולים קבוצתיים בעזרת טכניקות NLP המשולבות בדמיון מודרך. שמחתי מאד לראות את השינוי בפני התלמידים בשעת שיחה על בחינה במתמטיקה.  קל מאד לעזור בעזרת הטכניקות. קל מאד לשנות גם בטיפול אישי וגם בטיפול קבוצתי. רצוי ללמד את המונחים לשלוט בהופעת החרדה כדי להפוך אותה לקצרת מועד וחולפת מהר.

תלמידים רבים כל כך סובלים מתחלואה חברתית ושמה תחרותיות. במקום לשבת עם תלמידים ולחפש איתם דרכי למידה והוראה,  מצניח משרד החינוך שיטות חדשות כל שנה, ומאיץ במורים ובמנהלים להגיע לתוצאות גבוהות במתמטיקה. נראה לי, שכדאי להפעיל טכניקות של הרפיה בדרגים הגבוהים, ואז לרדת לדרגים הנמוכים יותר. בהצלחה לכולנו.

מאת: ורדה ברקן, NLP trainer, מנחה בכירה – מומחית בחרדות, מועקות ושינוי נקי. עבדה 28 שנים כמורה ומחנכת בבתי ספר תיכוניים. חיבור תוכנית לימודים ייחודית, שזכתה לאישור משרד החינוך. זכתה התואר "מורה מצטיינת בעיר" ו"המורה של המדינה".

[1] חוקרים העוסקים בתחום החינוך המתמטי, מתייחסים לחרדת המתמטיקה כאל נושא בעל ייחוד משלו.


דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי