הדמיה לפיתרון בעיה ייחודית – חיזוק משאבים להרזיה ושמירה על אורח חיים ספורטיבי

הדמיה לפיתרון בעיה ייחודית – חיזוק משאבים להרזיה ושמירה על אורח חיים ספורטיבי

שם הכותב: אבי ארביב

(סמלים ששימשו את המונחה: מצב עכשווי דב נמלים ששואב אוכל.  המשאבים: האהבה והחריצות מגולמים בסמל של ילדיה,  המטרה: לאכול כדי צורכה ולשמור על אורח חיים בריא)

לאחר הכנסה להרפיה:

… עכשיו מתוך השלווה את מוזמנת לדמיין שדה גדול ופורח… התקופה היא תקופת אביב… מזג האוויר הוא בדיוק כפי שאת אוהבת…  נעים… השמש רכה וממלאת אותך בחמימות… הרוח הנעימה מלטפת את עורך, וריחות הפרחים הצבעוניים ממלאים את ריאותייך… ותחושת סיפוק ורגיעה אופפת אל כולך…

ובתוך הרגיעה הזו את מבחינה בתזוזה בדשא… את מתבוננת היטב ורואה דב נמלים…  דב הנמלים חמוד, קטן… הדוב הזה הוא בעצם דובה…  דובת נמלים חמודה…  כשאת מתבוננת את רואה שדובת הנמלים עסוקה כרגע באכילה…  היא מצאה תל נמלים והחלה לשאוב את הנמלים אליה…  את חשה אמפתיה גדולה אל דובת הנמלים הזו…  היא אמנם איטית ועגלגלה עם זאת מאוד מאוד נוגעת ללב…  בראייה רחבה יותר את שמה לב שהדובה אינה לבד…  לידה נמצאים ילדיה, דובי נמלים קטנים עליהם האם שומרת באהבה ובחריצות…  וככל שאת מתבוננת בהם יותר, את חשה חיבה עמוקה לדמות דובת הנמלים וילדיה…  הם מושלמים יחד… והשלווה בלראות אותם יחד מוסיפה אל תחושת הרגיעה שלך…

ואז רחוק, בקצה השדה, את שומעת קולות אחרים, שמגיעים עם הרוח…  קול אחד  מרגש אותך במיוחד… הוא נושא עמו הבטחה גדולה של ציפייה שהולכת להתממש…  את עדיין לא יודעת מה עומד לקרות, אך את יודעת שזה יהיה משהו טוב…  במהרה הקול גובר וקרב… ואל טווח הראייה שלך מגיעה משפחה נוספת…  משפחה של איילות… איילה בוגרת שרירית, ענוגה, חטובה, ועמה אייל ואיילה קטנים ילדיה, שמתרוצצים סביב…  מקשקשים בזנבם הקט, ומקפצים על הדשא…  שתי המשפחות, של דובת הנמלים ושל האיילה  עצרו לרגע להביט האחת בשניה, ואחר כך המשיכו כל אחת בשלה… גם המשפחה של האיילה עצרה לאכול במקום בו את עומדת…  הם אוכלים מעט, די צורכם מהדשא המזין… עוצרים ומשחקים.  את מביטה בהערכה ובחיבה על האיילה…

עם סיום הארוחה הקלה האיילות רוצות להמשיך בדרכן ובלבך גומלת החלטה… את מחבבת את דובת הנמלים מאוד, עם זאת  את מבינה שאת צריכה להמשיך הלאה, עם משפחת האיילה…  לכן את נפרדת לשלום ממשפחת דובת הנמלים… את יודעת שתזכרי אותה בחיבה לנצח…

האיילות  מתחילות שוב לרוץ, והפעם את מצטרפת אליהן…  ההתחלה קשה, השרירים לא רגילים למאמץ וגם הריאות והלב צריכים להתרגל לקצב החדש… אולם  במהירות את חשה שינוי גדול מתחולל בך, את מרגישה עוצמה… רגלייך מתחילות להיות ארוכות ושריריות, הריאות שואבות את האוויר הבשום ברוך והלב פועם באופן סדיר…  את שמה לב שהשינוי מגיע בקלות, את רצה בהרמניה מלאה עם האיילות, עם הטבע…  הריצה גורמת לך להרגיש מאושרת…  השרירים משתרגים,…את חשה את הרוח על פנייך ועל עורך… את נושמת את ריח הצמחיה ואת יודעת שריצה זו תגביר אצלך את כוח רצון, את יכולת השליטה ואת ההערכה העצמית.

עם כל צעד את חשה כיצד התכונות הטמונות בתוכך הולכות ומתחזקות: העוצמה, כוח הרצון, הנחישות, הקשב, מיקוד המטרה, הביטחון וההערכה עצמית – כולם הופכים להיות חזקים יותר ויותר…

הערב יורד,את חשה תחושת סיפוק מהיום…  את נפרדת ממשפחת האיילות לשלום…  את צריכה לחזור הביתה, אל ילדייך…

וככל שתחושות הסיפוק אופפת אותך, ואת יודעת שמעתה מתחיל התהליך אליו שאפת: כמו האיילות תגיעי במהרה למצב  בו תוכלי לאכול נכון וליהנות מתהליך  האכילה, תוך הקשבה לגופך, תוך כדי איזון ותוך כדי שמירה אל אורח חיים ספורטיבי…

ואת יודעת שאת לא צריכה להתאמץ לשם כך… שהכול יבוא באופן טבעי… ושתוך תקופה קצרה, תרגישי כיצד השינוי בא לידי ביטוי…  תרגישי מלאת אנרגיות, חיונית יותר, ומאושרת…

ועתה, עם תחושת הסיפוק הזו, את יכולה להתחיל  באיטיות לחזור אל החדר הזה  ….  ( משפטי  החזרה)

                       

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי