הספרייה המקוונת של מכללת רטר

בס”ד

מטרת ההדמיה: פתרון בעיה ייחודית, למונחה קושי בדיבור והמטרה שלה לדבר באופן ברור, בקצב איטי ובעצמה נמוכה.

לאחר הכנסה להרפיה-

…פעם הייתה מנגינה מיוחדת… מנגינה שהייתה נעימה לכל אוזן… כולם היו נהנים מההאזנה למנגינה הזו… מההרמוניה של הצלילים… מהדיוק והקצב… זו הייתה מנגינה אינסופית שהשרתה על הכל רוגע ושלווה… כל תו במנגינה הזו הרגיש משמעותי וקשור לשאר התווים… הם ניגנו יחד ואהבו את המנגינה…

במשך הזמן משהו קרה למנגינה הזו… התווים שלה התנתקו זה מזה וכל תו פנה לדרכו שלו… וכשהתווים נפרדו זה מזה ניטלה מהם היכולת להתקיים בחופשיות והם מצאו את עצמם בתוך טירה נעולה… השהות בטירה הייתה מגבילה… התווים רצו מאד למצוא את דרך היציאה החוצה… הם היו עצובים, בודדים וכאובים… חלפו הימים והמציאות שינתה את פניה… השמש החמה והמאירה החלה למוסס את קירות הטירה… התווים החלו לפלס את דרכם החוצה, אל המקום הטבעי שלהם… רוח קלה ונעימה החלה ללוות אותם בדרכם ולסייע להם במציאת מקומם המדויק… כל תו חזר למקומו המוכר… שמחה גדולה הציפה את התווים שחזרו להשמיע את קולם בהרמוניה מופלאה… שוב נשמעת לה המנגינה שנעימה לכל שומע… והמנגינה הזו מגיעה אליך… היא הופכת להיות חלק ממך… מיום ליום את חשה שמחה יותר… שלמה יותר… נעימה יותר…

עם תחושת השמחה הזו תוכלי בקצב שלך לחזור למודעות רגילה…. (להחזיר מהרפיה)