הספרייה המקוונת של מכללת רטר

(לאחר הכנסה להרפיה)
… ומתוך השקט הזה אני מזמין אותך לדמיין את עצמך עומדת באמצע של שטח אדמה… בתוך שדה בטבע שאולי אהבת להיות בו בילדותך… או שדה דמיוני… ותתחילי לדמיין את עצמך במקום שבחרת… ברקע את שומעת את רחשי הרוח ומרגישה בריזה נעימה… תוכלי להבחין שהאדמה נטולת צמחייה ויחסית יבשה… את צועדת כמה צעדים בין מרחבי השטח ומבחינה בצמח אחד קטן ויחיד… צמח שנבט מן האדמה אבל הוא יחסית צעיר ואין לו ממש שורשים ואולי הצמח מרגיש בודד, חסר יציבות וחושש.
הוא חושב לעצמו מחשבות ולפעמים מבולבל ולא יודע איך יוכל להמשיך ולגדול…

ובעודך צועדת במרחב השדה את מבחינה במחסן צדדי עזוב ובתוכו כלי עבודה נטושים, כלים שהעלו אבק ונדמה שמישהו השתמש בהם מזמן אך עזב אותם והפסיק להשתמש בהם… את מבחינה בכלים כמו: מעדר, את חפירה, מגרפה, מזמרה, משפך וברז מים. ופתאום עולה בך ניצוץ של רעיון… עולה בך רצון לעזור לצמח הצעיר והבודד שפגשת לפני כן ואת מתחילה לעדר את האדמה סביבו, לדשן, לטפח, להשקות ולזרוע זרעים נוספים בסביבתו…

ובעודך עוזבת את השדה, עובר בך גל של התרגשות והתלהבות לקראת הימים הבאים… ואת ממשיכה להגיע מדי יום לאותו מקום בשדה ושוב חורשת את האדמה, חופרת גומות, עודרת ומשקה… ומיום ליום את מבחינה שהצמח הקטן גדל והופך אט אט לגזע ולתחילתו של עץ יציב … ועוברת תקופה… ואת ממשיכה באותן פעולות ומבחינה שהגזע הפך לעץ מרשים, יפה, נטוע חזק באדמה עם שורשים יציבים ולא ניתן להזיזו… עולה בך חיוך של סיפוק מהמסע ותקווה ואת רואה שעם הזמן העץ מתחיל להניב גם פרחים ופירות… אלו הם פירות ההצלחה שלך… על ההשקעה וההתמדה. ואת נזכרת שגם בימים חמים מאוד ואולי גם בימים מעוננים, המשכת להגיע ולטפח את הצמח שהפך להיות שלך והפך להיות לעץ מופלא… וההרגשה הזו ממלאת אותך בסיפוק, בביטחון ובהבנה שהשתמשת בכלים הנכונים כדי להשיג את התוצאה הראויה לך…

וכשאת מגיעה שוב אל העץ את מבחינה שהפירות שלו ראויים למאכל ואת מביאה סלסילה קטנה וקוטפת את הפירות היפים… ואת מבחינה שיש לך הרבה מהם… וכעת עולה בך הרצון לשתף את הפירות שלך עם אחרים… ושוב את נפרדת מהעץ ומהשדה ומתחילה לצעוד לדרכך ולהתרחק…
ובקרוב יגיע הזמן להתחיל ולחזור לכאן… ותוכלי לדעת ולהיזכר שבכל זמן שתרצי תוכלי לחזור לעץ הנדיב הזה ולקחת ממנו פירות… ולהמשיך לטפח אותו ואת האדמה שמסביבו… וכעת, בהדרגה התחילי להחזיר את עצמך לכאן ולחזור בבטחה לחדר הזה… לגוף הזה ששוכב על המזרן וברגע שתהיי מוכנה קחי נשימה עמוקה כדי לעורר את הגוף ולהתמתח… המוסיקה תפסק וזה הסימן לחזור חזרה…

סוף.