הסוד של הכעס

הכעס כהתנהגות

 …במקרים גרועים יותר הכעס יוביל לתקיפה מילולית, פיזית או גרוע מכך. התנהגות זו היא התפרצות בלתי נשלטת של רגש הכעס. במידה וההתנהגות נשלטת, מקורה בחשיבה והחלטה. אחת מהדרכים לבדוק זאת היא לאחר תום סערת הרגשות [מה שעלול לקחת לעיתים זמן רב מאוד ולעיתים שניות בודדות] ולהשקיף, מעמדה שלישית, האם היינו מגיבים אחרת.

תגובה כעוסה בלתי נשלטת היא לא רצויה, היא פוגעת במערכות יחסים, ועלולה להוביל למעשיים בלתי מוסריים ואפילו פליליים ומסוכנים: פגיעה בגוף, ברכוש ובנפש. על פי רוב מי שמגיע לטיפול בנושא הכעס, מגיע מהמקום ההתנהגותי: כיוון שהכעס שלו פגע באחרים הוא מעוניין להתגבר עליו. אך תתכן אפשרות של אדם שמגיע לטיפול מתוך כך שהוא "שומר את הכעס בבטן" וחש כי הדבר מזיק לו. כך או כך, המיוחדות של התהליך הטיפולי ב-NLP  הוא שינוי ההתנהגות הגלויה או העצורה יחד עם שינוי רגש הכעס. משום כך טיפול ב- NLP יתאים לשני המקרים.

הכעס כרגש

ה -NLP  מגדיר רגש כביטוי נפשי של תחושה גופנית. הביטוי הנפשי הוא הפרשנות הסובייקטיבית שאנו נותנים במצב נתון לתחושת הגוף הזו. שאלה מרתקת היא האם הכעס כרגש הוא חיובי או שלילי.

יחס ה-NLP לרגש הכעס

בעולם ה-NLP כל הרגשות הם לגיטימיים. הכעס נעשה שלילי כאשר האדם מסיבה הוויתית או מעשית רוצה להיפטר ממנו. כל אחד מגדיר לעצמנו בהתאם לנסיבות מתי הכעס אינו רצוי. לעומת זאת, בשיטת ה-TLT מתייחסים לכעס מהעבר כאל רגש שלילי שיש להשתחרר ממנו.

מחקרים אודות רגש הכעס

מבחינה רפואית מחקרים הצביעו על היבטים שונים של רגש הכעס. מחקר שהתפרסם בשבדיה טען כי גברים שלא בטאו את הכעס כלפי חוץ אלא "שמרו הכל בבטן" צפויים למות ממחלות לב או מהתקפי לב כפול מעמיתיהם שבטאו את הכעס. באופן דומה מחקר שהתפרסם בארצות הברית טען שנשים שלא מבטאות את הכעס כלפי חוץ צפויות למות תמותה מוקדמת פי ארבע מנשים שבטאו את כעסיהן כלפי חוץ. טרם נחקר הגורם למתאם, אך ההשערה שהחוקרים מעלים הן ששמירת הכעסים בפנים מעלה את לחץ הדם וגורמת למחלות לב.

מתאם חשוב נוסף שהחוקרים מצאו הוא בין תחושת השליטה בחיים דהיינו עד כמה אני מובל במעשי ובהחלטותי ע"י גורמים מבחוץ ועד כמה אני חש שולט ופועל מכח רצוני: ככל שאני שולט בחיים שלי יותר, אני לוקה פחות בהתקפי לב. מתאם זה, יכול להיות קשור למתאם הכעס, משום שככל שאני כועס יותר אני שולט בחיים שלי פחות. בכל מקרה, עדיין לא נמצא הגורם הסיבתי.

מחקרים רפואיים הוכיחו גם את ההפך שהכעס מזיק מאוד. חוקרים מאוניברסיטת ייל הוכיחו כי תחושות של כעס ומתח נפשי גורמים לשינויים חשמליים בשריר הלב. שינויים חשמליים אלו עלולים להוביל להפרעות בקצב הלב, מה שעשוי לגרום לדום לב. בדומה לכך חוקרים מאוניברסיטת דרום קרוליינה הראו כי כעס מגביר את צריכת הדם למוח, ולכן מעבר לסכנות הקשורות ללב הוא עלול לגרום בעיות של תפקוד מוחי ואף לשבץ.

הסתירה בין המחקרים אינה הכרחית, המחקרים האחרונים שהבאתי מלמדים שרגש הכעס מזיק ואילו המחקרים הראשונים שהבאתי מלמדים על כך שהמזיק ביותר הוא לא לתת לכעס להתבטא כלפי חוץ. נוסף על כך המחקרים הראשונים התמקדו באנשים בריאים והמחקריים השניים מתייחסים בעיקר לאנשים בעלי בעיות שונות בלב ובכלי הדם.

הסוד של הכעס

אנחנו כועסים במקרים רבים ומגוונים. יתכן שנכעס משום שמישהו "חתך" אותנו בכביש, או דיבר אלינו באופן לא מכבד בחנות או ברחוב. נוסף לכך, לעיתים אנו נכנסים למתח משום שבן הזוג, הבוס שלנו, או כל אחד אחר צעק עלינו. כתוצאה מכך, אנו נמצאים במצב של רגישות יתר וכל דבר מוביל אותנו לכעס. בכל המקרים האלה, אדם ממוצע עשוי להרגיש גם רגשות קשים אחרים כעצבות תסכול ייאוש או רגשות לא נעימים אחרים. מהו המשותף למקרים בהם אנו מרגישים כעס ?

אם ננתח את המקרים נגלה שההבנה המתבקשת היא שכעס נולד כתוצאה מכך שאחרים מתנהגים אלינו בדרך שונה ממה שציפינו. הכעס תמיד נולד בפער זה. ממבט ראשון ניתוח זה עלול להיות לא מובן, אך אם נעמיק נגלה שישנם שני סוגי ציפיות. ישנן ציפיות גלויות שבהן הסברנו לאחרים מה אנו דורשים או מצפים מהם וישנן גם ציפיות סמויות שחלקן ביצירת הכעס גדול באותה המידה או אף יותר. הצפיות הסמויות הן אלה שאנו מצפים מאחרים להתנהג בדרך מסוימת, למרות שלא אמרנו להם על כך דבר.

תופעה זו נפוצה מאוד ביחס בין בני זוג. בשעה שאחד מבני הזוג מניח בליבו הנחות שמבחינתו הן מובנות מאליהן ומבין שאין שום צורך לשתף בהן את בן זוגו. לעומת זאת, בן זוגו אינו מודע להנחות האלו במקרה הטוב, ולא מסכים להן במקרה הגרוע.

למצב של אי עמידה בציפיות ניתן להגיב גם באכזבה או תסכול. המיוחד בכעס הוא, שהוא משליך את הפער בין המציאות עצמה לצפייה למציאות, על האחר. השלכה זו נובעת מכך שמסיבות שונות נוח לנו להשליך פער זה על האחר ואיננו לוקחים את האחריות לפער זה על עצמנו.

כעס על ילדנו

ישנן מספר סיבות לכך שאנו נוטים לכעוס על ילדנו יותר מאשר על אנשים אחרים. הסיבה המרכזית שיוצרת תשתית לכל הסיבות האחרות היא עולם הציפיות העשיר ומהמגוון שאנו מצפים מילדינו מתוך מארג החיים הרחב שאנו חיים בו יחד איתם. חלק מן הצפיות ידועות לנו ולילדנו, חלקן ידועות לנו ולא ידועות לילדנו אפילו שלעיתים רבות נדמה לנו שהילדים יודעים, וחלקן לא מודעות אפילו לנו. הציפיות יכולות להיות מגוונות מאוד: לצאת בזמן לבית הספר, להשקיע בלימודים, להתייחס יפה לאח הקטן, להיות שותף בעבודות הבית, לא לחרוג מגבולות שונים שאנו מציבים להם ועוד רבות אחרות.

לעיתים רבות אנו ההורים מצפים שהילד יתנהג באופן מסוים שלקוח מתוך עולם האמונות של ההורים שלנו. פעמים אמונות אלו התעצבו אצלנו בגיל הילדות כתוצאה מדור הסבים והסבתות, בעיקר כשאנו ההורים לא עמדנו בציפיות של ההורים שלנו.

הגרוע מכל הוא שלא תמיד אנו מודעים לכך שאמונות מדור הסבים והסבתות משפיעות עלינו. כך קורה שהרבה פעמים אנו ההורים כועסים על ילדינו בדיוק בהקשר לאותם עקרונות שציפו מאיתנו וכעסו עלינו עצמינו כשהיינו ילדים. לעיתים אנו מופתעים ואומרים לעצמינו "אני שומע את אבא שלי מדבר מתוך גרוני…" במקרים קיצוניים אף יותר, יש פער בין האמונה הלא מודעת המצפה להתנהגות הלקוחה מהדור הקודם, לבין השדר המודע המצפה להתנהגות שונה המתאימה לדור הנוכחי.

נתון חשוב נוסף הוא שלעיתים רבות, אנו נוטים לשפוט את תפקודנו כהורים על פי תגובת ילדנו. אם הם מתנהגים שאופן שנחשב בעיננו כלא ראוי, אנו מיד לוקחים את ההתנהגות הזאת באופן אישי ורואים בנו עצמנו הורים לא טובים. כך שמעבר לאי עמידה בציפיות נוספת כאן גם פגיעה אישית.

נוסף לכך, כיוון שמשאלת הלב הכמוסה של הרבה אנשים היא להרגיש בטחון בתוך ביתם ומשפחתם, בכל פעם שיש ערעור על הבטחון הזה, בכל פעם שמתרחש משהו לא מוכר או לא צפוי, האירוע עלול לערער את מידת הבטחון ולגרום לכעס להתפרץ. משום כך דוקא ב"ביתי שהוא מבצרי", אנו נוטים להרבות לכעוס על ילדינו.

שתי נקודות הללו קשורות גם לנטייה שלנו לכעוס על בני זוגנו.

כיוון שעל פי רוב מעמד ההורה במשפחה גבוהה ממעמדו של הילד, ההורה יכול לבטא את הפער בין הציפיות למציאות, בכעס. הכעס מבטא את השלכת האחריות לפער זה על הילד. הילד חלש ואינו יכול להגיב חזרה ולפיכך קל הרבה יותר לכעוס עליו. לעומת זאת, כעס על מעסיק או על לקוח שכידוע 'תמיד צודק' עלול לגרור תגובה שהנזק הכספי שלה יהיה עצום. כך קורה שבעוד שבעבודה אנו מבכרים לשתוק ולספוג מה שעלול לגרום לתסכול או עצב, ביחס לילדינו אנו מגיבים בכעס.

יתר על כן, אם נוסיף להעמיק בכעס נגלה שלעיתים אנו משליכים את הכעס "ששמרנו בבטן" ממקום אחר על ילדינו, וכתוצאה מכך, כל התסכולים מהחיים מחוץ לבית הופכים למורת רוחנו, לכעס על ילדינו בתוך הבית.

הסוד של הכעס על הילדים הוא צפייה מודעת או לא מודעת שלא התממשה יחד עם ערעור תחושת הביתיות ויכולת הפגנת השליטה על ילדנו.

היחס לכעס במקורות היהודיים

ככלל הכעס הוא מידה מגונה במקורות היהודיים. התנ"ך מלמד אותנו שהכעס הוא שלילי: "אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח[1]". על בסיס התנ"ך הוסיפו חכמינו ללמד :"ר' שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא שאמר משום ר' יוחנן בן נורי: המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך "אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד.[2]"

פרוש [שלי]:ר' שמעון מלמד אותנו בשם אדם שנקרא 'חילפא' בשם תנא[3] בשם ר' יוחנן, כשאדם כועס וכתוצאה מכך מקלקל חפצים או במילים אחרות מאבד שליטה התנהגותית בכעסו, הוא דומה לאדם שעובד עבודה זרה =הקרבת קרבנות לפסלים וכל כיוצא בזה. פעולות אלו נחשבות לחטא החמור ביותר בדומה לרצח ויתכן שגרוע ממנו= משום שכשאדם נשלט על ידי מידת הכעס=שבאה כתוצאה מהסתת היצר הרע= בסופו של התהליך הוא יגיע למעשים שליליים ביותר =שהם לדעת חכמינו לעבוד עבודה זרה.

במקורות היהודיים הקדומים, ישנם מקורות נוספים רבים מאוד המתבטאים בגנותו של הכעס, אך יתכן שבטרמינולוגיה "כעס" הם מתכוונים להתנהגות הנגזרת מכך ולא לרגש עצמו או שהם שוללים את הרגש רק מחשש שיוביל להתנהגות בלתי נשלטת.

הראשון ששולל את הכעס כרגש הוא הרמב"ם[4]. הרמב"ם כתב חיבור העוסק בכל ההלכה היהודית. מההלכות הראשונות שלימד הן הלכות "דעות" העוסקות בדרך ההתנהגות הנכונה. כיוון שהיה פילוסוף גדול, אימץ על פי רוב, את כללי ההתנהגות שלימד 'אריסטו' שיש להתנהג בכל המידות בשיקול דעת ובאיזון – מצד אחד לא להגזים בהן ומצד שני לא לבטלן לגמרי. רק במידות הענווה והכעס חלק הרמב"ם על אריסטו. וכך כתב ביחס למידת הכעס בהלכות דעות בפרק שני:

"וכן הכעס, דעה רעה היא עד למאוד; וראוי לאדם שיתרחק ממנה … וילמד עצמו שלא יכעס, ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו. וכן אם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו, …כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי ליסרם, ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו, כאדם שהוא מדמה איש בשעת כעסו, והוא אינו כועס.  אמרו חכמים הראשונים, כל הכועס, כאילו עובד עבודה זרה. ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא, חכמתו מסתלקת ממנו, ואם נביא הוא, נבואתו מסתלקת ממנו. בעלי כעס, אין חייהם חיים; לפיכך ציוו להתרחק מן הכעס, עד שינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסין."

פרוש [שלי]: כיוון שהכעס היא מידה רעה מאוד. לפיכך גם במקרים שמבחינה מוסרית נעשה דבר לא נכון ותגובת הכעס מוצדקת מבחינה מוסרית וחינוכית, אסור בשום אופן לכעוס. הדבר היחיד שמותר הוא לעשות הצגה על מנת לייצר את ההשפעה החינוכית של הכעס.

תאור מקרה

רקע

גלעד [שם בדוי] נשוי, בן 40. יש לו שני ילדים. ביתו הבכורה בכיתה ה' ואחיה הקטן בכיתה ב'. בכל פעם שהעניינים בבית אינם לשביעות רצונו הוא מתרגז עליהם וצועק על אשתו ועל הילדים. אביו התאבד כתוצאה מדיכאון כשהיה בן שלוש, ואמו גידלה אותו ואת אחותו לבד. החינוך שקיבלו היה איכותי וכלל תרבות ברמה גבוהה כולל טיסות לחו"ל ועם זאת כלל מחויבות עצומה להתנהג תמיד את התנהגות הראויה ולעמוד בדרישות של האם שכללו חוקים נוקשים, משום שאסור שיראו עליהם או על הבית שאין להם אבא. היה אסור להפגין חולשה גם אם המחיר היה לקבל מהאם סטירות וצעקות 'ביד נדיבה' מה שהציב סטנדרטים גבוהים לו ולאחותו. הקשר שלו עם אחותו הוא טוב. הוא מאוד לא אהב את הדרך החינוכית שקיבל, אך בסך הכל רואה את ילדותו כילדות טובה. עם זאת, למעשה דרש מאשתו וילדיו ציות כפי שאמו דרשה ממנו.

לפני הטיפול

הוא חי בעצבנות, מתח ושיפוטיות. למשל – כשהוא מגיע הביתה ביום שישי והבית הפוך הוא מתרגז ורב עם אשתו, או כשהילדים מתעכבים בבוקר ומאחרים לבית הספר. במהלך הטיפול הסתבר שאחד הדברים שיצרו מתח הוא החשש מפני התפרצות, מה שכמובן מעצים את המתח ובעקבותיו את ההתפרצויות.

במהלך הטיפול

תגובותיו: לאט לאט הוא נעשה נינוח יותר ויותר, פיזית, היה ניתן לראות שהפנים שלו נעשים רפויים מפגישה לפגישה, גם הוא דיווח על רגיעה גוברת והולכת וגם חבריו לעבודה ואשתו שמו לב לשינוי החיובי. בתחילה היה לו מאוד קשה להיכנס לעמדה ראשונה, ככל שהתהליך התקדם, הוא נכנס לעמדה ראשונה בקלות גוברת והולכת. עוד לפני תהליכי ההווה הוא השיג את מטרתו, משום שאחרי שהתנתק מההשפעה השלילית שאמא שלו השפיעה עליו בילדות, התת מודע שלו הנחה אותו להתנהג ולהרגיש באופן הטבעי שהתאים לו ולמשפחתו.

תובנות שאליהן הגיע: עליו לשתף את אשתו וביתו בתהליך שהוא עובר, שעליו להצליח להתמקד בדברים שבתחום האחריות שלו ולהרפות מהשאר, שהוא יכול לנהל את המשפחה שלו באופן שהוא בוחר ולא לפי הדפוסים שהוא מכיר, שהילדות שלו לא הייתה טובה ושניתן לכעוס בלי להגיע לדיכאונות שאבא שלו הגיע אליהם, שהוא יכול לזרום ברגיעה ובשמחה. שאם יהיה לו בטחון עצמי הוא לא יפחד לכעוס.

בתוך תהליכי  ה TLT גלעד הגיע לתובנות הבאות [הציטוט מדויק]: "הכל בסדר וזה לא הסיפור שלי", "אני תלוי בעצמי", "יש לי חוט שדרה, יש לי יכולת לשלוט בעצמי", "יש לי יכולת לבחור בחיים שלי", "יש לי חרות לנהוג לפי ההבנה והיכולת שלי באופן שההתנהגות שלי תהיה שקולה", "אני אעשה מה שאני יכול", "אני אעשה מה שתלוי בי", "לא חייבים לכעוס כדי שישמעו אותי".

המשמעות של התובנות האלה היא החזרת השליטה על הכעס לגלעד. ה"תת מודע" שלו למד את השיעור שיאפשר לו להחליף התנהגות, הוא אינו זקוק עוד לכעס על מנת לבטא את עצמו. כל התהליכים שהעברתי קרבו את גלעד למטרתו. בשילוב עם ההדמיות שריככו מאוד את האווירה שהוא היה מצוי בה, העמיקו את המשאבים, העצימו את המקום הנקי ואפשרו את חווית השינוי.

עשר השאלות – מיקוד ביש, נגיעה ברווח המשני חשפה את מעגל התסכול והכעס שהוא נמצא בהם. חיזוק משאבים- העברת יכולת – אפשר לו לחוות את העתיד הנקי ונתן הרבה אנרגיה להגיע לשם. הילד הפנימי – פתח לפניו אפשרות של אמונות אחרות ממה שגדל עליהם, למעשה לאחר התהליך הזה הוא דיווח על השגת המטרה בשלמותה אלא שעדיין לא חש ביטחון ביחס אליה.

שינוי היסטוריה לרחם וטירת הילדות – שבשניהם נוצרה פגישה עם האמא, היה קושי גדול לחזור לרחם. הלחץ והמתח היו באוויר חדר הטיפולים. מבחינתי 'תהליכי עבר' אלו, אפשרו בחינה מחודשת של כל האמונות הקשורות לניהול הבית ושינויין הפנימי. גלעד מצידו, הרגיש לא טוב כתוצאה מתהליכים אלו וחלה נסיגה בהשגת המטרה, הוא חזר לכעוס ונעשה עצבני. עד כדי כך שבפגישה שאחריהן הוא לא היה מעוניין לעבור תהליך של פרידה מאביו ולכן חיזקתי משאבים. לשמחתי, כתוצאה מכך בשבוע שלאחר מכן הוא השיג יותר ממטרתו – לא רק שהוא לא גילה כעס במצבים הרגילים אלא ממש ביטא אהבה לביתו במקום לכעוס עליה.

הפצע היה צריך להיפתח ע"מ להוציא את המוגלה. בתהליך פרידה מאדם הוא לראשונה אמר שהייתה לו ילדות מורכבת. עד אז הוא התייחס אליה כאל ילדות טובה. נראה שרק ההתמודדות עם קשיי הילדות, אפשרו את ההכרה שהילדות הייתה מורכבת.

תהליכי TLT לשחרור רגשות שליליים כעס ופחד, היוו קפיצת מדרגה והוא השיג את מטרתו. והרגיש בטוח בהשגת המטרה. שחרור הפחד היה קריטי משום שהסתבר שהפחד מהכעס הוא הגורם לכעס[5]. התהליכים הבאים העמיקו את השינוי, והרחיבו אותו לתחומי חיים נוספים. כמעט בכל פגישה , הוא הביא מטרה התנהגותית אחרת ביטוי של הכעס במצבים אחרים וכל תהליך גרם לכעס להעלם במציאות התנהגותית אחרת כולל כעס על אמא שלו בזמנים שהוא נפגש איתה בהווה. תרגיל הכסאות, שינוי אמונות בסמלים, שינוי רגשות, מיטוט אסטרטגיית הבעיה.

לבסוף לעתיד עשינו חיבור למודעות העליונה. בסוף התהליך עשיתי איתו תהליך של 'קביעת מטרה חכמה לעתיד' למטרה אחרת שבחר: ירידה במשקל, מתוך הנחה כי יתכן שהמקור של הכעס היה המקור של העלייה במשקל וכשהשורש תוקן, יתכן שגם האכילה המרובה תעלם. אין לי קשר איתו ואיני יודע אם הגיע למשקל הרצוי.

סיכום

בטיפול זה, תהליכי דמיון מודרך היו אלה שיצרו את השינוי הראשוני, ותהליכי ה TLT הפכו את השינוי לקבוע. תהליכי NLP הרחיבו את השינוי ויצרו שינוי תודעתי והתנהגותי עמוק.

אישית, הבנתי מכך שהשילוב בין כלים בתוך עולם ה NLP, מעניק המון ורצוי למצוא לכל נקודה בתהליך הטיפולי את הכלי מתאים.

כתב-  אביעד כהנא NLP trainer ומאמן אישי. מתמחה בתקשורת בין אישית ותוך אישית.

ביבליוגרפיה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3812601,00.html ד"ר איתי גל

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3048027,00.html ד"ר איתי גל

http://www.shahal.co.il/hebsite/Content/t2.asp?Sid=72&Pid=587

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim1-2.htm
הרב אלחנן סמט

רבינו משה בן מימון,משנה תורה ,הוצאת מעליות , ירושלים תשנ"ח, עמודים רכט-רלב

תלמוד בבלי, הוצאת טלמן, ירושלים 1981 עמוד 210.

רטר דפנה ואמיר, התוכנית הדו שנתית להכשרת מנחים שנה ב', ספטמבר 2011 עמוד 106

רטר דפנה ואמיר, דברים שנאמרו בעל פה סדנת TLT  , הרצליה 2011.


[1] קהלת פרק ז פסוק ט

[2] תלמוד בבלי מסכת שבת דף קה עמוד ב

[3] 'תנא' הוא כינוי לחכם יהודי שחי בתקופת המשנה בין המאה הראשונה לשניה לספירה.

[4] רבי משה בן מימון, נולד בספרד 1138 ונפטר בשנת 1204 במצרים

[5] שזו תופעה נפוצה שהחשש ממשהו יוצר אותו.

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי