library-icon

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

המסע פנימה

נכתב על ידי: ארז גורן

לאחר   משפטי אמת והובלה……..

ואתם גם יכולים לשים לב לתמונה האחרונה שתזכרו מהחדר לפני שתרשו לעצמכם לעצום את העיניים בעדינות ולקחת נשימה עמוקה.

אתם יכולים להרגיש את התחושה שיש לכם בגוף כשאתם שוכבים על מזרן או יושבים על כיסא….

עם כל נשימה שאתם לוקחים אתם מרגישים איך הגוף מתרחב…. ועם כל נשיפה הגוף מצטמק טיפה… ואתם יכולים להיות יותר ויותר קשובים לתחושות הנשימה שלכם כאשר האוויר נכנס ויוצא מהגוף…

ועכשיו… אתם יכולים לקחת שאיפה עמוקה ומלאה ולהרגיש…. איך האוויר שנכנס לגוף מתפשט ושולח אנרגיה רבה ומלטפת לכל תא ותא בגוף… ואיך כל המתח והלחץ משתחררים עם הוצאת האוויר החוצה…. ושוב עם השאיפה העמוקה הבאה… אנרגיה חמה ומלטפת מגיעה לכל תא ותא בגוף… מכף רגל ועד ראש… ועם הוצאת האוויר הגוף מתנקה מכל מתח או לחץ… ואפילו מחשבות לא רצויות זורמות החוצה עם הוצאת האוויר… כך שלרגע אחד או יותר אתם ממוקדים בעצמכם פנימה… לרגע אחד אתם נטולים דאגות ועטופים בשלווה… בשקט… ובבטחון…

ועכשיו מהמקום השליו הזה עם תחושת הבטחון הזו… אני מזמין אתכם לצאת למסע מופלא…

דמיינו שאתם עומדים על רחבה קטנה על פסגתו של הר גבוה מאוד… עד כדי כך גבוה שבפסגתו לא צומחים עצים… אתם מסתכלים והנה אתם לבושים בחליפה מיוחדת כך שחם לכם ונעים… הפסגה מכוסה בשלג טרי, נעים… רך כמו צמר גפן… אתם מסתכלים על הנוף ורואים שכל העולם פרוס מתחתיכם… אתם מרגישים עוצמתיים, שהכול  קטן לעומתכם ושהכול אפשרי עבורכם…

אתם מתחילים לרדת מהפסגה ונהנים למגע הרך של השלג… ככל שאתם יורדים כך אתם יותר רגועים ויותר נהנים… נעים לכם… חמים לכם… ואתם ממשיכים לאט לאט במורד…

עיניכם כבר רואות שאתם מתקרבים לקו העננים… ועוד מעט תכנסו לתוך העננים… שם לא תוכלו לראות מה נמצא מתחת… אתם ממשיכים לרדת והנה אתם בתוך ענן… הראות מקשה על הדרך אבל יש לכם יכולות רבות ובטחון רב להמשיך ולצעוד בבטחה… כאשר אתם מאמינים בעצמכם ויודעים כי ביכולתכם להגיע אל היעד הרצוי למרות הקושי…

והנה …כפי שהאמנתם ודימיינתם… מתגלה לפניכם עמק מדהים כולו ירוק… כשבמרכזו אגם נפלא שמימיו הכחולים זוהרים ונוצצים מקרני השמש  המבצבצות  מבין העננים…………………

מימי האגם משרים עליכם אווירה של שקט שלווה ואופטימיות ומעוררים רגשות שתמיד רציתם לחוש…

אתם ממשיכים לרדת במורד ההר… העננים התפזרו… השמש שולטת כעת במרומים… אתם פושטים את החליפה ומתחילים בהליכה קלילה אל האגם… ככל שאתם יורדים ומתקרבים לאגם הרגשת קלילות ואושר עוטפת את גופכם ונשמתכם… אתם מתמלאים שמחה פנימית… חום פנימי מתפשט בכל גופכם… עונג צרוף…

אתם מגיעים לאגם… נשכבים על מרבדי הדשא האין סופיים… על המרבדים המשובצים בפרחים מדהימים בשלל הצבעים הקיימים בטבע   סגולים,….אדומים…,צהובים,…ורודים…

אתם עייפים מהדרך והעייפות גורמת לכם להירדם… אתם עוצמים את העיניים… והנה אתם שומעים קול שקורא לכם בשמכם… אתם מנסים לראות מי זה שקורא לכם, אבל לא מצליחים לראותו… אתם מקשיבים עוד מעט, ואז אתם מבינים שזהו הילד הפנימי שקורא לכם… המקום שבו אתם טהורים… המקום שנשאר טהור מילדותכם… אין פחד ואין כאב… רק תשוקה ואהבת אמת… אתם מסתכלים על ליבכם שנפתח כמו פרח… כמו פרח לוטוס שעלי הכותרת שלו נפתחים ומתגלה מנהרה שבה אתם מתחילים לפסוע אל פנימיותכם… הילד ממשיך לקרוא לכם וככל שאתם נכנסים פנימה הקול הולך ומתחזק…

והנה אתם רואים אותו, את הילד הפנימי… ואתם נפעמים לזהות את עצמכם בו… וכשאתם רואים אותו, ריגוש גדול עובר בכם… אושר גדול… אתם מזהים את עצמכם טהורים… זכים… מאושרים…

אתם מתקרבים אליו והוא מבקש ללחוש לכם עצה… עצה שתעזור לכם להתגבר על קושי… שתגרום לכם לחיות חיים יותר מאושרים… אתם שמים את אוזנכם קרוב לפיו ומקשיבים…

אני אהיה עכשיו בשקט למשך דקה אחת כדי שתוכלו להקשיב לעצת הילד הפנימי… לאחר דקה תוכלו שוב לשמוע את קולי…  (להמתין דקה)

אתם מחייכים אליו… קדים לו קידה… נפרדים ממנו ומתחילים את הדרך החוצה דרך המנהרה… בדרך חזרה במנהרה אתם שמים לב למתנות שתלויות על צידי המנהרה שמיועדות לכם… ועל המתנות כתוב: בטחון עצמי… שמחה… אהבה… הודיה… חיוביות… מאור פנים… ועוד המון דברים  שכל אחד להן זקוק להן… אתם לוקחים את המתנות שמתאימות לכם ויוצאים דרך הפרח החוצה כאשר מלווים אתכם העצה של הילד הפנימי והמתנות שאספתם בדרך…

אתם מתעוררים מהחלום עם חיוך ענק ומבינים שבעצם המסע שפסעתם היה המסע פנימה אל עצמיותכם…

אתם מסתכלים לצדדים והנה שביל מפותל שמתפתל ויוצא מהעמק… אתם מודים לבריאה על האפשרות והזכות למסע המופלא ומתחילים לצעוד לאט ובהנאה… בדרככם אתם פותחים את המתנות שאספתם… אוליי זו אהבה… ואוליי זו שמחת חיים… ויתכן כי תהיה זו מתנת שלום פנימי…

כל המתנות נפלאות…ככל שאתם צועדים בשביל כך אתם מתחילים להיות עירניים יותר ויותר ואתם יכולים לחשוב עוד על המסע המופלא שעשיתם… על העצה הנפלאה מהילד הפנימי  שתגרום לכם להיות מאושרים… ועל המתנות שאספתם בדרך שיגרמו לכם מעכשיו לחיות חיים שלמים יותר וטובים יותר… ובקצב שלכם אתם צועדים בשביל ולאט לאט חוזרים למודעות לכאן לעכשיו… לחיים הנפלאים.     (להחזיר מההרפיה)

 

דברו איתנו