הספרייה המקוונת של מכללת רטר

נתחיל בהרפיה קלה..

עכשיו, כשאת שרועה לך בנוחיות, נושמת עמוק עמוק ולאט לאט, ראשך על הכר או על המזרן… הכתפיים והידיים בהרפיה… הגוף שוקע עם כל נשימה… והרגליים נעשות כבדות… תוכלי לאפשר לעצמך מסע קסום פנימה… מסע מרפא לארץ אחרת… תוכלי לדמיין קערת כוכבים קטנטנים ומבהיקים הנשפכים בעדינות על גופך ומביאים עוד רגיעה:  הכוכבים מחליקים בעדינות, נספגים, והופכים  ל ר ג י ע ה… על המצח ועל קודקוד הראש…  על הצוואר והעורף… ומהכתפיים לאורך זרועות הידיים… הכוכבים  מעסים כל שריר מתוח ומרפים…  הכוכבים ממשיכים ומחליקים מאי

מאזור הלב והבטן לאורך  האגן אל הרגליים ומתמזגים עם עור הגוף ההופך מבהיק ורפוי… רגוע… נינוח…

וכעת, בשקט הפנימי, תוכלי להתחיל להתבונן פנימה ולדמיין…

רחוק רחוק, מעבר ליבשה ומעבר לים ולאוקיינוס, מצוי יער הגשם. כולו ירוק ומלא חיים, והוא בנוי משכבות שכבות של טבע מזין, טרופי ומיוחד. ותוכלי לבקר בו כעת…

קראי אלייך תעופה מתאימה- מרבד של קסמים, ציפור גדולה, מטוס או כל דבר אחר שיעלה בדמיונך.

ואת עולה אליו בתחושת אהבה לעצמך… שימי לב שהכוח שזימנת משרה עלייך תחושת יכולת וביטחון… תחושת אומץ והרפתקנות…

עלי או טפסי עליו כעת והוא ייקח אותך אל יער הגשם.

בעוד את מתרוממת תוכלי להביט אל השדות המתרחקים סביב ביתך (מומלץ לפי העונה שבחוץ) : צבעי השדה כולם מחייכים אלייך: הירוקים-צהובים והחומים על גוניהם. גם שדות ירוקים ומטעים הפורחים בלבן… תראי אותם הולכים ומתרחקים ככל שאת מגביהה עוף… להקת ציפורים משמיעה שיקשוק כנפיים בסביבה, והרוח הקלה מלטפת את לחייך ושיערך… עם קרני השמש הנעימות המאירות את פנייך…

ובמעופך אל מעבר להרים ולעמקים, מעל חיפה ומעבר לים התיכון, תוכלי להגביה עוד ולצפות מרחוק על יבשות שבדרך- אירופה אולי או אפריקה, בחלק מהיבשות תראי יישובים וצמיחה ובחלקם תראי קרקעות שונות ומשונות.. .וגם אוקיינוסים תראי בדרכך, על גוניהם הכחולים…

ואחרי האוקיינוס הגדול שראית את מתחילה לכוון את הירידה לכיוון יערות הגשם- הכתמים הירוקים שרואים מלמעלה, הריאות הירוקות של העולם… וכבר את מזהה את היער שלך… מכל היערות זה יער גשם מיוחד… הוא עולם ומלואו- מערכת אקולוגית שמְחָיָיה את עצמה, סודו – שהוא יער  נ  ו  ש  ם…

התקרבי אליו כעת מלמעלה, ממעופך: הביטי במערכת השלמה הזו. היא עוטה הילה של בועות קטנות.

בעולם הצמרות גרות ציפורים וחיים מכרסמים… את רואה אותם שמחים בעולמם… ניזונים מענפי העצים ומתולעיו… בגובה הגזעים חיות להן ישויות קטנות וגדולות שנהנות מקרירות הצל ומחשיפה נעימה ועדינה לקרני השמש…

תוכלי עכשיו לבחור עץ אחד… עץ שיהיה כמוך…  ותוכלי להישיר את המבט לצמרתו… לגזעו… ומשם לשורשיו… תוכלי לבחון את עמידתו, את חוסנו ועובי ענפיו… היכנסי לראיית אטומי העץ ובחני את שורשיו… היכן ישנן חוזקות… היכן יש צמיחה… היכן זקוקים שורשיו לצמיחה ולתקווה…

אפשר למצוא מקומות בהם נצבר פחד, ולשלוח לשם אטומים מרפאים…

אולי עכשיו… כשאת קרובה כל כך במבטך אל העלים החולים והנרקבים… תוכלי לשמוע מה שירצו לספר לך, מה תפקידם בחייך? למה הגיעו ונתקעו כאן? בקשי מהם :”ספרו לי “…..

תוכלי לשאול אתם : כיצד הם מתכוונים לעזוב בלי להשאיר סימן? מה תוכלי את לספר להם?  האם סיימו את תפקידם?  האם ניתן לשחררם?

או אולי ישנו עוד נושא שזקוק לטיפול ולתשומת לב?  הקשיבי לקולם…  נשמי עימם.  היי עימם בכאבם.  תכף ינשרו מרצון ויצאו לדרכם החדשה…

אני אהיה בשקט כשתי דקות כדי לאפשר לך ראייה פנימית:

האם אפשר למצוא הצטברויות ישנות של עניינים שלא טופלו? אולי על אחרים ואולי על עצמך…. היכן?-  (להמתין 2 דקות)

אבל כל זה תכף    י ע ל ם…

האטומים המרפאים נשלחים אל המחשכים ומאירים על התאים הזקוקים לריפוי… זיקוקי נצנוצים מגיעים לכל תא חולה או חלש, מרפאים, מתקנים, מטפלים ושולחים את הפסולת לדרכה…

גשם מתחיל לרדת… בתחילה ברסיסי טל המתחזקים לטיפות גדולות… המים הרבים נקלטים באדמה הפורייה ומרווים את צימאונה… משם שואב העץ שלך את כוחותיו…

הגשם מתגבר לברד חזק הניתך בחוזקה על העלים…

הַבִּיטִי עליהם… חוּשִי את עוצמת הברד… גם כאן בעולם הקסום הזה, החזקים בלבד שורדים…

העלים הצעירים והירוקים גמישים ומתקפלים למגעו של הברד. חלקם נשׁרטים ונשברים, אך ימשיכו את הקרינה הירוקה שלהם בייצור החמצן…

העלים הצהובים, החומים והרקובים, המתייבשים והחולים, נושרים אל אדמת יער הגשם… עלים אלה הם מזונן של ישויות האדמה המפרקות אותן לאבק דק ועשיר בחלבון לבן, המחיה אותן…

הצמחים העשבוניים מקבלים באהבה את החלבונים הלבנים…

העץ שלך מזרים חיוניות על סביבותיו, הוא עשיר ונדיר וּמלא באוצרות יקרים מפז…

הוא שרד את הגשם והכפור…  נהנה מרוחות מלטפות  ומאור בהיר ומזין…

בכל עונה הוא מתחזק ונושם את נשימותיו בקצב שנעים לו… הוא מרחיב את גזעו ומעמיק את שורשיו… הוא שואף למעלה ולכל הכיוונים… הרגישי את הנשימות. התענגי עליהן…

תוכלי ליהנות מכל הגבהים שלו… ששולחים אלייך אור מבהיק, של שבע שמשות מאירות: מאנרגיית העין השלישית הנמצאת בצמרות הסגולות מעל למצח… אל צ’אקרת ההבעה הכחולה בצוואר… האנרגיה סובבת לה במפתח הלב הירקרקה… ומתחברת אל השמש הצהובה במרכז הבטן אל צ’אקרות הבסיס, האדומה והחוּמה…

האטומים המאירים הסובבים במעגלים צבעוניים יחדשו את עצמם בתנועה החוזרת…

את נושמת עימם שוב מלמטה עד למעלה: מצ’אקרת האדמה- השורשית והמוצקה… אל המעגל הצהוב של מקלעת השמש… ומשם אל ריקודה של צ’אקרת הלב הירוקה… ומשם בוקע אור מעגלי כחול על כל גווניו … ועד הצמרת הסגולה שלמעלה…

שוב את מסתכלת למעלה על העץ המיוחד שלך…כ מה חסון ויפהפה הוא… את מביטה בהשלמה ובפליאה על פלא החיים הקסום הזה שהוא נדיר, מיוחד…

הוא שלך,  ותוכלי לחזור אליו כשתבחרי…

אבל כעת מגיעה העת לחזור…

את קוראת אלייך את התעופה המתאימה לחזרה… אולי פרפר או ישות חדשה שפגשת ביער הגשם…

את מתיידדת עימו… בזמן של ההמראה חזרה, חשוב לעצב סביבך רשת ביטחון כלשהי- בועה או קריסטל…  ואת ממריאה שוב אל מעבר לאוקיינוסים…  תוכלי לחזור ולהביט ביבשות ובימים שמתחתייך ולמצוא זוויות חדשות להסתכלות…

יש איתך תובנות חדשות ומחזקות לגבי היער שלך והעץ שלך…

את שוב למעלה, חוזרת ממעבֵר לים התיכון וחזרה לנוף שלך שקטה יותר, עטופה ברוך ובחמימות מסעך.

שובי  אל השדות הירוקים, עד ביתך המחכה לך -שלווה יותר, רעננה מאירה וזורחת…

ולאט לאט חזרי אל תחושות הגוף, הניעי את כפות הרגליים והידיים והימתחי מעט…, חזרי אל החדר ואל הזמן שבהווה… וחזרי למודעות הרגילה…