הספרייה המקוונת של מכללת רטר

מצאי לך תנוחה נוחה… על הצד או על הגב… קחי נשימה עמוקה… ונשפי… קחי עוד נשימה עמוקה… מלאי את ריאותיך באוויר, ונשפי… אפשרי לעצמך עם כל שאיפה להעמיק את הרגיעה… ועם כל נשיפה להוציא החוצה את המחשבות… יש חששות ופחדים אשר מלווים כל אישה בדרך לחויות הלידה… עם כל נשיפה שלך הם יוצאים החוצה ונמוגים… בדרך אל הלא ידוע… יש קולות ברקע… אנשים חולפים ונכנסים לחדר… ואפשרי לקולות אלו לחדד את ההקשבה שלך אל קולך הפנימי, אל קולו של תינוקך.
הרבה נשים חוששות מהלידה, אך גם לאורך כל החיים, נשים יולדות, זוהי זכות הבריאה, המתנה הגדולה שלך בתור אישה… האמיני בעצמך… בגופך… ובתינוקך… שיודעים כיצד לעבור את תהליך הלידה בצורה הטובה ביותר… שזה טבעי ואפשרי להם ללדת בשלווה וברגיעה, שהם יודעים להתגבר על הקשיים והכאבים שבדרך…
האמיני כי הכאב נועד לקדם את תינוקך אליך והצטרפי אליו… אפשרי לכאב לעזור לך להנחות את תינוקך בדרכו החוצה.
כעת תדמייני אותך מצלמת את תמונת חייך… את המתנה הגדולה שלך… אותך אוחזת בתינוקך ונושקת לו… תני לתחושות האהבה והצפייה למלא אותך…
הגיע הזמן לפתח את התמונה. דמייני את עצמך לוקחת את סליל הפיתוח ואת בדרכך לחדר חושך… כדי להגיע לחדר חושך יש לרדת מספר מדרגות… התחילי לרדת לאט, מדרגה ועוד מדרגה, ככל שאת יורדת תחושי כי השלווה והרגיעה מעמיקים ואת מצפה ונרגשת לראות, לחוש, ולהריח את התמונה…
בחדר החשוך ישנה אי וודאות… אולי תחושה של פחד… את הרי אינך יודעת לפתח תמונה… אפשרי לעצמך לזרום עם הדימויים ולתת לתת מודע שלך להקשיב להוראות וללמוד את התהליך בהקשבה ובשלווה.
כעת הכניסי את תמונת/סליל חייך לתעלה פיתוח צרה… תכווני את הסליל ואת תינוקך לכיוון התעלה… תעזרי לתינוקך להתמקם בצוואר הרחם על מנת להתחיל בתהליך הפיתוח.
כשראשו נמצא בתעלה, הרעיפי עליו חום ואהבה ותעודדי אותו… כי הוא בדרך הנכונה… ובסוף התעלה את והוא תהיו ביחד… חבוקים… נושמים זה את זו ואוהבים…
דמייני כי הצירים הם כמו כימיקל איכותי ששופך אור על התמונה… ועם כל ציר חלק נוסף בתמונה נחשף ומקרב אותך אל תינוקך… כשמגיע ציר תזכרי כי הוא עוזר לעוברך ודוחף אותו דרך התעלה החשוכה לכיוון האור הגדול… אליך… תני לכימיקל להמיס את המתח ואת הכאב… אל תלחמי בכאב… תצטרפי אליו… ובסיומו של כל ציר תנשמי עמוק… תרפי ותביטי בתמונה… מיד תגלי כי התמונה חושפת מתוכה, מתוך הדף הלבן, עוד ועוד פרטים של תינוקך…
בהתחלה התמונה בהירה מאוד ונגלים בה מעט פרטים… עם כל ציר היא מתחדדת והפרטים יוצאים החוצה… העיניים הבוהות בך… הפה המתוק… החיבוק האוהב… כל אלו מקרבים את תינוקך אליך… וכמו בפאזל החלקים מתחברים והתמונה הופכת לשלמה…
ככל שהלידה מתקדמת את יכולה אף לראות שהתמונה נצבעת בשלל צבעים, ירוק, כחול, כתום, צהוב, צבעים חמים, צבעים טבעיים וחיים…
כעת התמונה מוכנה ומתייבשת… שימי לב איך במטה של קסם היא מתעוררת לחיים… הביטי בתינוקך המונח כעת בזרועותיך… הצמידי אותו לאפך וקחי נשימה עמוקה… ריחו המשכר מרטיט את גופך ומשכיח ממנו את תחושות הכאב… נשימתו החמה והבל פיו המתוק מרגיעים ומאזנים בחזרה את גופך… מבטו הסקרן, קולות גופו, נשימתו ובכיו הראשונים הינם כמו מנצח בתזמורת המניף את שרביטו והכול משתלב ביחד… בהרמונה שלמה… ליצירה הגדולה של חייך… יצירת הבריאה, הממלאת אותך תחושות של סיפוק, של אושר, של הכלה, של קסם…
את מתבוננת בתמונה ומעריכה את המתנה הגדולה מכל שהטבע העניק לך…
כעת את כבר יודעת וסומכת על גופך כי הוא כבר יודע ללדת…
ובתחושות אלו של אמון, שמחה, עוצמה, הכלה, אהבה, את יכולה להתחיל לחזור לכאן, בידיעה שמה שלמדת עכשיו ילווה אותך בזמן הלידה…(להחזיר מהרפייה)