הדרך

(לאחר הרפייה)

…וכעת דמייני את עצמך בלבוש קליל ונוח פוסעת בשעות אחר הצהרים בשביל במדבר… ומשני צדדיך הרים גבוהים… השביל הרחב נוצר על-ידי מים… פעם… לפני זמן רב… עבר פה נחל… ואת פוסעת בפליאה… נדהמת לראות את הצורות שנוצרו מזרמי הנחל במדרוני ההרים בסלעים ובאבנים ם שפזורים על האדמה… ואת שומעת מדי פעם ציוץ ציפורים… צווחות רחוקות של עופות דורסים… קריאות עורב…ציוצים עדינים של ציפורים קטנות… ונעים לך שם במדבר… את חשה מוגנת ובטוחה… והאוויר חמים ונעים ואת חשה משב רוח קל מלטף את גופך…

ואת ממשיכה לפסוע לאיטך בשביל הרחב בין שני ההרים… מדי פעם את מתכופפת לבחון מקרוב צמח מיוחד… את נתקלת מדי פעם באבנים בעלות גוונים מפתיעים וצורות מיוחדות… ואת שואפת לקרבך את האוויר הנקי… הצלול… ומתמלאת אנרגיה מחדשת… ומין שמחה וריגוש ממלאים את כול כולך למראה הטבע המדהים הזה… ואת חשה אושר עילאי… ויש לך תחושה שזה עומד להיות טיול שתזכרי אותו שנים רבות… לפתע מגיע ניחוח מאוד חזק של מתיקות… ואת עוצרת ושואפת דרך האף רק כדי לקבל עוד ועוד מהניחוח המדהים הזה… והוא מעורר בך זיכרון של פעם… זיכרון נעים של החופש בילדות… ואת מחליטה ללכת בעקבות הריח… ואת ממשיכה לפסוע בשביל… והשביל עולה בין שני ההרים והופך להיות תלול… והעליה קצת קשה… ואת מתאמצת… אך הריח… ריח משכר של פרח… ריח שנוסך בך כוחות… ומתעוררת בך גם סקרנות לפגוש סוף סוף בפרח שזכה בריח כה נעים…

ואת ממשיכה לפסוע ונדהמת מיופיו של הטבע… ואת שומעת את הקולות השונים של הציפורים… ואת חשה באוויר החמים שנושא עמו את הריח המדהים אל גופך… ואת עוברת כברת דרך ומחליטה לנוח מעט… ואת מתיישבת מתחת לעץ רחב… נהנית מהשקט המדברי מהריח המדברי… ואת מביטה למטה ונוכחת לראות שטיפסת המון… זה ממלא אותך מרץ… "הנה נשאר עוד קצת"… ואת קמה… מתמתחת… שואפת שאיפה עמוקה וממשיכה לפסוע… השמש מתחילה לרדת לאיטה… ואת ממשיכה לעלות בשביל… "עוד קצת" את חושבת וממשיכה… ואת נעצרת לפתע… נדהמת מהמראה שניגלה בפנייך… שטח רחב של פרחים לבנים מדהימים… עלי כותרת גדולים ומבהיקים מאור השמש הנשקף עליהם… ואת ניגשת לאחד הפרחים ומריחה את ניחוח האבקן המשכר… והשמש שוקעת לאיטה… ואת ממשיכה לפסוע מסביב לפרחים המדהימים… ואת מופתעת לגלות במרחק לא רב נווה מדבר… וליד נווה המדבר גדלים עצים ושיחים… ואת מבחינה בניצוץ בין העצים… את נפרדת מהפרחים ופוסעת לכיוון אותו ניצוץ שבין העצים… את נהנית מהשקיעה ומחוויית הריח…

ואת מתקרבת לעצים ומגלה שאותו ניצוץ הוא מדורה… וליד המדורה יושב איש זקן… כשאת מתקרבת לאיטך הוא מפנה את מבטו אליך וניצוץ מיוחד של שמחה מופיע בעיניו… ואת חשה שהגעת למקום שבו תוכלי לקבל חזרה את מה שאבד לך… הוא מזמין אותך בניע ראש לשבת לידו… ואת מתיישבת והוא מוסר לך שמיכה רכה כדי שתתעטפי בה… ואת מתעטפת בה… ואת חשה נעים ובטוח ליד המדורה בנוכחותו של האיש הזקן… ואתם משוחחים והוא מציע לך לרוקן מתוכך ולזרוק מעליך כל מה שאינך זקוקה לו עוד… אולי מעמסה כבדה שאת נושאת עמך… או רגשות קשים… ותוכלי לדמיין שאת משליכה הכול למדורה…

ואני אהיה שקטה למשך שתי דקות בהן תוכלי ממש להתרוקן… להשתחרר מכל מה שמיותר לך ומקשה עליך… (להמתין שתי דקות)

וכעת לאחר שהשתחררת מעומס כבד… אולי את מרגישה מרוקנת בידיעה שבימים הקרובים תרגישי את השחרור וההקלה… וכעת יש דממה… שקט מדהים ואת נהנית מימנו… ותוכלי לספוג מה שאת זקוקה לו… אולי ביטחון עצמי… או קבלה עצמית… אהבה… שלווה…

לשם כך אהיה שקטה לדקה… שאפי אליך וספגי את המתאים… את מה שיכול להעצים אותך כעת…(להמתין דקה)

ועתה שמרי בתוכך את החוויה בידיעה שתמיד תוכלי לחזור ולהיפגש עם אותה דמות… אני מזמינה אותך לחזור לאט לאט למודעות רגילה… לחוש את גופך… ולהתמתח… ובקצב שלך לפקוח את העיניים…

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי