הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הדמייה לשחרור כעסים ולאהבה עצמית

כתבה: סיון מרגלית

(אחרי הכנסה להרפייה)

… דמיין את עצמך נמצא למרגלות הר גבוה ומרשים… עצים ושיחים רבים מקשטים את ההר… פרחים צבעוניים פורחים… להר שלוחות רבות, וביניהן ערוצי נחל, עמוקים יותר ועמוקים פחות… תוכל להאזין לצלילי זרימת המים בערוצי הנחלים… אולי תוכל להבחין בחיות הבר שחיות למרגלות ההר, בשלוחותיו ובערוציו… יש ריח מיוחד באוויר, ריח של טבע, ריח של שלווה…

אתה רוצה להגיע לפסגת ההר… לבדוק אילו נופים מיוחדים נוספים ניתן לגלות, לאן עוד אפשר ללכת… מתחתית ההר אתה מתבונן על פסגתו… פסגת ההר גבוהה ורחוקה… הדרך אליה נראית סלעית וקשה במקומות מסוימים, וקלילה, שלווה ונוחה במקומות אחרים… פרצופיו השונים של ההר מסקרנים אותך, מזמינים אותך לחקור אותם… לגלות ולהתחבר אל צדדיו השונים של ההר… יצר הסקרנות שלך גובר על החשש מהדרך הקשה… אתה מביט על שלוחות ההר השונות, בוחן אותן… ובוחר לעצמך שביל להתחיל ללכת בו, בדרך למעלה…

אתה מתחיל ללכת בשביל, בהליכה בטוחה ובוטחת… אתה מתבונן במעלה השביל, ומבין שדרך ארוכה עוד לפניך… הדרך בחלקה נראית מוארת, ברורה ונעימה, ובחלקה חשוכה, מיוערת, אולי מפחידה… אך אתה מחליט לשים את מבטחך בהר, בידיעה שההר יספק לך כל דבר שיהיה נחוץ עבורך, במסע שלך אל פסגתו ומעבר אליה…

לאחר זמן מה של הליכה בשביל, בעלייה מתונה, אתה מתחיל לחוש בצמא… יתכן וקיים בך חשש מסוים… לא לקחת איתך מים למסע הזה, אין לך כל צידה לדרך… העלייה הולכת ונהיית יותר ויותר תלולה… אתה ממשיך ללכת בשביל… תחושת לחץ מתחילה להתעורר בך, ואתה מרגיש שאינך בשליטה במצב… ככל שאתה ממשיך ללכת, כך תחושת הלחץ גוברת… הדרך הולכת ונהיית יותר ויותר מיוערת, והעצים מסתירים את המשך הדרך, קשה להבין היכן השביל…

בזווית עינך אתה מבחין בנצנוץ בוהק של אור השמש בהמשך הדרך, כאילו קרניה משתקפות דרך קריסטל… אתה הולך לעבר האור המנצנץ ומקווה ששם תמצא מקור מים חיים, מים שתוכל לרוות מהם, אולי לרחוץ בהם… הדרך ארוכה ומתארכת, ואתה מתחיל להיות חסר סבלנות… פיתול, ופיתול נוסף, ועוד אחד…

בהגיעך אל מקור המים אתה מגלה בריכה לא גדולה מוקפת אבנים… הבריכה אוגרת מי נביעה… ומי הבריכה ירוקים ולא מזמינים… אתה מתחיל לחוש כיצד הלחץ גובר… וככל שהוא גובר, הוא הופך לכעס… יש בך כעס כלפי ההר, בו שמת את מבטחך… יש בך כעס כלפי המים, ששונים מכפי שציפית שיהיו, ואתה לא יכול להרוות את צימאונך בהם… אולי יש בך גם כעס כלפי עצמך על שהגעת למצב הזה…

אתה תשוש, ומחליט להתיישב לצד הבריכה… תחושות רבות מציפות אותך… אתה מתבונן בכפות ידיך, וההתבוננות בהן מזכירה לך ידיעה כלשהי… ידיעה שעכשיו הגיע הרגע לקחת פסק זמן, לעצור לפני התגובה הבאה, לבחור את ההתנהגות להמשך…

אתה עוצר ומביט בדמותך כפי שהיא נשקפת ממימי הבריכה… הדמות הזאת מוזרה לך… היא דומה לך מצד אחד, אך יש בה גם משהו שונה… יש בה כעס, והיא נראית חסרת סבלנות… ועם זאת, הדמות הזאת מוכרת לך… פגשת אותה מספר פעמים עד היום… אך בפגישתכם הנוכחית יש משהו שונה, משהו חדש… היום אתה פוגש את הדמות הזאת כשאתה בעצירה, בהתבוננות… וכשאתה מתבונן, אתה מתבונן גם פנימה… פנימה לעצמך… למה שגורם לך להרגיש מאותגר… וכשאתה מתבונן על הדמות שבמים, אתה מסוגל להתבונן גם פנימה אליה… ולראות בתוכה את המקורות שלה… להבין אותם…

ככל שאתה מתבונן יותר בדמות שבמים, אתה מבין אותה יותר… וככל שאתה יותר מבין אותה, קל לך יותר לראות שבעצם היא הרבה יותר דומה לך משחשבת… וכשאתה מתבונן במקורות של הדמות הזאת, אתה שם לב שאתם חולקים את אותם המקורות… ומהמקורות הללו אפשר לצמוח, כמו עצים שצומחים מהשורשים… אתה יודע כי יש ביניכם קשר הדוק ונצחי… הידיעה הזאת מקלה עליך מסיבה כלשהי, ומאפשרת לך לחוש חיבה כלפי הדמות הזאת, אולי אפילו אהבה…

הקשר המיוחד שאתה חש עמה מאפשר לך לא רק להתבונן בדמות, אלא גם להקשיב לה… אתה יכול להקשיב לתחושות שלה… למחשבות שלה… להתנהגות שלה… לרגשות שלה… למה שיש לה לומר לך… וכשאתה נמצא בהקשבה לדמות, שעד עכשיו נראתה כועסת וחסרת סבלנות, אתה מגלה יכולות מופלאות של הכלה… וככל שאתה יותר מקשיב לדמות ומכיל אותה, כך אתה והדמות נעשים דומים יותר ויותר… וגם הדמות מכילה אותך… ההכלה מביאה לסבלנות… ואתה מרגיש הרבה יותר רגוע ושליו, הכול מרגיש סבבה…

וכשאתה פשוט בסבבה, ברוגע ובשלווה, אתה מושיט יד לעבר הדמות, ונוגע עם כף ידך בכף ידה של הדמות… וכף היד של הדמות מושיטה גם היא את ידה אליך, במקביל… ובמגע כפות הידיים שלכם משתחרר זרם נפלא של נתינה וקבלה… כשאתה נותן, אתה מפנה מקום לקבל… כמה קל לתת, כמה קל לקבל… והזמן עובר בצורה נעימה…

נעים לך… וכשנעים לך אתה מחייך… והדמות מחייכת אליך בחזרה… החיוך מספק לכם מקור לאושר פנימי, לשמחת חיים… ומרגע לרגע השמחה מפוגגת את הכעס ואת הלחץ… השמחה נותנת לכם כוח פנימי, משותף, שאתם משתמשים בו כדי לחזק את עצמכם, לעודד את עצמכם, לגבי המטרה…

ומתוך החיוך והשמחה האהבה מתחזקת… מרגע לרגע אתה מרגיש אהבה הולכת וגוברת כלפי הדמות שבמים, והאהבה שלה אליך נשקפת בחזרה… האהבה ביניכם עוזרת לך לאהוב את עצמך… ואתה אוהב את עצמך, ואתה אוהב את הדמות הנשקפת אליך, והיא אותך… האהבה, כמו השמחה, מפוררת את הכעס ואת החוסר סבלנות… כמו השמש שממיסה שלג…

ובעודכם מתבוננים, מקשיבים, מחייכים ואוהבים, אתה שם לב לצליל חדש ברקע… צליל של מים זורמים, מים נובעים… אתה שם לב שמים טריים ורעננים מתחילים לזרום לבריכה מבטן ההר… והמים הירוקים אט אט הולכים ומתבהרים, עד שהם נהיים צלולים ומזמינים… וכשהמים צלולים, אתה מתבונן שוב בדמות הנשקפת אליך… והפעם, הדמות הזאת שונה, אחרת מזו שראית קודם… הדמות הנוכחית נראית בדיוק כמוך, אין ביניכם כל הבדל… היא מחייכת, היא רגועה, היא אוהבת… הדמות הזאת קיבלה את שביקשה, ונתנה לך את שביקשת אתה… ועכשיו אתה מבין, שלא רק הדמות שבהשתקפות השתנתה, גם אתה השתנית… כמו שמי הנביעה הצלולים התמזגו עם מי הבריכה והכילו אותם, כך גם אתה והדמות התמזגתם, וכעת אתם מכילים זה את זו… ההכלה מאפשרת לכם לקבל האחד את השנייה, אתה מקבל את עצמך… באהבה עצמית גדולה ובריאה…

בהתרגשות גדולה אתה שוטף את פניך במימי הבריכה הצלולים ומרווה בהם את צימאונך… טעם המים טוב וטעים, והמגע שלהם על העור מלטף ומרענן… אתה מרגיש שמחה גדולה על כך שבטחת בהר, שיספק לך את כל צרכיך במסע… ואתה יודע שכמו שבטחת בהר, בטחת גם בעצמך, והגעת אל מקור המים המופלא הזה…

אתה מבין שהגיע הזמן להמשיך במסע שלך אל עבר פסגת ההר ומעבר לה… מסע החיים… אתה מתבונן פעם נוספת בהשתקפות שלך במים, ויודע כי ההשתקפות הזאת היא אתה, התמזגתם להכלה, אתם כבר לא שניים נפרדים… אתם אחד, אחד שלם ששווה יותר מסכום חלקיו…

אתה נפרד מהבריכה הקסומה וממשיך בשביל קצר המוביל החוצה מהחלקה המיוערת, אל הדרך המוארת והנעימה… בדרכך אתה נתקל בעץ פרי, וקוטף ממנו פירות בשלים וטובים, שיטענו אותך בכוחות להמשך הדרך… אתה מודה לעץ על שנתן לך את פירותיו… מודה להר על המסע שהוא מאפשר לך… ואתה מודה לעצמך על שאפשרת לעצמך לצאת למסע, על הסקרנות לגלות מקומות חדשים…

לקראת המשך המסע תוכל להתבונן שוב בכפות ידיך… אולי תוכל להרגיש בהן את החוויה המיוחדת שחווית בבריכה הקסומה… ואולי תוכל להרגיש זאת במקום אחר בגוף… ועכשיו תוכל להמשיך במסע שלך, בידיעה שכל שתצטרך יינתן לך, וככל שתקבל, כך גם תוכל לתת…

כעת מגיע הזמן לחזור… תוכל להתחיל ולצעוד בדרך חזרה למקום ממנו יצאת ובחזרה לכאן, למסע החיים… בידיעה שפסגת ההר ומעבר לה מחכים לך בהמשך הדרך… עכשיו בחר בשביל שמוביל אותך בחזרה למודעות רגילה ולעירנות מלאה…  לכאן… אל החדר הזה…