הספרייה המקוונת של מכללת רטר

קחי נשימה עמוקה… אפשרי לעצמך לעצום את העיניים… ולאט לאט להיכנס פנימה אל מקום פנימי שקט…

בחוץ ערב סתווי, יש תחושה של אוויר סגרירי…  ואולי גם אצלך משהו משתנה או מתחולל עקב השינויים במזג האוויר…

קחי לך כמה רגעים כדי לוודא שנוח לך על הכסא (או על המזרן)…ומרגע לרגע את נרגעת יותר ויותר. אפשר אולי לשמוע קולות מבחוץ… אפשר לשמוע כאן בחדר קולות של התארגנות של אנשים וכן את המוסיקה הנשמעת ברקע… אפשרי לקולות אלה למקד אותך בקול הפנימי שלך… אפשרי לו להיות נוכח…

את יכולה להרגיש את גופך ואת המגע שלו על הכיסא, שימי לב לגופך ולקולות הנשימה שלך… ולתנועות הקלות של הגוף בשאיפה ובנשיפה… החל מהאוויר שעובר דרך האף וזורם עד לריאות וכל הדרך חזרה, שימי לב  איך ההרגשה לשאוף ואיך ההרגשה לנשוף… ולהמשיך בקצב הנשימתי כרגיל… בנוחות וללא מאמץ…  בנשיפה שימי לב איך הגוף נרגע… הנשיפה איטית וארוכה יותר ויותר… ובסופה יש מעין הפסקה  קלה…

ושוב שאיפה בזמן נוח ללא מאמץ… ללא שיפוטיות… ולאט לאט ובהדרגה את מאפשרת לעצמך להעמיק את הרגיעה…. כדי שתוכלי לשמוע את מה שאומר מתוך שלווה ומתוך הרפיה… ומתוך מקום שתוכלי להתחבר ממנו לעומק של הדברים… להפנים אותם… לקלוט אותם… ואת כבר יודעת איך להרפות את גופך… ויודעת שברגע שאת מרפה ומשחררת… השלווה כבר שם…

ומתוך השקט הזה אני מזמינה אותך לדמיין את עצמך צועדת  על חוף ים זהוב… ביום בהיר ונעים … האוויר נקי… הים כחול… השמיים תכולים וצלולים… עננים בודדים  לבנים ורכים מנקדים את השמיים… השמש מחממת את החול הרך…  את פוסעת והחוף הרחב נפרש לפניך כמו מרבד בצבע זהוב של רוך המשתרע עד האופק… המראה מרהיב ביופיו… ויש סוג של עוצמה ביופי… ריגוש  שמחבר אותך לעצמך… למה שאת אוהבת… למה שמשמח אותך… למה שעושה לך טוב…

את מקשיבה לצלילים מסביבך… יתכן שאת שומעת ציוץ ציפורים…. את שכשוך הגלים… ואת יכולה לשמוע את קולה החרישי של הרוח… את מרגישה את המגע שלה מלטף את פנייך… ואת צועדת שם… מרגישה את מגע החול הרך בכפות רגלייך… הצעדים שלך בוטחים… מרחוק את רואה שהחוף הופך לצר יותר… יש שם סלעים חלקים גבוהים חדים ומשוננים… אבל את ממשיכה וצועדת מתוך ידיעה שלשם את צריכה ללכת… זו הדרך שלך… זוהי הדרך שתאפשר לך לגלות משהו בעברו השני של החוף…

אולי משהו חדש… אולי משהו שאת כבר יודעת בתוכך… את מקשיבה לכל הקולות מסביב… ואת שמה לב לתחושות הציפייה שיש לך… את חשה התרחשות מסוימת לקראת מסע שיקרב אותך למטרה שלך…

להיות כמו הים חופשייה… פתוחה… את צועדת שם ומרגישה עוצמתית… את מרגישה כמו ציפור דרור… את חשה חופש… תוך כדי צפייה בגלים שנעים להם, מתעצמת  בך תחושת החופש.

את פוסעת  לעבר מקום שקט… ומהשקט הזה תוכלי לצמוח… להתפתח… וזה יאפשר לך להיות מורת דרך להתפתחות אישית לך ולאחרים… את מוצפת ברגשות כמו שפע המים  אשר בים…

בהמשך הדרך… כשבאופק השקיעה… את מאזינה לקולות שברקע…  בזכות יכולת ההקשבה שבך את מתחברת לרגשות האהבה המהדהדים בתוכך… ומעבירה אותם הלאה לסובבים אותך… ויחד עם כל המשאבים שיש לך  את מבינה שיש עוצמות נוספות שבעזרתן תוכלי להגיע ולחצות את המקום הצר הזה…

יש בך יכולת להיות מזינה למטופלים שלך… לבנות שלך… את מכירה בעצמך… יש בך לב אדום מלא בדם… שהוא נוזל החיים…  את יודעת להשתמש בו באהבתך שאת מעניקה…, וכן להשתמש ביכולת האישית שלך לצמוח מכל מצב נתון…

את נושמת לתוכך את המשאבים האלה… מודעת להם… והנה את מרגישה שינוי… ככל שהאמונה בעצמך מתעצמת גופך נעשה קליל יותר מרגע לרגע… והנה בלי ששמת לב חצית את המעבר הקשה והצר…

אט אט החוף נפרש לפנייך… זהוב ורחב ידיים כמו קודם ואף יותר… את מרגישה רוח קלילה הנושבת וחולפת במשב קליל… שרק עובר לידך… ואולי זו את שחופשיה יותר… ואת מבינה שככל שתזיני את עצמך ואת בנותייך כך תתמלאי באהבה… ותעבירי אותה בהדהוד למטופלים שלך וליקירייך…

והנה משהו מיוחד בחוף… את רואה אגם של מים מתוקים… לא גדול ולא קטן… בדיוק בגודל הנכון לך..  את רואה את האגם, ומשהו בתוכך אומר לך להיכנס למים… המים מיוחדים…ויש בהם עוצמת ריפוי גדולה… יש לך הזדמנות נהדרת לטבול בהם… כשבגד מתאים לגופך… אולי בגד ים…יתכן ובגד אחר… את בתוך המים… ומרגישה במגע המים בדיוק בטמפרטורה שמתאימה לך… את נושמת עמוק וטובלת את הגוף במים… ומיד יכולה לחוש שמשהו בך מתחיל להשתנות… הגוף מתמלא באנרגיה חמימה… ומתחיל תהליך ריפוי רך ועדין… כל חלקי הגוף שזקוקים לריפוי מיוחד מתחילים להירפא…ושאר חלקי הגוף מקבלים חיזוק… ומה שצריך להשתחרר משתחרר… וכל המערכות בגוף מגיעות לאט לאט לאיזון עדין ויציב… הרגליים והידיים  חמימות עכשיו… מגע המים בגב ובבטן מרפא ומרגיע… את מרגישה  מה קורה ללב… לריאות… איך הנשימות שלך ממלאות אותן בחמצן רענן… שימי לב לחלקי המוח… ימין ושמאל… איך הם מגיעים לאט לאיזון מושלם…

אני אהיה בשקט עכשיו למשך שתי דקות כדי שתוכלי להיות שם במלוא הנוכחות שלך… להתמלא בכל הכוחות האלה… להרגיש אותם ממלאים אותך באהבה גדולה… בעוד שצי דקות תשמעי את קולי שוב…

(המתנה כשתי דקות)

לאט לאט  את יוצאת מהמים… השמש החמימה מאירה עלייך… הקרניים מגיעות ומחממות אותך… ואם את מרגישה צורך את יכולה להתעטף במגבת נעימה ורכה…

וכעת… אחרי הניקיון של המים שהפכו את המודעות לצלולה יותר… את מבינה שיש לך עוגן משאבים שמחזקים אותך ותורמים לך… וככל שהאמונה בעצמך תתחזק ותלך… את יודעת שתמשיכי להתפתח…  ולהדהד עוד יותר את אהבתך לבנותייך ומטופלייך…

את מתחילה לפסוע חזרה לאורך החוף… מוצאת דרך נוספת וכך עוקפת את המעבר הצר… את השיעור שלך כבר למדת…את חוזרת למקום בו התחלת לצעוד…

וכך…כשאת סומכת על התת מודע שלך, שיכוון אותך… ישמור עליך וינחה אותך… את יכולה לאסוף  את החוויות והתובנות… להתחיל ולשוב לכאן… לחדר הזה… לגופך הישוב על הכיסא… לקחת נשימה עמוקה ולהתמלא בחמצן טרי… להזיז אט אט את אצבעות הידיים… את כפות הרגליים… לפתוח את העיניים ולחזור לכאן ועכשיו….