הדמיה ייחודית – טובה

אחרי הכנסה להרפיה…

 

דמייני את עצמך על חוף הים… השעה היא שעת בין ערביים… את יושבת על כסא נוח ומביטה סביבך… רואה את השמש באופק… מעל הים… קרני השמש משתקפות על המים הכחולים…… אולי את יכולה להרגיש את הרוח הקלילה… מלטפת את גופך… מגעה על העור נעים … ואת יכולה לשמוע את המיית הגלים שמגיעים באיטיות אל החוף… חוזרים אל הים … ושבים שוב אל החוף… תוכלי להריח את הריח המלוח של המים… ריח שאולי מתקשר לך עם חופש… עם מרחבים…

 

את נהנית מיופיים  של הצבעים… הצבע  הצהוב  של החול החלק והרך… הכחול של המים… הצלולים… הזכים … בשעה זו הצבעים הופכים בהדרגה לרכים יותר…. נעימים… מרגיעים… דבר אינו  מפריע לשקט… לתחושה הנעימה… הכול בדיוק כמו שאת אוהבת…. ואת נהנית מהשלווה שמאפיינת שקיעה… תוכלי גם לראות ציפורים עפות…

 

את נהנית מהשלווה ומביטה אל המים… את יכולה לחוש את כפות הרגלים שלך נוגעות בחול… החול רך ונעים… תוכלי לחוות את המים החמימים שמגיעים אליך מהים… יש משהו במים החמימים האלה שמאוד מרגיע אותך… הרגישי איך המים עוטפים את כפות הרגלים שלך…

כאילו היום הזה ממש חיכה לך… ממש נוצר עבורך…  הטבע יצר עבורך סביבה מחבקת… מכילה… מזמינה ואוהדת… במידה הכי רבה שניתן… אולי את אפילו מרגישה איזו שמחה מבפנים… מין שמחה או חיוך שכזה… היום שלך כל כך נעים ומסביר פנים… את סקרנית לדעת אילו עוד רגשות נעימים היום המיוחד הזה יזמן בעבורך… ועם כל צעד את הולכת ונרגעת…

 

וכך… כשאת יושבת על הכסא הנוח… מרחוק את מבחינה במישהי שמתקרבת אליך… ואיכשהו את יודעת שהיא באה לפגוש אותך… יש בך תחושה של שמחה מעצם המחשבה על כך שאתן עומדות להיפגש… כשהיא מתקרבת אליך את מזהה אותה… זו אמא שלך… היא נמצאת במרחק מה ממך… קצת רחוקה… ואת שמה לב שאימך עטופה בבועה… והבועה הזו מקשה עליך להגיע אליה… להתקרב אליה… לגעת בה… את בצד… את לא אוהבת להיות לבד…  את מרימה ידיים… לא גבוה מידי… רק כדי שאימך תשים לב שאת עדיין מאמינה שהמצב יכול עוד להשתנות… שאתן יכולות להיות קרובות… שאת שואפת לשינוי…

 

את קמה מהכסא… ופוסעת לעבר אמא… ואתן הולכות זו לצד זו על החוף… רוח נעימה מנשבת ומלטפת אתכן… רשרוש הגלים הקטנים שמגיעים אל החוף מרגיע אותך…   ואת מרגישה חברותית… את מרגישה מוקד העניינים… את מדברת איתה בחופשיות… כמו עם החברים בעבודה… בפרלמנט… כמו עם חבורת מוצ"ש…. את אוהבת אנשים… את אוהבת לשתות קפה עם עוגה בחברה…

 

ואת חשה מלאה באהבה… מחוזקת… ונינוחה… ואת מזיזה את המבט לעבר אמא שלך… ואת שמה לב שהבועה נעלמה… שהאווירה נעימה… לא מתוחה…אין בינכן חיכוחים… את לא בכוננות… את כבר לא מתעסקת במה היא תגיד… ואת מושיטה לאמא יד ואתן ממשיכות ללכת על קו החוף יד ביד… ואת שמה לב שאמא מחזיקה משהו מאחורי הגב… את נעצרת ומסתכלת עליה… והיא מגישה לך זר פרחים שהיא קטפה לך בדרך… ואת נרגשת מאוד מאחר שהפרחים מסמלים עבורך אהבה והתייחסות…  ואת מודה  לאמא על ההקשבה…

זה הזמן להיפרד ממנה… אולי בחיבוק… או בכל דרך אחרת… ותתחילי לעזוב את החוף… ואת לוקחת איתך את התחושות הנעימות האלה… בידיעה שתמיד תוכלי לחזור לחוף… ואת מתחילה לחזור לכאן… אל החדר הזה…  שימי לב שהמוזיקה מתחילה להיחלש וזה סימן בשבילך לחזור יותר ויותר לכאן… לקחת נשימה עמוקה…ולפקוח את העיניים…"

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי