טיפול בבעיות רגשיות בגירושין עם NLP

זוג נפרדים

מבוא

בכל שלב התפתחותי הילדים מתנסים מחדש בגירושים, בדרכים חדשות. לאחר הגירושים הילדות שונה, ההתבגרות שונה ותקופת הבגרות שונה. כמובן שכל ילד חווה את הגירושים באופן אישי, אך סבלם לא פוחת רק משום שגם ילדים אחרים סובלים מאותה בעיה.
בשנת 1999 בתכנית החבובות שודר פרק שבו קרמיט הצפרדע, מראיין ציפור קטנה ושואל אותה היכן היא גרה. הציפור הקטנה עונה בעליזות :"חלק מהזמן אני גרה בקן של אבא וחלק מהזמן אני גרה בקן של אמא. "דברי הציפור חיזקו את המיתוס שלילדים יש יכולת מדהימה להתאושש ולהסתגל למצבים חדשים ושהשפעת הגירושים עבור ילדים חולפת מעצמה ולא תופעה שמשנה את החיים, אך בפועל את המחיר הגבוה ביותר עבור הבחירה שעשו ההורים משלמים הילדים.

השפעת הגירושים על ילדים

יכולת המבוגר לתפקד כהורה מתמוטטת במקרים רבים בזמן גירושים, מצב זה יכול להמשך אפילו שנים. כתוצאה מכך ההורים הגרושים לא מודעים לצרכי ילדיהם והם אינם שמים לב למשבר שגם הם מצויים בו, בעקבות הגירושים. תצפיות קליניות וממצאי מחקר עדכניים מגלים שהגירושים הם בגדר אירוע טראומטי בעל השפעות חמורות לילדים ולמבוגרים. חוקרים השוו תגובות של ילדים שהוריהם התגרשו לתגובות פוסט טראומטיות של ילדים שהיו עדים לרצח אחד מההורים. החוקרים הופתעו מהדמיון בין התגובות של הילדים. אישור לתצפיות קליניות אלו נמצאו במחקרי גירושים עדכניים המראים כי מיד אחרי הגירושים מגיבים ילדים בהתאם לתסמונת תלפט, כלומר, הכחשה, בושה, חרדה, פסימיות, דיכאון, אשמה והיזכרות טורדנית תכופה באירועים הטראומטיים. אצל מרבית הילדים שהתנסו בגירושי הוריהם, האירוע הטראומטי ביותר היה רגע הפרידה של ההורים, כשאחד מהם עזב את הבית.
שלבי ההתפתחות שבו נמצא הילד כגורם משפיע על תגובותיו
גורמי לחץ משמעותיים לילדים הם חיכוכים בין ההורים לפני הגירושים, הפרדה והשפעותיה. לאחר הגירושים, שלב ההתפתחות שבו נמצא הילד משפיע במידה רבה על חווית האובדן.
ילדים בני 3-5 עלולים להיות מבולבלים לגבי הגירושים ולסבול מחרדת נטישה. הם עלולים לסבול מרגרסיה, ולהתנהג כילדים צעירים יותר, עלולות להופיע התפרצויות זעם או תביעות לתשומת לב.
ילדים בני 6-8 עלולים להיות עצובים, להיקרע בין נאמנויות חצויות ולהשתוקק שהוריהם יחזרו לחיות יחד. הם גם עלולים לפתח חרדות נטישה, וכן להזניח הורה אחד ולהאשימו בעזיבתו של ההורה השני.
ילדים בני 9-12 עלולים להתמודד עם חוסר ביטחון שהם חשים כאשר הם מצדדים באחד ההורים, במיוחד כשההורה השני מוצא בן זוג או בת זוג חדשים.
מתבגרים בני 13-18 הגירושים עלולים לעורר דאגה לגבי מערכות היחסים שלהם בעתיד, זעמם עלול לקבל צורה של התמרמרות מוסרית, גם אם הם מכריזים שהם מתמודדים עם הגירושים. החוויה עלולה להוביל לשיבושים בהתפתחות הרגשית, לדפוסי התנהגות המצביעים על קשיי הסתגלות, ואפילו לעבריינות.


ילדי מתגרשים עוברים שלבים שונים לאורך התהליך:

ניתן להשוות בין שלבי עיבוד אבל, לבין תהליך אבל הנגרמים בשל גירושי ההורים.
הכחשה – כלפי חוץ הם מתנהגים כאילו המציאות לא השתנתה.
אשמה – ילד עלול להרגיש אשמה, על כי הגירושים נגרמו בגללו.
כעס – בתקופת המשבר חשים ילדים רבים אובדן של ביטחון ואהבה וחווים נטישה והזנחה.
ייאוש – כאשר ילד מתחבר רגשית למציאות של הגירושין, הוא עלול לחוות רגשות של דיכאון ואבל, ירידה בתאבון, בעיות שינה, בעיות חברתיות ולימודיות.
השלמה – השלב הסופי, הילד משלים עם המציאות, בדרך כלל בתום השנה הראשונה.
אך יחד עם זאת על פי מחקרים של וולרשטיין וקלי בארה"ב, שעקבו אחרי ילדי הורים גרושים לאורך 5 שנים מתברר כי 45% מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי עם משימת ההתפתחות במהלך חייהם הבוגרים ו- 41% היו במצוקה קשה, כבוגרים הם חרדים, בעלי השגיות נמוכה, דימוי עצמי נמוך וכעס רב.
השפעת הגירושים על ילדים בגיל ההתבגרות
הורים מתגרשים מנפצים עבור ילדיהם את יסודות תחושת הביטחון והיציבות. כשגירושי הורים מתרחשים בגיל ההתבגרות של ילדיהם, ההשפעה על בני הנוער הינה ייחודית.
הורים למתבגרים נוטים לשתף את ילדיהם בתחושות הכעס והכאב, הם מתייחסים למתבגר כאל שותף למשבר. כתוצאה מכך המתבגר תופס את ההורה כפחות סמכותי. בני נוער כידוע מעצם חיפוש זהות עצמאית עסוקים בבדיקת גבולות. בבית בו ההורים התגרשו, הגבולות לא תמיד ברורים, והמתבגר עלול לפרוק כל עול: להתחצף, להגיב בצורה תוקפנית, להתחיל לעשן או לשתות אלכוהול, להתדרדר בלימודים או לחלופין לקחת על עצמו את תפקיד המבוגר ולהתבגר מוקדם. הגירושים מפריעים למתבגר, הוא אינו יכול להיות מרוכז בעצמו, כתוצאה מכך המתבגר כועס על הוריו שלקחו את מקומו. ההורים העסוקים במשבר של עצמם תופסים את המתבגר כאגואיסט, עקשן, ומכביד. תפיסה זו 'מותחת את החבל' ומקצינה את מערכת היחסים בין ההורים והילדים השברירית ממילא בגיל ההתבגרות.
בעיות שכיחות בקרב מתבגרים: בעיות משמעת, התדרדרות בלימודים, פעילויות אסורות. תופעות אלו עלולות להחמיר בקרב בני נוער להורי גרושים. אחת הסיבות היא השחיקה שחווים הורים גרושים. הם עסוקים וטרודים בבעיות כלכליות וחיפוש זוגיות חדשה. יתכן שרגשי האשמה גורמים להם להעלים עין מלהציב גבולות. כתוצאה מכך המתבגר, שבאופן נורמטיבי מעביר ביקורת על הוריו בתקופת ההתבגרות, יקצין את הביקורת, מכיוון שהוא תופס את הוריו כמי שנכשלו בחיי המשפחה שלהם.
ירידה ברמת החיים משפיעה מאד על מתבגרים הנמצאים בתקופה בה חשוב להם להוכיח לסביבה שהם מוצלחים ושיש באפשרותם לרכוש מותגים יקרים לדוגמא. כך מתווסף כעס נוסף ותחושה שהגירושין נעשו "על חשבונם".
בנוסף מדובר בגיל המתאפיין בריבוי בעיות רגשיות וחברתיות. למתבגר שהוריו התגרשו לא תמיד יש למי לפנות, ההורים במשבר, רוצים והמתבגר אינו רוצה להכביד על ההורה. במקרים קיצוניים מתבגרים להורים גרושים עלולים להיקלע למצבי חרדה ודיכאון.
מתבגרים, ובעיקר מתבגרות, שחוו גירושים יכולים לפתח גישה מתירנית יתר על המידה, הן כחיקוי ההורה המפתח מערכת יחסים חדשה והן כצורך למשוך תשומת לב ולחפש אהבה. ייתכן שהמתבגרים יפנו לקיצוניות השנייה, יחששו ממערכות יחסים, יחששו מדחייה ויסתגרו חברתית. מצב נוסף המקצין את בעיות המתבגר להורים גרושים, הוא הקונפליקט שיש בין ההורים. בני הנוער יכולים להיקלע למצב שבו לא יוכלו להתנהג באופן טבעי עם שני ההורים בגלל תחושת "נאמנות כפולה". בגיל ההתבגרות מהווה המשבר המשפחתי איום על תהליכי ההתבגרות הטבעיים. במצב של עימות עלול המתבגר לצדד בהורה שמעוניין לשמור על מסגרת משפחתית.
השפעות לתווך ארוך
ילדים שגדלים במשפחה בתקופה שאחרי הגירושים חווים אובדן. פעמים רבות ילדים להורים גרושים אינם זוכים שמישהו בקרבתם יבין עד כמה הם חשים פחד במצבים שנראים לאנשים אחרים רגילים. לדוגמה: שינוי במקום המגורים, פרידה זמנית מחברים.
כמבוגרים הם נזכרים בכעס בתמיכה השולית שקיבלו מההורים בתקופת הפרדה והגירושים. ילדים להורים גרושים סובלים בבגרותם יותר מבוגרים שגדלו במשפחות לא מאושרות ואפילו אלימות. ילדים שגדלו במשפחות אומללות הבינו את הדרישות והויתורים הנדרשים מהם כשהם מחפשים אהבה וקשר אינטימי. לעומתם לילדי הגרושים יש זיכרונות של כישלון ההורים, רבים מהם מתחברים לבני זוג בעייתיים ויש להם פחד מאובדן, משינוי לתחושה של אסון מתקרב, במיוחד בתקופות טובות.
ישנן עדויות מחקריות אודות ילדי גרושים לפיהן הם עלולים לעמוד בפני תוצאות הרסניות בהשוואה לילדים המגיעים ממשפחות שלמות. מדובר בהישגים נמוכים בהשכלה, בריאות יותר לקויה, בעיות התנהגות, סימפטומים דיכאוניים, רמות יותר גבוהות של עישון ושיכרות, שימוש בסמים והריונות של בנות מתבגרות. ככול שרמת הקונפליקט בין ההורים גבוה יותר ההשפעות על הילדים הרסניות יותר.
דרכי טיפול
כמטפלים יש לסייע להורים לקחת אחריות על רגשותיהם, קשים ככל שיהיו ולתעל אותם למקום שיוביל לצמיחה. לעזור להם לעבד את חווית הגירושין ולהשתחרר מהצורך להאשים בסבלם את בן או בת הזוג ממנו התגרשו. על מנת שיוכלו להתפנות לטפל בצרכי ילדיהם ולתת להם את התחושה שאינם לבד.
תוכניות חינוכיות בטיפול מונע מתאים באמצע גיל ההתבגרות, תקופה בה מגבשים המתבגרים את אישיותם והשקפתם לגבי מין, זוגיות, אהבה ומוסר. אפשר למקם את הפעילויות במרכזי בריאות, בבתי ספר, בתי כנסת. בנוסף לכך יש להנחות את ההורים לשיתוף פעולה והימנעות מחשיפת הילדים, בכל גיל, לקונפליקט.
מהלך טיפול באמצעות NLP ודמיון מודרך – תאור מקרה
נורית (שם בדוי) בת 30 נשואה + תינוק. הגיעה לטיפול במצב בו היא מוצפת. הוריה התגרשו כאשר הייתה בת 16, במשך שנים היא הדחיקה את הנושא. היו שנים שבהן הייתה בטוחה שהעניין מאחוריה, אך אחרי הלידה הבינה שהמעגל עדיין לא ניסגר. היא חשה חסומה במיוחד בתחומי התקשורת עם הסביבה, כתוצאה מדימוי עצמי נמוך. היא הבינה שהתקשורת שלה עם הסביבה דומה לתקשורת עם אביה, תקשורת שטחית המאופיינת באמירות כגון: הכול בסדר, אין בעיות, שיחות מורטות עצבים. בדרך כלל לפני שיחות עם האב חשה נורית מחנק. גם עם הסובבים אותה היא רוצה שהשיחה תסתיים. בזמן השיחה היא חשה החמצה, וכאשר מסתיימת השיחה לוקח לה מספר שעות לחזור למצב נפשי מאוזן. במשך שני מפגשים שוחחנו על המטרה שלה.

1. המטרה – לא היה פשוט לנסח מטרה, שתי מטרות היו לנגד עיניה: להשתחרר ממתחים הקשורים בגירושים של הוריה (היה לה קשה למצוא מילה חלופית למתחים), או ללמוד להביע את עצמה. היא החליטה להתמקד בעניין הגרושים. לבסוף הוגדרה המטרה הבאה: לחוש משוחררת בנושא הגירושים של הוריה ולהיפתח.

 בבדיקה האקולוגית היא הרגישה כאילו נגולה אבן מליבה. כשתושג המטרה היא תרגיש יותר בריאה, יותר קלה, יותר שמחה. מה שמונע ממנה להשיג את המטרה הוא הרגשתה שמגיע לה לכעוס.
2. העברת יכולת – נורית מעוניינת לתת מקום בתוכה לחוש ההומור, כדי להשתחרר מהכבדות. קשה לה למצוא סיטואציות בהן השתמשה בחוש הומור. ביקשתי ממנה לחשוב על עוד יכולות, אך היא רצתה להיעזר ביכולת הזאת, כדי שבכל פעם שתהיה בסיטואציות קשות תובל להשתמש בחוש הומור ובכך תקל על עצמה. נורית מצאה את ההומור, אך לא באופן ישיר, היא החליטה למקם את ההומור באזור הנשימה והשפתיים- במצב קשה היא לוקחת נשימה עמוקה ומחייכת. גם אם מדובר בחיוך מלאכותי.
3. 'תרגול שלושת העמדות' – בעיות תקשורת עם האב כל שיחה עימו מלווה במתח, בכעסים לא ברורים ובתחושת מחנק, הן לפני השיחה והן לאחריה. היא חשה מנותקת והאב עייף ונטול כוחות. התובנה בסוף התרגיל הייתה: עכשיו יותר מתמיד ברור לנורית שהיא רוצה להשתחרר מהעניין הזה. האב בחוויה שלה גם רוצה להשתחרר ולהמשיך הלאה, ללא רגשות אשמה. הנושא שנבחר היה: השתחררות מנושא הגירושים ויכולת לתקשר.
4. 'טירת הילדות' – המפגש הקודם הבהיר לנורית עד כמה היא זקוקה להנחיה וכמה חשוב לה להשתחרר מעול העבר: "עבדתי על כל כך הרבה דברים בחיים עם עצמי, רק בנושא הזה לא טיפלתי, מבחינתי זה דחוף". נורית מדברת על כעסים שהתפרצו אחרי לידת התינוק, על כך שהוריה לא תמכו בה, אחרי הגירושים והיו עסוקים בעצמם. השיחה הדמיונית בין נורית לבין אביה, מאוד טעונה: "אתה חושב שזה לא מעליב ילד אפילו אם הוא גדול שהוא לא במקום הראשון, אף פעם לא האמנתי שמגיע לי להיות במקום הראשון.." בהמשך התהליך נסגרו מעגלים רבים. בסיום נורית אמרה שהיא מאד שמחה שהייתה לה הזדמנות להגיד את מה שהיה לה בבטן וזה מאפשר לה להמשיך הלאה קצת יותר משוחררת.
5. 'דימוי הסירה' – ניתן להבחין בשינוי, נורית אומרת שהיא יודעת עכשיו שיש גירושים יותר גרועים משהיו להוריה, אך היא עדיין חשה חסומה. –בהדמיה זיכרון משמעותי על היום שבו התברר לנורית שאביה עזב את הבית בלי לספר לה. תובנות שעלו בתהליך: "כל החיים שלי היו נראים אחרת אם רק הייתי מדברת ומביעה את עצמי". נורית מסיימת את המפגש ואומרת שהשבוע היא תתקשר לאביה.
6. 'שינוי היסטוריה' – נורית מאוכזבת מעצמה, לא התקשרה לאביה, אבל יצרה קשר עם ידידה, מהלך שבעבר היה לה מאוד קשה. שיקפתי לה את השינוי וחיוך עלה על פנייה. –בתהליך עצמי בבניית עוגן מחזק, קל לה לחזק את עצמה בשלב 'ניקוי הזיכרונות', היה לה קשה יותר. השתמשתי ברעיונות הקשורים בהומור ואפשר היה לראות איך והפנים גופה ופניה מתרפים והמתח מתפוגג. בסיום התהליך היא חשה התרגשות וניתן היה אף לראות דמעה בקצה העין. התובנה העיקרית עימה יצאה היא: "אני צריכה לאזן את המחשבות שלי על עצמי, לחשוב על עצמי יותר בחיוב."
7. 'מחולל ההתנהגות החדשה' – המטרה היא להשתחרר מהכבלים והתחושות בהקשר לגירושים. מכעיס אותה שעדיין בגילה הנושא הזה מעיק עליה. המונחה אומרת שאם תצליח להשתחרר מהנושא, היא תוכל להשתחרר גם בנושאי תקשורת. התובנות שקבלה הם: ללמוד לכעוס כשצריך, אך לא בקיצוניות, לצחוק כשצריך, ליהנות כשצריך, להיות קשובה לרגשות שלה ולא לשקר לעצמה, להשתחרר, לחיות.
8. 'שינוי סולם ערכים' – נורית מרגישה יותר משוחררת, קל לה יותר להביע את עצמה והיא יותר מחויכת. בתהליך נבחר הערך "להביע את עצמי". נורית רוצה להיות יותר מחוברת לרגשות ולמחשבות שלה. בסיום התהליך היא אומרה:"אני בדרך הנכונה, כשאני מביעה את עצמי זה עושה אותי יותר רכה ,יותר נעימה."
9. 'הדהוד'- המונחה עדיין לא התקשרה לאביה, אבל היא אינה כועסת על עצמה בשל כך, היא מדווחת שיש בתוכה שינוי, בבית היא יותר נינוחה, יותר רכה. האמונה שמפריעה לנורית היא: "אני לא יכולה להשתנות ולהפוך ל"פתוחה'", היא רוצה להאמין שיש לה את היכולת להיות פתוחה, לתקשר, אך יש לה ספק בנוגע ליכולת זו. האמונה שתקדם אותה היא: "אני יכולה לתקשר, יש לי את היכולת הזאת". התובנה – המסר המשותף – זה ברור שאת יכולה, זה שם. בסיום המונחה אומרת שהיא יכולה לראות את עצמה מדברת עם אביה, בהקשבה ואם יכולת להביע את עצמה
10. "שינוי אמונות בסמלים" – השינוי מתרחש,נורית יוצרת קשר יותר בקלות, מדברת, מקשיבה וחשה פחות פחד היא הייתה רוצה להאמין שביכולתה ליצור קשר.הישג זה יקדם אותה למטרתה. ברצונה להשתחרר מהכבדות שיש ביחסים בינה ובין אביה. היא מבינה שלאביה יש קושי משלו בתקשורת בסיום התהליך נורית עם חיוך ענק. היא אינה מאמינה שהיא יצרה את הסמלים האופטימיים. היא התגברה על המכשולים שיש לה בסיפור באמצעות סמלים של: מפתח, גשר, מגע אנושי, חומה ומרתף אפל
11. "שינוי רגשות" – נורית מגיעה מוצפת בשל עניינים שקשורים במשפחה. שיקפתי לה שעשתה צעדים משמעותיים בהשוואה לעבר. היא מרגישה דחויה. כדי לטפל בהרגשתה זו הקדשנו את הפגישה לתהליך לשינוי ברגשות. הגברת הקצב מאפשר לה שינוי. הקצב מצחיק אותה והיא רוצה להשתמש יותר בחוש הומור.
12. "תרגיל הכיסאות" – עובד נורית חשה שהמפגשים עוזרים לה, אך עדיין יש חסימות. תובנות: בתהליך זה עלו בה הרבה תובנות. היא חשה שמתרחשת פריצת דרך. התהליך מאד חזק ומטלטל עבורה במובן החיובי. היא התחברה לשני החלקים המנוגדים שבטוחה והצליחה ליצור בניהם שיתוף פעולה. היא דיברה על הנאמנות הכפולה כלפי ההורים, הבלבול התמידי וחוסר המנוחה לדבר עם אחד ההורים על ההורה האחר.
13. "ליקוט משאבים על קו הזמן" – המונחה עדיין מתרגשת מ 'תרגיל הכיסאות'. שני החלקים שבתוכה מפויסים. נורית דיברה עם אביה, היא לא פיתחה ציפיות ולא מחשבות לגבי שינוי קיצוני. השיחה מבחינתה הייתה יותר נינוחה, עם פחות כעסים ובסיומה היא לא חשה חנוקה. –היא מעוניינת להרגיש משוחררת יותר. במהלך הטכניקה מאד קל לה להתחבר ליכולות שבתוכה. בסיום היא מחייכת,ואומרת:"אני מרגישה שזה מוביל אותי לכיוון טוב אני מתחילה להשתחרר ולשמר בתוכי את היכולת להשתמש בחוש ההומור".
סיכום
נורית הצליחה ליצור שינוי בנוגע לרגשות ולמחשבות. החיבור שלה ליכולות שלה מאפשר להלשנות גישה לגבי מערכת היחסים עם אביה. הגירושים של הוריה שהכבידו עלייה, פחות מאיימים עלייה. בשלב מסוים הצעתי לנורית לקרוא מאמרים בנושא השפעת הגירושים על ילדים. היא מאד הזדהתה עם המחקרים, במיוחד כשהבינה שהאירוע הטראומטי ביותר עבורה היה רגע הפרידה, כפי שמתואר במחקרים. באמצעות 'דימוי הסירה' הצליחה נורית להשתחרר מהקושי הרגשי שלווה את הזיכרון הזה. גם בנוגע לדימוי העצמי הנמוך שלה, . היא גלתה כי מדובר בתופעה ידועה. קריאה זו אפשרה לה להיפתח לשינוי בהנחיה של 'טירת הילדות'. כשנורית הבינה שלגרושים עלולות להיות השפעות לתווך הארוך, היא חשה יותר נורמאלית והיה לה קל יותר לקבל את עצמה. נורית הצליחה ליצור שינוי בנוגע לבעיות התקשורת שלה ולהיפתח. פריצת הדרך המשמעותית ארעה ב' תרגיל הכיסאות', המונחה משמרת בתוכה את שני החלקים, החלק הפסיבי קיבל יותר מקום, והחלק האקטיבי שחסם אותה פינה מקום והוא אינו מפריע לה להתקדם ולהיפתח. טכניקות של NLP ודמיון מודרך אפשרו לשנות את האמונה שלה לגבי יכולתה לתקשר. בכך היא השיגה שתי מטרות: לתקשר עם אביה ולהשתחרר מעניין הגירושים וכן לקדם מערכות יחסים, מה שבעבר לא העזה לעשות.
מאת: אביטל מויאל,  NLP Trainers' Training, Master Practitioner NLP, מנחה בדמיון מודרך מטעם מכללת רטר.

 

ביבליוגרפיה
1 ג'וליה לואיס, סנדרה בלקסלי, 2008, גירושים והשפעתם על ילדים בבגרותם, מטר
2 איאן בטלר, לסלי סקנלן, מרגגרט רובינזון, ג'יליאן דגאלס ומרווין מוריץ, תשס"ו, ילדים להורים מתגרשים, כיצד חווים ילדים את גירושי הוריהם, הוצאת ספרים "אח" בע"מ
3 סידני בלוך ובוריס ס. סינג, 2003, נפתולי הנפש, פסיכה ספריה פסיכולוגית מודן הוצאה לאור
4 סולי דריימן, טראומת הגירושים- דרכי התמודדות של נשים וילדים molsa.gov.il
5 ת.ל.מ רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי, www.telem.org.il
6 ענת זפרני, השפעת הגירושים על ילדים בגיל ההתבגרות, www.beok.co.il
7 ד"ר סוזן זיידל, להתגרש ולהישאר חברים, Reader.co.il
8 מיכל זק, ילדים בתוך משבר הגירושין, www.0-15.co.il

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי