במעלה ההר אל הפסגה

הדמיה אישית "במעלה ההר אל הפסגה"
מטרה: חיזוק משאבים
כתבה: מיכל בראודה
את מוזמנת למצוא לעצמך תנוחה נוחה על המזרן או הכסא… לעצום את העיניים… לקחת נשימה עמוקה…. לאט לאט התחילי להתחבר למקום הפנימי השקט בתוכך… אולי אפשר לשמוע קולות מבחוץ… אולי שומעים קולות כאן בחדר… אפשרי לעצמך להתמקד בקולי… אולי מחשבות ממלאות את ראשך… הרשי להן להיעלם…להתפוגג… קחי מספר נשימות עמוקות… ועם כל שאיפה הכניסי רוגע ושלווה… עם כל נשימה שחררי כל דאגה, מתח, מחשבה מיותרת….יותר ויותר תחושי נינוחות והרפיה…
וכשאת חווה רוגע ושלווה, דמייני שאת עומדת במעלה הר גבוה, ביום אביבי חמים ונעים… קול ציוץ של ציפורים נשמע ברקע… שמש נעימה מלטפת את גופך… ריח של פריחה באוויר… התחדשות ושינוי… את חשה נינוחה…
את צועדת במעלה ההר… הפסגה נראית בהישג יד, קרובה מתמיד… מחשבות ממלאות את ראשך… קולות פנימיים שאת מכירה,.. שמעת אותם כבר בעבר… את מהרהרת, מה צופנת פסגת ההר…
לא תמיד הטיפוס קל, את מכירה את התחושה הזאת של ליפול ולקום, ליפול ולקום… הדרך לעתים מתפתלת, הטיפוס נעשה קשה יותר ויותר… עם זאת יש לך היכולת להמשיך עוד ועוד… את ממשיכה ועולה, צעד אחרי צעד… את חזקה… את יודעת לאסוף כוחות… יש לך יכולת התמדה… את יודעת שתחושה של מלאות, שלווה ורגיעה תלווה אותך כשתגיעי למעלה לפסגה… הנוף מסביב מרגיע אותך ומאפשר לך להמשיך… לאחר זמן מה את מבחינה בשינוי בדרך… הדרך תלולה יותר, סבוכה יותר… העצים קרובים זה לזה, מסתירים את אור השמש… צמרות העצים חגות סביב כמערבולת, האדמה טובענית מעט… השביל נעלם, את מנחשת איפה עליך לצעוד… האדמה בוצית, הסלעים מחליקים… את נופלת וקמה, נופלת וקמה…את עוצרת לרגע וחושבת לעצמך שבוודאי זה הזמן לחזור… אך את ממשיכה, את חזקה, משהו אומר לך להמשיך, לצעוד, ללכת… ואת קמה וממשיכה… לאט לאט הדרך מתבהרת… את מוצאת אבנים שניתן לדרוך עליהן… צבען משתנה… הן מנתבות לך את הדרך לפסגה… את מחליטה לאסוף כמה אבנים בדרך למעלה… כל אבן צבעה אחר… כל אבן זוהרת… מאירה… כל צבע נותן משמעות למשאבים ולכוחות שבך… את יודעת שהאבנים יתנו לך כוח כשתשמרי אותן קרוב ללבך… תוכלי לחזור אליהן ולאחוז בהן…ולחוש בכוח הפנימי שלך…
את מגיעה אל הפסגה, ליבך מתמלא שמחה והתרגשות… את עומדת ומסתכלת על הנוף סביב… את מבחינה בדברים שלא ראית קודם לכן… את מרימה ידיים למעלה ותחושות של ניצחון והצלחה ממלאות אותך… את מתמסרת לרוח הנעימה המלטפת את פנייך… לשמש המחממת את גופך… יש לך תחושה טובה של שקט ושלווה… מחשבה ברורה ובהירה…. את מתרגשת לדעת שעשית את כל הדרך והגעת עד לכאן בכוחות עצמך, בנחישות והתמדה…
אני אהיה שקטה כעת למשך כשתי דקות….בדקות אלה תוכלי לספוג את כל התחושות האלה פנימה אל תוכך ולהעצים אותן….את תשמעי את קולי שוב בעוד כשתי דקות…
(להמתין שתי דקות)
וכעת כשאת מלאה בתחושות אלו, את יכולה להודות לעצמך על הדרך החשובה שעשית… בקרוב יגיע הזמן לחזור בחזרה…. תוכלי לאסוף את התחושות, התמונות ולהתחיל לחזור למקום על ההר בו התחלת בעלייה… ובהדרגה את חוזרת לכאן…לחדר הזה… הניעי מעט את כפות ידיך… את כפות רגליך… קחי נשימה עמוקה, ועוד נשימה… פקחי את העיניים וחזרי בקצב שלך למודעות רגילה…לכאן ולעכשיו..

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי