הספרייה המקוונת של מכללת רטר
ארמון בחול
ארמון בחול – הדמיה לחיזוק משאבים
כתבה: אתי בן-יעקב ,שנה ב’ קבוצת רעננה.
אפשרי לעצמך למצוא תנוחה נוחה… ברכות,עצמי את עינייך…
תוכלי לחוש את גופך מתרווח על הכסא, או על המזרן.
בחוץ יום חורפי, וכאן חמים ונעים.
תוכלי לשמוע קולות מבחוץ… ואולי קולות כאן בחדר… אפשרי לעצמך להתמקד בקול שלי…
את מוזמנת לנוח מעט מהמחשבות ומהעשייה של כל היום, ופשוט לנשום עמוק ולהקשיב…
עם כל נשימה תחושי איך את שואפת פנימה אוויר של רגיעה ושלווה… דמייני גל של רגיעה עוטף אותך מכף רגל ועד
ראש… והשלווה ממלאת אותך בנעימות ואת נינוחה יותר ויותר מרגע לרגע…
את יכולה לדמיין את עצמך נמצאת על שביל המוביל אל חוף הים…
זהו אחר הצהרים קייצי, השמש מחממת בנעימות את גופך… את בבגד ים ושמלה קיצית לבנה שמונחת עליך
בנינוחות.
את יורדת לאורך השביל עד שאת מגיעה לחוף….
את יכולה לאפשר לעצמך לחלוץ את הכפכפים ולצעוד בחול הרך והחמים…
רוח נעימה שמגיעה מהים , מבדרת את שערך ומגלה את פנייך לקרני השמש…
בדרך , מלווות אותך במעופן ציפורים בציוציהן.
את נעצרת, מביטה על הים בהשתאות… המים כה שקטים ורגועים…
צבע השמים הכחולים משתקף במים ומעמיק את הגוון הכחול…
את מרגישה רגועה ובטוחה כשאת מביטה בחוף שהתרוקן מאנשים….
פה ושם אנשים וילדים נמצאים במרחק מה ממך… דבר שמאפשר לך להיות עם הטבע לבדו…
את מתקדמת לרצועת החוף הקרובה למים…
החול החם הרך מתחלף בחול רטוב, חמים ושטוח שמעוטר בצדפים וקונכיות.
את צועדת ביניהם ונותנת לאדוות הגלים להרטיב את רגלייך, כשאת מתמסרת לתחושת הרעננות של המים.
את מניחה את התיק והכפכפים לידך, על גבול החול הרך והחם והחול הרטוב…
כשבגד הים לגופך את פושטת את שמלתך ומניחה אותה על התיק…
את פורשת את המגבת על החול החמים, מתיישבת ונהנית מהרגע ומהרוגע אליהם כה התגעגעת….
את שומעת את הים ואדוות הגלים… הצליל המונוטוני נוסך בך שלווה…
ריח הים נישא ברוח ומרחיב את הריאות והלב… את לוקחת נשימה עמוקה לעצמך…
קולות הגלים נשמעים כמנגינה ברקע…
הרגע הזה של ההתמסרות לטבע, לים, לכאן ועכשיו, עושה לך טוב…
ללא תכנון ובספונטניות , את מוצאת את עצמך חופרת להנאתך בחול הרך , עד שאת מגיעה לשכבה רטובה ונגלים
לך מים…
את שמחה כמו ששמחת כשהיית ילדה… עם היצירתיות שלך והאינטואיציה… את לוקחת בידייך חופן של חול רטוב
כבוץ דליל ומטפטפת אותו על חלקת החול היבשה… ושוב יוצרת עם עוד חופן שכבה נוספת של טיפות חול…
את נהנית ליצור מהחול הרטוב, ארמון שנבנה שכבה על שכבה מטיפות החול… את עוצרת מסתכלת להיכן את יכולה
להוסיף עוד שכבה כדי לייצר את הארמון המושלם שלך…
את מתרחקת מעט כדי להביט עליו… את חשה סיפוק מהיצירה ומעבודת הכפיים שלך…
בעודך מתרחקת, מגיעה מן הים גאות ואיתה גל ששוטף את הארמון…
כל פאר היצירה שלך, נשטף במים… את מביטה איך לאט לאט הארמון נמוג לתוך זרם המים שחוזר לים…
לרגע, את מאוכזבת וכועסת על הים, כמו ילדה…
כעבור רגע נוסף, את מתעשתת, מתחזקת, מחייכת לעצמך, ביודעך שזהו רק ארמון מחול, ותמיד תוכלי לבנות ארמון
חדש…
את מעבירה את חפצייך לטווח ביטחון, שלא יירטבו, וצועדת בחדווה לעבר המים… הגלים שקודם שטפו את הארמון,
כעת שוטפים אותך…
את מתמסרת לאדוות הגלים הקטנים צועדת בביטחון לעבר הים השקט, הפתוח והרגוע…
את חשה את קרקעית הים לרגליך… מוכנה לנתק את עצמך ממנה ולהשתכשך להנאתך בים… ואת זורמת עם
המים… בעודך שוחה לאט, השמש הגדולה גם היא טובלת לאט במים באופק הרחוק…
הציפורים שליוו אותך לחוף עפות ללינת הלילה שלהן… השמים נצבעים בצבעים של אדום, כתום וזהוב ומשתקפים
במים ויוצרים מראה מרהיב…
את חשה רגועה ושלווה, מוכנה פשוט ליהנות כמו ילדה פתוחה לטבע, לים ולכל גל שיבוא: זה ששוטף וזה שעוטף…
מרגע לרגע את חשה ויודעת שהחיים זורמים… יש בחיים תנודות… עם זאת הכול אפשרי… ועם התחושה שהכול
פתוח ואפשרי, את שוחה לעבר החוף ,חוף המבטחים שלך…
את צועדת ברעננות נמרצת ויוצאת מהמים, עם תשוקת חיים חדשה ואחרת…
את מתעטפת במגבת שהכנת מראש, לובשת את שמלתך הלבנה, לוקחת את כפכפיך בידיך,
מביטה מבט אחרון אל הים והשמש, מתוך הבטחה שאת חוזרת לכאן, לבנות ארמון חדש, אחר, אולי מעוטר בצדפים.
ארמון יפיפה , מיוחד רק לך…
עם האמונה והתקווה ועם תחושת הרעננות והיופי המרהיב, של חוף הים בשקיעה, כשהשמש נעלמת בים…
את עוזבת את החוף באנרגיה מחודשת ובציפייה למחר חדש בים… ים החיים…
את לוקחת למזכרת קונכייה, שדרכה את שומעת את הים… ועם התחושה הזאת את לוקחת נשימה עמוקה של ריח
הים והמלח שתמיד יזכירו לך את החיבור האמיץ שלך לים… לטבע… לעצמך… ולעוצמותיך…
אותו חיבור שיחזק בתוכך , את האמונה שלך, שהים הוא כמו החיים… גם עוטף וגם שוטף… ומאפשר בכל יום לייצר
חוויות ואפשרויות חדשות, מצמיחות ומעצימות.
עוד מעט יגיע הזמן לחזור… ועם התובנות החדשות והידיעה שהים והחוף תמיד שם… את לוקחת נשימה נוספת ,
מרעננת, שעוזרת לך לחזור לאט לאט, למציאות, לכאן ועכשיו ולמודעות רגילה…
את מניעה את ראשך מצד לצד ברכות… מניעה את כפות ידיך ורגליך… ומאפשרת לעצמך ולגופך לחזור לאט לאט
לערנות מלאה… לחדר הזה…
שיהיה לך יום נעים וחמים, בים החיים שלך…
רוצים לגלות כיצד NLP עובד נפלא עם דמיון מודרך?
* שדות אלו הם חובה.