אל הארמון שלי

…ואתם יכולים להתחיל לדמיין את עצמכם על הר גבוה… אתם יכולים לראות שהשמים נמצאים ממש במרחק נגיעה… אתם יכולים לראות שההר כולו מלא בצמחיה יפה… תוכלו לשמוע את הרוח שנושבת בראש ההר… לשמוע את ציוץ הציפורים… ואולי גם להריח את ריח הפריחה שסביבכם… אתם חשים את מגע קרני השמש המלטפות בחמימות את גופכם… נושמים לתוככם את תחושת השקט והשלווה… איזו הרגשה נפלאה…

מרחוק אתם רואים רכבל שייקח אתכם לתחתית ההר… אתם צועדים לעברו ועולים עליו… תא הרכבל שקוף ומאפשר לכם לראות את כל מה שקורה בחוץ… אתם יושבים על  כיסא או ספה נוחה או כל דבר אחר שמתאים לכם… משהו בנוף ובאוויר משרה עליכם שלווה ומרגיע אתכם… הרכבל מתחיל לרדת… וככל שהרכבל יורד גם אתם נרגעים לאט לאט…  ממשיך לרדת… וגם אתם נכנסים יותר ויותר להרפיה…

הוא ממשיך לרדת… והרגיעה מתעמקת… והוא יורד עוד… ואתם מתחברים יותר ויותר פנימה לשקט הפנימי שבכם… וכבר אפשר להתחיל לראות את תחתית ההר… וכשתגיעו לתחנה למטה כבר תרגישו שלווה עמוקה… והרכבל ממשיך לרדת… ואתם יותר ויותר רגועים… ואתם רואים שאתם עומדים להיכנס לתחנת הירידה…  ממש בהרפיה עמוקה… רגועים, מחוברים פנימה…

אתם יורדים מהרכבל ומגיעים לכפר קטן בו אתם גרים… אתם יכולים לראות בתים קטנים מעץ… אתם יכולים לשים לב שיום יפה היום…  כמו הימים שבין החורף לקיץ… אתם יכולים לשמוע את התרנגולים שבלולים… את הפרות שברפתות… ואולי עוד בעלי חיים של כפר… אתם פוסעים בשבילי הכפר לעבר הבית שלכם… יכול להיות שאתם פוגשים חברים בדרך… אולי תרצו לדבר איתם, ללחוץ ידיים  או להתחבק…

אתם מגיעים לבית… פותחים את הדלת… אתם יכולים לדמיין את הבית כמו שאתם אוהבים כדי שתרגישו שהוא שייך לכם… ואתם מרגישים שהגעתם למקום הבטוח שלכם… למקום הנוח… אתם מתיישבים על הספה או יושבים לאכול או כל דבר אחר… אתם ממש פועלים כמו אתמול ולפני אתמול… כמו כל יום באותה מתכונת…

ואתם מרגישים שחסר לכם משהו מבפנים… משהו שימלא אותכם ברגשות… אולי של סיפוק… אולי אהבה… או כל דבר אחר… יכול להיות שיש לכם שאלות כלפי עצמכם… מה התפקיד שלי בעולם?… מי אני?… האם זה הבית שלי?… קחו לעצמכם דקה לחשוב על מקום כזה שנמצא בתוככם… תשמעו את קולי שוב בעוד דקה…   (להמתין דקה)

והנה מגיע חייל על סוס… הוא בא בשליחות המלך לדבר איתכם… הוא מספר שאתם בני מלכים ויש ארמון שממתין לכם מעבר להרים… שם הבית שלכם… אתם יכולים להרגיש את ההיסוס ההתלבטות… האם לעזוב? האם לוותר על המקום הנוח, המוכר?… קחו לעצמכם כדקה לבדוק על איזה דברים אתם צריכים לוותר כדי לעזוב?…  תשמעו את קולי שוב בעוד דקה…  (להמתין דקה)

אתם מחליטים לעזוב את הכפר ולוותר על המוכר לטובת הבית האמיתי שלכם… אתם יכולים לדמיין שאתם יוצאים למסע… הדרך לא תמיד קלה… אתם יכולים לדמיין שאתם מטפסים על הרים… חוצים נהרות… יש  גם מכשולים… סלעים שצריך לעבור… לפעמים אתם מגיעים למקום ללא מוצא ואז צריך לשבת ולתכנן שוב את הדרך מחדש… הדרך מאתגרת… אבל אתם נחושים להמשיך להגיע לארמון…

תוכלו להשתמש בחלק היצירתי שבכם למצוא דרכים לעבור את המכשולים… זה הזמן לדמיין את הדרך שאתם עוברים… ואת המכשולים עליהם אתם מתגברים… ובאיזו דרך אתם עוברים אותם… עד שאתם מוצאים את עצמכם בפתח הארמון… אתם מביטים מסביב ומשהו בארמון המיוחד הזה מאוד מסקרן אתכם… מאוד מושך אתכם… הוא שלכם…

אתם יכולים לשים לב לתחושות שאתם מרגישים שהגעתם למקום שלכם… יכולה להיות תחושת ניצחון על שעשיתם את הוויתור והדרך עם כל המכשולים… יכול להיות התרגשות… שלווה… או כל רגש אחר שעולה לכם…

קחו לעצמכם שתי דקות כדי לשים לב לרגשות שלכם… להרגיש…לחוות את התחושות שהגעתם למקום האמיתי שלכם… וגם לדמיין את עצמכם ממש שם… מה אתם עושים שם? מי עוד נמצא איתכם? איך החיים שלכם נראים? מה אתם רואים? שומעים? מרגישים?.
תשמעו את קולי שוב בעוד שתי דקות…   (להמתין 2 דקות)

ומיום ליום תראו איך אתם מוותרים על הנוח והמוכר… איך אתם מאמינים ביכולתכם להעז וללכת לכיוון מטרותיכם… ואיך אתם מוכנים למסע לכיוון הבית האמיתי שלכם… לוקחים איתכם את כל התובנות… מתעקשים לעבור את המכשולים… בידיעה שאתם בדרך למקום שהוא שלכם… ואתם רוצים להגיע לשם גם כשהוויתורים הם גדולים… וגם כשהמכשולים ענקיים… אתם מכוונים להגיע למקום רגוע… שליו…

ועם כל התחושות והרגשות והתובנות שלקחתם מהמסע שעשיתם… אני מזמינה אותכם לחזור לחדר הזה…  נשימה עמוקה… להניע מעט את הידיים והרגליים, להימתח, לחזור לעירנות רגילה בידיעה שהגעתם הביתה…

דברו איתנו

אשמח לקבל גם דיוור עם עדכונים על כנסי היכרות הקרובים אלי