Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

שתי  ציפורים

 (אחרי הכנסה להרפייה)

… ועכשיו דמייני את עצמך נמצאת על חוף הים… את פוסעת על החול הרטוב… השעה היא שעת שקיעה… צבע השמיים הופך לכחול עמוק יותר ויותר… את עטופה בצעיף משי דק ונעים בצבע תכלת… צבע אהוב עלייך… את מרגישה איך הוא נע בקלילות ברוח… את מרגישה חופשייה… מלאה בשמחה… את מחייכת… בשמיים מתגלים כוכבים נוצצים… ואת רואה כוכב שביט חולף בשמיים ומשאיר אחריו ניצוצות זהובים… את מתמלאת התלהבות… העיניים שלך מחפשות עוד ועוד ניצוצות… עוד כוכבים זהובים וקופצניים… ועם כל ניצוץ שאת רואה את מתמלאת ביותר ויותר התלהבות…

את מחפשת ומחפשת… את מביטה ימינה ושמאלה… והנה חולף כוכב זהוב, מיוחד וזוהר ומשאיר אחריו שובל של ניצוצות… את פורשת אליו את זרועותיך… והרוח מנפחת את הצעיף שלך… את מרגישה שהצעיף נפרס ומתחיל לשאת אותך מעלה מעלה בקלילות… את מגלה שאת יכולה לעוף כמו ציפור… חופשייה ושמחה… את מעופפת בין הניצוצות שמשאירים הכוכבים ואת צוחקת ומאושרת… יש בך קלילות פנימית… גם את משאירה אחרייך שובל של ניצוצות זהובים… את יודעת שאלה ניצוצות של התלהבות ושל יצירתיות…

והנה את מרגישה ציפור נוספת שנמצאת איתך… היא ציפור קטנה יותר… היא עפה בעקבותייך… ואת יודעת שהיא קרובה אליך… אבל היא איטית יותר… הכנפיים שלה קטנות… היא מנסה להפיק ניצוצות כמו שלך… אבל יש לה פחות ניסיון ממך והיא מתוסכלת… ואת רוצה ללמד אותה בדרכך…

את מתבוננת בה וכבר יודעת שיש בה ניצוצות זוהרים ויפים – אבל הם פנימיים ושונים משלך… ואת רוצה לחזק אותה בדרכה… את מעופפת בקלילות והציפור הקטנה בעקבותייך, נישאת על השובל הזוהר שאת משאירה… את מתאימה את התנועות שלך לשלה… ולאט לאט אתן מעופפות בצורה יותר ויותר מתואמת…

את מרגישה איך ההתלהבות שלך סוחפת ומדביקה גם את הציפור הקטנה… וגם היא מתחילה להפיק ניצוצות קטנים וזהובים…  אתן עפות בצורה משוחררת… פונות יחד ומסתחררות בתאום ובהבנה… את מרגישה שהיא אוהבת לעוף איתך… שהיא נהנית מהניצוצות שאת מפזרת…  ומההתלהבות שלך… היא נהנית מן הניצוצות שהיא מפזרת…

ועמוק בלבך את יודעת שכאשר את תתחילי לעוף… זה יגרום לה לרצות להצטרף אלייך… לעוף ביחד… בלי מילים… שתיכן תחושו את האהבה הגדולה שיש ביניכן…

ואתן מעופפות יחד ומגיעות לשובך מואר וחמים… ממש כמו בית קטן ומזמין… אתן עפות פנימה ומוצאות את עצמכן במטבח…. מטבח מיוחד המתאים לכן… והמטבח ערוך כולו לבישול… במקרר ובמזווה יש מוצרים מיוחדים ששתיכן אוהבות… את יודעת שהכול מוכן מראש עבורכן… את מזמינה את הציפור הקטנה לנחות לידך ולבשל יחד איתך משהו טעים….

יש לכן שם שקי תבלינים – תבלין של אהבה… תבלין של חברות… של קבלה… הבנה… שמחה –  ואתן מוסיפות אותם לתבשיל בידיעה שהטעמים יילכו וישתפרו והתחושות יעמיקו…

שתיכן נהנות מהעשייה… עובדות יחד זו לצד זו ללא מילים… המטבח חמים ומואר ומלא בריחות נפלאים של המאכלים שאתן מכינות…. את מתאימה את עצמך לקצב של הציפור הקטנה… את רואה שעיניה נוצצות ואת יודעת שהיא נהנית ושמחה להיות איתך ולהראות לך מה היא יודעת לעשות… ועד כמה גם היא יצירתית…

ואת יודעת שתוכלי לעשות זאת שוב ושוב: לארגן הכול מראש ולהזמין אותה לבשל יחד… מיום ליום יהיו לך עוד רעיונות לפעילות משותפת איתה… תשתמשי ביצירתיות שלך למצוא עוד דרכים ונתיבים אליה… וככל שתעשו יותר דברים יחד כן תגבר ההבנה ביניכן… היא תקבל בהבנה את ההומור שלך, את רוח השטות… את תקבלי את המופנמות שלה… את הדרך שלה ואת הסגנון שלה… ומשבוע לשבוע תמצאו את עצמכן מבלות יחד יותר ויותר… מתקרבות ומשתפות זו את זו במחשבות וברגשות… תרגישו משוחררות יותר ויותר ביחד… את תדעי להתאים את עצמך למצב הרוח שלה… תרגישי איך את מקבלת אותה יותר… תחבקי אותה והיא תחזיר לך חיבוק חם…

שתיכן יודעות שאתן אוהבות זו את זו ומקבלות זו את זו… שתיכן חופשיות אך רוצות להיות יותר ויותר זו עם זו… וככל שאתן מבשלות יותר יחד אתן מדברות ומשתפות יותר זו את זו… והקרבה ביניכן מעמיקה…

עכשיו אני אהייה בשקט במשך  דקה ואתן לך ליהנות במטבח עם הציפור הקטנה… מהריחות הטובים שעולים מהתנור… מהעשייה ומהצחוק שלכן יחד…

עוד מעט  יגיע הזמן לחזור…

ועכשיו  אני מזמינה אותך לצאת מהשובך המואר… את מעופפת ונוחתת שוב על שפת הים… את עטופה בצעיף התכלת הדק והנעים… מביטה בשמי הכוכבים העמוקים… את שומעת קולות מסביב… לאט לאט  את חוזרת להרגיש את זרועותייך… את רגלייך… את נושמת נשימה עמוקה….  פוקחת את עינייך…. וחוזרת למודעות רגילה…