Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

שדה החרציות הלבנות

המטרה: חיזוק מערכת החיסון

אחרי הובלה להרפיה…
ואת יכולה לדמיין את עצמך בטבע… ביום חורף נעים… אחד הימים בחורף… בהם השמש יוצאת מבעד לעננים… ואת מתבוננת בנוף המרהיב שנשקף מכל עבר… את יכולה לשמוע ציפורים מצייצות ואת קולו הנעים של השקט… מרחוק תוכלי לשמוע גם את רחש הדבורים העמלות… מחפשות צוף… השמש מלטפת… מחממת בחומה הרך… ואת מרגישה איך את מתמסרת אליה… ונרגעת אל הליטוף… ומתוך השלווה שעוטפת אותך את מבחינה בטבע המרהיב שמסביבך וחושבת לעצמך כמה חוכמה ופשטות יש בטבע…
את מתחילה ללכת לאיטך… הטבע יצר עבורך דרך נעימה להליכה… ועם כל צעד… את נכנסת יותר ויותר פנימה… אל תוך עצמך… קול פנימי קורא לך להמשיך וללכת… משהו בפנים מתבהר בתוכך ואת מבינה כי היום את עומדת לגלות הבנה חשובה ביותר עבורך…הבנה שקשורה לגוף ולבריאות שלך… האינטואיציה הפנימית שלך מובילה אותך בדיוק בדרך הנכונה אל המקום שבו תוכלי להבין משהו חשוב היום… ואת מרגישה שלוה ובטוחה… (הפסקה קצרה)…
ממולך את מגלה שדה חרציות לבנות (יכול להיות גם נרקיסים… הרדוף לבן… כל פרח לבן)… השדה גדול ורחב מאוד… והמוני חרציות מפוזרות בו… קבוצות… קבוצות… את מסתכלת היטב בשדה הזה… משהו בו נראה מוזר… יש לך הרגשה שמשהו בשדה הזה לא עובד כראוי… השדה ידע ימים יפים יותר ועכשיו… כעת חלק מהפרחים מרכינים ראש…משהו מפריע לצמיחה השקטה והטבעית של החרציות הלבנות… את מטיילת בשדה ומנסה להבין משהו שאת אמורה להבין על השדה הזה… החוכמה הטבעית של גופך… מובילה אותך לעבר שביל… משהו בך יודע כי בשביל הזה תמצאי את התשובה אותה את מחפשת… את המרפא לשדה החרציות… ואת מתחילה להלך בשביל… ולמרות שהדרך לא סלולה… יש תחושה של ביטחון בשביל הזה… הרגשה מוכרת…
ואת ממשיכה לטייל בשביל… ועם כל צעד מתגברת הידיעה בתוכך כי זהו בדיוק המקום בו תמצאי את המרפא לשדה החרציות הלבנות… וכפי שיתחזקו החרציות יתחזק גם גופך… הדרך מסקרנת אותך מאוד… גם אם את נתקלת בדרך בהפתעות שונות… את יודעת בדיוק איך להתמודד איתן על מנת להגיע ליעדך… השביל מתפתל ואת ממשיכה לצעוד… בסופו של השביל את שמחה לגלות אישה חכמה שמובילה אותך אל עבר אגם יפיפה… קרני השמש מרצדות על האגם ואת נהנית מהאוירה השקטה והנעימה שמעורר האגם המרהיב… את יכולה לשמוע את המיית הגלים העדינים המגיעים אל החוף… אם תרצי, תוכלי אף לגעת במים הנעימים… את מתיישבת… עומדת או אולי שוכבת על שפת האגם… והאישה החכמה מצביעה לעבר בור גדול באדמה… באזור הבור יש כל מה שתזדקקי לו על מנת למצוא את המרפא לשדה החמניות… אולי המרפא בתוך הבור… ואולי באדמה מסביבו… אולי במים… ואולי במקום אחר… את יודעת שהפתרונות שם…הקשיבי למסר שאת מקבלת… לפתרון שאת מבינה… (קחי לעצמך כ-2 דקות כדי לבחון את האפשרויות שהמרחב החדש מספק לך)…
ועכשיו כשהבנת את מה שהיית צריכה להבין… את נפרדת מהאישה החכמה… האישה החכמה מושיטה לך סל עם צידה לדרך… שימי לב מה יש בסל… (הפסקה)
ואת ממשיכה בדרך… עם תקווה חדשה לקראת העתיד… חוזרת לשדה החרציות כשבליבך ההבנה החדשה… הידיעה שאת יכולה לרפא את שדה החרציות ועכשיו את יודעת גם שלתת מודע שלך יש כלים חדשים על מנת לרפא ולחזק את גופך… את חוזרת אל השדה עם מה שקיבלת עבורו…תוכלי כבר לראות איך משהו בשדה מתעורר לחיים… החרציות מתחילות להרים את ראשן… והמרחב נראה יפיפה… ככל שאת מתבוננת יותר ויותר בפריחה הלבנה… את יכולה לראות איך קבוצות קבוצות של חרציות לבנות מתעוררות לחיים… קחי לך דקה לראות את פריחתו הנהדרת של השדה הלבן…
וכך עם כל היופי הזה… מיום ליום תוכלי להרגיש איך את מתחזקת… שדה החרציות הפנימי שלך גם הוא פורח יותר ויותר מיום ליום… ומתגייס איתך על מנת לרפא את הגוף… בידיעה שתמיד תוכלי לחזור אל שדה החרציות הלבן והפורח… לדשן… להשקות… ואולי משהו אחר… כדי שיחזור להפיץ את ריחו הנעים…
עוד מעט תתחילי לחזור לכאן…ועכשיו….     (להחזיר למודעות רגילה)
דילוג לתוכן