אני מתחיל לדבר אליכם שהעיניים שלכם נעצמות… ברקע נשמעת מוסיקה לריפוי… שקטה… נעימה… תוכלו לשים לב לקצב האיטי… בהדרגה אפשרו לעצמכם להירגע… להירגע עם כל מילה שנאמרת אליכם… אולי יש בכם מחשבות או רגשות בעקבות התהליך שעברתם… תהליך בו יכולתם לקבל הדרכה או לקבל טיפול וגם לתת לאחר. שניהם מעלים כל מיני דברים במחשבות ברגשות… עם כל הדברים שעלו תביאו לשם ביחד את הרגיעה… אפשר להרגיש רגשות ולהירגע לתוכם… אפשר לחשוב מחשבות ולהירגע לתוכם, ואפשר פשוט לנוח… במנוחה הולכים ונרגעים מרגע לרגע… מאפשרים לשלווה להגיע…

הרשו לעצמכם לצלול אל תוך הרפיה כפי שאבן שנזרקת למים צוללת למטה עד שהיא מגיעה אל הקרקע… היו מודעים לרצון של הגוף לנוח… מאחר ואתם מקבלים הרפיה מדי שבוע משהו בכם התרגל… משהו בכם מחכה ומצפה להרפיה הזאת… וכל אחד יודע שלקראת סוף הפגישה זה הזמן שלכם לקבל מתנה… זה הזמן להרפות לשחרר ולאפשר למוסיקה ולמילים שנאמרות לחדור פנימה… לחדור ולחבר אתכם למקום יותר שקט ורגוע…

אתם ממש מרגישים את עצמכם הולכים ונרגעים מרגע לרגע… אם אתם חושבים שכבר נרגעתם מספיק… כדאי לכם לדעת שתמיד אפשר להירגע יותר… הרפיה היא תהליך אינסופי בלי גבולות זה תהליך שבכל פעם… בכל הרפיה… בכל הדמיה… משהו נוסף יוכל להירגע יותר ויותר… אולי אפילו לא חשבתם או אולי לא הייתם מודעים אליו… כיווץ כלשהו…מתח מיותר ישתחרר…

אני מזמין אתכם כעת לדמיין עצמכם כציפור הכלואה בכלוב… או לדמיין שהציפור הזאת נמצאת כבר בכלוב הרבה זמן… ראו עצמכם כציפור הכלואה בכלוב… הציפור נמצאת כבר זמן מה בכלוב… היא כבר התרגלה אליו אל הנוחות… אל הביטחון… אל השלווה בידיעה שהכל מוכר… הביטחון בכך שמידי יום מישהו מביא לה אוכל ומים מישהו דואג לה… אל הידיעה שיש לה תמיד מחסה מפני הגשם והשמש… אם הכלוב עשוי מזהב, בכלל גם נעים להסתכל בו ולהיות בתוכו… יש הרבה מאוד סיבות מדוע להישאר בכלוב… כי במקום כלשהו הוא נותן ביטחון… הגנה… נותן שקט… גם שומר על הציפור שלא יעונה לה כל רע… אין שם הפתעות… הכל ידוע ורגוע…

בכל זאת דמיינו שיום אחד מישהו פותח את הדלת של הכלוב… והכלוב של הציפור נמצא ליד החלון והציפור נעמדת ליד דלת הכלוב… תנו מבט אל הכלוב בשאלה… אולי כדאי להישאר?… אולי כדי לשמור על כל מה שהכלוב נותן?… רגע של היסוס… רגע של הרהור… רגע של פחד… מי יודע מה יהיה בחוץ… מי יודע היכן היא תמצא אוכל ומים ומה יקרה כשירד גשם… היכן היא תמצא מחסה? ואף אחד לא יכול להבטיח שאותה ציפור תמצא מקום… יש גם הרבה סכנות שאורבות בחוץ… דמיינו את עצמכם כציפורים שמעזות לצאת החוצה מהכלוב לפרוש כנפיים ולעוף…

ותתחברו לרגע המעוף של הציפור לאותה תחושה של הנאה… תחושה של מרחב… של חופש… לאותו סיפוק שיש לציפור כשהיא מממשת את הייעוד שלה… כי הציפור בסופו של דבר נולדה כדי לעוף… שימו לב לחוויה של הציפור כשהיא עפה… או דואה… השמחה שבלב… ומי שפעם ראה ציפור עפה לאחר שבי… יוכל בוודאי להיזכר בתחושה שמלווה כמסתכלים על ציפור כזאת… מי ששמע אולי תיאור של ציפור שעפה… מן הסתם יכול היה להרגיש את ההתרגשות… וכעת כשאתם מדמיינים את עצמכם כציפורים עפות… שיוצאות לחופשי…הרגישו את התחושה הזאת… כי התחושה הזאת שווה יותר מאלף מילים… היכולת לפגוש ציפורים אחרות… היכולת לבחור לאן היא רוצה לעוף… ההנאה שבמעוף… והציפור יכולה לנוע במרחב… ציפורים קיבלו מתנה… גם כל אחד מכם קיבל מתנה… אם הרגשתם באמת את התחושה של הציפור בכלוב כשהיא יוצאת לחופשי…

גם אתם כציפורים וכבני אדם תוכלו כעת לבחור… האם אתם רוצים לחזור בחזרה אל הכלוב או לעוף לחופשי… לכל אחד יש כלוב כלשהו בו הוא נמצא… כל אחד מכם יוכל לבחור אם הוא רוצה לצאת לחופשי… וגם אם זה מסוכן וגם אם זה לא בטוח ולא מוכר זה גורם התרגשות… ריגוש… הנאה ושמחה שקשה לתאר אותה במילים… רק משהו אחד צריך לזכור: הדלת של הכלוב פתוחה…

זוהי הזמנה באמת אישית לכל אחד מכם… מעשה אמיץ ונועז לעוף לחופשי… קחו לכם עוד רגע כדי לבדוק איך אתם יכולים ליישם את כל מה שנאמר לגבי החיים שלכם… קחו לכם את הזמן… בהדרגה החזירו את עצמכם לחדר הזה להרגיש שוב את הגוף… כעת השעה… יום… זה הזמן להתעורר… ואני לא שומע ציוץ של ציפורים…