את מוזמנת לעצום את העיניים ולנשום עמוק… מצאי תנוחה נוחה על הכיסא…, נשמי שוב ונשפי… עם כל נשיפה יצאו וישתחררו ממך עקבות עמל היום… ועם כל נשימה את מרגישה יותר ויותר רגועה… אם יש לך מחשבות הניחי להם להיות… מחשבות הן כמו עננים, באים וחולפים… נשמי שוב והרגישי איך הרגיעה הולכת ומעמיקה.
היום יום חורפי נעים… השמש זורחת ומחמת… ומאד נעים בחוץ… דמיני את עצמך יוצאת לטיול בטבע הקרוב לביתך… ואת יוצאת לשביל שעובר ליד ביתך ומתחילה להלך בו… והשביל רחב ומשני צידיו פורחים שלל פרחי החורף: כלניות ופרגים אדומים, רקפות הסגולות-ורודות, נרקיסים וחרציות לבנות-צהובות וגם תורמוס ההרים הסגול. את מתבוננת איך כל הפרחים האלה יוצרים מרבד צבעים מרהיב עין…
את ממשיכה לטייל על השביל ואת יכולה כבר לראות את מטע השקדיות הגדל בצד הדרך… את יורדת לטייל בתוך מטע השקדיות הפורחות ואת נהנית מצבעי הפרחים הורודים-לבנים המבצבצים בין העלים הירוקים… האוויר מלא בריחם הנעים… את גומעת את האוויר הצלול ומריחה את ריח פרחי השקדיות… קרני השמש החמימות מלטפות בנועם את גופך ומאירות את דרכך…
את ממשיכה בדרך וכבר מרחוק את יכולה לראות שהדרך הישנה והמוכרת מתפצלת ושביל חדש נסלל לכיוון הגבעה הירוקה הסמוכה… בצומת את מבחינה בשלט שמתאר את שכונת הבתים החדשה שהולכת ונבנית על הגבעה… בשלט רשומה כתובת וטלפון ליצירת קשר כדי לקבל פרטים נוספים… את מתלבטת אם ללכת בשביל החדש שנסלל ולבקר בבתים החדשים שנבנים… הסקרנות והרצון לראות את השכונה החדשה שאת עדיין לא מכירה עולים בך… ואת מחליטה לפנות לשביל החדש…
את עדיין עומדת ליד השלט… את יכולה להבחין בקבוצת מטיילים שנעצרת לידך כאילו הם איבדו את הכיוון… את שואלת אותם במה אפשר לעזור להם? הם מספרים לך שהם רוצים לבקר בשכונה החדשה ומתקשים להגיע… בשמחה את מלווה אותם בשביל החדש המוביל לשכונה והם מודים לך והולכים לדרכם…
את מתחילה להסתובב בין הבתים החדשים הנבנים ואת רואה כמה הם יפים וגדולים ובנויים בצורה מעניינת… ואת חושבת לעצמך איך בדיוק בתקופה האחרונה את מרגישה בצורך לשינוי… ואיך עלתה בך המחשבה לשפץ את הבית האהוב שלך אחרי הרבה שנים שאת גרה בו… וכשאת רואה את הבתים החדשים והיפים שנבנים עולה בך המחשבה אולי לעבור לבית חדש ? המחשבות רצות והרבה סימני שאלה מתעוררים בך… לאט לאט את רואה שהשמש משנה את כיוונה ואת מרגישה שהגיע הזמן לחזור… את חוזרת בשביל החדש שנסלל… נעצרת בצומת ורושמת את הפרטים שרשומים על השלט… קימת בך מחשבה שכאשר תדעי יותר פרטים תוכלי להיעזר בהם לקבלת החלטה…
את חוזרת בשביל המוכר והבטוח… חולפת על פני מטע השקדיות המלבלב… ושם את מבחינה על אחד העצים בזיקית שמטפסת על הגזע ומגיעה לענפים הירוקים והפרחים. את מתבוננת בה ורואה שככל שהזיקית מטפסת צבעיה משתנים מחום לירוק… את מתבוננת כיצד היא משתלבת ומתאימה את עצמה לסביבה באופן טבעי… את מזכירה לעצמך שגם לך כמו לזיקית יש יכולת להשתנות ולהתאים את עצמך לסביבות שונות…
בעוד את מהלכת בשביל המוכר עולות בך מחשבות שאחרי שתקבלי את כל המידע על הבתים החדשים וגם על השיפוץ הנדרש תוכלי לקבל החלטה… יש בך סוג של התרגשות עם זאת תחושה עזה של בטחון שבקרוב תקבלי את ההחלטה הנכונה לך… המדריך הפנימי יוביל אותך לקבל החלטה שתהייה הנכונה ביותר עבורך… מחוזקת ועם ידיעה ברורה את ןעם אמונה בכוח שלך להחליט את ממשיכה בשביל בדרך הביתה…
את עוצרת ליד השער… ניכנסת לביתך… מתיישבת על הכיסא המוכר… ולאט לאט בקצב שלך את מתחילה לחזור חוזרת לכאן ועכשיו…. (להמשיך החזרה מההרפייה)
דילוג לתוכן