Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

נתיב הצמיחה והפריחה הפנימית

 

(הדמיה לחיזוק משאבים בעת משבר בחיים)
התאמת דימוי לבעיה ייחודית
המטרה: לפרוח כמו הפרחים. פריחה פנימית.
בפריחה יש יופי, צבעוניות. יש סוג של עוצמה. הפריחה מחברת אותי לעצמי למה שאני אוהבת, למה שמרגש אותי, למה שעושה לי טוב. מתוך הפריחה, היופי והחיבור לעצמי לאפשר לאחרים לראות את היופי שמסביב.
מצב עכשווי : כאוס נראה כמו תוהו ובוהו, חושך, חיפוש, בלבול. זה נראה כמו עננים שחורים שמכסים את השמים והשמש. כרגע אין איים בשמים.
משאבים : אינטואיציה, יצירתיות, נחישות, יוזמה, יכולת לראות ממעוף הציפור, אהבה ליופי, יכולת להשקות ולדשן (לימודים והתפתחות אישית).
השקיה: ידע, בטחון, חכמה.
דישון: אהבה, חום אכפתיות.
כל הזמן להשקות ולדשן כדי שאוכל לצמוח.
אדמה, דישון, מים ושמש מאפשרים את המשך הפריחה.
בתחום המשפחה: כמו סלע איתן שיוצאים ממנו מים.
בעבודה: הרבה מודרכים ומאומנים כמו פרחים שאני מאפשרת להם לפרוח ולצמוח.
התאמת דימוי לבעיה ייחודית
אני מזמינה אותך למצוא תנוחה נוחה על הכסא… לעצום עיניים… לקחת כמה נשימות עמוקות… ובכל נשימה להכניס אויר טרי ורעננן… לשים לב לתנוחת הגוף, לתנוחת הידיים והרגליים… ולהרגיש את הגוף לכל אורכו… עם כל נשימה ונשימהתוכלי להעביר מסר של רגיעה אל הגוף… כך שלאט לאט הגוף הולך ונרגע… ובהדרגה אפשרי לגוף שלך להכנס לרגיעה יותר ויותר עמוקה…
בחדר ישנם אנשים נוספים המתרגלים… אולי ישמעו קולות של כתיבה… קולות של דיבור… אפשרי לקולות אלו למקד אותך בקולי… דמייניבועה שעוטפת את שתינו… שהיא שקופה או צבעונית… בועה שמאפשרת לכל מה שנמצא מחוץ לה ולא שייך לתהליך להשאר מחוץ לבועה… קולות האנשים… אולי קולות נוספים… אלה נשארים מחוץ לבועה שלנו…
בתוך הבועה יש את הקול שלי שילווה אותך בתהליך… ויאפשר לך לאט לאט ובהדרגה לפוגג את המתח שבגופך… את יכולה להתחבר לחוויה של שקט… ולאט לאט לחוש מבפנים איך הרגיעה מתפשטת בגופך… ומאפשרת לך באמת להרפות… כשאנחנו מאפשרים לעצמינו את המקום הזה של שקט… רגיעה… ונינוחות… אנחנו למעשה מתחברים פנימה… ויכולים פשוט להקשיב לשקט הפנימי שלנו… אולי יש עדיין תחושות… מחשבות… על מה יהיה בתהליך… או אולי סוג של התרגשות שיכול להיות שאת חשה מהתהליך… ככל שהתהליך יתקדם ההתרגשות תלך ותעלם… תסמכי על התת מודע שלך שיאפשר לך לעבור את התהליך בצורה הטובה ביותר עבורך…
אפשר פשוט להתבונן לתוך המחשבות… להתבונן מתוך מקום של שקט… מתוך מקום שבהדרגה הולך ונרגע… ולאחר ההתבוננות אפשרי להם לחלוף… כמו עננים בשמים… שחולפים ומשאירים את השמים בהירים… כך גם המחשבות חולפות… וכשהמחשבות חולפותתחושי שאת נכנסת אל תוך הרגיעה… לתוך השקט שלך… לאותה נקודה פנימית בתוכך שאת מכירה מההרפיות הקודמות שחווית בעבר… התאימי את הנשימות שלך לרמת הרגיעה שמתאימה כרגע מתוך ידיעה פנימית שככל שנתקדם בהרפיה גם הרגיעה, באופן טבעי, תלך ותעמיק…
ומתוך השקט הזה אני מזמינה אותך לדמיין שאת נמצאת בשדה פתוח רחב ידים… ביום בהיר ונעים… האויר נקי… השמים תכולים וצלולים… בשדה פורחים פרחים רבים בשלל צבעים… אדומים… צהובים…. ורודים… לבנים… סגולים… המתמזגים עם גווני הירוק… והשדה נראה כמו מרבד צבעוני המשתרע עד האופק… המראה מרהיב ביופיו… יש סוג של עוצמה ביופי… ריגוש… ומחבר אותך לעצמך… למה שאת אוהבת… למה שמרגש אותך… למה שעושה לך טוב… החיבור לעצמך מאפשר לראות את הפריחה החיצונית והפנימית המרהיבה שלך… אפשר לשמוע את הקולות שמאפיינים את הטבע… ציוץ הציפורים… רשרוש העלים… קולה החרישי של הרוח… זמזום משק כנפי הפרפרים… אפשר לחוש ברוח נעימה שמלטפת את הפנים… ולהריח את ריחם המשכר של הפרחים…
ואת מתחילה ללכת בשדה… נהנית מיופי הטבע… מהצבעוניות… מהריחות המשכרים… ורואה לפניך שביל בין הפרחים… את מתחילה ללכת בשביל מתוך ידיעה שזוהי הדרך שלך… זוהי הדרך שאולי תאפשר לך לגלות משהו… אולי משהו חדש… אולי משהו שאת כבר יודעת בתוכך… את הולכת בשביל ופתאום, ללא שום התראה מוקדמת, ללא שום סימן לעומד לקרות… השמים מתכסים בעננים כהים שמונעים מקרני השמש לחדור… וחושך מתפשט על פני השדה… החושך מונע ממך לראות את הצבעוניות היפה של הטבע… מונע ממך לחוש את חומם של קרני השמש המלטפות… ומשרה עליך תחושה של תוהו ובוהו… בלבול… את מתקשה למצוא את הדרך…
מה קורה לך בחושך הזה… מה קורה לך בגוף… כמה מאמץ את משקיעה בנסיון לחפש את הדרך… מה עובר לך בראש… אילו פתרונות עולים לך כדי לשרוד במקום… אולי פתרון שאת מכירה מהתנסויות קודמות שלך בעבר… או אולי עולה פתרון חדש שאת חווה אותו ברגע זה… או אולי פתרון יצירתי… ואולי את מטילה ספק ביכולת שלך למצוא את דרכך בחשיכה… יכול להיות שמהמקום הזה של הספק כשאת חושבת על המטרה שלך… אולי המטרה נראית לך ברגע זה קשה להשגה…
ומתוך הקושי הזה מבצבץ איזשהו רעיון… ואז מתחילה לעלות תובנה… משהו עולה מבפנים… אולי התרגשות מבפנים של איזה שהיא אמת ששמתגלה… איזשהו קול פנימי שאומר לך שיש לך את כל מה שאת צריכה כדי להמשיך בדרך ולפרוח ובפריחתך לאפשר לאחרים לראות את היופי שמסביב… יש לך אינטואיציה… יצירתיות… נחישות… יוזמה… יכולת לראות דברים מלמעלה ממעוף הציפור… אהבה… אהבה ליופי… חום… אכפתיות… ידע… בטחון… חכמה… רצון ללמוד ולהתפתח… כוחות פנימיים… את כמו סלע איתן שיוצאים ממנו מים… תומכת ומרווה את הסביבה… יש לך יכולות נפלאות להדריך ולאמן רבים… כמו פרחים שאת מאפשרת להם לפרוח ולצמוח… ולצידם גם את פורחת ומלבלבת… יש לך כל מה שאת צריכה כדי להמשיך את הפריחה… אדמה… דישון… שמש… מים… הם קיימים במקורות הפנימיים שלך…
אני אהיה בשקט למשך כדקה ובזמן הזה תוכלי להתבונן פנימה ולמצוא את הדרך המתאימה לך ביותר להמשיך את הפריחה הפנימית והחיצונית שלך… וכשתשמעי את קולי בעוד כדקה תוכלי לצעוד בבטחה בנתיב הצמיחה והפריחה…(להמתין דקה)
כשאת מחוברת לכוחות והיכולות המדהימים שלך… לעוצמות שבך… את מביטה לשמים ורואה שהעננים מתחילים להתפזר… קרני שמש מאירות… מחממות… ומלטפות מבצבצות בינות לעננים ומאירות את השדה… שוב נגלה לפניך השדה הפורח… המרהיב ביופיו… את חשה עוצמה ביופי… ריגוש… וחיבור לעצמך… למה שאת אוהבת… למה שמרגש אותך… למה שעושה לך טוב… החיבור לעצמך מאפשר לראות את העוצמות שבך ואת הפריחה הפנימית המרהיבה שלך…
את ממשיכה ללכת בדרך המתאימה לך ביותר… מתוך ידיעה ואמונה שבכל מצב… גם במצבים קשים בהם תחושי שאת מאבדת את הכוון… תדעי מה לעשות… תדעי למצוא את הדרך שלך… איך נכון לך לעבור אותה… כוח החיים מאפשר לנו במצבים קשים לראות דברים נוספים שיש בנו… ויש לך כל מה שאת צריכה… עם הידיעה הזאת משהו משתנה בגוף ואת ממשיכה בדרך, אולי עם קלילות, ושמה לב יותר לשדה… מתבוננת במה שקורה עכשיו ובפריחה הנפלאה…
עכשיו תוכלי לאסוף את כל מה שקבלת מהתהליך לחוויה ולתובנה… וכל פעם כשתרצי לפרוח תוכלי להזכר בשדה המרהיב שבקרת בו ולדעת שתמיד תוכלי לחזור אליו להתחזק ולהתחבר לעוצמות שבך… בזמן ובקצב שנכון לך… ועם הידיעה הזאת… את יכולה לאט לאט ובקצב שלך לחזור לכאן לחדר הזה… לקחת נשימה עמוקה לעורר את הגוף… למוסס את הבועה שעוטפת את שתינו… את יכולה לשמוע קולות נוספים בחדר… ואת הקול שלי שמזמין אותך לאט לאט לחזור לכאן ועכשיו… להניע את אצבעות הידיים… והרגליים… להניע את הצואר… להמתח… ולפקוח את העיניים…