אני מזמינה אתכם לשכב על מזרן או לשבת כסא… לסיים את כל ההתארגנויות והסידורים האחרונים… מי שעדיין לא עצם את עיניו מוזמן לעשות זאת כעת… אפשרו לגוף שלכם למצוא את התנוחה הנוחה ביותר עבורו… זהו זמן שכל אחד מקדיש לעצמו… שימו לב לידיים בצידי הגוף או בכל תנוחה בה הן נמצאות… אפשרו לעצמכם להתחיל להירגע… אפשרו לגוף, למחשבות ולרגשות להירגע… אתם שומעים את הקול שלי שילווה אתכם במסע אליו אתם הולכים… בהמשך יתכן ויהיו עוד קולות מבחוץ שישמעו ברקע… חברו את הקולות הללו אל קולי המנחה אתכם בהרפיה… מוזיקה שקטה ונעימה מתנגנת ברקע… המוזיקה מאפשרת לכם להעמיק את ההרפיה יותר ויותר… אתם כבר יודעים להרפות… במשך מספר חודשים אתם מתרגלים את היכולת להרפות לפחות פעם בשבוע… הגוף שלכם כבר מיומן… הוא רגיל ההרפיה ומחכה לה…

אני מזמינה אתכם לדמיין את עצמכם בראש גבעה… דשא נעים ונקי עוטף את הגבעה… מתוך הדשא מבצבצים פרחים קטנים… בראש הגבעה מחכה לכם כיסא נוח… כיסא כזה שאפשר לשבת עליו וגם לשכב עליו… אתם יכולים לבחור את התנוחה הרצויה לכם… מי שירצה יוכל פשוט לשכב על הדשא… וכשאתם מצאתם את הדרך הנוחה ביותר עבורכם לשבת או לשכב, אתם מביטים  אל השמים… השמים בהירים… שמים של אביב… זו תקופת השנה בה אתם נמצאים…. מזג האוויר נעים והפריחה בשיאה… ותוך כדי מבט לשמיים, אפשר לשים לב ללהקות של ציפורים באוויר… זוהי תקופה של נדידת הציפורים… להקות להקות עוברות בשמים… היכולת לעוף היא תכונה מולדת של כל ציפור… התבוננות בציפורים תאפשר לכם להבחין בסגנונות התעופה השונים שלהם… התבוננות בתעופת הציפורים תאפשר לכם למצוא את הדרך המתאימה ביותר עבורכם לנוע קדימה לעבר המטרות שאתם רוצים להשיג…

בשמים עוברת להקת ציפורים… ואתם שמים לב לכך שהציפורים מניעות את הכנפיים בתנועת חתירה… הן חובטות בכנפיים מטה ואחורה ומשקיעות אנרגיה מרובה במעוף שלהן… תנועת החתירה מאפשרת לציפור גם לעלות מעלה וגם להתקדם בו זמנית…  זה הרווח הגדול שלה מהשקעת האנרגיה המרובה…

אחרי להקה זו עוברת עוד להקת ציפורים שמפעילה את הכנפיים ברפרוף קל… הכנף נעה מעלה מטה באופן פשוט ומדויק… תנועה זו מאפשרת לציפור לשהות באוויר הרבה זמן באותו מקום… הריחוף במקום מאפשר לציפורים לתכנן היטיב את המשך הדרך, תוך כדי  שמירה על ההישגים שכבר קיימים אצלה…

לצד להקה זו אתם מבחינים בלהקת ציפורים דואות… בדאייה הכנפיים כמעט שאינן זזות… הן פרושות לצדדים והן מנצלות את זרמי האוויר החם העולה למעלה כדי להתרומם איתו… צורת תעופה זו מאפיינת ציפורים בעלות כנפיים גדולות מאוד… בזכות גודל הכנפיים נדרשת מציפורים אלו הפעלת אנרגיה מועטה כדי להתקדם במסע שלהם…

וכעת אתם מבחינים גם  בציפורים הפורשות את כנפיהן רק באופן חלקי…  הן גולשות מטה ובו זמנית צוברות מהירות שתאפשר להן להתקדם קדימה… גם פה הציפורים אינן נדרשות להשקיע אנרגיה מרובה…  עם זאת בסיום הגלישה הן צריכות להחזיר לעצמן את הגובה שאיבדו…

ואתם ממשיכים להתבונן ברקיע, ולהקות להקות ממשיכות לחלוף בשדי הראייה שלכם… ההתבוננות בלהקות השונות מעוררת בכם את המחשבה: איזו מן ציפור אתם?… מהי הדרך הנכונה ביותר עבורכם להגיע ליעד הנכסף?… האם אתם מעדיפים לעוף לבד או שאתם שמחים להיות חלק מלהקה?…. ואם אתם בוחרים לעוף בלהקה – האם היא להקה גדולה או קטנה?….. איפה בתוך הלהקה אתם ממוקמים?….. מהם הצבעים שמאפיינים אתכם כציפור?….. באיזה גובה אתם מעדיפים לעוף?…  אילו קולות אתם משמיעים?…. איזה קולות אתם שומעים במעופכם?…. האם אתם חותרים במהירות לעבר המטרה ומשקיעים בכך המון אנרגיה? או שמא אתם מעדיפים רק לרפרף מעט ורפרוף זה יאפשר לכם לייצב את העמידה שלכם?… עגינה במקום אחד יוצרת בטחון רב…  אולי אתם כמו ציפורים שדואות?…  אתם גדולים וחזקים וברור לכם שבלי הרבה תנועה תגיעו אל היעד כי יש בכם את הכישורים הנדרשים?… ואולי אתם יודעים שהדרך המהירה ביותר עבורכם להגיע ליעד היא להנמיך תעופה?… הנמכת התעופה מאפשרת לכם להתקדם במהירות ואחר כך להתרומם שוב, מחוזקים יותר…

אני אשהה את הדיבור שלי לשתי דקות כדי לאפשר לכם לבחור את הדרך המתאימה ביותר עבורכם להגיע אל המטרה… לנדוד מארצות הקור אל ארצות החום… אל חוף המבטחים… בעוד כשתי דקות תשמעו שוב את קולי…  (להמתין 2 דקות)

כעת השמים בהירים, הציפורים כולן נדדו הלאה ואין אף ציפור בשמים… כעת הדרך בה תושג המטרה שלכם ברורה לכם ואולי תתברר בשעות הקרובות או בימים הקרובים… נותר לכם להזכיר לעצמכם מהם המשאבים שקיימים בכם והם יאפשרו לכם להשיג את המטרה… מיום ליום תמצאו את עצמכם מתקרבים יותר ויותר אל עבר המטרה שהצבתם לעצמכם…

ועוד מעט יגיע הזמן לחזור… אתם קמים לאט לאט מהדשא… אתם שולחים מבט אחרון מסביב… ולאט לאט … בהדרגה ובקצב שלכם

אתם מוזמנים להתחיל לחזור אל ההווה… לכאן ועכשיו… אל החדר הזה…  למתוח מעט את הידיים והרגליים… וברגע שיתאים לכם לפקוח את העיניים…