Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

לצאת מהבוץ התובעני/טובעני של האימהות

מטרת ההדמיה: לסייע לאמהות לילדים קטנים לחדש את כוחותיהן… ולאפשר להן לחדש את האמון בעצמן ובילדיהן.

את יכולה להתחיל לדמיין את עצמך במהלך טיול בטבע… מזג האוויר חמים ונעים ורוח קלילה מלטפת בעדינות את הגוף… יצאת אל הטיול הזה בטבע עם ילדיך… אתם פוסעים במתינות בשביל… עוצרים מידי פעם להתפעל מפרח מיוחד… עוקבים אחרי פרפר צבעוני ויפהפה שעצר על שיח ירוק… מלווים את מעופו לשמים וממשיכים בדרככם…

השביל הולך ומתפתל ומוביל אתכם לעבר עמק קטן הנמצא בקצה התחתון שלו. בדרך אתם שומעים קולות נעימים ומרגיעים ונהנים לצפות במראות שמזמן הטבע ביום נעים שכזה… וכך כשאתם נהנים מהיופי ומהשלווה של סביבתכם אתם מגיעים לקצהו של השביל ומגלים בו פינת חמד ומחליטים לנצל אותה להפסקה…

זהו מקום יפהפה שעץ אלון ענק סוכך עליו… מספר סלעים גדולים ולבנים מאפשרים לכם לשבת בנינוחות וליהנות מהיופי שסביבכם… את מוציאה מתרמיל הגב שלך שתייה ואוכל קל… הילדים יושבים סביבך… אוכלים ושותים בהנאה… ומעוררים בך תחושה של קירבה ואינטימיות…

לאחר שסיים לאכול קם אחד הילדים ומתחיל לחקור את סביבתו… לאחר מספר דקות הוא קורא לכם לבוא לראות מה מצא… במרחק קטן מאוד מהמקום בו ישבתם הוא גילה מאגר מים קטן… הילדים האחרים מצטרפים אליו… חולצים את נעליהם… מסירים את בגדיהם העליונים ובהנאה רבה נכנסים לתוך הבריכה הקטנה… תחילה הם טובלים רק את רגליהם בהיסוס… אך לאט לאט הם מרגישים יותר ויותר בטוחים… יותר ויותר משוחררים והם מתחילים להשתעשע במים יותר ויותר… משחקם מתחיל להיות מלווה בקולות של עליצות של שמחה והתפעלות…

וכך… כשהם עסוקים להם… את מוצאת לעצמך מקום לשבת… מהמקום שבחרת את יכולה לצפות בהם… את נהנית מהשמחה שלהם… מרגישה שאת גאה בהם… ויש בך איזו תחושה שאת צריכה להניח להם עכשיו… כמו ביטחון כזה שאת צריכה לאפשר להם למצות את ההזדמנות… את בטוחה שזה הדבר הנכון עבורך ועבורם לעשות… את יושבת וצופה בהם ורואה שלאט לאט בגלל האקטיביות הרבה שלהם הבריכה כולה הפכה למאגר של מים מהולים בהרבה בוץ… ההשתוללות שלהם העלתה מהקרקעית הרבה אדמה וכרגע הכול נראה כמו עיסת בוץ… והילדים מנצלים את העובדה הזו ומתחילים לבנות מעיסת הבוץ כדורים וקוביות … שמהם נבנה על שפת הבריכה מבנה שנראה כמו ארמון. את מחייכת לעצמך ונהנית לצפות כך בילדיך… נהנים כל כך… יצירתיים כל כך…

לאחר איזה זמן את שמה לב שילדייך שקועים במשחקיהם… הם בונים להם שם עולם שלם סביב אותו מבנה עשוי מבוץ ומדמיינים עצמם בתוכו… וגם את מפליגה לך לתוך מחשבות נעימות… נשענת לאחור… מוצאת לך תנוחה נוחה… ואפילו עוצמת את עינייך מתוך תחושה של סיפוק  והנאה מילדיך ורפיון ושלווה שהטבע הישרה עליך…

כשאת פוקחת שוב את עינייך… את רואה שילדייך עברו בינתיים לעיסוקים אחרים… הם עסוקים כעת באיסוף פירות משיח שפירותיו אכילים שנמצא מעט רחוק משם…  את קמה לאיטך… ניגשת אל הבריכה שבה הם שיחקו קודם ומביטה בה ארוכות…

את מבחינה בכך שלאט לאט הבוץ שהעכיר את המים הולך ושוקע… שכבת המים העליונה הולכת ונעשית יותר ויותר צלולה… לאט לאט יותר ויותר מהבוץ שוקע בקרקעית והמים שבים להיות צלולים ושקופים… את מביטה בהם עוד מספר דקות עד שכל האדמה שהעכירה אותם שוקעת לחלוטין ואז את מבחינה שפני המים הופכים כמו מראה ואת רואה את דמותך משתקפת מתוכם… את יכולה לראות את פניך שלווים… מרוצים… עורך חלק ורגוע ואת מחייכת…

את מרגישה כאילו מתוך המים מוקרן אליך איזשהו אור… אור רך ונעים… אור מלטף… וכל מקום שהאור מוקרן אליו מרגיש מוגן… בטוח… והאור מוקרן לפניך… לעינייך… לצווארך… והאור הזה חודר גם לתוכך ומתמזג עם האור הפנימי שלך ומחזק אותו… ומאפשר לך לראות עכשיו דברים באופן שונה… תחושה של תובנה ואנרגיה חדשה מתחילה להציף אותך… ואת  מרימה את ראשך ורואה את ילדיך ממרחק… ואת מבחינה שמשהו בהסתכלות שלך עליהם עכשיו שונה… את רואה אותם באיזה אור אחר… ואת שומעת את קולותיהם… והם נשמעים אחרת… באיזשהו אופן קולותיהם נעימים לך יותר… מעוררים בך אנרגיות חדשות ורצון עז לחזור ולהיות לידם…

וכך כשאת מביאה איתך את כל התובנות החדשות שהחוויה הזו זימנה לך… לגבי עצמך… לגבי היחסים עם ילדיך… את פונה לעברם במתינות… אוספת אותם ואתך שבים טעונים בכוחות מחודשים אל המקום שממנו באתם… ומשם… בזמן שמתאים לך… לחדר הזה… (החזרת המונחה).

למידע נוסף על קורסים בנושאי דמיון מודרך ו-NLP