הרפיה ייחודית: להיות מטפלת משמעותית

כתבה: דפנה מולר

את יכולה לקחת נשימה עמוקה… לעצום את עיניים…לאט לאט בקצב שלך להיכנס פנימה… וכשאת נכנסת פנימה… בקצב שלך… להתחיל ולשים לב אולי למחשבות שחולפות בראשך… אולי לרגשות שעולים… לאפשר לתחושה של נוחות להתחיל להתפשט בגופך…

אולי תשמעי קולות מבחוץ… אפשרי להם לחבר אותך לנקודה פנימית… לאותה נקודה שיש בה התשוקה להיות מטפלת משמעותית… אותה הנקודה שיודעת שזה מה שאת רוצה… אפשרי לעצמך במהלך כל התהליך להיות מחוברת לנקודה הפנימית בתוכך שיודעת… ולאט לאט ובהדרגה להתחבר יותר ויותר למקום של נינוחות ושקט…

וכשאת מתחברת למקום הזה את יכולה להתחיל ולדמיין את עצמך הולכת היום למסע… את עומדת לצאת מהבית כאשר תריס אחד בו פתוח והתריס השני עדיין סגור… הדלת פתוחה מעט… בחוץ שעת בוקר מוקדמת… טרם זריחה…

את יוצאת אל הטבע… מתחילה לפסוע בשביל בידיעה, שהמסע אליו את יוצאת היום יאפשר לך לגלות את אורך המלא… להיות מקור אנרגיה לרבים… את פוסעת בשביל, העובר בשדה כלניות אדומות, סגולות, ורודות וכחולות…

השביל מתחיל ומטפס במעלה גבעה ירוקה… אור חלש של בוקר מוקדם מתחיל להאיר… עם כל צעד הרגיעה שלך מתעמקת…את רגועה יותר ויותר… שלווה יותר… רוח חרישית מלטפת אותך כשאת פוסעת בשביל, המטפס על הגבעה… ציוץ ציפורים נשמע ברקע… משהו בך מחובר מאוד חזק לטבע… ואת יודעת שכל קרן אור חדשה, שעולה בבוקר, מסירה ממך את מה שכיסה את אורך המלא…

הבוקר עולה…ועמו קרן אור נוספת, המאירה ופותחת חלקים נוספים בליבך… את ממשיכה ועולה במעלה הגבעה… יותר ויותר חופשייה… הנוכחות שלך נהיית ברורה יותר ויותר… עד שאת מגיעה לפסגת הגבעה… על הפסגה מרבד עשב ירוק… נעים ורך… את מאפשרת לעצמך לשכב בתוך העשב הרך…

השמש כבר זורחת במלואה… את מאפשרת לקרני השמש ללטף אותך… ולהאיר בך את כל אותם המקומות שעד עכשיו היו חבויים… את נשטפת באור השמש… אפשרי לה למלא אותך ולהאיר את העוצמות הגדולות שבתוכך…

אני אהיה בשקט למשך כדקה… ובזמן הזה תוכלי לאפשר לעוד ועוד אור להיכנס ולהאיר את כולך… כשתשמעי אותי בעוד כדקה…כבר תוכלי לחוש שאת מוארת… עוצמתית… כמו השמש, הנמצאת במלוא זריחתה… וליבך פתוח ומלא באהבה… (להמתין דקה)…

כעת את קמה ממקום משכבך…ומתחילה לרדת בשביל חזרה לביתך… בידיעה שאת מאירה את השביל לכולם… מעניקה חום, אנרגיה וחיים… את פוסעת בשביל בקלילות ובשמחה… מתקרבת לביתך, המואר בקרני השמש… תריסיו פתוחים לרווחה… דלת הכניסה פתוחה לרווחה… מחוץ לבית בשביל הכניסה ישנו שובל של אנשים, המחכים לקבל מחומך, מאורך… מחכים שתראי להם הדרך…

את חוזרת לביתך… בידיעה שיש בך היכולת להתוות לאנשים את הדרך… להראות להם את האור… את יכולה ליהנות מהרגיעה הזו לזמן מה…

ועכשיו הגיע הזמן להתחיל ולחזור לחדר הזה… לגוף שלך… ששוכב על המזרון… ולאט לאט בקצב שלך, לקחת נשימה עמוקה… ועוד נשימה… ולחזור בהדרגה לעירנות רגילה ולמודעות רגילה…