Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

כמו השמש המאירה

מטרת ההדמיה: הרפיה להתמודדות עם חרדה חברתית

אני מזמינה אותך לעצום את העיניים… למצוא תנוחה נוחה… אפשרי לגופך לנוח… קחי נשימה עמוקה… שאיפה ונשיפה…ועם כל נשיפה דמייני שאת מוציאה החוצה כל לחץ ומתח מהגוף… ועם כל שאיפה תוכלי להכניס אנרגיה חדשה לגופך… קחי שוב נשימה עמוקה… תני למחשבות שלך לנדוד כמו עננים בשמים… ואת יכולה להרגיש כיצד גופך הופך רגוע יותר ויותר…נינוח יותר….

ואת רואה את עצמך בתוך הבית שלך… מרגישה מוגנת ובטוחה… משהו בך אומר לך לצאת החוצה אל הטבע… יש הרבה אנשים שיוצאים אל הטבע להתרגש… להגיע לתובנות…

אני מזמינה אותך לצאת מהבית אל המרחבים הפתוחים… בדמיון שלך תראי את עצמך פוסעת בשביל עפר… תוכלי לשמוע את פסיעותייך… את ציוצי הציפורים המצייצות בחדווה… ולהריח את ריח הבוקר הנפלא המקדם את פנייך… השמש שולחת קרניים חמימות אל העולם… תוכלי להרגיש את הקרניים החמות המלטפות את פניך… ומחממות את גופך בחוטי-זהב דקיקים…

את ממשיכה לפסוע בשביל… ומולך משתרעות גבעות מוריקות… פה ושם תוכלי לראות מרבדי פרחים של אדום וצהוב… אולי גוונים שונים של סגול… רוח קלילה משמיעה נעימה חרישית וערבה לאוזנך… העולם מתעורר לבוקר קסום ונפלא ואת מרגישה חלק מיופיו של הטבע המתעורר… וכמו שהטבע מתעורר… כך ביכולתך להרגיש שמשהו בך מתעורר… ורוצה שינוי… כשאת ממשיכה לפסוע בשביל… תאפשרי לעצמך ליהנות מהנוף סביבך…

והנה… מולך… את מבחינה בבית בודד… הבית מוקף עצים… ודומה בדיוק לבית שלך… הבית צבוע בצבע שאהוב עלייך במיוחד… סקרנותך מתעוררת ואת מחליטה להיכנס לתוך הבית… את עולה במדרגות… ודלת הכניסה נפתחת מאליה… קולות של פעמוני-רוח נשמעים… ונדמה לך שהם מקדמים את פנייך בשירה עליזה… את נזכרת שהיום יום-הולדתך והתרגשות אוחזת בך… משהו בך מבפנים יודע שאת רוצה להיכנס לתוך הבית… אפשרי לגוף שלך להוביל אותך בבטחה פנימה… תחושה של רוגע מתעצמת מרגע לרגע… ובידיעה שיש משהו מיוחד בבית הזה… את נכנסת פנימה בצעדים איטיים ומהוססים… חמימות עוטפת אותך מסביב. הבית מבריק בניקיונו… ריח מבושם נישא באוויר ואור עדין מבצבץ מבעד לחלונותיו הגבוהים… את מבחינה במסדרון ארוך ובשלוש דלתות… ביכולתך לבחור איזו דלת תרצי לפתוח ראשונה…

את עומדת לפני הדלת הראשונה… על הדלת יש שלט משפחה… בידיעה שמעבר לדלת יש אנשים שאת אוהבת ומתגעגעת אליהם… את פותחת את הדלת לרווחה… רואה את משפחתך האהובה וחיוך של אושר מאיר את פנייך… בני-משפחתך התקבצו יחדיו כדי לשמח אותך… כולם קמים לקראתך שרים לכבודך ומקיפים אותך מכל עבר בחיבוקים ובנשיקות… את מרגישה בטוחה ואהובה בחיק משפחתך… אימך ניגשת אליך ונותנת לך מתנה מהמשפחה… לב גדול עשוי מבד בצבע שמתאים בדיוק בשבילך… במרכזו כתוב אהבה באותיות גדולות ובולטות… את נפרדת ממשפחתך ומבקשת מאימא שתלווה אותך…

ביכולתך לשים-לב שיש בך כוחות פנימיים ואנרגיות שיסייעו לך להתמודד בהמשך.. ומתוך המקום הזה שאליו החלטת להיכנס… את נהנית מתחושה של ביטחון ואהבה… את עומדת לפני הדלת השנייה… על הדלת יש שלט חברים… אימא נפרדת ממך בנשיקה… את פותחת את הדלת… בתוך החדר את מבחינה בחברים מילדותך… הם ניגשים אלייך ושואלים לשלומך… כמה נעים לך לפגוש חברים מילדותך… כול אחד מהם מזכיר לך את הזמן שביליתם יחדיו… את מחפשת את חברתך הקרובה… היא ניגשת אלייך ונותנת לך מתנה… תליון – מפתח מיוחד שעליו חקוקה המילה פתיחות… את עונדת את התליון לצווארך… ותחושה של פתיחות וחום אופפת את גופך וגוברת מרגע לרגע…

את מבחינה בכסא פנוי שמזמין אותך להתיישב ולהיות חלק מהחבורה… את מצטרפת לשיחה וקולך נעשה חזק יותר ויותר… עיניים מופנות אליך ו… את ממשיכה לדבר… באפשרותך לחוש שחברייך נהנים מחברתך ומבקשים להיפגש… יש באפשרותך לשמור את התחושה הזאת בלב… ובתוך תוכך את מרגישה שמשהו בך משתנה… ורוצה בשינוי… את נפרדת מחברייך מודה להם שבאו לשמח אותך… ומבקשת מחברתך הקרובה שתלווה אותך… הליכתך זקופה ובטוחה…  מה שיכול להוסיף לתחושה של פתיחות וקבלה עצמית… תחושה שמתעצמת מרגע… לרגע…

את עומדת לפני הדלת השלישית… על הדלת יש שלט אנשים… חברתך הקרובה לוחשת מילים מרגיעות… ונפרדת ממך… את נושמת אוויר מלוא הריאות… אוחזת בתליון ובלב מבד ומרגישה איך את מתמלאת באהבה… בפתיחות… בביטחון… ובקבלה-עצמית…

ואז… את פותחת את הדלת לרווחה… לעינייך מתגלה חדר מקסים… החדר מואר ומזמין… כורסאות נוחות בכל פינה… שטיחים ועבודת-יד על הקירות… מוסיקה שקטה נשמעת בחדר… חלק מהאנשים יושבים וחלקם עומדים ומדברים. הם מחייכים אלייך ומזמינים אותך להיכנס פנימה… אישה מבוגרת ונעימת-הליכות ניגשת אליך ופותחת איתך בשיחה… היא מציגה אותך לפני אנשים ואת מכירה אחד ועוד אחד… האישה המבוגרת נותנת לך קופסה… את מתמלאת סקרנות למראה… מלטפת בעדינות את המכסה המוזהב… ומריחה את הריח המיוחד שמזכיר לך עולמות רחוקים… בזהירות… את פותחת את המכסה… מוסיקה נעימה נשמעת מתוכה… וקרן-אור בהירה יוצאת ממנה… את מרגישה כוחות מיוחדים היוצאים אליך מהקופסא…את מוצאת את עצמך במרכז החדר… את שומעת את עצמך מדברת בקול רם… צלול… ובביטחון-עצמי רב… ביכולתך לחוש את האהבה הרבה שיוצאת ממך אליהם ובחזרה… ואת מתמלאת בעוצמה ובאנרגיות חיוביות… דממה בחדר… עיני כולם מופנות אליך… כולם קשובים ומטים-אוזן לדברייך… בדמיון שלך תוכלי לשמוע מחיאות כפיים וקריאות עידוד מכל עבר…

יש משהו מאד מרומם ותחושה נפלאה להיות מקובלת בחברה…… את מתכוונת לעזוב את החדר הגדול ואת מגלה בקופסא גם את ברכת-הדרך שעשויה מקלף ויש שם גם הזמנות לפגישות חברתיות… תחושות של אושר ושמחה מציפות אותך…את נפרדת מהאישה המבוגרת…

את אוספת אל ליבך את המתנות שקיבלת… ונוצרת בליבך את הרגעים הקסומים שעברת בבית המיוחד… ובידיעה שהבית יחכה לך בכול עת שתרגישי צורך… תאפשרי לעצמך להשתמש בעתיד במתנות שקיבלת ולהודות לאוהבייך… מיום ליום תחושי מחוזקת מבפנים… תחושה שתעזור לך להצליח בחברה… ממש תרגישי איך ההצלחה ממלאת אותך יותר… ויותר… ומשהו בך מבפנים מזכיר… שיש לך משאבים להצליח מבחינה חברתית… אני אהיה כעת בשקט למשך דקה בה תוכלי לראות עצמך מתמלאת בכוחות הפנימיים שבך…

כעת… כשאת מרגישה בלב את האהבה… הפתיחות… בידך ברכת-הדרך… ועתיד חברתי נעים… את מוצאת את עצמך חוזרת חזרה לביתך… שעת צהריים הגיעה… השמיים בהירים… והשמש במרכז השמיים… וכמו שהשמש במרכז… מאירה ומחממת את העולם מידי יום ביומו… כך גם את תחווי את התחושה המדהימה להיות במרכז עשייה חברתית… וקרניים קסומות של אור וחום ימלאו כול תא ותא בגופך…

עם הידיעה הזאת והתחושה הנפלאה… את פוסעת חזרה בשביל… עם כל פסיעה תוכלי לחזור לאט… לאט… בקצב שלך… למודעות רגילה… תוכלי למתוח את הידיים… הרגליים… וכשאת מרגישה מוכנה… תוכלי לפקוח את העיניים ולהחזיר את עצמך לחדר זה…