Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

טיסה לחלל ובחזרה

טיסה לחלל ובחזרה  – חיזוק משאבים

כתב: מוטי שם טוב

אחרי משפטי אמת והובלה להרפיה:

הרפייה באמצעות דימוי:

דימוי להרפיה:

אני מזמין אתכם לדמיין את עצמכם מסתכלים על שעון חול… רוב החול נמצא עדיין בחלק העליון ודרך פתח צר גרגרי החול מתחילים ליפול למטה… ועם כל גרגיר שנופל… אתם ממשיכים עוד ועוד פנימה אל תוך עצמכם… ועוד גרגירי חול נופלים למטה ויוצרים ערימת חול קטנה… וככל שהחול נופל למטה… כך גם משהו בכם ממשיך לשקוע ולהירגע… ההרפיה הזאת היא בלתי נמנעת…. שאלה של זמן… ואתם שמים לב שערימת החול בחלק התחתון גדלה מרגע לרגע… וככל שעוד ועוד גרגרי חול נערמים בתחתית שעון החול… כך ההרפיה שלכם הופכת עמוקה יותר ויותר…. בקרוב מאוד תוכלו להיות מאוד שקטים ושלווים… הספירה לאחור לקראת הרפיה מלאה כבר החלה…

החלק העליון של שעון החול כבר ריק… חלק מכם יכולים ממש בזה הרגע לחוש את ההרפיה בתוך עצמם וחלק מכם אולי יחושו אותה בעוד רגע אחד… ממש בקרוב… אולי אפילו עכשיו… כן… כן… עכשיו זה קל… זה פשוט…

כעת אתם מוזמנים לדמיין את עצמכם יושבים בתא של מעבורת ענק ההולכת לעשות את דרכה כל רגע אל החלל… זו מעבורת מיוחדת מסוג המעבורות המביאות את בני האדם כל הזמן לבחון מחדש את גבולותיהם היחסיים… להרחיב את הגבולות הללו כל הזמן… אלפי שנים של התפתחות ומחקר הביאו אתכם לרגע הזה… זאת אינה הפעם הראשונה שהאדם יוצא לחקור גבולות חדשים… האדם תמיד תמיד, עוד משחר קדמוניותה של האנושות, יצא לתור ולראות את העולם… זהו טבעו של האדם… שהוא מתגבר על כל פחד… תמיד מטה את אוזנו לקולן של  הזדמנויות חדשות… כמו ילד המאזין לקונכייה על חוף של ים…. הוא מתבונן אל האופק…

משלחות יצאו… ספינות הפליגו… כך התגלו כל הדברים… כל התרבויות… היבשות…  הימים… והדברים ידועים לכם… האנושיות הזאת הבוחרת לצעוד קדימה אל עבר ההתפתחות… צעד קטן בכל פעם… ואתם יושבים לכם עכשיו בתוך תא במעבורת וחשים שאתם הולכים בקרוב לצאת למסע חדש של מחקר והנאה… מסע שבו תלמדו רבות על עצמכם… על יכולותיכם… על רצונותיכם…על העולם שבו אתם חיים וחווים את חייכם… בין אם יהיה זה עולם פנימי או חיצוני… יהיה זה עולם שבו תוכלו לתת כה רבות לאחרים…

המעבורות בה אתם נמצאים היא פסגת הטכנולוגיה של האדם… היא מסוגלת להתגבר על כוחה העצום של הגרביטציה ולהביא אתכם אל עולמות מופלאים…. אל חלל חסר משקל… חלל בו מתגלה לעינכם יופיים של הדברים מבחוץ… חלל בו לשום דבר אין אחיזה בכם… עם זאת אתם… כן,כן אתם, כמו יכולים לאחוז את כל הדברים….

ממש כמו שלפעמים בליל  שטוף כוכבים ניתן להתבונן בעולמות רחוקים המנצנצים באור קלוש כמו נמשים חמודים על פני הליל… ניתן לצפות באור הירח המשתנה שוב ושוב… ולעיתים נדמה שהירח אינו אלא ערסל שעליו אפשר להתמתח בנוחות… או קשת שעימה ניתן לירות לאופקים חדשים…  או אפילו כמו כדור קטן שניתן לתפוס ביד… או כדורגל בו ניתן לשחק… מעין אינטימיות כזאת ,שיכולה להיות לכל אדם עם היקום ועם עצמו… הרי זה כמו ילד המגלה בפעם הראשונה אובייקט חדש והוא מלא דמיון וסקרנות לגבי כל מה שהוא יכול לעשות בו… כל כך הרבה אפשרויות… כל כך הרבה נקודות מבט שונות ומגוונות…יצירתיות…

ואתם וודאי התבוננתם על החלל הזה כילדים וכמבוגרים וראיתם בו כל כך הרבה דברים במהלך השנים… ותמיד התבוננתם מלמטה…. בהשפעת כוח המשיכה…. אבל עכשיו אתה נמצאים במעבורת שתביא אתכם לגבהים חדשים של התבוננות… ואולי יש בכם סקרנות  או התרגשות ואולי אתם מתמלאים בהתפעמות פנימית… לא כל יום יוצא לאדם לבחון את הדברים ממבט חדש לחלוטין… לשחרר את הרסן ולהמריא באמת… ויום שכזה אם מתאפשר… עליו תמיד מברכים… מודים על החסד…

המגדל היציב הזה שאתם יושבים בראשו מתחיל להמריא למעלה… גבוה… אתם יכולים לחוש בעוצמה של המנועים האדירים… איזה כוח יש למנועים הללו… אילו כוחות ומשאבים מאפשרים להם לפעול ביעילות כזאת? איך הם נוהמים ושואגים כמו ארי היודע את ערכו… אתם חשים כאילו אתם והמגדל הזה הם אחד… שכל אחד ואחד מכם הוא זה העולה ביעף כלפי מעלה… מתגבר על כל קושי ומשקל… כמו עופר קטן המקפץ לו בין המשעולים בטבע… בהתחלה אולי תחושו קצת בקושי הראשוני… נראה כאילו זה מתחיל לעלות לאט… אבל כאשר אתה חשים את המבערים העצומים פועלים במלוא המרץ… רואים את המראות ושומעים את הקולות…  אתם יודעים בוודאות שאין דרך חזרה… שהנכם עושים את דרככם כרגע אל עבר אופקים חדשים…

והנה… שקט… הכול שקט בבת אחת… כאילו סובבתם בבת אחת ווליום מסתורי והשקטתם את כל הקולות… את כל המחשבות…

שקט… שלווה… המעבורת שלכם עברה את הגבול שתמיד הכרתם…  גבול האטמוספירה…. .והגיחה כמו תינוק הבא לאוויר העולם אל החלל החיצון… ומתוך השקט הזה אתם שומעים בפליאה את קול עצמכם… קול של שמחה והתלהבות למראה מה שנגלה לכם… כדור הארץ הכחול המופלא הנע לו בחלל ממש כמוכם… ספינת החלל המופלאה ביותר… כחולה… שקטה… רוגעת… יציבה… איתנה…. נהנית מזיו השמש המתגלית  במלוא הדרה… נמצאת במערכת יחסים נהדרת ומסתורית משהו עם השמש ועם הירח והכוכבים… ואתם חשים עצמכם ממש כמו חלק בלתי נפרד מכל זה….ואתם  שמים לב עד כמה נהייתם חסרי משקל… עד כמה המשקל איבד כל משמעות עבורכם… וזאת תחושה חדשה ומרתקת… כאילו עמדתם על סיפה של ארץ חדשה וחציתם את הנהר באיזשהו אופן מופלא וניסי…. נעזרים בכוחו והודו של הטבע רב החסד…. טבע שאתם, הנכם, חלק בלתי נפרד ממנו….

וכאשר אתם שוהים שם זמן מה אתם ממשיכים ליהנות מהמראות החדשים המתגלים לעיניכם… רואים את כל היבשות… וכל הימים…. את הצד של היום ואת הצד של הליל… ואת המקום שבו נמצא קו השחר, שאינו אלא אשליה…  אתם יודעים מהמקום בו אתם נמצאים כי השמש תמיד נמצאת שם עבורכם… תמיד מאירה את כל הדברים… וזאת חוויה נפלאה…. חוויה משחררת… מעולם לא חשתם יציבים יותר… איתנים יותר על אדמה מוצקה, כמו שאתם חשים עכשיו בחלל… ואתה נהנים מהתחושות הללו ומתעצמים מהן… אלו הם כוחות שבשמחה רבה תפרישו מהם מעשר לכל אדם…. לקרוב ולרחוק….

כרגע אהיה בשקט למשך כדקה כדי לאפשר לכם להתמלא באהבה הזאת,שאין לה סוף… האהבה הזאת שהופכת אתכם תמיד לקלים…לפשוטים…למובנים…לעצמכם ולאחרים..אתם תשמעו את קולי שוב בעוד כדקה…

ובשקט הזה אתה לומדים להקשיב… לומדים לראות באמת…. נדמה לכם כאילו אתם מסוגלים לשמוע את קולותיהם של בני האדם מלמטה… את אושרם ושמחותיהם… את סבלם וכאבם…. ואתה יודעים… שלו היו רואים את מה שאתם ראיתם… זה היה משנה את חייהם…. וברצונכם להביא אליהם את השפע הזה… וברצונכם לשתף… כי שיתוף זה דבר כל כך חשוב …כל כך מהותי….ביטוי של אהבה וחמלה…

והאהבה הזאת היא זאת שאומרת לכם שמגיע הזמן לחזור…. ואתם עושים זאת בשמחה ובהתלהבות….

אתם רואים את הדברים אחרת…. העולם כבר מדבר אליכם במראות וקולות אחרים… שונים… חדשים…

והמעבורת מתחילה את דרכה חזרה… וכאשר את נכנסים שוב לאטמוספרה… את חשים כאילו חזרתם  מלאים וגדושים בכל טוב… מכילים משאב ששום זהב או יהלומים לא ישוו את מחירו… ועם זאת אתה חשים קלים מאוד… קלים ביותר…. כאילו אתם לוקחים על עצמכם מחדש רק  את מה ששיך לכם באמת… ואת המטען הזה אתם מביא אל העולם כמתנה יקרת ערך… מתנה של אהבה….

וכך,כאשר אתם מכילים את כל העושר הזה אתם יכולים לחזור גם לכאן…לחדר הזה… עם נקודת מבט חדשה ומועשרת… מלאים באנרגיות… מרגישים יותר ויותר נמרצים ונוכחים בחדר הזה… יותר ויותר עירניים…  אתם יכולים לקחת נשימה עמוקה… להזיז את אצבעות הידיים והרגליים,להניע את הצוואר,להימתח…

זה הזמן לקום ולחוש ולדעת ולעשות…

 

 

דילוג לתוכן