Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הקשר בין ביטחון עצמי להתפתחות האישית שלנו

אישה מחזיקה כרטיס ביקור ריק - אילוסטרציה

אין ספק, שלאדם בעל ביטחון עצמי, יש הרבה יותר  סיכויים להצליח, לזכות במעמד ואפילו להתעשר מאשר לאדם שאינו בטוח בעצמו. מהו אם כן ביטחון עצמי? ומהם הגורמים המחזקים או המחלישים אותו?

מהו ביטחון עצמי

לפי ההגדרה המילונית: ביטחון עצמי זו אמונה של בן אדם ביכולתו להצליח במעשיו, או בצדקת דרכו, או בנכונות החלטותיו. בעיניי ההגדרה של אורנה זכאי, מייעצת ומאמנת, מתארת את המונח בצורה יותר ברורה: "ביטחון עצמי מתאר תחושת מסוגלות אותה חש אדם לגבי עצמו. אבל יותר מכך ביטחון עצמי הינו נכונות של אדם להכיר ביכולות שלו, כמו גם בחולשות שלו, ולהשלים איתן. וזאת מבלי להרגיש אשם, מפוחד או חסר יכולת. אדם כזה מקבל את עצמו כפי שהוא, נותן פחות משקל לסביבה, עוסק הרבה פחות ב"מה יגידו?" וממלא את זמנו בעשייה פורה".

כיצד נבנה ביטחון עצמי וכיצד הוא נשמר או נפגע

ביטחון עצמי הוא יכולתו של האדם להכיר במעלות ובחסרונות שלו. תיאורטית כל אדם מסוגל לזהות את המעלות שלו, כמו גם את החסרונות. כולנו נולדים עם פוטנציאל לביטחון עצמי.

מדוע בכל זאת אלפי אנשים ברחבי העולם עדיין סובלים מחוסר ביטחון עצמי?

התשובה היא מאוד פשוטה: קשר עם הסובבים אותנו.

ילדות מוקדמת

בני אדם נבראו להיות יצורים חברתיים. לכן, לאופן בו החברה תופסת אותנו יש משקל ניכר מאוד. תפיסה זו מתחילה להתבסס במפגש ראשוני עם האם ויחסה אלינו, וממשיכה להתרחב למעגלים נוספים: משפחה גרעינית, שכנים,  ילדים, גננות, ובהמשך המורים, חברים לספסל הלימודים, חברים לצבא וכן הלאה. כשהחוויות המצטברות המוקדמות של הילד הנן טובות, נעימות, מלאות הערכה, התייחסות חיובית וחמימות, הוא מקבל אישור שהוא "טוב". אם החוויות שליליות והוא חווה דחייה, ביקורת וניכור, הילד יחוש חוסר הערכה עצמית וחוסר ביטחון עצמי. ילדים שחווים התפעלות והערכה מצד הוריהם יהיו בעלי ביטחון עצמי גבוה יותר מילדים שחווים ביקורת ואכזבה.

מחקר קלסי שנעשה על ידי באומרינד (Baumrind, 1967) התבסס על תצפיות בילדי גן במהלך האינטראקציה בין הילד וההורים בבית, כמו כן נערכו ראיונות עם ההורים. לפי המחקר לילדים עליזים, בעלי מרץ והתנהגות בוגרת היו הורים בעלי גישה סמכותית גמישה. הם נהגו בדרך חינוכית עקיבה, שבה הציבו דרישות בפני הילדים תוך נכונות לתת להם הסבר להחלטותיהם, גילו אהבה לילדיהם והראו להם, שהם רוצים להתחשב בדעותיהם. לילדים חסרי ביטחון עצמי, שנראו בודדים ועצובים, היו הורים שהפגינו גישה סמכותית דומיננטית ונוקשה שלא השאירה מקום למתן תמיכה או חיבה לילד. מתוך ראיונות התברר, שהורים האלה נוטים להטיף מוסר ולהפחיד את הילד מבלי שתהיה נכונות מצדם להסביר לו את הדברים.

גיל בית הספר

המעבר לבית הספר מציין עבור הילד כניסה למעגל אחר. לפי אריק אריקסון, במהלך שנות בית הספר הילד מפתח תחושת ביטחון עצמי או חוסר ביטחון עצמי בהתאם ליכולתו לעמוד בדרישותיה של התקופה. הוא טוען שקיים קשר פסיכולוגי משמעותי מאוד בין הסתגלות הילד ללימודים לבין הדימוי העצמי שלו. הצלחה בלימודים והיכולת למצוא סיפוק בביצוע המשימות השונות המוטלות עליו, תקדם פיתוח של תחושת הערכה עצמית חיובית. לעומת זאת, אם המשימות ההתפתחותית קשה מדי עבורו, עלולים להופיע רגשי נחיתות ותסכול (Erikson, 1950/1977).

החברה בה אנחנו חיים מייחסת חשיבות רבה לנושא ההשכלה. בנוסף לציפיות של ההורים, גם למערכת ציפיות של המורה יש השפעה ניכרת על תפקודו הלימודי והחברתי של הילד. ישנם ממצאים בספרות המחזקים את ההנחה, שקיימת תופעה של נבואה שמגשימה את עצמה בהתייחסותו של המורה לתלמידיו. כך מתברר למשל, שתלמידים בעלי הישגים טובים זוכים לעיתים בהזדמנויות רבות יותר להשתתפות פעילה בכיתה והם מקבלים זמן רב יותר כדי לענות על שאלות המורה. המורה מרבה לשבח אותם על תשובות נכונות וממעיט בביקורת כלפיהם, לעומת יחס הפוך לתלמידים חלשים יותר. עיתים יצפה המורה שהתלמידים החלשים יותר לא ידעו את התשובה, ועל כן, הוא נותן להם הזדמנויות מעטות ועידוד קטן יותר להפגין את יכולתם (Minuchin and Shapiro, 1983).

השלכות של התפתחות גופנית

במהלך שנות הלימודים בבית הספר חלה התפתחות חשובה באשר לצמיחה הגופנית של הילד, ולה השלכות פסיכולוגיות רבות. קצב התפתחות משפיע על ביטחון העצמי של הילד ועל מעמדו בחברה.

להתפתחות מוקדמת יש בדרך כלל כמה יתרונות, במיוחד אצל בנים. נער בן 14 או 15 שנראה מבוגר מגילו זוכה על פי רוב להתייחסות שונה מצד הסביבה מאשר נער בן אותו גיל שעדיין נראה כמו ילד. מי שנראה מפותח יותר עשוי לזכות ביחס "מכובד" יותר, והוא נהנה מיוקרה רבה ביחס לבן גילו שנראה ילדותי. ממצאים מחקריים מראים שבנים שהתפתחותם מתחילה בגיל צעיר יחסית מגלים בדרך כלל מידה רבה יותר של ביטחון עצמי ויש להם דימוי עצמי חיובי יותר מאשר בנים שהתפתחותם איטית. מתוך מעקב אחרי בנים האלה מתברר שבגיל 33 עדיין קיימים ההבדלים האלה במידה רבה, ורק לקראת גיל 38 הם מצטמקים.

אצל בנות התמונה שונה. בנות שבגיל צעיר (כיתה ו') נראות מפותחות יחסית לגילן, אינן שביעות רצון מהופעתן החיצונית. הן מתלוננות גם על אי שקט נפשי, ובהשוואה לבנות אחרות הן מקובלות פחות מקרב יתר הבנות בגילן. כעבור זמן מה חל שינוי במצב. בכיתות ז-ט מתברר שהבנות המפותחות יותר זוכות ליותר יוקרה בקרב בנים ובנות בגילן. (Petersen and Taylor, 1980; Petersen, 1988; Faust, 1984).

השלכות של ניסיון חיים קשה

חוסר ביטחון עצמי עלול להיגרם גם כתוצאה משינוים המערערים את עורך החיים הרגיל כמו הגירה, גירושין, פרידה, פרישה וכדומה וכן כתוצאה מקשיים נפשיים ובעיות רגשיות.

איך נחלש הביטחון העצמי?

כל אינטראקציות שאנו חווים בחיים גורמת לנו להסיק מסקנות באשר לזהותנו, ערכינו וכיצד אנו נתפסים בעיני החברה. ואם הדימוי העצמי שלנו אינו חיובי, נעביר מסרים אשר יסגירו זאת. המסרים הללו יקלטו על ידי הסובבים וישפיעו לרעה על תדמיתנו. כתוצאה מכך אנו מקבלים משוב חוזר – שלילי. המשוב השליל יאשר לנו כי אכן צדקנו. זהו תהליך מעגלי שבו, החוזר על עצמו במשך שנים וגורם לנו להאמין יותר ויותר בערכינו הנמוך. מצב זה מעביר את מרכז הכובד לסובבים אותנו ולכאורה מותיר אותנו חסרי שליטה.

האם זה מעגל שלילי שאין ממנו מנוס? לאו דווקא.

כיצד משפרים ביטחון עצמי

ד"ר מקסוול מאלץ בספרו "פסיכו-קיברנטיקה" טוען שדימוי עצמי שלילי, שנובע מניסיון חיים שלילי, פוגע קשות בביטחון עצמי. הוא מציע לעלות דימוי עצמי על ידי צבירת ניסיון חיים חיובי. "אפשר ללמד ילד על אהבה, אך הוא יגדל מאוזן רק אם הוא יתנסה באהבה" אומר מאלץ.

הוא מתאר בספרו ניסוי שנערך בקרב קבוצת סטודנטים, אשר ראו את עצמם כ"כשלון במתמטיקה", ותפקדו בהתאם לכך. כדי לעזור לסטודנטים להתגבר על דפוס הכישלון, בנו למענם מתכנני הניסוי שורה של מבחנים, אשר רמת הקושי שלהם עלתה בהדרגה ובכך הם אפשרו לסטודנטים להפנים הרגשת השתפרות מצטברת. הציונים הטובים שקיבלו הסטודנטים חיזקו את הביטחון העצמי שלהם והמיסו בהדרגה את המחסום שהיה להם בחשיבה המתמטית. השינוי שחל בדימוי העצמי של הסטודנטים שינה לטובה את התפקוד שלהם והעלה אותם על דרך של הצלחה. עד מהרה חל שיפור בולט בציוניהם, לא רק בתנאי המעבדה, אלה גם במבחנים שעברו במסגרת לימודיהם הסדירים באוניברסיטה. ניסיון חיים החיובי שרכשו הסטודנטים ה"נכשלים" אפשר להם לתפקד ביעילות.

לפי ד"ר מאלץ על מנת לחזק ביטחון עצמי עלינו לצבור הצלחות ולקבל משוב חיובי מהסביבה. אלא ש…

ללא ביטחון עצמי קשה להצליח ולקיים אינטראקציה חיובית עם הסביבה. היות ומדובר ברבדים נפשיים עמוקים וחוויות ילדות מוקדמות, קשה מאוד להתגבר על הערכה עצמית נמוכה ללא סיוע מבחוץ. נחוץ גורם חיצוני שיעשה "סדר בבלגן".

הטיפולים הקיימים

טיפול פסיכולוגי

ישנם מספר סוגים של טיפולים פסיכולוגים וגישות מרובות. בהתייחסות לזרמים מרכזיים ניתן לסווגם לשני סוגים עיקריים: טיפול פסיכו-דינאמי, שהוא בד"כ טיפול ערוך וטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שהוא טיפול ממוקד וקצר מועד.

טיפול פסיכו-דינאמי

הגישה הפסיכו-דינאמית התפתחה מפסיכותרפיה קלסית, המבוססת על התיאוריה של פרויד. בבסיס הטיפול עומדת הנחה כי התנהגותו של אדם מושפעת בראש ובראשונה מעברו. על מנת לסייע לאדם יש להגיע לנבכי נפשו, שם מצויים באופן לא מודע תכנים מילדותו. יש לחשוף את הלא מודע ולעסוק בתכנים שצפים. גישה זו המומלצת ע"י פסיכולוגים לטיפול בחוסר ביטחון העצמי. לאורך השנים עלו בעיות שונות סביב הטיפול הפסיכו-דינאמי. הטיפול אינו מתאים לקצב החיים המודרני, המבקש להביא את השינוי מהר ככל האפשר. השיטה דורשת כוח נפשי, סבלנות רבה, זמן ומשאבים כלכליים משמעותיים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy)

השיטה מתבססת על הנחה שלחשיבה ולדפוסי התנהגות יש חלק מרכזי בחיי הרגש. היא מתמקדת לרוב בהווה ובעתיד. הטיפול מתרכז בבעיה המרכזית המעיקה על המטופל, ונותן תרגילים לפתרון הסימפטום המעיק. בטיפול עובדים על השכל ולומדים לשנות את דפוסי המחשבה הגורמים לבעיה. ניתן להיעזר בשיטות הרפיה או החשיבה חיוביות. הטיפול אינו מעניק למטופל תחושת ביטחון מקיפה. ברוב המקרים הוא מסייע לו רק סביב סימפטום מסוים. השיטה טובה למי שמעוניין להשתחרר מסימפטום אחד מרכזי בלי להתייחס לשאר תחומי החיים.

למרות שמדובר בדרך הטיפול הנפוצה ביותר קיימות היום דרכי טיפול מגוונות נוספות המציעות טיפול יעיל. פסיכולוגים רבים משתמשים כיום במגוון של טכניקות טיפוליות המושאלות משיטות אחרות ומשלבות אספקטים מילוליים עם אספקטים חווייתיים.

למשל:

תרפיות באומנות

תרפיה באומנות הוא ענף בתחום הטיפול הנפשי המציע דרכים סימבוליות, לא מילוליות לביטוי העולם הפנימי. הטיפול מאפשר שילוב בין הבעה מילולית והבעה ביצירה ובמשחק. הטיפול כולל: טיפול בכתיבה יוצרת, טיפול בתנועה, טיפול במוזיקה, ציור, פיסול, צילום, פסיכודרמה ועוד. השיטות מסייעות בבניית דימוי עצמי חיובי, מודעות וביטחון עצמי.

אימון אישי (Coaching)

אימון אישי הינו תהליך שנמשך בין 3 חודשים לשנה להפקת תוצאות אישיות או עסקיות. הוא מאפשר למצות את הפוטנציאל של האדם ולשפר ביצועים. בבסיס האימון עומדת הגישה האומרת שבכוחו של כל אדם לשנות את דרך התנהלותו על ידי שינוי תפיסתו את המציאות. אימון אישי עוסק פחות בעבר ובבעיות שיצר ויותר בהווה, במטרה לשפר את עתידו של המתאמן.

מקרים רבים הגישה המקובלת מתגלה כבלתי מספקת, כיוון שהקושי בו ממוקדת מטרת האימון הוא רק סימפטום של מספר חסמים עמוקים יותר. כתוצאה במיקוד בקושי הספציפי, השיפור המושג אינו פותר את הבעיה של חוסר ביטחון עצמי מהשורש ואינו מחזיק מעמד לאורך זמן.

NLP ודמיון מודרך

NLP (או נל"פ, ניתוב לשוני פיזיולוגי) הוא שיטת טיפול שמתבססת על הנחה שלכל התנהגות יש מבנה. מדובר במכלול של מודלים מעשיים המתארים כיצד המוח האנושי מתפקד וכיצד ניתן ליישם ידע זה  על מנת לשפר התקשורת הבין-אישית, לסייע לאנשים להתגבר על קשיים, להשתחרר מפחדים וממגבלות המפריעים בחייהם לרכוש ביטחון עצמי, להשיג מטרות.

דמיון מודרך (הקרוי לעיתים גם דמיון מונחה) הוא שיטה שמשתמשת ביכולת של האדם לדמיין מראות, צלילים, חוויות חושיות, כדי להביאו לתוצאה הרצויה. הטיפול נעשה בהרפיה ומתבסס על  עובדה מדעית שכאשר אנו מעלים בדמיוננו פעולה מסוימת, יוצר הדבר גירוי באזורים בקליפת המוח ומעניק תחושה כאילו הפעולה מתבצעת במציאות.

השילוב המוצלח בין NLP ודמיון מודרך מאפשר יעילות גבוהה של הטיפול בזמן קצר יחסית. השיטות משלימות ומעצימות זו את זו על ידי כך, שמאפשרות תקשורת בין מודע ותת מודע. כתוצאה מכך נוצר שינוי מחשבתי, רגשי והתנהגותי.

כמו שציינתי קודם, ביטחון העצמי נבנה מגיל קטן, ול"קולות" מהעבר יש משקל כבד בהתנהלות שלנו בחיים בכלל ובמערכות יחסים בפרט. באמצאות הטיפול ב-NLP ודמיון מודרך ניתן להגיע למטענים הרגשיים של העבר, לנטרל את התפיסות המוטעות שנוצרו ולפתח דימוי עצמי חדש.

תיאור המקרה האישי שלי

לטיפול ב-NLP ודמיון מודרך הגעתי מתוך סקרנות, כדי לחוות על עצמי ולהכיר את שיטת הטיפול, שהמליצו לי ללמוד. באתי עם ראש נקי, ללא מטרה מוגדרת. באותם ימים הייתי בת 38 עם 2 ילדים, נשואה בפעם השנייה ומצויה בפרשת דרכים גם בזוגיות לא מוצלחת וגם במקצוע. ראיתי שבחיי אני חוזרת על אותה טעות שוב ושוב. לא ידעתי איך לצאת מכך, יחד עם זאת היה לי ברור, שאני צריכה שינוי.

מצאתי מטפל, איש מקסים ונבון בשם קובי בן חיים,. עד היום אני מלאה כלפיו ברגשות חמים ותמיד אהיה אסירת תודה. בתקופה זו קובי למד את המסלול הדו-שנתי להכשרת מנחים במכללת רטר. במסגרת הכשרתו היה עליו לתרגל את התהליכים אותם למד. אני הייתי אחת המונחות (מטופלות) שלו והפקתי מכך רבות. אני שמחה לחלוק איתכם את המסע המרתק והמעצים שחוויתי.

בפגישה הראשונה קבעתי לי למטרה, "לחזק את הביטחון העצמי שלי".

הטכניקות בהן חזרתי לעברי היו מאוד עוצמתיות עבורי. בפרק הילדות גיליתי כמה זעם ועלבון היו בתוכי. בכיתי ושחררתי מטענים רגשיים רבים. סגרתי מעגל עם אבי שנפטר. את דמותו זכרתי רק במעורפל כיוון שהורי התגרשו כשהייתי מאוד צעירה. הטכניקה העוצמתית ביותר עבורי הייתה כניסה ל"שלושת העמדות". החוויה של חיבור לעמדתה של אמי מלווה אותי עד היום.

בהמשך נהייתי מודעת לפחדים שלי ולתלותיות. הבנתי למה מערכות היחסים שלי עם הגברים לא החזיקו מעמד לאורך זמן. בחרתי בגבר מתוך השקפת עולם של אישה תלותית ומפוחדת, שחוסר ביטחונה העצמי הוא השולט בה. לכן התפשרתי רבות בבחירותיי. שילמתי מחיר גבוה כדי לזכות באישור הנכסף, שאני מספיק טובה וראויה לאהבה.

בהדרגה הבנתי ונזכרתי, במה שאני באמת רוצה. הרצון נדחק עמוק פנימה, נשכח שם ורק חיכה לרגע שאני אקרא לו. חיבור למשאבים הפנימיים אפשר לי לשים את הפחדים בצד, לעמוד על שלי, לדרוש ולקבל. כל פעם שהעזתי לעשות משהו חדש, להפתעתי, הייתי מגלה שלא מתתי. כל צעד קדימה רק הוכיח לי, שהיקום משתף איתי פעולה. הפנמתי את ערכי האמיתי, הבנתי שאישור לאושר נמצא בתוכי ולא בשום מקום אחר, הרשיתי לעצמי לחלום בגדול.

מסדרה של 10 פגישות יצאתי חזקה ובטוחה בעצמי. הודות לתהליך שעברתי התחלתי לבנות את חיי מחדש. עזבתי את בעלי השני, יצאתי לסדנת ויפאסנה, עשיתי רישיון נהיגה, קניתי רכב, השלמתי מסלול לימודים תלת שנתי של NLP ודמיון מודרך במכללת רטר. בהדרגה, החיים שלי התחילו להסתדר. נוצרה זוגיות חדשה, פתחתי קליניקה פרטית שבה אני מטפלת בדמיון מודרך ו-NLP ומעגל החברים שלי התרחב והשתפר.

סיכום

הביטחון העצמי שלנו נבנה עם הזמן כחלק מהתפתחותנו, והוא פועל יוצא של יכולת ההתמודדות שלנו עם מטלות ואתגרים שהחיים מציבים לפנינו. כדי למצות את הפוטנציאל שקיים בנו, עלינו לחזק את ביטחוננו העצמי. שיפור הביטחון העצמי מאפשר לראות שינויים לטובה ב:

– יכולת ליצור קשר זוגי

– זוגיות

– קשרים חברתיים

– בחירה מקצועית

– הגשמה עצמית

– מעמד ויחסים בעבודה

– יכולת לקבל החלטות

– מצב כלכלי

באמצעות ה- NLP ודמיון מודרך ניתן לעשות תהליכים לחיזוק הביטחון העצמי ביעילות ובזמן קצר, לזהות את העוצמות והיכולות העומדות לרשותנו, לרכוש כלים שיאפשרו לנו להשתמש ביכולות אלו במצבים ובתחומים שונים בחיים ולעלות על נתיב הבטוח לשמחה והתפתחות אישית.

היום, בזכות המסע האישי שעברתי, מסע שהוכיח לי היטב את כוחות הדמיון ואת יעילות ה-NLP, אני מטפלת באנשים החווים קשיים דומים, מצליחה להנחות אותם ברגישות ולסייע להם להחזיר לעצמם שמחת חיים, לצמוח ולהתפתח.

מאת: ריגלר לילך, NLP Master Practitioner, NLP Trainer,אחות נפרולוגית, [email protected]

ביבליוגרפיה

סולברג ש. (1996) פסיכולוגיה של הילד והמתבגר. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

בנצור נ. (1987) עניין של תדמית. המסרים הבלתי מילוליים בתקשורת הבין אישית. זמורה, ביתן

תל-אביב.

אתר אינטרנט: www.nekudatmifne.co.il

אתר אינטרנט: www.nlpisrael.com

אתר אינטרנט: www.drtal.co.il

אתר אינטרנט: www.artstherapy.co.il

אתר אינטרנט: www.hitbonenoot.co.il

אתר אינטרנט: www.psychologia.co.il