(אחרי הכנסה להרפייה)
… את עומדת על גבעה גבוהה שממנה נשקף הים במלוא תפארתו… צבע הים כחול חזק… הים רחב ידיים ואין רואים את סופו… את מרגישה את הרוח סוערת… את רואה את הגלים הגבוהים שוצפים וקוצפים… הגלים נראים גדולים ובהתקרבם לחוף הם קטנים ונשברים בקצף לבן… את שומעת את שאון הגלים המתנפצים… ומריחה את ריח המים המלוח…
והנה… לאחר זמן מה הרוח נחלשה… הים נעשה שליו… המים זורמים בשלווה… אין גלים… אין רוח… הים נראה כמו בריכה כחולה אין סופית…
ראי את הים… לעיתים הוא רגוע… לעיתים סוער… יש שפל ויש גאות… אבל הים אינו משתנה….למרות הסערות הים נשאר אותו הדבר בדיוק… כך גם את…
הרגישי את הרוח… לעיתים היא שקטה… לעיתים סוערת עד מאד… לפעמים באה בצורת הוריקן… אבל הרוח לא משתנה…למרות הסערות הרוח נשארת אותו דבר… כך גם את…
את לפעמים מצליחה… לפעמים נכשלת… לפעמים שונאת… ולפעמים אוהבת… ועוד ועוד רגשות ותכונות… כל הרגשות,התכונות וההתנהגויות, כולם את…
לכולנו יש תכונות או התנהגויות או תחושות שמעוררות בנו רגשות קשים כלפי עצמנו…
את מוזמנת להתחבר לתחום אחד שמעורר בך כעס כלפי עצמך או חרטה או אי קבלה… כל דבר שמעורר רגשות קשים כלפי עצמך כמו כעס עצמי… או אכזבה מעצמך…
את יורדת לחוף… הים השקט מושך אותך ליהנות ממימיו…יש שם לגונה קטנה… צבע המים טורקיז בהיר… מים אלה ידועים כמים מרפאים… המים חמימים ונעימים… את יכולה לפשוט את בגדיך או להישאר לבושה… ואת נכנסת למים המרפאים… את מוצאת מקום בו המים עמוקים לפי רצונך ואת חשה שלווה… את מוזמנת לומר בליבך מספר משפטים: "למרות הדבר הזה אני מקבלת את עצמי באופן שלם בחמלה ובאהבה"… ואת טובלת במים… המים חודרים לכל איבר ותא בגוף ומרפאים אותו…
ואת ממשיכה: "למרות הדבר הזה אני מוכנה לסלוח לעצמי"… ואת טובלת שוב…
"למרות הדבר הזה אני מוכנה לשחרר את הכעס,הצער,האכזבה וכל רגש שקשור לזה ומונע ממני לקבל את עצמי כמו שאני"… ואת טובלת שוב…
אחרי כל טבילה את מרגישה יותר ויותר שלמה עם עצמך….
את מוזמנת לסלוח לעצמך כי כל בחירה שעשית היתה הנכונה ביותר שהיתה אפשרית לך באותו זמן… חבקי וקבלי את כל תכונותייך ורגשותייך…
ועכשיו את יכולה לצאת מהמים… קרני השמש עוטפות את גופך ומייבשות אותך… על החוף במקום בו אולי השארת את בגדיך… מחכים לך בגדים חדשים…
בגדים חדשים בצבע שמתאים בדיוק לארוע הזה… את לובשת את הבגדים החדשים ומרגישה כיצד רעננות מתפשטת בגופך… את ומרגישה יותר ויותר קבלה עצמית… ועוד מעט מגיע הזמן לחזור…
ועם התובנות וההרגשה החדשה את יכולה להתחיל לחזור לכאן… קחי נשימה עמוקה… הזיזי את אצבעות רגלייך ואצבעות ידייך…פקחי עינייך בקצב שלך… וחזרי לחדר זה… למודעות רגילה וליערנות מלאה…
דילוג לתוכן