Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

דרך המעיינות

אני מזמינה אתכם למצוא לעצמכם מקום על המזרן או על הכסא…. להניח את הגוף בדרך הכי נעימה ונוחה… למצוא לעצמכם תנוחה טובה… ולקחת נשימה עמוקה… למלא את הריאות באוויר טרי ורענן… ולנשוף החוצה את כל מה שמיותר… בחוץ יום חורפי נעים… השמש מלטפת ברוך… יכול להיות שתשמעו קולות מבחוץ… תנו להם למקד אתכם בקול שלי… וקחו שוב נשימה עמוקה… ותובילו את האוויר מקצות האצבעות… אל השוקיים… והירכיים… תנו לו לטפס אל האגן… תוכלו להרגיש את האוויר מתפשט בנעימות… עוטף את כל האברים מבפנים בגלים של רגיעה ושקט… ולהמשיך הלאה אל בית החזה… ללטף את הלב שלכם ברוגע… ועד לצוואר ולפנים… עד שרשי השערות…

וכשאתם נינוחים ושלווים… אני מזמינה אתכם לדמיין את עצמכם על פסגת גבעה ירוקה… אתם עומדים עליה ונושמים את האוויר הצלול מלוא הריאות… מהגבעה אפשר לראות שביל שמוביל לעמק… והעמק ירוק ומשובץ פרחים שמקשטים אותו כמו חרוזים צבעוניים… ולאט ובנועם אתם מתחילים לרדת בשביל אל העמק… עם כל פסיעה אתם מרגישים איך השמש מלטפת את עורכם בדיוק בנעימות הנכונה… ואתם יכולים לשמוע את הציפורים שרות רק לכבודכם… ריח של פריחה רעננה נישא באוויר והכל שלו… ורגוע….

ואתם מגיעים לעמק… אתם מבחינים בקבוצת מעיינות קטנים שמשובצים במרחבי הדשא… זה ליד זה… המעיינות מקשטים את העמק כמו מחרוזת אבנים בוהקת… אתם מתקרבים אל המעיין הראשון… המים שלו תכולים וצלולים ואתם יכולים לראות את השמיים משתקפים במי התכלת… אפשר לשמוע את הצלילים הנעימים של הפכפוך והנביעה… אתם מתקרבים אל המים התכולים ומבחינים בחלוקי אבן קטנים על גדת המעיין… אתם מרימים אבן אחת… היא חלקה ונעימה… ואתם מבחינים כי כתובות עליה שתי מילים: "מעיין האהבה"… אתם טובלים את כפות הידיים במים הנעימים והקרירים… ממלאים אותן במים ומגישים אל פיכם… הטעם צלול ונקי… ואתם מרגישים איך המים מגיעים לכל חלק בגוף וממלאים אתכם באהבה… זו יכולה להיות אהבה לעצמכם.. או למישהו קרוב… או שאתם מרגישים נאהבים… או אהבה לטבע…

וכשאתם מלאים באהבה… אתם ממשיכים אל המעיין הצמוד… אתם עומדים על שפת המעיין ומקשיבים לפכפוך השליו… ניתן לראות

שיחים ירוקים מקיפים את המעיין… וכשאתם מתבוננים במים הצלולים אתם מבחינים גם כאן בחלוקי אבן זהובים… אתם שולים אבן אחת… היא קרירה למגע וזוהרת… ואתם יכולים לראות כי כתוב עליה:  "מעיין האינטואיציה"… אתם טובלים את הידיים ומגישים לגימה אל הפה… וכשאתם שותים את המים אתם יכולים להרגיש נעימות מתפשטת בכל הגוף… ואיתה הידיעה שאתם יכולים לסמוך על האינטואיציה שלכם… על עצמכם… אתם יודעים טוב מכולם מה נכון לכם ומה טוב עבורכם… האינטואיציות שלכם תמיד יובילו אתכם למקום שטוב לכם… אתם עומדים על גדת מעיין האינטואיציה, נושמים אויר מלוא הריאות… מלאים במי מעיינות האהבה והאינטואיציה… וכשאתם מלאים באהבה וביכולת לסמוך על עצמכם, אתם ממשיכים למעיין הבא… הדרך מרהיבה וצבעונית ומובילה אתכם הישר אל מקור מים נוסף… מעיין שצליליו נשמעים בעדינות וברוך… אתם יכולים לראות את בבואתכם נשקפת במים… ואתם מבחינים שגם במימיו התכולים מסודרות אבנים… חלוקי נחל זהובים וחלקים… אתם מתמלאים בסקרנות לדעת מהו המעיין הזה…. אתם מרימים אבן אחת ועליה כתוב – "מעיין החיבוק"… ואתם לוגמים מהמים הטהורים…  ומרגישים אותם מתפשטים לכל חלק בגוף… ואתם מאפשרים לעצמכם להרגיש חיבוק גדול וחם… אולי תרגישו שאתם מחבקים מישהו שאתם אוהבים ועוטפים אותו בזרועותיכם… אולי תרגישו שאתם מקבלים חיבוק ממישהו שאוהב אתכם מאד…  אולי תרגישו שהיקום מחבק אתכם… ואולי תרגישו שאתם מחבקים את עצמכם… חיבוק חם של אהבה ושמחה… חיבוק של קבלה ובטחון…

אתם עומדים על שפת המעיין ומתבוננים סביב… יש מעיינות נוספים מסביב… אולי זה מעיין ההתחדשות… או מעיין החמלה… אולי מעיין הכרת התודה…

אני אהיה בשקט למשך דקה… אתם יכולים להסתובב וללגום מים ממעיינות נוספים או להוסיף ולטייל אל מעיינות שכבר ביקרתם… ולקחת לעצמכם כל מה שנחוץ לכם….

וכשאתם מלאים באהבה הגדולה… בידיעה שאתם יכולים לסמוך על האינטואיציות שלכם… ובחיבוק הפנימי החם… ואולי ברגשות נוספים… אתם מרגישים את העוצמה הפנימית שלכם… מעיין החיים נובע מתוככם על שלל גווניו ומביא איתו שפע של טוב… של אור…

ובהתרגשות והודיה לעצמכם וליקום אתם מתחילים לחזור אל העמק הירוק והפורח… פרפרים מלווים אתכם כמו שיירת מלאכים… ואתם כל כך שקטים ושלווים עד כי ניתן לשמוע את משק הכנפיים העדין של הפרפרים… ריח של דשא רענן ממלא את האוויר בדרך לראש הגבעה… וכשאתם מתקרבים אל הפסגה אתם מבחינים בסלסלה קטנה ועליה רשום שמכם.. נרגשים אתם לוקחים אותה לידיכם… ורואים בתוכה חלוקי אבן קטנים ועל כל אחד מהם רשומה מילה אחרת.. אהבה.. אינטואיציות.. שמחה… חיבוק…… סקרנות… אולי יש אבנים קטנות עם מילים שמיועדות רק לכם… הסלסלה הזו היא המתנה של היקום עבורכם… וכעת, כשאתם מלאים ונינוחים… לאט לאט אתם מתחילים לחזור מהפסגה המוריקה, איש איש והסלסלה שלו… ובהדרגה אתם עוזבים את הגבעה… במתינות… וחוזרים לכאן… לעכשיו… אתם מוזמנים להזיז מעט את כפות הידיים… ואת כפות הרגליים… לפקוח את העיניים… ולחזור לחדר הזה… למודעות רגילה ולערנות מלאה…