Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

ארבעת היסודות

מטרת ההדמיה: חיזוק משאבים והתמודדות עם קשיים

אני מזמין כל אחד מכם לשבת בנוחות על הכיסא או על המזרן… קחו נשימה עמוקה… אפשרו לעצמכם להתחיל להירגע… נשימה עמוקה נוספת מורידה את הקצב… כעת, מי שיושב על המזרן מוזמן לשכב… ובזמן שמתאים לכם… תוכלו לעצום את העיניים, ולמקם את עצמכם בתנוחה הנוחה לכם… היו מודעים למנח גופכם… למגע הבגדים… אולי לתכשיט או לשעון שאתם עונדים… וכשאתם מקשיבים למוסיקה שעוטפת אתכם… רוגע רך מתפשט בגופכם… תוכלו להרפות את הפנים ולאפשר לעיניים להיעצם בקלות… שימו לב למחשבות שחולפות כרגע בראשכם… אולי אלו מחשבות שליוו אתכם במהלך היום… או אולי מחשבות מהתהליך שעברנו עכשיו בכיתה… אפשרו להן לנדוד באיטיות למקום רחוק… תוכלו להתמקד עתה בתחושת הרגיעה שהולכת ומעמיקה… הרגישות לצלילים גוברת… ותשומת הלב מופנית למוסיקה שברקע… היא יכולה להיות מאד מרגיעה… היא מאפשרת לכם לנוח… ולחבר אתכם פנימה… למקום שיש בו רגשות… נשמו לשם… עם כל נשימה פשוט תוכלו לצלול אל תוך השקט הפנימי שלכם… ולהתחבר פנימה… דבר אינו מפריע לכם כעת להירגע… אולי נשאר מתח שאתם רוצים לשחרר… שמיותר לכם… שחררו אותו והניחו לו להתפוגג… תוכלו לדמיין את עצמכם בתוך בועה שקופה או צבעונית… ובתוך הבועה אתם יכולים להיות רפויים יותר, רגועים  יותר, ושלווים  יותר… אם יש איזה איבר בגופכם שעדיין תפוס, נשמו איליו עמוקות והרפו אותו… בדיוק כך…
אני מזמינה אתכם לדמיין זמן שהחורף חלף לו… וניצני האביב ניכרים בכל פינה… אתם מוצאים את עצמכם פוסעים ברחובותיה המרוצפים אבן של עיירה עתיקה וציורית… מטיילים בין הסמטאות הצרות… וצופים בהנאה במראה הבתים הישנים והמטופחים… גגות הבניינים עוטים רעפים אדומים חומים… חובקים כתלי אבנים ישנות, ומרפסות קטנות… אדניות ועציצי חרס שופעים בשלל פרחים צבעוניים…  מעטרים את החצרות ופינות הרחוב… מעת לעת ניתן להבחין בחנויות קטנות, בהם עורכים בני העיירה את הקניות היום יומיות… חנויות לממכר שיכר ויין… ירקות ופירות ססגוניים… לחם ודברי מאפה… יתכן ואף תעברו ליד מסעדה מקומית, שסוד הכנת התבשילים כבר עובר מדור לדור… מאות בשנים… אתם שואפים את ריחות המאפים הטריים… והקפה שזה עתה נטחן ונקלה… ואולי גם את ריחות התבשילים… אם תרצו תוכלו להיעצר באחד מבתי הקפה או המסעדות הציוריות… ולהשביע את תשוקתכם למאכל או משקה מקומי… המקום מקרין יופי נקי ופשוט… והטיול בין סמטאות העיירה הקסומה, ביום שטוף שמש חמימה, משרה עליכם רוגע… בטחון…  ושלווה…
ובעודכם גומעים מיופיו של המקום… אתם מבחינים במבואה צרה בין שני בניינים… משהו נראה לכם ספק מוכר, ספק מסתורי… ואתם מחליטים לגשת ולבדוק לאן היא מובילה… וכשאתם מסתכלים אל תוך המבואה, אתם רואים שביל אבנים צר… נתמך בין שני קירות גבוהים… ובסופו דלת עץ עתיקה וגבוהה… הדלת פתוחה קמעה, ומזמינה אתכם להיכנס פנימה… אל תוך אולם רחב ידיים… מלא וגדוש בעתיקות נדירות… כסאות עץ עם ריפוד מהוה… כורסאות וספות כבדות… שולחנות עץ עבים… פסלים… תמונות… נברשות קריסטל נוצצות… והכול מאורגן בסדר מופתי… בעודכם מסתובבים, אתם שומעים את צעדיכם על רצפת העץ החורקת… רושמים בזכרונכם את מראה העתיקות וריחן העמוק…
המקום מסתורי ומעניין… ובקצה האולם, עינכם צדות דלפק רחב ידיים… מאחוריו יושב איש זקן מאד… אתם נגשים אליו כדי לברר מה טיב המקום אליו הגעתם… לפני שאתם מספיקים להוציא הגה, הזקן מסמן לכם, באצבע ארוכה, לכיוון מדרגות עץ לולייניות שיורדות מטה… למרות התחושה המוזרה שפוקדת אתכם … יש משהו בעיניו של האיש הזקן שאתם סומכים עליו… בהתרגשות אתם יורדים במדרגות… וככל שרגליכם מובילות אתכם מטה, כך האור מסביב נחלש יותר ויותר… אתם נחושים להישמע לאינטואיציה שלכם… וממשיכים לרדת אף יותר… כמעט בחשיכה… עד שאתם מגיעים לאולם צר וארוך… בסוף האולם ומולכם אתם מבחינים בציור קיר ענק… אתם מתקרבים לעבר הציור, ולהפתעתכם אתם מגלים שהאולם מתמלא באורו של הציור… יש משהו מופלא בציור הזה… ואתם חשים שכול כוחות הטבע ועוצמתם נגלים ממש לפניכם… אתם נמשכים לכיוון הציור כמו אל מגנט ענק… ופוסעים בצעדים קלים קדימה… ובעודכם נעים כמהופנטים מעוצמת ההתגלות… רוח גבית מתחילה לנשוב לעברכם… וככל שהיא מתגברת… היא ממש מאפשרת לכם להתחיל ולרחף לכיוון הציור… אתם זורמים ומאיצים עם הרוח… והמהירות אף גוברת… וגוברת… ופתאום אתם מוצאים את עצמכם בתוך ציור הטבע… מרחפים עם הרוח הנעימה בשמים הכחולים והאין סופיים… הרוח מחזיקה ועוטפת אתכם, בעדינות, ובעוצמה… האוויר קל ונקי… שואפים אותו פנימה אל ריאותיכם… וככל שאתם מרחפים בהרמוניה מושלמת עם הרוח והאוויר הקריר, אתם חשים את עצמכם קלים יותר ויותר… כאילו גופכם הולך ונעלם… ורק תחושת התודעה של קיומכם צפה באושר טהור בין העננים והשמיים הכחולים… כעת יתאפשר לכם להמשיך וליהנות מהתחושות והמראות למשך דקה אחת… תשמעו את קולי בעוד דקה מעכשיו…
הרוח ממשיכה לשאת אתכם וכעת במגמת ירידה… ככל שהקרקע מתקרבת התחושה של משקל הגוף שבה בהדרגה… בתנועת ערסול איטית אתם נוחתים על הקרקע… אתם בוחנים בעניין רב את הסובב אתכם… להפתעתכם, אתם מגלים שנחתם על פסגה של הר געש כבוי, גבוה במיוחד… הנוף הקסום הנשקף לעינכם מגיע עד לאופק… אך המראה של פנים הר הגעש מרתק אתכם… הצמחייה שם נראית שונה… בעלת צבעיי ירוק עזים, שמעולם לא ראיתם… חיונית ובעלת חיות יוצאת דופן… אתם שמים פעמיכם לכיוון מטה… ככל שאתם מתקרבים לקרקעית הר הגעש… תחושת חיות סובבת אתכם… בהדרגה היא מחלחלת פנימה אל תוך גופכם… הדרך אמנם תלולה… אך הנתיב שבחרתם מטה מואר היטב… ורגליכם נושאות אתכם בקלילות… חדורי מוטיבציה לברר את פשרו של המקום… אתם מגיעים לתחתית ההר… צבעה של האדמה מהול בגוונים של חום כהה ואדום עז… אתם מתמלאים בתשוקה לגעת באדמה… אתם חופנים בידכם מן האדמה הרכה ושואפים פנימה את ריחה המשכר… אתם פוסעים ותרים סביבכם ומוצאים מקום שבו תוכלו לשבת או לשכב בנוחות… אתם עוצמים את עיניכם… נושמים בחופשיות, ומאפשרים לסוד המקום המופלא הזה להתגלות אליכם… זהו סודה של אימא אדמה… בדיוק במקום שליבתה ניתזה בכוח ועוצמה רבה לפני מאות בשנים… וכפי שהאדמה מפרה את כל הצומח ממנה… גם אתם, ברגע זה ממש, שואבים פנימה את כוחה האדיר… אתם נושמים עמוקות את הרגע המופלא הזה… אפשרו לעצמכם דקה נוספת לחוות את התחושות שהמקום והאדמה מעניקים לכם… תשמעו את קולי בעוד דקה מעכשיו…
ספוגים בכוח ששאבתם מאימא אדמה, אתם קמים וממשיכים לפסוע בין העצים והשיחים… מוקסמים מהצמחייה והמראות המרהיבים… ברור לכם, שיש במקום הזה עוד מה לגלות… והתרגשות קלה אוחזת בכם… השביל בו בחרתם ללכת הופך להיות צר… הצמחייה נעשית סבוכה יותר ויותר… וככול שאתם מתקדמים, חום גופכם עולה, ודופק הלב גובר… השביל בו אתם צועדים כמעט ונעלם… ואתם מתקשים למצוא את נתיב ההמשך… עם זאת, למרות תחושת הצמא, אתם ממשיכים קדימה, פנימה אל תוך היער העבות… אתם מחליטים להיעצר כדי לסדר את הנשימה ולנוח מעט… ובעוד אתם לוקחים נשימה עמוקה אתם שומעים רעש מוכר… אתם מתרכזים ודוממים, ומזהים שזוהי המולת מים זורמים… שימחה מציפה את ליבכם… ואתם מפנים לעצמכם דרך ומתקרבים אל מקור המים… לפתע, הצמחייה העבותה נמוגה… ולפניכם נגלה מראה מרהיב של מפל מים גבוה… שנשפך, בשאון רב עוצמה, אל תוך בריכה גדולה… אתם נכנסים ברגליים יחפות אל תוך המים בקצה הבריכה… המים קרירים וצלולים… אתם מושיטים שתי ידיים ושותים בהנאה רבה מין המים הזכים… המים מרווים את צימאונכם… ואתם מרגישים, אט אט, כיצד נשימתכם וכוחותיכם חוזרים אליכם… אתם מחליטים להיכנס בזהירות את תוך הבריכה לכיוון מפל המים… זרם המים גובר… ואתם ממשיכים להתקרב עוד מעט… עד לנקודה שבה אתם מרגישים בטוחים ביציבותכם… מכאן מפל המים נראה קרוב יותר… ניתז במיליוני רסיסים דקים לכל עבר… אתם חשים את העוצמה והכוח של המים… ואתם טובלים בעדינות את ראשכם בתוך המים הזורמים… מאפשרים לחיות הטבעית שבמים לטהר את גופכם ונשמתכם… אתם מתמזגים עם המים שעוטפים אתכם באהבה… תחושה קלילה ונקייה זורמת בכם… בתנועות איטיות אתם פוסעים לכיוון שפת הבריכה… מוצאים לכם פינה נעימה ונוחה בין הסלעים… שמש חמימה של אחרי הצהריים מלטפת את עורכם… אתם צופים במראה מפל המים והבריכה, ושלווה עמוקה יורדת עליכם… תהיה לכם דקה נוספת לחוות את המקום ואת התחושות שהוא מעניק לכם… תשמעו את קולי בעוד דקה מעכשיו…
השהייה במקום קסום זה נעמה לכם… יתכן אפילו ששקעתם בשינה קלה… אך לפתע אתם שמים לב שהשמש כבר עומדת לשקוע… והאוויר נעשה קריר יותר ויותר… אתם מחליטים למצוא מקום נוח ובטוח בו תוכלו לבלות את הלילה… מצידו של מפל המים אתם מבחינים בדרך שפונה מעלה… רעננים וחזקים אתם פוסעים בשביל… קוטפים פירות עסיסיים ואוכלים מהם… טעמם ערב לכם… אולי מנגינה מוכרת נשמעת לכם מבפנים… הערב הולך ויורד והחשיכה פושטת סביב… אתם משתוקקים למצוא מקום בו תוכלו ללון את הלילה בבטחה… וכך, תוך הליכה נחושה במעלה ההר, אתם מבחינים באור צהוב ומרצד… אתם מגבירים את קצב הליכתכם… מנצלים את פיסות האור האחרונות של היום שחלף… הלילה יורד ואיתו גם צינה גוברת והולכת… האור מושך אתכם קדימה… ביודעכם ששם תמצאו מקלט… אתם תוהים מה טיבו של אור זה ומאיין הוא בוקע… בנשימה מהירה, ברגליים עייפות, ובחושך מוחלט אתם מגיעים לפתחה של מערה… אש דולקת במרכזה… אתם פוסעים פנימה… תרים את רוחבה ועומקה… מתקרבים לאש שדולקת במרכז… להבה צהובה נובעת מגל עצים גדועים… תחושת מסתורין אופפת אתכם… אך אתם חשים שהמקום הזה נועד לכם… והאש שדולקת בו היא עבורכם… אתם מתקרבים אל האש החמימה ומתיישבים מולה בדיוק במרחק שנכון עבורכם… פניכם מופנות אל פתח המערה והאש מולכם… עיניכם נתונות לאור הצהוב… לגזרי העץ האדמדמים, ולריח המתקתק שבוקע מהם… ריצוד הלהבה מהפנט אתכם… אתם מתבשמים ומתעצמים מהאור… מהחמימות שחודרת פנימה… ומהרגשת הביטחון והשלווה שמציפה אתכם… תהיה לכם דקה נוספת לחוות את המקום ואת התחושות שהוא מעניק לכם… תשמעו את קולי בעוד דקה מעכשיו…
פס אדמדם נוצץ בקו האופק… זהו שחר של יום חדש… אתם מזדקפים בתחושה נפלאה ומלאה… אתם מבינים שביליתם את הלילה בקרבת האש, שנעלמה לה… וככול שאור היום מתחזק אתם רואים  שאתם עומדים מול תמונת טבע מרהיבה… עם זאת, אתם יודעים שהמקום  בו אתם עומדים וצופים בתמונה קסומה זו, נמצא במרתף חנות העתיקות של האיש הזקן בעיירה המסתורית… פניכם מתמלאים בחיוך רחב… ואושר עצום ממלא כל פינה בתוככם… אתם פונים לאחור, עולים במדרגות הלולייניות… חולפים על פניו וחיוכו הטוב של הזקן, ויוצאים מחנות העתיקות…
ובידיעה שהמסרים והעוצמות שקיבלתם מהרוח והאוויר… מהאדמה… מהמים…ומהאש… ילכו ויתעצמו אף יותר… ואם תרצו, תמיד תוכלו לחזור לביקור נוסף בחנות העתיקות המסתורית…
וכך בעודכם ממשיכים לטייל בעיירה הציורית, אני מזמין אתכם לחזור באיטיות לחדר הזה…  להניע מעט את כפות הרגליים והידיים… ובקצב שלכם לחזור למודעות רגילה… ולפקוח את העיניים…