"…אבל אם תיקחי ממני את קולי", אמרה בת הים הקטנה,"מה יישאר לי?" (מתוך הסיפור: בת הים הקטנה)

מאפייני הקול

מטרת הדיבור היא להעביר מסרים של הדובר, אל המאזין, באמצעות שימוש במילים וקול. במאמר זה אתייחס רק למרכיב הקולי בדיבור.

הקול שלנו יוצא מתוכנו ומשקף אותנו, בכל רגע נתון, ובכל הרבדים, ללא הנחות. הקול מושפע ממצבנו הפיזי (נוכל להבחין, אם אנחנו עייפים, כואבים, מלאי חיוניות וכדומה), ממצבנו הרגשי (האם אנחנו שמחים, פוחדים, מודאגים מאוזנים וכדומה) וממצבנו המנטלי (האם אנחנו מרוכזים, מפוזרים, האם מחשבותינו נודדות וכדומה).

הקול האנושי מופק באותה הדרך, אך לכל אדם קול ייחודי, במאפיינים שלו. כל פעם שאנחנו שומעים את עצמנו, אנו מקבלים תזכורת לגבי עצמנו. ברמה הפיזיולוגית, הקשב שלנו ומערכת השמיעה האנושית, מכוונת להקשבה לקול האנושי. ממערכת זו אנחנו מקבלים היזון חוזר לקולנו  על כל הרבדים (הפיזי, הרגשי והמנטלי). (לדוגמא, אנחנו מגבירים את הקול בסביבה רועשת).

תפישת הזהות שלנו, המשתקפת גם בדימויים בהם אנחנו משתמשים לגבי הקול שלנו (הקול שלי עייף, יש לי קול צורמני), מתחזקת בכל פעם שאנחנו שומעים את קולנו. כל שינוי בקול משפיע על האופן בו אנו תופשים את עצמנו. (לדוגמא, גבר צרוד שבחר שלא לשנות את הקול שלו מאחר והטון הטבעי שלו היה גבוה מדי לטעמו, או הנערה שאמרה שהיא לא נשמעת כמו עצמה). הקול הוא מרכיב משמעותי בתקשורת הבין אישית שלנו, ומייצג אותנו ואת המסר אותו אנחנו רוצים להעביר (קול סמכותי לאיש מכירות או קול שלוו לאיש טיפול).

מרגע הלידה, עוד לפני הופעת המילים, מופיע הקול. תגובות הסביבה למשחקי הקול של התינוק, לקולו של הפעוט ועד קולנו כמבוגרים משפיעה על הדרך שבה אנחנו מגבשים את הזהות הקולית שלנו.

התגובה של המאזין לקול הינה סובייקטיבית ונובעת מהתייחסות לכמה מרכיבים בסיסיים: עוצמת הקול, גובה הקול, תנודות, תהודה, אופי הנשימה ועוד. ישנם גורמים נוספים המשפיעים על יכולתנו לשמוע (תקינות איבר השמיעה, יכולת הקשב שלנו, גורמים פסיכואקוסטיים ועוד). כל אלה משפיעים על יכולתנו להגיב לקול. הקול הוא גל אנרגטי, הנקלט לא רק באיבר השמיעה (האוזניים) אלא גם בעזרת העור, השרירים, וחושים נוספים. לעיתים מופיע תגובה חושית נרחבת וניתן למצוא תיאורים רבים כגון: קולו היכה בי כפטיש, קולה היה חמים, הייתה בקולה מתקתקות נעימה וכדומה.

תהליך הפקת הקול

הפקת הקול, המתחילה מהלידה, כתצורה טבעית, שאין בה מאמץ, נעשית בהדרגה לתפקוד אוטומטי, לרוב ללא מודעות.

בהפקת הקול משולבות שלוש מערכות:

1. מערכת הנשימה המספקת את הכוח להפקת צלילי הדיבור. תפקידה לספק את לחץ האוויר הדרוש להנעת מיתרי הקול, להפגשתם וליצירת הצלילים. בנוסף לכל חלקי מערכת האברים והשרירים של מערכת הנשימה, לשרירי הכתפיים והצוואר חשיבות רבה בשינויים בתהליך הנשימה לצורך הסתגלות למצבים ותנאים שונים (כגון דיבור בעת מאמץ).

2. המערכת התנודתית, הגרון ומיתרי הקול היוצרת את צלילי הדיבור. המערכת מורכבת מסחוסים, שרירים ורקמות. תנועת הסחוסים והשרירים משפיעה על הפקת הקול, קשת הצלילים והאיכות הקולית.

3. מערכת התהודה המגוונת מגבירה את הצלילים. חללי התהודה הינם: חלל הפה, חלל האף, חלל הלוע, חלל הגרון וחלל החדרים ע"ש מורגני. תפקידם להגביר את התדירות הבסיסית הנוצרת במיתרי הקול, ואת צלילי העל (התדירויות הכפולות של התדירויות הבסיסיות). כל חלל תהודה מגביר תדרים אחרים ומשפיע על איכות הקול.

כדי להפיק קול יש צורך בתאום מדויק בין המערכות האלה, על כל מרכיביהן כפי שצוין לעיל, להיזון החוזר יש השפעה משמעותית. לכן מעבר לפעילות תקינה של המערכות האלה, יש צורך בתפקוד תקין של כל האזורים הנכונים במוח, תקינות של חושים נוספים ( כגון, שמיעה).

לקויות קול יכולות להיות על רקע מבני (לדוגמא, שיתוק מיתר) או על רקע שימוש לא נכון (לדוגמא, יבלות על מיתרי הקול), יכולות להיות זמניות או קבועות, חומרתן יכולה לנוע מהשפעה על מרכיב אחד ועד אובדן קול (אפוניה).

ההשפעה של לקות קול על האדם תלויה באורח חייו, וככל שהקול הינו מרכיב משמעותי בחייו המקצועיים, האישיים או החברתיים כך תהייה משמעות רבה יותר ללקות עבור האדם (לדוגמא, זמרת שקולה בשירה נפלא, ובדיבור יומיומי קולה צרוד ופוגע במיתרי הקול שלה).

טיפול קול

טיפול קול נעשה על ידי קלינאי תקשורת לאחר בדיקת רופא אא"ג (בכדי לקבל מידע על מצב מיתרי הקול). הטיפול יכול להיעשות בקבוצה או באופן פרטני. הטיפול כולל באופן מסורתי, תרגול טכניקות נכונות לנשימה, דיבור, שימוש נכון בחללי התהודה, חיזוק והרפיה. בטיפול יש שילוב של למידה ותרגול אינטנסיבי (לאחרונה, יש קלינאי תקשורת המוסיפים את הדמיון המודרך כחלק מתהליך הטיפול). הצלחת הטיפול תלויה בסיבת הפנייה (מבנית או שימוש לא נכון), במחויבות המתרגל, ועוד.

לעיתים קרובות, הפונים לטיפול קול, רוכשים שליטה טובה מאוד בטכניקות הנלמדות ואף משתמשים בהן בחיי היומיום בהצלחה רבה (במיוחד כאשר מדובר על שימוש לא נכון בקול). אך לאחר זמן, ישנה חזרה להרגלים הקודמים של שימוש לא נכון בקול, ומצב הקול חוזר לקדמותו.

סיבות לכך יכולות להיות רבות: יש צורך במשמעת עצמית ומודעות רבה בכדי לשמר את הקול הנכון עד שהוא הופך להיות אוטומטי. שינוי אינו דבר קל, מאחר והקול הוא חלק מזהותנו העצמית, שינוי הקול משמעותי גם ברמה זו, הן כלפי עצמנו, והן בתקשורת עם האחרים. עלינו להבין מה משמעות השינוי ברמה האישית והאקולוגית.

תיאור מהלך טיפול

ש' היא מורה מזה 15 שנה. היא בחרה במקצוע מתוך רצון להשפיע, להקנות ערכים ולחבב את הלמידה על הילדים. היא בחרה בעבודה עם ילדי בית ספר יסודי מתוך אמונה שעיצוב ה"אישיות הלומדת" מתחילה בגיל צעיר. לאחר כמה שנים, הופיע צרידות, בתחילה בעיקר לקראת סוף השנה, ולאחר מכן, גם במהלך שנת הלימודים עד אירועי אובדן קול. על מיתרי הקול שלה הופיעו יבלות, והיא הופנתה לקלינאית תקשורת לטיפול קול. במהלך סדרת מפגשים היא דיווחה על שיפור משמעותי בקול, עד לתקופות ללא צרידות בכלל. אחרי כחצי שנה, חזרה הצרידות שנית. מאחר והייתה לה כבר התנסות ראשונית, בחרנו בעבודה משולבת של טיפול קול ו-NLP.

 בכל מפגש היה שילוב של השניים, ובחירת התרגול והעבודה בכלי NLP לקחה בחשבון את מגבלות הזמן.

* טיפול קול – עבודה על שימוש נכון בכל המערכות המעורבות בתהליך הקול, שינוי הרגלי קול בלתי תקינים, תרגילי נשימה והרפיה.

*NLP – המטרה שלה הייתה לשפר את מצב הקול שלה, ולהצליח לשמר אותו, כך שתוכל להמשיך לעבוד כמורה.

בראיון 10 השאלות, העלתה לראשונה היסוסים בנוגע לדרכה המקצועית והאם הצרידות שלה יכולה לשרת אותה בהחלטה לעשות שינוי מקצועי.

תהליך 'העברת יכולת' איפשר לה לזהות יכולת משמעותית (התמדה), ולחוות את עצמה עם היכולת הזו בעתיד.

תהליך 'מחולל ההתנהגות החדשה' נבחר כתהליך קצר, שיכול לקדם את המטרה.

'תרגיל הכיסאות' נערך בשני מפגשים. במפגש הראשון זוהו החלקים. ובמפגש הבא, המשך התהליך. בשבוע שעבר בין מפגש למפגש, ש' ציינה ששמה לב להבדל בין שני החלקים והייתה מודעת יותר לבחירות שלה (למי נתנה יותר מקום…).

במפגש הבא, יצאה עם תחושה ש"משהו נוסף, ממתין, מתחת לפני השטח".

מספר ימים לאחר המפגש הבא, שוחחנו טלפונית, היא חשה שלמרות מוכנותה לשינוי ולמחויבות יש משהו, לא מוגדר שנמצא שם.

תהליך 'שינוי היסטוריה' התמקד בחוסר היכולת שלה להתמיד בשינויים עבור עצמה. בתהליך היא חזרה עד לגיל 4-5, ומשם התחלנו את תהליך ניקוי הזיכרונות. בסיום הפגישה היא חשה מוצפת. שוב עלתה תחושה לא מוגדרת. ביקשתי ממנה במהלך השבוע לתעד זיכרונות שעולים, או חלומות בכדי לברר יחד איתה את התחושה הלא מוגדרת (לפי תחושתה, דומה לתחושה שיצאה ממנה בסיום 'תרגיל הכיסאות').

לאחר שלושה ימים התקשרתי אליה. היא תארה שזכרה חלומות ( בדרך כלל אינה זוכרת) ושעלה זיכרון מוקדם יותר שברור לה שהוא קשור לנושא. היא בקשה שלא לדבר עליו, אלא להמשיך להקשיב לעצמה ולבדוק מה יעלה בהמשך. הצעתי לה להיזכר בתהליך שעשינו ביחד ולבדוק האם יש שלבים בתהליך שתוכל להשתמש בהם עצמה.

הפגישה הבאה בוטלה (בשל מחלתה). לפנינו עמדו עוד שתי פגישות (על פי לוח הזמנים שנקבע מראש). את טיפול הקול היא עמדה לסיים כמתוכנן, ועל פי בחירתה, ביקשה לעמוד בלוח הזמנים ולסיים את המפגשים.

בחרתי בתהליך נוסף בכדי לחזק את ההישגים שהגענו אליהם.

תהליך ה'הדהוד' נבחר כתהליך האחרון, בכדי להשאיר אותה מחוזקת. אל התהליך הזה היא התחברה מייד. היא מצאה שלושה אנשים בחייה שיהוו בשבילה 'מדריכים פנימיים'. בסיכום המפגש, היא חשה שזה היה תהליך משמעותי ביותר.

בפגישת הסיום, סיכמנו את התהליך. טיפול הקול היה מוצלח, היא הצליחה להפיק קול תקין ואף להשתמש בו בחלק משגרת היום. בחלק של ה-NLP היא חשה 'תחושה פנימית מבוססת, ללא סיבה מודעת ומוגדרת'. היא חשה כי שהחל שינוי משמעותי שיקרין על תחומים נוספים בחייה. בשלב זה בחרה שלא לעשות שינוי מקצועי.

סיכמנו על פגישת מעקב לאחר חצי שנה.

פגישת המעקב הייתה מרגשת. ש' הצליחה לשמר את רוב ההישגים שהשיגה בטיפולים הן מבחינת איכות הקול, והן מבחינת משך השימוש בקול נכון וכדומה. היא ציינה שהשינוי נעשה ברמה כזו שאיפשרה לה לשמר את שגרת התרגולים ללא קושי. ש' חשה ש"הקול החדש" הינו חלק ממנה ואין לה ספק שהוא יישאר איתה. בבדיקה אקולוגית היא חשה שהקול החדש שלה משדר החוצה שינויים פנימיים שהיא חווה. היא חווה משובים חיוביים מהסביבה על השינוי הפנימי הזה.

פגישה זו סיכמה את עבודתנו המשותפת.

לסיכום, הקול האנושי הוא כלי להעברת מסרים. הוא כולל בתוכו את זהותנו העצמית, מאפשר הצצה לעולמנו הפנימי, וכל שינוי בו נוגע בעומק עצמיותנו. טיפול קול המשלב תהליכי NLP מאפשר התמודדות עם המורכבות של השינוי הנדרש ותורם להצלחת השינוי לאורך זמן.

נושא הקול ומשמעותו הוא רחב מאוד, במאמר הבא ארחיב ואתייחס לנושא האנרגטי, לצ'אקרת הגרון ולחשיבותה הרבה ועוד.

כתבה- לאה מרום, קלינאית תקשורת, NLP Trainer, מנחה מוסמכת ב-NLP ודמיון מודרך. בוגרת תוכנית תלת שנתית במכללת רטר.

ביבליוגרפיה

1. צלילים מרפאים, כוחן של הרמוניקות, ג'ונתן גולדמן. הוצאת אח,1999
2. שימוש בקול ובזמר בטיפול,פול ניוהם. הוצאת אח 1999
3. על הדברים החשובים באמת. חיים שפירא. הוצאת כנרת זמורה ביתן,2009
4. קול הרוח,על יכולתו של הקול לרפא. אסתר שמיר. הוצאת פראג 2006
5. שפה וקוץ בה- לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים. אניטה רום,בתיה צור, ורדה קרייזר. כרך ב'.  הוצאת מופ"ת
6. לגלות את הכוח הטמון במוח ולהשתמש בו לשם שינוי, ריצ'רד בנדלר. הוצאת נורד1999.
7. פרקים בנוירופסיכולוגיה, שלמה בנטין. אוניברסיטה משודרת.
8. תקשורת עם התת מודע,דפנה ואמיר רטר. הוצאת רטר.
9. לרפא בעזרת הקול-יצירת הרמוניה באמצעות כוחו של הקול, ג'יימס ד'אנג'לו. הוצאת אור עם 2002