Search

הספרייה המקוונת של מכללת רטר

הורדת לחץ דם באמצעות דמיון מודרך ו-NLP

הקדמה

כאשר התבקשתי לבחור נושא לעבודת הגמר במסגרת לימודי שנה ג', במכללת רטר, היה לי אך טבעי לבחור בטיפול ביתר לחץ דם (יל"ד) בטכניקות של דמיון מודרך ו NLP. לא ידעתי כיצד למלא את המאמר בתוכן, היה ברור שאביא חומר תיאורטי הקשור לנושא, וחשבתי להביא את הסיפור האישי שלי בהרחבה.
אולם לפני כחודשיים פנה אלי אדם הסובל מהבעיה והסכים שאנחה אותו בתהליך טיפול לאיזון יתר לחץ דם בטכניקות של דמיון מודרך ו- NLP. בהמשך אציג את המקרה למרות שעדיין אנחנו בתחילת התהליך, אביא את הדילמות שלי את הדרך בה בחרתי לעבוד ואת התובנות שיש לי עד כה.

מהו יתר לחץ דם (יל"ד)?

במדידת לחץ דם מתקבלים שני ערכים. הערך הראשון (הגבוה מבין השניים) מייצג את לחץ הדם הסיסטולי; זהו לחץ הדם המתקיים בזמן התכווצות חדרי הלב. הערך השני (הנמוך) מייצג את לחץ הדם הדיאסטולי – זהו לחץ הדם המתקיים בזמן הרפיית חדרי הלב. קיימות הגדרות שונות ל"יתר לחץ דם". ההגדרה המקובלת כיום היא לחץ דם של 140/90 מ"מ כספית ומעלה במדידות חוזרות.
יתר לחץ דם הוא בעיה שכיחה ביותר, וכרבע מאוכלוסיית העולם המערבי סובל ממנו. מעריכים כי בישראל לחצי מיליון אנשים בני 20 שנה ומעלה יש לחץ דם גבוה. הבעיה העיקרית ביתר לחץ דם היא שברוב המקרים הוא אינו גורם לתסמינים כלשהם בטווח המיידי, ולכן פעמים רבות אינו מאובחן ואינו מטופל, דבר שעלול לגרום בטווח הארוך לסיבוכים קשים כמו התקפי לב, שבץ מוחי ועוד. מסיבה זו מכונה יתר לחץ דם "הרוצח השקט". מסקרים שנעשו בישראל עולה כי כרבע מהלוקים ביתר לחץ דם אינם מודעים לבעייתם.

מה גורם ללחץ דם גבוה?

ב-95 אחוז מהחולים עם יתר לחץ דם, הסיבה ללחץ הדם הגבוה אינה ידועה. במקרים אלו מכונה המצב "יתר לחץ דם ראשוני". ההשערה היא שבהתפתחות יתר לחץ דם ראשוני מעורבים גורמים תורשתיים, גורמים סביבתיים שונים (כמו צריכת מלח גבוהה בדיאטה, עודף משקל, צריכת אלכוהול מוגזמת), ואולי אף גורמים נפשיים והתנהגותיים, (כמו עיסוק במקצועות מסוימים, חיים בסביבה צפופה וכולי). בחמישה אחוזים מהחולים עם יתר לחץ דם הסיבה להופעתו ידועה. במקרים אלו מכונה המצב "יתר לחץ דם שניוני". הגורמים ליתר לחץ דם שניוני כוללים: חסימה של עורק הכליה, גידול בבלוטת יותרת הכליה, פאוכרומוציטומה (גידול של תאי עצב אוטונומיים ממקור סימפתטי), רמת סידן גבוהה בדם (היפרקלצמיה), נטילת גלולות למניעת הריון והיצרות של אב העורקים.

התסמינים והסימנים ליתר לחץ דם

ברוב המקרים לחץ דם גבוה אינו מלווה בתסמינים כלשהם. למרות זאת, יתר לחץ דם שאינו מטופל עשוי לגרום לסיבוכים קשים בטווח הארוך. לחץ דם גבוה במיוחד עשוי לגרום לתסמינים כגון כאבי ראש, בחילה, עייפות, סחרחורת, טשטוש ראיה ודפיקות לב. מצב זה מכונה יתר לחץ דם ממאיר, וללא טיפול חירום מיידי עשוי לגרום לסבוכים קשים, כמו שבץ מוחי וליקוי חמור בתפקוד הכליות. ההשפעה העיקרית של יתר לחץ דם היא בטווח הארוך – הוא גורם לפגיעה בכלי הדם, בכליות, בלב, (עשוי לגרום להתעבות שריר הלב ולפגיעה בתפקודו, לתעוקת חזה ולהתקף לב), בעיניים ובמוח.

כיצד מאבחנים יתר לחץ דם?

לחץ דם תקין הוא בערכים של 120/80 מילימטר כספית. על מנת לאבחן יתר לחץ דם אצל מבוגרים (גיל 18 ומעלה), דרושות שתי מדידות לפחות (בשתי הזדמנויות שונות) של לחץ דם גבוה מ- 140/90 מ"מ כספית. בילדים ובנשים בהריון לחץ הדם נמוך יותר מאשר במבוגרים, ולכן אצלם מדידת לחץ דם של 120/80 מ"מ כספית עשויה להיות בלתי תקינה. לאחר אבחנת יתר לחץ דם נהוג לעבור בירור רפואי בניסיון לאתר את הגורם להופעתו. הבירור כולל היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית מקיפה ומספר בדיקות מעבדה, במטרה לקבוע אם מדובר ביתר לחץ דם ראשוני או שניוני. יש לכך חשיבות בקביעת סוג הטיפול.
יתר לחץ דם מסווג למספר דרגות חומרה על פי ערכיו :
ל"ד דיאסטולי
ל"ד סיסטולי
דרגת חומרה
< 85
< 130
תקין
90 – 85
139 – 130
תקין גבוה
99 – 90
159 – 140
יל"ד קל
109 – 100
179 – 160
יל"ד בינוני
119 – 110
209 – 180
יל"ד חמור
> 120
> 210
יל"ד חמור מאוד

הורדת לחץ דם גבוה

מטרת הטיפול בחולים עם יתר לחץ דם היא להוריד את לחץ הדם לערכים תקינים ועל ידי כך למנוע הופעת סיבוכים בטווח הארוך. חשוב לזכור כי היעדר תסמינים אינו מעיד על חוסר צורך בטיפול.חובה לטפל בחולים ביתר לחץ דם גם אם יתר לחץ הדם אינו גורם כלל לתסמינים ואינו מפריע לאורח החיים היומיומי של החולה. עם זאת, לא כל מי שסובל מיתר לחץ דם זקוק לטיפול תרופתי.
מקצת החולים עשויים להפחית את לחץ הדם באמצעות מספר שינויים באורח החיים:
  • ירידה במשקל (במידה וקיים עודף משקל).
  • הפחתת צריכת מלח בדיאטה.
  • דיאטה מאוזנת (מבחינת ויטמינים, מינרלים וכולי).
  • צמצום בצריכת אלכוהול.
  • פעילות גופנית (כמו הליכה במשך 45 דקות לפחות שלוש פעמים בשבוע).
  • טכניקות הרפיה.
  • הפסקת עישון.
הרפואה הקונבנציונלית מטפלת באמצעות תרופות ולכן בחלק גדול מן החולים לא ניתן לאזן את ערכי לחץ הדם באמצעות שינוי אורח החיים בלבד ויש צורך בטיפול תרופתי.
התרופות הנפוצות ביותר לטיפול ביתר לחץ דם כוללות:
·        תרופות משתנות. (כמו תיאזידים ומשתני לולאה).
·        חוסמי בטא (כמו פרופראנולול).
·        בולמי סידן (כמו וראפאמיל).
·        מעכבי ACE(כמו קאפטופריל).
·        חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין.
·        חוסמי אלפא (כמו דוקסאזוסין).
·        תרופות סימפאתוליטיות (כמו גואנתידין ופראזוסין).
·        נוגדי יתר לחץ דם הפועלים מרכזית (כמו מתילדופה וקלונידין).
·        מרחיבי כלי דם.

 

תיאור מקרה – טיפול NLP / דמיון מודרך בלחץ דם גבוה

את דני (שם בדוי) פגשתי לפני מספר חודשים.הוא סיפר לי כי הוא סובל מלחץ דם גבוה (יל"ד) למעלה מעשר שנים וכי הוא מטופל בתרופות לאיזון לחץ הדם. סיפרתי לו כי גם אני הובחנתי כסובל מיתר לחץ דם וטיפלתי בעצמי בצורה לא קונבנציונלית, כלומר ללא תרופות וללא כימיה. העניין סיקרן אותו והוא שאל האם אוכל לסייע גם לו ל"היפטר" מהתרופות.
השבתי לו כי אשמח לסייע אולם כיוון שעדיין לא טיפלתי באף אחד לפניו בנושא זה יהיה עליו להיות "שפן הניסיונות" שלי. הוספתי כי אצטרך להעביר דוחות הנחיה לאסיסטנטית לקבלת משוב. עברו מס' חודשים מאז אותה שיחה, ואז פנה אלי דני ואמר שהוא מסכים לתנאים ומעוניין להיות מונחה שלי.
היה לי מונחה ש"המטרה" שלו היתה לטפל ביתר לחץ דם אבל לא ידעתי כיצד להתחיל ולאיזה כיוון להוביל את התהליך, היו לי התלבטויות ושאלות רבות: רצוי לשמור על לשון עבר מתחילת המשפט ועד סופו
א. אף פעם לא עבדתי עם מונחה שהבעיה שלו היא יתר לחץ דם.
ב. איך להתחיל את התהליך? והאם ראיון עשר השאלות הוא כלי מתאים להתחלה?
ג. האם הטכניקות של דמיון מודרך ו- NLP יכולות להביא את המונחה להשגת המטרה?
ד. כיצד ידע המונחה שהשיג את מטרתו? המונחה מטופל ביתר לחץ דם באמצעות תרופות ולי היה ברור כבר מהתחלה שאסור לי להוביל אותו להפסקת הטיפול כדי לבדוק האם הצליח להשיג את המטרה.
עם השאלות וההתלבטויות האלו התחלתי את התהליך. לאחר מחשבות רבות דיונים פנימיים ביני לבין עצמי (ואם להודות על האמת אפילו בלילה תוך כדי שינה עלו השאלות ההתלבטויות ואפילו מה אני צריך לעשות), זו הדרך וזה הכיוון בהם בחרתי ללכת:
א. התייחסתי  ליתר לחץ דם כמו לכל בעיה אחרת איתה פונה אלי מונחה. הנחת העבודה שלי היא שיתר לחץ דם נובע מאותן סיבות הגורמות לכל בעיה אחרת.
ב. אם כך, ראיון עשר השאלות הוא הדרך המתאימה להתחיל את התהליך כדי לגבש מטרה, לבדוק משאבים קיימים וחסרים ובעיקר את הכוונה החיובית של יתר לחץ הדם אצל דני.
ג. כיוון שהגדרתי מראש למונחה ולי כי בתהליך יש גם אלמנט של ניסוי – כמובן עם כל האחריות המקצועית המתבקשת- הרי הרגשתי חופשי לנסות כל כיוון כדי להשיג את המטרה.
ד. החלטתי כי בפגישה הראשונה עוד לפני קביעת מסגרת למפגשים וההסכם ביני לבין דני אציין באופן מפורש כי אל לו להפסיק לקחת את התרופות להורדת לחץ דם אלא רק בהתייעצות עם רופאו.

התהליך הטיפולי

הערה: תהליך הטיפול עדיין נמשך והמאמר כולל את השלבים בתהליך שהתקיימו עד כתיבתו.
א. הפגישה הראשונה הוקדשה לשאלון 10 השאלות:
המטרה – הורדת יתר לחץ דם לרמות תקינות גם בלי כדורים, שואף להוריד את התרופות הכימיות.
התחומים שבשליטתו – תזונה, ספורט ורגיעה.
הקשר השינוי – בריאות.
בדיקה אקולוגית – חודשיים קדימה, מאושר יותר, בריאות טובה יותר, פחות לחץ והפסקת התלות בכדורים.
האקולוגיה – מה הכוונה החיובית של יתר לחץ דם? מה הרווח המשני מהמצב? כאשר הגעתי לשאלה זו בשאלון הסתכל עלי דני בתמיהה, "יתר לחץ דם זה דבר רע – מה אתה שואל אותי לגבי הכוונה החיובית שלו?" – כיוון שההערכה שלי מראש הייתה שיתר לחץ דם לא אמור להיות שונה מכל נושא אחר שמגיע אלינו לטיפול, המשכתי בשאלון ואמרתי לו "יתר לחץ דם מלווה אותך כבר 12 שנים, אם לא הייתה לו כוונה חיובית היה כבר עוזב אותך מזמן ולא נשאר איתך כל כך הרבה זמן" כאשר הבין דני את שאלתי חשב מעט ואז השיב: "יתר לחץ דם מדליק נורה אדומה לשמור על עצמי מכל הבחינות, נפשי, רוחני ופיזי. אני צריך לשנות דפוסי חיים, נזהר יותר בכל מה שקשור לבריאות, מבצע מעקב צמוד על לחץ הדם, הולך לבדיקות ואז יכול לגלות גם דברים אחרים שיתכן ואינם בסדר. כאשר רואה שהכול בסדר אני נרגע".
משאבים קיימים – חכמה אישית וניסיון חיים.
משאבים לחיזוק – שליטה עצמית, לשלוט בעצמי וברגשות שלי לעבוד יותר על רגיעה.
ב. לאחר שזיהיתי "כוונה חיובית" ליתר לחץ דם הגדרנו את המטרה כחיזוק השליטה העצמית, שליטה ברגשות ולמידה של כניסה לרגיעה. עם המטרות האלו התחלתי לבנות את סדרת הפגישות לתהליך:
1)    חיזוק משאבים – עבדנו על העברת יכולת.
2)    עבודה על העבר – "טרנס הרכבת",  "עיגון לילדות", "פגישה עם הילד הפנימי".
3)    עבודה על ההווה – "שיחה עם איברים".
את תחילת העבודה על ההווה החלטתי לפתוח בתהליך "שיחה עם איברים" – שאלתי את דני מה האיבר בגוף שמתקשר לו עם יתר לחץ דם ודני השיב שזה הלב. שאלתי אותו כיצד הלב מתקשר ליתר לחץ דם ודני השיב שהלב זה "עניין רגשי", "לוקח ללב", כאשר הוא מתרגש יתר על המידה קצב הלב עולה ואיתו לחץ הדם – "מפריע ללב שאני רגיש ולוקח הכול ללב – הוא צריך לעבוד קשה יותר ולהגביר את הפעילות ולכן לחץ הדם עולה". אני מקבל מסר מהלב להיות יותר רגוע, פחות להתעצבן ולשמור עליו על ידי ספורט, הליכה ושחיה. מה שיכול לרפא את הלב זה להיכנס לחיים שקטים יותר ושלווים יותר, חיים רגועים.
בהמשך הזמין דני את הראש/המוח, הראש מסנן את כל הדברים שעוברים דרכו, הראש יכול לבחון את הדברים הטובים ולהתייחס רק אליהם הוא יכול להעביר ללב רק דברים טובים ותחושות חיוביות וכך יבטיח שהלב לא יתאמץ ולא יעבוד קשה מדי.
דני הזמין לשיחה גם את האוזניים מתוך כוונה שהאוזניים שומעות הכול ויכולות גם הן לסנן את התוכן שעובר לראש אולם הוא הבין שעל המידע הנכנס אין שליטה ואי אפשר לסנן אותו בכניסה, ולכן הדו-שיח היה בין הלב לראש. ההבנה שהושגה בין הלב לראש היא שהראש יסנן את התחושות הקשות והמידע המלחיץ ויעביר ללב רק דברים חיוביים וכך יעזור לו לתפקד בנינוחות וברגיעה.
בפגישה השמינית סיפר לי דני: "אני מרגיש הרבה הרבה יותר טוב, פחות לחוץ ואני מרגיש שאני יכול כבר לנסות להפסיק את הכדורים לטיפול ביתר לחץ דם בתאום ובמעקב של הרופא שלי" דני הוסיף כי הוא מרגיש שאפשר להתחיל לסיים את התהליך והוא מרגיש כי השיג את מטרתו. במהלך הפגישות עלה כי הטריגר להתפתחות יתר לחץ דם אצל דני היה טראומה שעבר במקום העבודה הקשור לתהליך מסוים במקום ודני ביקש אם נוכל לעבוד לנקות את הטראומה כמובן שהסכמתי.
בפגישה התשיעית קיימנו תהליך של טיפול בטראומה שהיה מאד מוצלח מבחינתו של דני – תגובתו הייתה "אני מרגיש שהנושא מפסיק להטריד אותי ולהופיע מולי כל הזמן"
הפגישה העשירית והאחרונה יועדה ל"חיבור עם מודעות עליונה" ולמתן משוב על התהליך. דני התחבר מאד לתרגיל החיבור למודעות עליונה בסיומו הייתה התרגשות רבה שלוותה בבכי של שחרור והרגשת הקלה – סיפר כי דמות הזקן כפי שמופיעה בטקסט הייתה בדיוק דמותו של סבו של דני שהייתה דמות משמעותית ונערצת עליו.
במשוב אמר דני שבכל התהליך הצליח להשתחרר מקשר לא סגור עם אביו שנפטר לפני כשנתיים – זאת בעקבות הדמיית "טירת הילדות", לדני היה חשוב הנושא הזה כיוון שאביו הופיע אצלו בחלום לעתים מאד קרובות ולאחר "טירת הילדות" הייתה מבחינתו סגירת מעגל. לגבי הטיפול בטראומה – דני דיווח כי אחרי התרגיל שעשינו הנושא הפך משני והפסיק לתפוס מקום במחשבותיו.
דני סיפר כי דיבר עם רופאו, הוא התחיל לערוך סדרת בדיקות שלאחריהן להערכתו יוכל להתחיל לרדת בנטילת התרופות לטיפול ביתר לחץ דם בצורה מדורגת עד הפסקתו לקחת את התרופות.
סיכמנו כי דני יעדכן אותי לגבי המשך המהלכים שינקוט לגבי הפסקת הטיפול התרופתי.

סיכום

דני ואני נמצאים בעיצומו של התהליך כך שאין לי אפשרות לומר באופן נחרץ כי דני השיג את מטרתו אך מתוך מה שקרה עד כה יש לי תובנות ואמונה כי אנחנו בדרך הנכונה וכי ניתן לטפל גם ביתר לחץ דם באמצעות כלים של NLP ודמיון מודרך.
יש צורך לזהות את ה"כוונה החיובית" – ה"רווח המשני" ביתר לחץ דם כמו בכל בעיה אחרת שמונחה מביא בפנינו.
א. כאשר מזהים את ה"כוונה החיובית" ניתן להשתמש בכל הטכניקות שאנו מכירים כדי להביא את המונחה לשינוי.
ב. אזהרה!!!! – בשונה מעבודה על מטרות אחרות, מאחר שאנו עוסקים ב"יתר לחץ דם" אנו חייבים לגלות רגישות יתר. אסור לנו כמנחים להציע למונחה לבדוק האם כבר השיג את מטרתו – זה אומר שבשונה מתהליכים אחרים קשה לנו לעבוד על השאלה "כיצד תדע שהשגת את המטרה?" אין משהו מדיד שיוכל להצביע על כך שהמטרה הושגה. עם זאת כיוון שגם אני התלבטתי בסוגיה הזאת לפני תחילת התהליך הרגשתי שיש לתת למונחה להחליט מתי וכיצד יוכל לבדוק האם השיג את מטרתו. אני מאמין שהמונחה עם התקדמות התהליך ימצא כבר את הדרך הנכונה לבדוק זאת בעצמו ובהתייעצות עם רופא המשפחה שלו. לכן, כפי שכבר ציינתי בהקדמה, חובה עלינו לפני תחילת ההנחיה להדגיש חזור והדגש כי אל למונחה להפסיק לקחת את התרופות אותן הוא נוטל לצורך איזון לחץ הדם ולעשות זאת אך ורק בהתייעצות עם רופאו.
ג. מאחל הצלחה למנסים ואשמח לעדכן באם יתאפשר על המשך התהליך.

ביבליוגרפיה

i."בריא לתמיד" – דר' מארק היימן, דר' מארק ליפוניס – הוצאת "פוקוס" (2005) – רמת גן.
ii. "מדריך מפה לריפוי טבעי" – דר' ראובן ברק, ענת צחור – הוצאת "מפה" (2005) – תל אביב.
iii. "יתר לחץ דם" – מאמרו של פרופ' מיכאל בורשטיין (יו"ר החברה ליתר לחץ דם בישראל) – התפרסם באתרINFOMED (אתר הבריאות הישראלי) – דצמבר 2008.
iv."הדרכים להתמודדות עם יתר לחץ דם" – מאמרו של פרופ' מיכאל בורשטיין (יו"ר החברה ליתר לחץ דם בישראל) – התפרסם באתר INFOMED (אתר הבריאות הישראלי) – 20 דצמבר 2008.
v. "יתר לחץ דם המדריך המלא" – מאמרו של פרופ' אהוד גרוסמן (מנהל מח' פנימית היחידה ליתר לחץ דם במרכז רפואי שיבא) – פורסם באתר BEOK – 13 מאי 2007