יש הרגלים שבהחלט תומכים בנו, אבל אחרים יכולים להביא אפילו למותנו. ההתמכרות לסיגריות היא הרגל מסוכן שכזה. "הרגל הופך לטבע וטבע קשה לשנות", כותבת חוה אלברשטיין. למרות שכל מעשן יודע מהם נזקי העישון, הרצון לעשן אינו נשלט על ידי הרצון המודע, והוא בעיקרו לא מודע.

ההיסטוריה של העישון

העישון הוא מנהג עתיק ביותר שמקורו בילידי אמריקה, שנהגו להשתמש בטבק בטקסים דתיים. ישנן עדויות על עישון מקטרת בקרב בני שבט המאיה מלפני כ-1,500 שנה. אדם בשם ז'אן ניקו ייבא את זרעי הטבק מאמריקה לפריז בשנת 1550. מאז התפשט הטבק בכל רחבי העולם. ניקוטין, החומר המעורר והממכר שבטבק קרוי על שמו של ניקו.

בשנת 1881 הומצאה המכונה הראשונה ליצור אוטומטי של סיגריות. עד אז אנשים גלגלו לעצמם סיגריות או עישנו מקטרת. הייצור ההמוני גרם להתפשטות מהירה של תופעת העישון. עם התרחבות העישון גדל גם כוחה האדיר של תעשיית הטבק.

משנת 1950 החלו להיאסף עדויות בדבר נזקי העישון. (גורמים בעלי אינטרס כלכלי בתעשיית הטבק ניסו במשך שנים להעלים את המידע). לפני כשלושים שנה פורסם מאמרם של המונד והורן המצביע לראשונה על אחוזי התמותה המוגברת בקרב מעשנים, העומדים על 70% מעל לתמותה בקרב אלו שאינם מעשנים. מחקרם הצביע על יחס ישיר בין כמות העישון לבין שיעורי התמותה. על פי נתוני משרד הבריאות: מדי שנה מתים מעישון בישראל 10,000 איש.

מחקר שפורסם בשנת 2006 על ידי האגודה למלחמה בסרטן, מאשר כי הפסקת עישון בכל גיל מאריכה משמעותית את תוחלת החיים (המחקר מתבסס על נתונים של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן). לפי מחקר זה, תוחלת החיים של גברים שהפסיקו לעשן בגיל 35 עלתה ב-6.9 עד 8.5 שנים, לעומת מעשנים שלא נגמלו כלל.

תכולת עשן הסיגריות

עשן הסיגריות הוא תערובת המכילה בין 2000-4000 גזים וחלקיקים שונים. 400 חומרים המצויים בכל סיגריה נחשבים לרעילים. 40 חומרים בכל סיגריה ידועים כמסרטנים. המרכיב הרעיל ביותר הוא הניקוטין, התורם בדרכים שונות להתפתחות תאיים סרטניים. בכל סיגריה יש כ-9 מ"ג ניקוטין, מתוכם בין 1-3 מ"ג חודרים לגופו של המעשן.

התהליך המתרחש בעת העישון והגורם להתמכרות

הפן הגופני: עשן הסיגריות נשאף אל הריאות. שטח הפנים של הריאות, גדול מאוד ולכן מאפשר לניקוטין להיספג במהירות בזרם הדם. הניקוטין מגיע למוח שבע שניות לאחר השאיפה. במוח גורם הניקוטין לשרשרת של תגובות ביוכימיות. הוא גורם לשחרור של האדרנלין, הורמון מעורר המעלה בין היתר גם את לחץ הדם ולשחרור של דופאמין המשרה תחושת נעימות. הגוף מתרגל לתגובות הללו וכשכמויות הניקוטין בדם יורדות, שולח המוח מסר הגורם למעשן להשתוקק לסגריה הבאה. העישון גורם לגוף להקצות קולטנים שתפקידם להוליך את הניקוטין דרך מערכת העצבים. הקולטנים 'מתעוררים' בעת העישון ומתרבים עם העלייה בכמות העישון. הקולטנים מעוניינים 'לפעול' ולכן 'דורשים' שימלאו אותם שוב ושוב בניקוטין, מה שמוביל להתמכרות.

הפן ההתנהגותי: פעולה החוזרת על עצמה במשך כשלושה שבועות רצופים הופכת לאוטומטית. העישון הופך לאוטומטי ופעמים רבות המעשן אינו מבחין בכך שהצית סגריה או שכיבה אותה. עם העישון מתפתחות התניות שונות וטקסים קבועים. האדם מקשר עישון עם פעולות שונות, כגון: אכילה, שתייה, מפגש חברתי, המתנה, נהיגה וכדומה. כך חש המעשן כי הוא חייב לעשן לפני, במהלך או אחרי פעולות שונות.

הפן הרגשי: עבור המכור לסיגריות, העישון מספק צרכים רגשיים שונים. הסיגריות מסייעות להתמודד עם רגשות קשים. מעשנת אחת סיפרה כי הסיגריות עוזרות לה 'לשרוף את הזמן'. בכל רגע פנוי היא מציתה סגריה ובכך לא מותירה לעצמה זמן פנוי.

גמילה מעישון

בשל נזקי העישון, רבים מבין המעשנים מעוניינים לצמצם את ההרגל או להיגמל ממנו. לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן בישראל, 68% מהגברים המעשנים מנסים להפסיק לעשן, 12% מהם מצליחים להיגמל מעישון לשנה ויותר. לעומת זאת רק 44% מהנשים המעשנות מנסות להיגמל, ו- 7-8% מהן מצליחות בכך. הפער המגדרי (ההבדל בין הגברים לנשים) גדול מאוד. כדי להצליח להיגמל מעישון יש לגייס מוטיבציה רבה ולדבוק בהחלטה זו.

גמילה פיזית מעישון: כשאדם נגמל מעישון, עוברים על גופו מספר תהליכים. ניקוי הגוף מהניקוטין אורך בין 48-96 שעות (פחות ממה שמקובל לחשוב). בתהליך זה יכולים להופיע הסימפטומים הבאים: קשיים בריכוז, תיאבון מוגבר, כאבי ראש, ירידה בקצב הדופק, נדודי שינה, עצירות ואי שקט. התופעות נוטות להתגבר ביממה השלישית שלאחר ההפסקה ואז הן נחלשות בהתמדה לאורך שבועיים עד שישה שבועות מיום הגמילה מהעישון. רמת תגובתו של האדם לגמילה תלויה בגורמים שונים שהעיקרי בהם הוא הרמה הבסיסית של לחץ הדם שלו. הניקוטין (החומר הממכר המצוי בסיגריות) מעלה את לחץ הדם, קשיי הריכוז בגמילה קשורים לירידה בלחץ הדם. עליית לחץ הדם שגורם הניקוטין מביאה עימה ערנות ויעילות בעיבוד מידע מה שגורם לאפקט של אופוריה קטן עם כל סיגריה, אפקט זה חסר מאוד לנגמלים לאחר הפסקת העישון. תסמיני הגמילה אומנם אינם נעימים אך הם מעידים על תהליך החלמה חיוני העובר על הגוף.

ד"ר אדלין, רופא רוסי שחקר התמכרויות לסמים אלכוהול וניקוטין אבחן במחקריו שינויים כימיקלים בגוף הנגמלים. הוא גילה שהגוף, במהלך שנות החשיפה לחומר הרעיל והממכר, מפתח סוג של כימיקל המתפקד כנוגדן לרעל הנצרך ומסייע לגוף לספוג את הרעל ולפלוט אותו.

מדהים לראות עד כמה אפשר לסמוך על הגוף שידע לרפא את עצמו, גם כשמרעילים אותו. אם נמשיל את הנוגדנים הללו ליחידה צבאית מיוחדת שתפקידה להתגבר על האויב, שהוא הרעל, אזי כשהרעל מפסיק להגיע נשארת היחידה הצבאית הזו ללא אויב ובעצם ללא תעסוקה. הנוגדנים, כדי לשוב לתפקד ולחזור לאיזון, מפעילים מעין 'לחץ' על הגוף ולצרוך את הרעל שוב. חשוב להכין את הנגמל מראש לתופעות קלות של "קריז" הנגרמות בגלל הכימיקל נוגד הרעל שמסתובב בגוף ללא רעל לפעול נגדו. לוקח לגוף זמן להתרגל למצב החדש, בו אין עוד התמודדות עם רעל והיחידה המיוחדת צריכה להתפרק, אז נגמרות תופעות הגמילה.

דרושים חמישה ימים על מנת 'להרדים' את הקולטנים שהעבירו את הניקוטין. הקולטנים יישארו רדומים אם האדם לא יעשן שוב. הנגמל צריך להיות מודע לכך שמספיקה סיגריה אחת כדי לעורר את הקולטנים שבמוח ובכך לעורר שוב את הכמיהה לעישון. ממצב זה הדרך לחזור למעגל העישון היא קצרה. מונחים רבים יכולים להפיק רבות מהנתונים שלעייל. המידע יכול לחזק את המוטיבציה, לסייע למנחה להצטרף למונחה ולתת לגיטימציה לקשיים העתידיים. המידע מסייע לגופו של המונחה להכין את עצמו לעתיד לבוא.

פתרונות תרופתיים: אחד הפתרונות להתמודדות עם הגמילה הפיזית הוא שימוש בתחליפי ניקוטין, למשך מספר שבועות. יש תחליפי ניקוטין שניתן לקבל רק עם מרשם מרופא בעוד תחליפים אחרים ניתן לקבל ללא מרשם. תחליפי הניקוטין מגיעים באופנים שונים: מסטיקים, מדבקות, משאף וכדומה. פתרון תרופתי נוסף הוא התרופה 'זייבן', תרופה שנועדה לטיפול בדיכאון ונמצאה יעילה גם בהתגברות על תסמיני הגמילה ועל הדחף לעשן. הרפיה, דמיון מודרך ו-NLP יכולים להחליף ברוב המקרים את הצורך בתרופות.

גמילה התנהגותית מעישון: העישון הוא הרגל התנהגותי מובהק. המרכיב הקשה יותר לגמילה הוא המרכיב ההתנהגותי. על הנגמל לעבור תהליך עמוק שיסייע לו לבצע את השינוי. כדאי להמליץ לאדם בתהליך גמילה מסיגריות למצוא תמיכה בסביבתו. רצוי שהוא ישתף את חבריו ומשפחתו בתהליך, יבקש כי יהיו סובלניים כלפיו ויסלחו לו אם יהיה עצבני יותר בתקופה זו. למעשן שרוב חבריו מעשנים יהיה קשה להפסיק לעשן במחיצתם. יתכן שבתקופה הראשונה יעדיף להישמר מפניהם. קל יותר להפסיק לעשן ביחד עם חבר או בן-זוג ולתמוך זה בזה.

סגנונות הפסקת העישון משתנות מאדם לאדם. יש המפסיקים לעשן בבת אחת. יש המפחיתים בהדרגה במספר הסיגריות ובחוזקן (אחוזי ניקוטין ועיטרן נמוכים יותר) או עוברים לסיגריות בטעם מנטה, עד להפסקה מוחלטת. יש כאלה המפסיקים ומתחילים שוב מספר פעמים עד שהם מצליחים להפסיק לגמרי. הידיעה כי זהו תהליך שבו עליות וירידות יכול למסגר מחדש את הכישלונות הקודמים להפסקת עישון ומעורר מוטיבציה מחודשת במעשה.
כשאנו עובדים באמצעות NLP עם מישהו הרוצה להיגמל מעישון אנו רוצים תחילה לחשוף את הגורמים העמוקים המשמרים את התלות בסיגריות.

שלב ראשון לעבודה על גמילה מעישון היא חשיפת הגורמים הלא מודעים הגורמים לתלות בסיגריות

אנו מניחים שאם באופן מודע האדם רוצה להפסיק, אך אינו מצליח בכך, זו הוכחה לכוחות לא מודעים חזקים שאינם תומכים בגמילה. מתוך נסיוננו העשיר בעבודה עם נגמלים מסיגריות מצאנו סיבות שחוזרות על עצמן.

הגורמים העיקריים לעישון הם:

1. נחמה – העישון יכול לעזור לאדם להתמודד עם בדידות, שיגרה, שעמום ורגשות קשים נוספים. ניתן להשוות את הסיגריות למעין חברים קטנים. בכל פעם שהאדם זקוק לאחד 'מחבריו הקטנים' כל שעליו לעשות, הוא להצית אחד מהם. חפיסת סיגריות מהווה מעין קבוצת תמיכה שבה עשרים הבטחות לנחמה.
2. צורך חברתי – לאנשים רבים קל יותר ליצור קשר בעזרת סיגריה. להיפגש בפינת העישון וליצור שיחה. להתגבר על מבוכה ושעמום בעת תקשורת. לברוח מהמולה חברתית בכדי לעשן ולעיתים לעשן בכדי לדמות למישהו מוערץ.
3. הקלה ממתח – העישון הוא טקס מרגיע. פעולה אוטומטית חסרת מחשבה, שגורמת לנשימה עמוקה ומודעת יותר. בזמן שבין עישון סיגריה אחת לשנייה נבנה מתח. בשל ההתמכרות מתח זה מתפוגג מיד עם הצתת הסיגריה. העישון מקנה הפסקה מהשגרה וציפייה להנאה.
4. שליטה על משקל – רבים מעשנים בכדי שלא לאכול. העישון מדכא תאבון ועוזר לשלוט על המשקל.
5. אמצעי להשלמת הנאות אחרות – העישון משלים הנאות כגון: שתיית קפה, שתיית אלכוהול, שהות בבר, לאחר קיום יחסי מין, מפגש חברתי, ישיבה במסעדה, מסיבות וכדומה.
6. הרס עצמי – יש אנשים, בדרך כלל בעלי ערך עצמי נמוך או עם רגשות אשם קשים המעשנים כיוון שברצונם לפגוע בבריאותם.

שלב שני: לחשוף מה בעברו של המונחה מניע אותו כיום לעשן

בדרך כלל הצורך בהתמכרות קשור בחסך כלשהו בילדות ובכאב רב שהאדם מנסה להתמודד עימו.

שלב שלישי: למצוא דרכים חלופיות שיספקו את הגורמים שנמצאו

חשוב לזכור שהתנהגות אחת, העישון, משמשת לאדם מפלט מפני גורמים רבים. כיוון שמדובר בהתנהגות אחת בלבד, היא הופכת להיות כפייתית. חשוב למצוא התנהגויות חלופיות רבות ככל האפשר. יש למצוא התנהגות חלופית לכל אחד מגורמי העישון. התנהגות חלופית לסיגריה שבאה עם הקפה והתנהגות חלופית אחרת לסיגריה שבאה בעקבות כעס וכולי. ייתכן שיהיה צורך לעבוד בנפרד על הגורמים השונים.
אם העישון מסייע למונחה להירגע אפשר להקנות לו כלים של הרפיה כדרך חלופית להרגעה.

שלב רביעי: לעבוד על שינוי הדימוי העצמי של המונחה

העישון הופך בהדרגה לחלק מזהותו של המעשן והפך לחלק אינטגרלי בדימוי העצמי של האדם. הן האדם והן סביבתו התרגלו לראותו מעשן ולצפות להתנהגות זו. כדי להטמיע את השינוי בעתידו של המונחה יש לכוונו למצב בו הדימוי העצמי שלו ישתנה. עליו לבנות דימוי עצמי שאינו כולל את העישון. המונחה צריך לתפוס את עצמו כמי שבעברו עישון ונגמל מהרגל זה לחלוטין. רבים מתארים את תהליך הגמילה בביטוי 'הפסקתי לעשן'. ביטוי זה עלול להכשיל את המונחה, הוא מרמז על 'הפסקה' מהעישון ולא על מצב סטטי וקבוע.

יש גישה הדוגלת בעבודה שתגרום לאדם לסלוד מהעישון. לגרום לדחייה ולהתייחס אל העישון כמטונף, מגעיל, מסריח וקטלני. ניתן להנחות את המונחה לדמיין סיגריות רטובות צפות בשאריות של קפה קר, שיניים צהובות, ראות שחורות וכדומה.

לשיטתנו חשוב להודות לעישון על מה שנתן עד היום ולהיפרד מהרגל זה בתודה. אך ניתן לשלב בעדינות גם מרכיבים הגורמים דחייה.

בתהליך NLP המשלב דמיון מודרך אנו עובדים עם מטאפורות המתאימות באופן אישי לאדם אתו אנו עובדים. אנו מתאימים סידרת מפגשים קצרה וממוקדת שמובילה את המטופל להיגמל מעישון ולהטמיע את השינוי בחייו.
אפשר להיגמל מעישון באמצעות NLP!

למטפלים המוסמכים ב-NLP יש כלי נפלא ויעיל ביותר.
אתם מוזמנים להיעזר בו לבריאות טובה ולאיכות חיים מיטבית.

כתבה- דפנה רטר.